תאילנד: עובדי תעשית המין בפטאיה נתונים לרדיפות גורמי החוק לקראת הגעת 5,000 מלחים אמריקאים  

יש כאן למעשה סוג של צביעות מוסדית, או בניסוח פחות שיפוטי, פער גדול מאוד בין החוק הכתוב לבין האופן שבו המדינה אוכפת אותו.

הזנות בתאילנד אינה חוקית. אבל רויטרס תיארה כבר לפני שנים מצב שבו בתי בושת ושירותי מין פועלים בגלוי בערים מרכזיות, בעוד הרשויות טוענות רשמית שהן אינן מאפשרות זנות. בכתבה מפטאיה מ 2017, למשל, מושל המחוז הצהיר שהרשויות אינן מאפשרות זנות במקומות הבילוי, כאשר במרחק של מטרים ספורים ממנו נשים הציעו שירותי מין לתיירים. ()

פטאיה היא המקרה הקיצוני ביותר. הקשר שלה לתיירות מין התפתח במידה רבה בתקופת מלחמת וייטנאם, כאשר חיילים אמריקאים הגיעו אליה לחופשות מנוחה ובילוי. AP מתארת כיצד התעשייה שהתפתחה סביב אותם מבקרים הפכה במשך השנים לחלק מרכזי מהמוניטין הבינלאומי של העיר. גם כיום Walking Street ואזורים אחרים מכילים מספר עצום של ברים ומועדוני לילה, וחלק מהפעילות המינית מתקיימת בתוך אותו אזור אפור שבין עסק בידור חוקי לבין זנות בלתי חוקית. ()

לכן האירוע הנוכחי באמת אירוני במיוחד. העיר מתכוננת להגעתם של כמעט 5,000 מלחים ומארינס, עסקים מקומיים מצפים מהם להוציא הרבה כסף, ובאותו זמן המשטרה עוצרת עשרות אנשים החשודים בזנות. רויטרס עצמה מציגה את שני הדברים כחלק מאותו סיפור, ציפייה להכנסה מצד אחד ואכיפה נגד תעשיית המין מצד שני. ()

יש לכך, עם זאת, היגיון מבחינת הרשויות. כאשר מגיעה נושאת מטוסים אמריקאית עם אלפי אנשי צבא, העניין נהפך מאירוע תיירותי רגיל לאירוע בינלאומי רגיש. תאילנד רוצה להראות שהיא אוכפת את החוק, במיוחד בכל הקשור לסחר בבני אדם, קטינים, זנות ברחוב ובטיחות. במקביל, מבחינת הצבא האמריקאי עצמו, רכישת שירותי זנות עלולה להיות עבירה לפי הדין הצבאי האמריקאי. הצי אף מזהיר אנשי שירות במקומות אחרים במפורש מפני ענישה לפי Article 134 של ה UCMJ בגין patronizing a prostitute. ()

כלומר, הרשויות התאילנדיות אינן בהכרח מנסות עכשיו לחסל את כל תעשיית המין של פטאיה. הרבה יותר סביר שהן מנסות לנקות את הביטויים הגלויים ביותר שלה בזמן שיש 5,000 אנשי צבא אמריקאים בעיר ותשומת לב תקשורתית בינלאומית עצומה.

לגבי השאלה כמה מהתיירים באמת מגיעים לתאילנד בשביל מין, הייתי נזהר מאוד מכל מספר שתראה באינטרנט. אין סטטיסטיקה ממשלתית אמינה של "תיירי מין". אדם שנכנס לתאילנד נרשם כתייר, לא נשאל אם בא לחופים, לאוכל, למסיבות או לשירותי מין. גם ההגדרה בעייתית. תייר יכול להגיע לשבועיים לחופשה רגילה ובמהלכה לקנות שירותי מין פעם אחת. האם הוא "תייר מין"? לכן מספרים כמו 10 אחוז, 20 אחוז או 30 אחוז, שמופיעים לעיתים ברשת, בדרך כלל אינם מבוססים היטב.

עם זאת, לגבי פטאיה עצמה אין באמת מחלוקת שתעשיית המין היא מרכיב משמעותי מאוד בכלכלת חיי הלילה ובמשיכת חלק מהתיירות הזרה. העובדה שהמדינה מנסה במקביל לשווק את תאילנד כיעד משפחתי ואיכותי היא בדיוק מה שיוצר את הסתירה שאתה מצביע עליה. רשות התיירות התאילנדית אף הצהירה במפורש בעבר שהיא "מתנגדת בתוקף לתיירות מין", למרות המציאות הגלויה בערים כמו פטאיה. ()