גירסת הדפסה          
קבוצות דיון בית המדרש נושא #22236 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 22236   
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
33430 הודעות, 284 מדרגים, 540 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בשבט תשע''ח    05:52   26.01.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

גדולי ישראל -רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש. האדמו''ר השישי מחב''ד ליובאוויטש  

 
  


יוסף יצחק שניאורסון - מתוך ויקיפדיה
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר השישי מחב"ד ליובאוויטש

תאריך לידה י"ב בתמוז ה'תר"ם תאריך לידה לועזי 9 ביוני 1880 מקום לידה האימפריה הרוסית (1858-1883) לובביץ'
תאריך פטירה י' בשבט ה'תש"י (בגיל 69)תאריך פטירה לועזי 28 בינואר 1950 מקום פטירה ארצות הברית ניו יורק
מקום קבורה ארצות הברית ניו יורק


חסידות חב"ד ליובאוויטש
מקום מגורים העיירה לובביץ', העיר רוסטוב, לנינגרד ברוסיה, ריגה, ורשה,
שכונת קראון הייטס בניו יורק.
מספר בשושלת שישי
הקודם רבי שלום דובער שניאורסון
הבא חתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון
תחילת כהונה ה'תר"פ
סיום כהונה י' בשבט ה'תש"י

אב רבי שלום דובער שניאורסון
אם שטערנא שרה שניאורסון
בת זוג נחמה דינה שניאורסון
ילדים חנה גור-ארי
חיה מושקא שניאורסון
שיינא הורנשטיין
רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה בחב"ד אדמו"ר הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם 1880 - י' בשבט ה'תש"י 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920) ועד לפטירתו.

קורות חייו
תחילת דרכו
נולד בי"ב בתמוז ה'תר"ם (1880) לרבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד, ולשטערנא שרה. הוא נקרא על שם אבי אמו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש, בן הצמח צדק.

בגיל 15 החל להצטרף לאביו לאספות רבנים ברוסיה ואירופה. בי"ג באלול ה'תרנ"ז (1897), בגיל 17, נישא לנחמה דינה, בת הרב אברהם שניאורסון. לאחר חתונתו מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. בשנת ה'תרע"ג (1913) היה שותף לוועד הרבנים שסייע להגנה המשפטית במשפט עלילת הדם של מנחם בייליס.

בשנת ה'תר"פ (1920), זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות.
במאסר, בגלות ועזיבתו את ברית המועצות
בשל מעשים אלו הוא נאסר בט"ו בסיוון ה'תרפ"ז (1927) על ידי הג.פ.או. וללא משפט נגזר דינו למוות. הוא מספר כי במהלך אחת מחקירותיו איים עליו החוקר באקדח באומרו: "הצעצוע הזה שינה את דעתם של רבים". השיב לו הרבי, "הצעצוע הזה יכול להרתיע מי שיש לו עולם אחד ואלילים רבים, אבל מי שיש לו אל אחד ושני עולמות - אין ה'צעצוע' הזה מפחיד כלל". אמרה זו זכתה לפרסום רב. הרבי אף נפצע בזמן מאסרו, כשהושלך על ידי סוהר בגרם מדרגות תלול, לאחר שהניח תפילין בחטף - בניגוד להוראותיו.

לאחר לחצים בינלאומיים - בהם התניית חידוש חוזה הסחר עם לטביה (מאחורי פעולה זו עמד חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין) - בוטל עונש המוות והומר לעונש גלות. הוא שוחרר מהכלא ונשלח לגלות בעיר קוסטרומה ביום ג' בתמוז (19 ביוני). לפני שעלה לרכבת שלקחה אותו למקום גלותו, נאם אל החסידים שנאספו להפרד ממנו ומהות דבריו הייתה: "רק הגוף היהודי נמצא בגלות אך הנשמה היא חופשית". דברים אלו זכו לתפוצה רחבה וצוטטו על ידי רבנים בתקופת השואה כמקור השראה ועידוד.

