האיש החזק בגור מוטי בבצ׳יק נפגש עם גנץ  

לא דרעי היה הולך עם השמאל היה חוק גיוס נח שאלה שלא לומדים יתגייסו והלומדים ילמדו היו מעונות לאשה העובדת גם עם בעלה לומד

יש שחושבים שאפשר לקיים את שניהם יחדיו כמו הציבור החשוב של בני הציונות הדתית על רבניהם ( למרות המחירים מבחינה רוחנית ) ואני מצדיע להם הוכח במלחמה הזו שרוב הנטל על כתפיהם

ויש שסוברים שהצבא במתכונתו הנוכחית ככור היתוך וחינוך מחדש לא מתאים לדרך התורה ( הצבא לא הראה נכונות לעת עתה להבטיח שמי שיכנס חרדי יצא חרדי )

החרדים מעדיפים את הימניים בגלל הדת והמסורת ( למרות שליברמן ימין יותר גרוע מהשמאל )

אבל אם המחיר זה בני התורה והישיבות דור ההמשך אז אולי באמת עדיף עם השמאל ( שולמית אלוני כשרת החינוך הייתה הכי נדיבה וטובה לחרדים )

על הדרך אתה מקבל גם תקשרת אוהדת

וכל הצדקנים מימין ( דן אילוז ) ו הציונות הדתית ( סופר ) שלא מוכנים להתגמש ( יורי אדלשטיין מצא מקום לגבות את חובו מנתניהו

אין כמעט אימונים.
מסלולי ההכשרה מתקצרים.
הרף יורד כדי למנוע נשירה.
ובמילואים הנטל הולך וגדל וחיים של אנשים נעצרו.
נכון שהצבא משלם יפה.
אבל קריירות נעצרו.
בעלי עסקים נטשו את העסק.

וסטודנטים…
שזה הכוח העיקרי.
יש המון הקלות.
אבל אנשים תכלס לא באמת לומדים.

ויש שני נתונים שצריך להתייחס אליהם בהקשר הזה.

אין באמת בעיית סד"כ בעזה שמונעת את כיבושה. הדיבורים על חמש אוגדות מתמרנות הם סוג של בלוף, אולי לצורכי יח"צ. לא בטוח שיש מקום לתנועה של חמש אוגדות מלאות בעזה

צה"ל גדול יותר ממה שהיה במלחמת יום כיפור ובמלחמת ששת הימים. אז האנשים שמהללים את הצבא הענק של אז שנלחם בכל מדינות ערב צריכים לקחת בחשבון שהוא היה קטן בהרבה ממה שהוא היום (אולי יש פחות טנקים, אבל כמה טנקים אנשים מדמיינים שאפשר להכניס לעזה? אפילו לא את כל הסדירים)

אנחנו תקועים בדיאלקטיקה של שמאל ימין, ביביסטים ורל״בים.
וביבי נהנה.
אין שום חשיבה יצירתית.
אין עורמה ואין יוזמה מקורית ( בלבנון במידה מסויימת כן היה).

מסתבר שהחמאס הוא גרעין יותר קשה ממה שחשבו.
לא איכפת לו שעזתים ימותו.
להיפך.

אחת הבעיות בעיניי היא הקשר עם קטאר והחסינות שהצמרת ה״מדינית״ החמאסניקית מקבלת.

העולם ( וטראמפ בראש העולם) לא אוהב מלחמות ארוכות עם תמונות זוועה. אבל הוא היה סולח לפעולה כירורגית קטלנית ואכזרית