בכיר חמאס באסם נעים: סינוואר עקב מקרוב אחר המשבר הפנימי – ותזמן את הטבח לשעת הקרע בישראל  

מצמרר: בראיון מקיף שנערך עם באסם נעים, ראש המחלקה המדינית וליחסי החוץ בארגון הטרור חמאס, סיפר באסם כי סינוואר היה מעודכן היטב על הקרע בחברה הישראלית, לפני שפתח במתקפת השבעה באוקטובר.

לשאלת העיתונאי כיצד סינוואר עקב אחר ההתרחשויות בישראל במהלך חמש השנים שקדמו לשבעה באוקטובר, ענה באסם כי סינוואר היה מתעדכן כבר בכלא בכל פרט בחברה הישראלית. לדבריו, גם לאחר שהשתחרר מהכלא, הוא היה מאזין לערוצי חדשות ישראלים, וקרא דוחו”ת ומחקרים שונים.

“לאור זאת שסינוואר ריצה 22 שנות מאסר, ולמד באותה תקופה את הספרות העברית, הוא תמיד היה מתעדכן בפרטי ההתרחשויות בחברה הציונית”, ציין באסם. “לאחר מכן, כאשר השתחרר מהכלא, הוא המשיך לעקוב אחר המצב, כלומר הוא האזין לערוצי החדשות הישראליים, וקרא את הדוחות ואת המחקרים, מעבר למה שהגיע ממומחים במחלקות השונות של חמאס”.

“הוא עקב מקרוב אחר הפרטים הקטנים”, הוסיף באסם. “לדוגמה, אני זוכר שבאחת הפעמים הוא כינס אותנו ואמר שעכשיו מתקיימת מערכת בחירות בישראל”.

בסאם הסביר כי סינוואר היה מתכנן היטב את מהלכיו בהתאם להתרחשויות בישראל: “הוא ביקש להעריך את המצב. מה התרחישים הצפויים לגביהם? ומה נדרש מאיתנו? האם אנו נדרשים לכוון את מהלכינו לכיוון מסוים? לעודד את הערבים אזרחי ישראל שלא ליטול חלק בבחירות? לעודד את הערבים אזרחי ישראל להשתתף בבחירות?”, פירט בסאם.

באסם סיפר שלפני השבעה באוקטובר, חיפשו בארגון קרע או פילוגים בישראל לאורך ולרוחב במישורים האידיאולוגי, החברתי, הדתי, הזהות, בכל התחומים, בצבא ובביטחון, ועוד. לדבריו הם ירדו לפרטים קטנים, כולל התקופה בה מספר גורמים דרשו בישראל לבצע חלוקה של מדינת ישראל ומדינת יהודה: “הגענו עד לנקודה בה אנו מתחילים לשמוע מונחים, שהראשון בהם: מדינת יהודה ומדינת תל אביב”, ציין באסם. “את מדינת יהודה מוביל הימין הקיצוני”.

באסם הוסיף והסביר כי בעיניו אחת הסיבות להישרדותו של ה’מפעל הציוני’ נשענת על שני יסודות: היסוד של הזהות הדתית היהודית, והיסוד השני – שהם מייצגים את ערכי המערב. “ללא הדימוי הזה, הדימוי שהם מייצגים את המערב, ישראל מאבדת את אחת ההצדקות החשובות לקיומה”, הסביר בסאם. “ולכן, הליברלים היהודים יודעים שאם הם יהיו קיצונים בכיוון הימני, הם ייאבדו את התמיכה והגיבוי של המערב. לכן, הם נאבקים נואשות כדי להגביל את הימין הקיצוני”.

