מכתב בוגרי מוסדות בני דוד עלי לחזי נחמה ועופר וינטר: ''תתאחדו או תפרשו''  

אבל לאחרונה אני מתחיל לחשוש שהכיוון הולך למקום אחר.

אם וינטר בונה את עצמו על הטיקט של נגד החרדים ושל מי שיביא את הגיוס לחרדים ויתקוף אותם כדי לקושש קולות, אז מה בדיוק חדש כאן? זה הרי טיקט פוליטי ישן שכבר הביא מנדטים ליאיר לפיד, לליברמן, לבנט ולשורה של פוליטיקאים שבנו את עצמם על השנאה לחרדים.

אני דווקא ציפיתי ממנו למשהו אחר. אפשר בהחלט לדרוש מהציבור החרדי יותר בנושא השירות והנשיאה בנטל. צריך לדבר על גיוס וצריך למצוא פתרונות. אבל אפשר לעשות את זה בצורה חכמה ואחראית. לא צריך להגיד שיגייסו את כל החרדים מחר בבוקר ולא צריך להפוך ציבור שלם לאויב כדי לקבל עוד כמה קולות.

יש מתווים לחוק גיוס ויש דרכים להתקדם. צריך לבנות תהליך שיביא יותר גיוס לאורך זמן ויעשה את זה בצורה שאפשר באמת ליישם. מנהיג חדש אמור להביא גישה חדשה ולא לחזור בדיוק לאותו טיקט שכבר הכרנו.

וזה מתחבר לשאלה הרבה יותר גדולה. אם וינטר לא מוכן ללכת עם החרדים אז עם מי בדיוק הוא מתכוון להקים ממשלה?

כי אם מסתכלים על האלטרנטיבה היא יכולה להיות ליברמן, בנט ולפיד. ואז עלולה לקום ממשלה שיש בה חגיגה לכל מי שרוצה להחליש את הזהות היהודית של המדינה ולהכניס עוד ועוד אג'נדות פרוגרסיביות. זאת עלולה להיות ממשלת שיתוק לאומית שלא תצליח לקדם את הדברים שבאמת חשובים למחנה הלאומי.

וגם צריך לזכור דבר נוסף. אם נתניהו יהיה ראש הממשלה בממשלה כזאת, קשה לי לראות איך אנשים שבנו את כל הקריירה הפוליטית שלהם על התנגדות לנתניהו פתאום יתנו לו קרדיט. הרי אם יש להם אינטרס פוליטי להפיל אותו או להחליש אותו, למה שהם יתנו לו הישגים? למה שהם ירצו שיצבור נקודות זכות בציבור?

וזה מה שמדאיג אותי בקואליציה כזאת. לא רק מי יהיה בפנים אלא האם היא בכלל תוכל לתפקד ולקדם אג'נדה לאומית אמיתית.

כי בינתיים המחנה הלאומי כן הצליח לקדם דברים חשובים. אם זה בנושא הביטחוני ואם זה בשינויים בהתנהלות מערכת הביטחון ואם זה בחוק עונש מוות למחבלים ובנושאים נוספים. אפשר להתווכח על כל החלטה ואפשר כמובן לשפר דברים, אבל לא צריך לבוא עם גישה שכל מה שהיה עד היום צריך להרוס ולהתחיל מחדש.

אנחנו נמצאים במומנטום מסוים. צריך לקחת את הדברים הטובים שנעשו, לשמור עליהם ולשפר אותם. לא להחליף הכל בשם המילה "חדש".

כי לפעמים החדש הוא לא באמת חדש. לפעמים הוא פשוט הפוליטיקה הישנה בתחפושת חדשה.

ולכן אני חושב שהמכתב הזה של בני עלי חשוב. דווקא עכשיו צריך לקרוא לו להתחבר למחנה הלאומי ולא לבנות את עצמו על חשבון חלקים ממנו. לא צריך להסכים עם החרדים על הכל ולא צריך לוותר להם על כלום. אבל צריך להבין שהמטרה היא לבנות ממשלה לאומית יציבה שיכולה למשול, ולא לפרק את המחנה הלאומי מבפנים.

אני באמת רציתי להאמין שעופר וינטר מביא משהו אחר. מנהיג יהודי ואמוני שלא מפחד מאף אחד ולא צריך לקושש קולות דרך שנאה למגזר כזה או אחר.

אני עדיין מקווה שזה הכיוון שלו. כי אם לא, הוא עלול להפוך מסיכוי גדול למחנה הלאומי לסיכון גדול מאוד. ובסוף מי שישלם את המחיר לא יהיה רק וינטר אלא כולנו.