הלחץ הבינלאומי על השלטון הסובייטי לשחרור מלא נמשך גם ממנהיגים יהודיים ולא יהודיים בארצות הברית שראו בו לוחם חופש דת, ובתאריך י"ב בתמוז (28 ביוני) הותר לו לשוב לביתו. אולם עקב חג מקומי התבצע השחרור הרשמי רק ביום שלמחרת, י"ג בתמוז. במכתב שכתב לחסידיו לקראת יום השנה לשחרורו הוסיף את השורות הבאות: "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה". מאז מציינים חסידי חב"ד את ימי י"ב-י"ג בתמוז כ"חג הגאולה".

עם ביטול עונש הגלות חזר הריי"צ לביתו בלנינגרד, אך מחשש שייעצר שוב עבר להתגורר בעיירה מלחובקה בפרברי מוסקבה. חסידיו חששו שהסובייטים יאסרו אותו שוב, דובין סידר מועד הקהילה היהודית בריגה כתב מינוי לריי"צ כ"רב הכולל", "לעיין ולפקח בכל אנשי היהדות דעירנו ריגא", ובזכותו קיבל הריי"צ היתר יציאה מרוסיה ללטביה. בשמחת תורה תרפ"ח התקיימה הפרידה הרשמית מהחסידים ברוסיה.

בלטביה
ביום חמישי, כ"ד תשרי ה'תרפ"ח (שלהי 1927) יצא הריי"צ ברכבת מרוסיה, והגיע למחרת לריגה, לטביה יחד עם משפחתו המצומצמת, כשהוא סובל מחבלות שחבלו בו צוות בית הסוהר הסובייטי, אך ללא מזכיריו הרב חיים ליברמן שעדיין היה בגלות, והרב יחזקאל פייגין שנותר ברוסיה. הוא ראה את מושבו בריגה כזמני אך הוא גר בה כשש שנים עד שלהי ה'תרצ"ג (1933).

בחודשים שבט-אדר תרפ"ח נסע לבקר את קהילות החסידים בווילנה, ובפולין בוורשה ובאוטבוצק. בביקורים אלו נאם בציבור וקיבל את החסידים לשיחות אישיות ("יחידות"). בתקופה זו עסק גם בעזרה ליהודי רוסיה, בהשגת תקציב לשם כך מארגון הג'וינט, ומיהודים ברחבי העולם, ולקראת פסח ה'תרפ"ט הצליח לשלוח 28 קרונות רכבת מלאות מצות כשרות לפסח באישור השלטון הסובייטי.

מסעו לארץ ישראל
בחודש אב ה'תרפ"ט (1929) ערך מסע לארץ ישראל לבקר במקומות הקדושים, ולבדוק את האפשרות להשתקע בארץ. הוא יצא מריגא בכ"ב תמוז, ברכבת דרך ברלין ווינה לאיטליה, באניה לאלכסנדריה, מצרים, וממנה הגיע ברכבת לארץ ישראל בב' מנחם-אב. תחילה ביקר בירושלים ונפגש עם הרבנים הראשיים, רבני העדה החרדית, והעסקנים הדתיים. לאחר מכן נסע לצפון למירון, צפת וטבריה. לאחר מכן ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד ואף זכה באישור מיוחד להיכנס למערת המכפלה בהשתדלותו של הרב ישראל זיסל דבורץ. מחברון הוא שב לירושלים ונפגש עם שופט בית המשפט העליון גד פרומקין ונסע איתו לביקור במושבות החדשות: מקוה ישראל, תל אביב, פתח תקווה ובני ברק. בכל מקום שביקר נערכה לו קבלת פנים המונית, הוא נשא דברים לפני הקהל ובכמה מקומות מסר דרשה ("מאמר") מתורת חב"ד. לאחר מכן נפגש עם משלחות מקומיות ואף קיבל אנשים לשיחות אישיות.

ביקורו בארץ ארך כשבועיים ובט"ז מנחם-אב יצא לאלכסנדריה, ממנה המשיך באניה לבאדן, גרמניה בה שהה כעשרה ימים, ממנה נסע לפריז ליום אחד ומצרפת יצא בו' אלול למסע בן כשנה בארצות הברית.

מסעו הראשון לארצות הברית
בי"ב אלול ה'תרפ"ט הגיע הריי"צ לארצות הברית. מטרת מסעו לארצות הברית שארך כשנה הייתה כפולה: לגייס כספים ליהודי רוסיה ולעורר את יהודי ארצות הברית ללמוד תורה ולקיים מצוות. הוא ביקר בקהילות יהודיות בתשע מדינות. בחודש תשרי שהה בברוקלין וביקר בברונקס.

בי"ג בכסלו נסע לפילדלפיה ושהה שם חודש. בבואו לפידלפיה ערכו לכבודו טקס בהיכל העצמאות של ארצות הברית, הושיבו אותו על הכיסא שעליו ישב הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון והוא נשא שם נאום קצר בשבח ארצות הברית וחיזוק היהדות. הוא הובל במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור שעליו הוא הניח זר כשהוא מכריז כי "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". במשך החודש הוא נסע פעמיים ליום לניו יורק להשתתף באסיפה שארגנו לכבודו ובוועידת רבנים.

בי"ב בטבת נסע מפילדלפיה לבולטימור, מרילנד לשלושה שבועות. בכ"ז בטבת נסע לימים אחדים לעיר הבירה וושינגטון, ובה' בשבט חזר למנהטן שבניו-יורק לשבועיים. בי"א בשבט הגיע ברכבת לשיקגו לחודש. משיקגו נסע לכמה ימים (ט'-י"ב אדר) למילווקי, וויסקונסין.

עקב חולשתו שב לניו יורק למספר שבועות, ומשם יצא בכ"ט בניסן לדטרויט. בו' באייר נסע לסנט לואיס עד לט"ו באייר. בי"ט בסיון נסע לבוסטון והסביבה עד ג' בתמוז. בדרך חזרה לניו יורק עצר בווסטר, מסצ'וצצס לשעה קלה ונאם לפני קהל יהודי שבא לקבל את פניו, ובהמשך בתחנת הרכבת בספרינגפילד באו רבני העיר לקבל את פניו, ובאותו ערב ערכו אירוע בעיר בהשתתפותו.

את מסעו בארצות הברית סיים בביקור בבית הלבן בפגישה עם הנשיא הרברט הובר בי"ד בתמוז, ובפגישה הודה הרבי לנשיא על מתן חופש דת ליהודי ארצות הברית.

במקומות ביקורו נפגש הריי"צ עם הקהילה היהודית ועם אנשי ציבור וממשל, חברי קונגרס, שופטים וראשי ערים. השתתף במגביות לעזרת יהודי רוסיה, בהם הצלחתו הייתה מוגבלת בגלל השפל הכלכלי ששרר באותה תקופה בארצות הברית. בנאומיו בציבור ובשיחות אישיות עורר על הקמת שיעורי תורה, קיום המצוות ושמירת שבת. כמו כן הקים אגודות נשים שומרות טהרת המשפחה וסניפים של "אגודת חב"ד". במשך הביקור בחן את האפשרות להתיישב בארצות הברית, אך בסופו של דבר נמנע מכך. לאחר ששב לריגה ערך אספה כללית של רבני לטביה לדיון בשיפור מצב היהדות במדינה.

בראש חודש אדר תרצ"א נסע לביקור בן תשעה ימים לרקשיק שבליטא. בכל יום קיבל קהל לשיחות אישיות משעות הצהריים עד שעות הלילה המאוחרות. מלבד חסידי חב"ד בעיר באו יהודים מכל החוגים מהעיר עצמה כמו הנהלת ותלמידי ארגון יבנה בליטא, אנשים רבים מעשרות עיירות הסביבה כגון קובנה, תלמידי ישיבות מהערים פוניבז' וטלז. לקבוצת נשים שדרשה שיחה לנשים בלבד מסר הריי"צ נאום מיוחד, שבעקבותיו יסד בעיר ארגון נשים לשמירת טהרת המשפחה.

באותה תקופה סבל הריי"צ מאובדן תחושה ברגלו, ובקיץ תרצ"א נסע להתרפאות במרחצאות מרינבד, כשבדרכו ביקר בישיבות חב"ד בפולין - בוורשה ובאוטבוצק.

בתחילת שנת תרצ"ב הקים סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בריגה, והביא מליטא את הרב מרדכי פוגרמנסקי, תלמיד ישיבת טלז לעמוד בראשה. הישיבה התקיימה כשנה בלבד.

תקופת פולין
באלול ה'תרצ"ג עבר לוורשה ושנתיים מאוחר יותר עבר לעיירה הסמוכה אוטבוצק.
בשנת ה'תרצ"ט (1939) ייסד את אגודת חסידי חב"ד.

בדצמבר 1939 חולץ מוורשה הכבושה בידי חבורת קצינים מהאבווהר (שירות הביון הגרמני) שמונו למבצע זה על ידי אדמירל וילהלם קנריס, והיגר לארצות הברית בתאריך 18 בפברואר 1940.

תקופת ארצות הברית
בט' באדר ה'ת"ש הגיע הריי"צ באניה מסטוקהולם לניו יורק, ארצות הברית. תקופה קצרה לאחר הגעתו לארצות הברית רכש את בנין 770 המפורסם, שם התגורר בשנותיו האחרונות. המקום הפך למרכז העולמי של חב"ד.

עם בואו יסד שלשה מוסדות מרכזיים: מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בארצות הברית וקנדה בניהול חתנו הרב שמריהו גוראריה, מרכז לענייני חינוך, ומחנה ישראל בניהול חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון. מרכז הישיבות הקים 13 סניפים ברחבי ארצות הברית וסניף במונטריאול, קנדה. בנוסף יסד את הוצאת הספרים קה"ת, את ארגון של"ה ופעילות "מסיבות שבת". מאז פעל רבות לחיזוק יהדות ארצות הברית, עורר את התודעה לציפייה לביאת המשיח כשטבע את הססמה "לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה" (מיד לתשובה - מיד לגאולה).
בתש"ט הקים את היישוב כפר חב"ד בארץ ישראל.

בשבת פרשת בא, י' בשבט ה'תש"י (1950) נפטר בבית אגודת חסיד חב"ד, ונקבר בחלקת חב"ד בבית הקברות מונטיפיורי בקווינס שבניו יורק. על קברו הוקם אוהל מיוחד. את מקומו בנשיאות חב"ד ליובאוויטש, ירש חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון.

משפחתו
נישא לבת דודתו נחמה דינה. לבני הזוג נולדו שלוש בנות: חנה, שנישאה לרב שמריהו גוראריה. חיה מושקא, שנישאה לרבי מנחם מנדל שניאורסון (לימים - האדמו"ר השביעי מחב"ד, 'הרבי מליובאוויטש'). ושיינא, שנישאה למנחם מנדל הורנשטיין, שניהם ניספו בשואה, שיינא בתאריך ב' בתשרי ה'תש"ג ומנחם מנדל בכ"ה בחשוון ה'תש"ג.

היסטוריוגרפיה
רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בהיסטוריה של חסידות חב"ד. כבר מילדות רשם בהוראת אביו את הסיפורים ששמע ממנו, מסבתו הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש, וחסידים זקנים נוספים. בשיחות שנשא ובאיגרותיו הוא מרבה לתאר את הדורות הקודמים של החסידות ואת מנהגי אבותיו. חלק הארי ממנהגי חב"ד כיום מבוסס על עובדות שסיפר. שלא כמקובל בקרב אדמו"רים, הוא חיבר ספר העוסק בתולדות החסידות, בשם "ספר הזיכרונות". על חלק מן ההיסטוריוגרפיה שלו חלקו חוקרים.

חיבוריו
מאמרים - דרושי חסידות חב"ד
כחמשת אדמו"רי חב"ד שלפניו נהג הריי"צ לומר, דרושי חסידות בשבתות, חגים, ומועדי חב"ד. הדרושים, או "מאמרים", מבוססים על דרושים שאמרו האדמו"רים שלפניו. חלקם אף רשם בכוונה למסור לדפוס. מאמרים אלו נאספו בסדרת ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ונסדרו לדפוס במהדורות מוערות.

ספר המאמרים - סדרה המונה כ-18 כרכים. מסודרת על פי סדר השנה (זאת אומרת, על פי זמני אמירתם, כל כרך לערך שנה או שנתיים).
ספר הקיצורים, קיצורי הספר שערי אורה, קה"ת, ברוקלין ה'תש"ח

שיחות
הריי"צ אמר את שיחותיו ביידיש ובשפה זו גם נרשמו על ידי החסידים ונדפסו. רק חלק קטן מהשיחות הוגה על ידו. חלק מהשיחות יצאו לאור בשעתן בסמיכות לזמן אמירתם בקופיר או בדפוס, בסדרת חוברות שנקראה "לקוטי דיבורים" שנלקטה לאחר מכן בשני כרכים. לאחר מכן נאספו השיחות ונערכו לדפוס על סדר השנים במהדורות מוערות ומתוקנות. חלק מהספרים אף תורגם ללשון הקודש ויצא לאור בספרים בפני עצמם.

לקוטי דיבורים - שיחותיו ברבים שהוגהו על ידו. שני כרכים (באידיש). (בתרגום לעברית הם שלשה כרכים).
ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, הוצאה שנייה ומתוקנת, ברוקלין ה'תשס"ד. בתחילת הספר מבוא: "סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתקופת תר"פ-תרפ"ז".
ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, הוצאה שנייה ומתוקנת, ברוקלין ה'תשס"ב. בתחילת הספר מבוא: "סקירה קצרה מדברי ימי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בתקופת תרפ"ח-תרצ"א".
ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשמ"ט.
ספר השיחות קיץ ת"ש-תש"ב, קה"ת, ברוקלין ה'תשמ"ו.
ספר השיחות תש"ג-תש"ה, קה"ת, ברוקלין ה'תשמ"ו.
ספר השיחות תש"ו-תש"י, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"א.

מכתבים
אגרות קודש - סדרה של 17 כרכים ממכתביו.
יומנים, וקונטרסים
ספר הזכרונות - שני כרכים תיעודיים הכתובים בסגנון פרוזה המתארים את הרקע לצמיחת תנועת החסידות באירופה. גיבור הספר הוא רבי ברוך אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.
קונטרס לימוד החסידות - אודות חובת הלימוד והפצת החסידות בדורנו.
קונטרס תורת החסידות - מכתב המסביר את התפתחות תנועת החסידות ומהות תורתה.
קונטרס כללי החינוך וההדרכה - פרקים בחינוך והדרכה אתר hebrewbooks‏ קובץ PDF.
קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה - מתאר את מלחמתו של זקנו אדמו"ר הצמח צדק נגד תנועת ההשכלה.
ועוד חיבורים שונים שלא נדפסו בחייו ונמצאו רק שנים רבות לאחר פטירתו מהם:

קונטרס דברי ימי החוזרים - חלק ממכתב המתאר את דברי ימי ה'חוזרים' בתנועת חב"ד, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ו.
קונטרס התייסדות אגודת ישראל - חיבור המתאר את הרקע להקמתה של אגודת ישראל ויחס אדמו"רי חב"ד לתנועה.
רשימות
תשרי-טבת תרנ"ב. שבט - ניסן תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ז.
ערב חנוכה תרנ"ג. עשרה בטבת תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ז.
י"א י"ג ניסן תרנ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשע"א.
טבת-שבט תרנ"ו, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ח.
תשרי-חשון תרס"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, (בסוף קונטרס "מאמרי י"ט כסלו תרפ"ב") קה"ת, ברוקלין ה'תשס"ח.
ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשס"ט.
אופן ההשתלשלות בהתיסדות חסידות חב"ד, דור ראשון, דור שני, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשס"ט.
החסיד ר' שמעון רופא, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תש"ע.
דברי חיי אדמו"ר הזקן, בעריכת הרב אהרון לייב רסקין, קה"ת ברוקלין ה'תשע"א.
ספר היום יום
לוח היום יום - ליקט וערך מכתביו חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  היום מצוין כיום לידתו גבעתי 15.07.19 05:24 1
  יפה! אוסיף מספר פרטים שלא הובאו שם וסיפור מיוחד שמעיד על עבודתו באופן כללי: כח המלך 19.07.19 12:29 2

     
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
33430 הודעות, 284 מדרגים, 540 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ב בתמוז תשע''ט    05:24   15.07.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. היום מצוין כיום לידתו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
כח המלך לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.4.12
1702 הודעות, 34 מדרגים, 68 נקודות.  ראה משוב
יום ששי ט''ז בתמוז תשע''ט    12:29   19.07.19   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. יפה! אוסיף מספר פרטים שלא הובאו שם וסיפור מיוחד שמעיד על עבודתו באופן כללי:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
7 פעמים נאסר הרבי הריי"צ בימי חייו בעקבות מסירות נפשו על התורה ומצוותי'ה ואהבת ישראל - החל ממאסר ראשון בתור ילד לאחר שניסה לעזור ליהודי ששוטר אנטישמי הציק לו.

בתקופת הודעתו 'לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה' החל לכתוב ספר תורה מיוחד שכונה על ידו "ספר תורה של משיח", כתיבת הספר נעצרה לקראת סיומו במפתיע (יחד עם סיום חלקי של הודעת לאלתר לתשובה...) והסיום בפועל נעשה בשנת העשרים להסתלקותו (י' שבט ה'תש"ל) על ידי חתנו הרבי מלך המשיח שליט"א.

בזמן שהותו בברלין עצר הרבי הריי"צ ליד בנין מגורים וביקש שיעזרו לו לעלות לקומה החמישית שם גר חייט ידוע ואתאיסט.
מפאת העינויים שערכו לו הקומוניסטים ההליכה ובפרט העליי'ה במדרגות הייתה קשה לו ביותר ומקורביו שאלו מה רצונו והם יעשו זאת.
כשהתעקש ועלה בעצמו - דפק על דלת החייט וכשזה פתח את הדלת וראה את הרבי ופמלייתו הודיע בתוקף שאין מה להטיף לו על דת...
הרבי הריי"צ התחכם ואמר לו שלא עבור כך הוא עלה אליו אלא בשביל שיתפור לו כפתור שנפל.

תמה החייט ורמז שאינו מאמין שבשביל לתפור כפתור הוא התאמץ ועלה את כל המדרגות!

ענה לו הרבי: ונשמתך ירדה את כל המדרגות הרוחניות רק כדי לתפור כפתורים?!

סיפור שממחיש מעט מזעיר מאהבת ישראל העצומה ומסירות הנפש לכל יהודי!

גם הימים שאחרי קשורים לגאולתו שמהווה הכנה לגאולה האמיתית והשלמה (בפרט ט"ו תמוז בו הגיע לביתו ואמר את ברכות השחרור) וראוי להתוועד על פועלו ואהבתו לכל יהודי ללא הבט על מצבו!

ושנזכה תיכף ומי"ד ממ"ש לראותו עם כל נשיאי ישראל בגאולה האמיתית והשלמה בגלוי ובשמחה!


"קודם ציווי 'הוכח תוכיח את עמיתך' נאמר - 'לא תשנא את אחיך בלבבך' כי זהו תנאי המוקדם לתוכחה"


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות