הלכות לשון הרעז. כיון שהתבאר שצריך האדם להפסיד ממון כדי לא להכשל בלשון הרע, כל שכן שעליו להפסיד 'כבוד' עבור זה, ולכן היושב בחברת אנשים המדברים לשון הרע, צריך להזהר שלא להשתתף עמם, אף אם מחמת כן יזלזלו בו ויבזו אותו, ולפי גודל הצער גודל השכר.
ח. איסור לשון הרע הוא בין בפה ובין בכתב, בין בפירוש ובין ברמז.
ט. אף אם בתוך דברי הגנאי על חבירו מגנה גם את עצמו, הדבר אסור.
הלכות הפרשת תרומות ומעשרות בשבת
טז. אשה שהדליקה נרות וקיבלה עליה שבת , ושוב נזכרה ששכחה להפריש חלה, או לעשר פירות וירקות, ולהתפלל מנחה של ערב שבת, וטרם שקעה השמש, רשאית להפריש חלה ולעשר פירות וירקות, ולהתפלל מנחה של ערב שבת, אפילו אם היא רגילה לקבל עליה שבת בהדלקה, כל עוד שלא שקעה החמה. ואיש שהדליק נרות שבת, הדבר פשוט שאין מנהג האנשים לקבל עליהם שבת בהדלקת הנרות, ומותר לו להתפלל מנחה של ערב שבת, או להפריש תרומות ומעשרות וכיוצא בזה אחר הדלקת הנרות.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה.." (אורות ישראל, הראי"ה)
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