“אבל כיום, החברה הישראלית הפכה לנוטה לימין, וכעת הם נמצאים בצבא, מהווים אחוז גבוה מהחברה”, סיכם באסם. “לכן, הפילוג הזה היה ברור, פילוג בצבא, פילוג בביטחון, פילוג ברחוב, פילוג בערים. הוא (סינוואר) תמיד קרא זאת כך, כלומר שעלינו לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב עד אשר נאתר את הרגע המתאים כדי לכוון את המכה אשר תסייע לפרק את החברה הזו. לכן, אני תמיד אומר שמה שאירע ב-7 באוקטובר עשוי לא להוביל לשחרור פלסטין בסבב הזה, אבל הנזק שנגרם לישראל הוא בלתי הפיך”.

https://www.jdn.co.il/news/2403717

בכיר בחמאס מעיד: יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, עקב מקרוב אחר המשבר הפנימי בישראל, כולל השסע בצה"ל, במערכת הביטחון, ברחוב הישראלי ובערים השונות, והנחה לאתר את הרגע המתאים כדי ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל

העיתונאי אחמד מנסור (أحمد_منصور) ערך ראיון מקיף עם ד"ר באסם נעים, ראש המחלקה המדינית וליחסי החוץ בתנועת חמאס, על אישיותו של יחיא אל-סינוואר (يحيى السنوار) מנהיג חמאס ברצועת עזה (2017 -2024), והתקופה שקדמה למתקפת השבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה").

להלן תרגום קטע מהראיון שהועלה ליוטיוב ב-12 במרץ 2025:

אחמד מנסור:

בעת שבה ישראל הייתה שסועה מבפנים בסכסוכים פנימיים במשך חמש שנים לפני "מבול אל-אקצה" (מתקפת השבעה באוקטובר) יחיא סינוואר הוציא לפועל מהלך של הונאה אסטרטגית, ייתכן ללא תקדים ייתכן בהיסטוריה, המזכיר את הסוס הטרויאני, ודברים שאירעו בקרבות המכריעים הגדולים בהיסטוריה. כיצד הוא (סינוואר) עקב אחר ההתרחשויות בישראל במהלך חמש השנים שקדמו למבול אל-אקצה?

באסם נעים:

לאור זאת שהוא (סינוואר) ריצה 22 שנות מאסר, ולמד (בתקופת המאסר) את הספרות העברית (פרסומים בשפה העברית), ולאור זאת, כך שמעתי ממנו, שהוא תמיד היה מתעדכן בפרטי ההתרחשויות בחברה הציונית, ולאחר מכן, כאשר השתחרר מהכלא, הוא המשיך לעקוב אחר המצב (בישראל), כלומר הוא האזין לערוצי (החדשות) הישראליים, הוא קרא את הדוחות ואת המחקרים, מעבר למה (הדוחות) שהגיעו ממומחים במחלקות השונות (של חמאס), המחלקה המדינית, או (מחלקת) המודיעין, מחלקת הביטחון הכללי ועוד. הוא (סינוואר) עקב מקרוב, ועקב אחר הפרטים הקטנים. לדוגמה, אני זוכר שבאחת הפעמים הוא כינס אותנו ואמר שעכשיו מתקיימת (מערכת) בחירות בישות (ישראל).

אחמד מנסור:

אחת מתוך חמש (מערכות הבחירות) שנערכו (בישראל).

באסם נעים:

כן, אני סבור, שאין מדובר ב(מערכת הבחירות האחרונה), אלא בזו שקדמה לה.

אחמד מנסור:

כן.

באסם נעים:

הוא ביקש להעריך את המצב. מה התרחישים הצפויים לגביהם? ומה נדרש מאיתנו? האם אנו נדרשים לכוון (את מהלכינו) לכיוון מסוים? לעודד את הערבים (אזרחי ישראל) שלא ליטול חלק (בבחירות)? לעודד את הערבים (אזרחי ישראל) להשתתף בבחירות?

אחמד מנסור:

ערביי פלסטין.

באסם נעים:

ערביי פלסטין. כמובן, קיימת עמדה הלכתית איסלאמית (בעניין זה), וקיימת עמדה מדינית וכולי. אבל, הוא פתח את האופק עבורנו לחשוב באופן מעמיק (בשאלה) כיצד אנו יכולים להשפיע. ייתכן שנדרשת פעילות בשטח (ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל). אתה זוכר שב-96 (1996).

אחמד מנסור:

כן.

באסם נעים:

(ראש ממשלת ישראל) שמעון פרס הפסיד בבחירות בגלל פעולות ההקרבה העצמית בדרכו של אללה (פיגועי ההתאבדות).

אחמד מנסור:

אמת.

באסם נעים:

ו(בנימין) נתניהו (מנהיג הליכוד) ניצח בפעם הראשונה (וזכה להיבחר) לראש הממשלה. וייתכן, שנדרשת פעולה בשטח (ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל) כדי להשפיע על המצב ב(אזור) הפנים (של פלסטין, שהוא בראייה הפלסטינית שטח מדינת ישראל). ואולם, כפי שציינתי, היה ברור לנו, כך הבינו כולם, שקללת העשור השמיני (מאז הקמת מדינת ישראל) החלה לבוא לידי ביטוי, כיוון שהישראלים מאמינים שהבית הראשון, והבית השני, שהם המדינה (היהודית) הראשונה וה(המדינה היהודית) השנייה קרסו בראש ובראשונה מבפנים, ואז הגיע הגורם החיצוני והשלים את חיסולן.

אחמד מנסור:

כן.

באסם נעים:

אנו הולכים לקראת קרע או לקראת פילוגים (בישראל) לאורך ולרוחב במישורים האידיאולוגי, החברתי, הדתי, הזהות, בכל התחומים, בצבא ובביטחון, ועוד, עד לנקודה בה אנו מתחילים לשמוע מונחים, שהראשון בהם: קללת העשור השמיני, מדינת אל-קודס (ירושלים, מדינת יהודה) ומדינת תל אביב. את מדינת אל-קודס (ירושלים, מדינת יהודה) מוביל הימין הקיצוני.

אחמד מנסור:

זה מוזר מאוד, שכעת ישראל הגיעה זמן קצר לפני "מבול אל-אקצה" לפילוג חברתי פנימי, שבו הקיצונים דרשו (להקים) את מדינת אל-קודס (ירושלים, מדינת יהודה) והחילונים במדינת תל אביב.

באסם נעים:

הם לא דרשו מדינה. נוצרה מדינה בתל אביב שמנהיגים אותה יהודים ליברלים הנחשבים למערביים, אלה שבאו במסגרת המפעל (הציוני) הראשון.

אחמד מנסור:

כן.

באסם נעים:

אחת הסיבות להישרדותו (של המפעל הציוני) נשענת על שני יסודות: היסוד של הזהות הדתית היהודית, והיסוד השני - שהם מייצגים את ערכי המערב. אנו בני המערב, אנו מייצגים את ערכי המערב, ואנו ראש החרב בהתנגשות הציביליזציות בין המזרח למערב. ללא הדימוי הזה, הדימוי שהם מייצגים את המערב, ישראל מאבדת את אחת ההצדקות החשובות לקיומה. ולכן, (היהודים הישראלים) הליברלים יודעים שאם אנו נהיה קיצונים בכיוון זה (כלומר אם ישראל תיטה לכיוון הימני הקיצוני), אנו נאבד את התמיכה והגיבוי של המערב. לכן, הם נאבקים נואשות כדי להגביל את הכיוון הקיצוני הזה (הימין הקיצוני) בפינה מוגדרת.

אחמד מנסור:

בהחלט.

באסם נעים:

אבל כיום, החברה הישראלית הפכה לנוטה לימין, וכעת הם (המזוהים עם הימין) נמצאים בצבא, מהווים אחוז גבוה מהחברה. לכן, הפילוג הזה היה ברור, פילוג בצבא, פילוג בביטחון, פילוג ברחוב, פילוג בערים. הוא תמיד קרא זאת כך, כלומר שעלינו לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב עד אשר נאתר את הרגע המתאים כדי לכוון את המכה (הצבאית) אשר תסייע לפרק את החברה הזו. לכן, אני תמיד אומר שמה שאירע ב-7 באוקטובר עשוי לא להוביל לשחרור (של פלסטין) בסבב (העימות הצבאי) הזה, אבל הנזק שנגרם (לישראל) הוא בלתי הפיך.

סימוכין: