ולכן לא לקחת את החידושים של עצמנו או של אחרים כהלכה פסוקה עד שרב מוסמך לכך מכריע בנושא.בנוסף אמרו חז"ל שבעים פנים לתורה ובכתבי האריז"ל מבואר בארוכה שלכאו"א חלק בתורה ויכול ומחוייב (וזכאי) לחדש בה.
ויתרה מזה בזוהר מובא הצורך והחובה "לאפשה לה".
החידושים גורמים לחידוד דברי התורה ולחיבוב התורה על המחדש והמעיינים בכך ולכן הם חובה גמורה כחלק מהלימוד בסייגים הנכונים כדלעיל.
בקשר לשאלה בסיום הדברים: הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א מדגיש את המעלה שבכך בעיקר (ננס העומד על כתפי ענק רואה רחוק יותר מהענק עצמו ובנמשל דווקא דור מבולבל זה רואה את הגאולה) ומציין שבמילים 'עקבתא דמשיחא' יש שני ביאורים הופכיים אך משלימים - מצד אחד העקב הוא האבר הנחות והגס ביותר ומנגד דווקא בגלל זה הוא האיבר שמעמיד איתן את הגוף כולו ומצעידו קדימה...
ולציין לדברי חכמינו שמשה רבינו הי'ה עניו מכל האדם והכוונה היא שמפאת שראה את דור הגאולה והמסירות נפש העצומה שבה הם (אנחנו בעצם) ישמרו על התורה והמצוות למרות כל תנאי ההתחלה, הוא קינא בכך וזה גרם לו להרגיש שלמרות כל מעלתו אין הוא יכול להגיע לדרגה זו.
להעיר שראיתי לאחרונה שרבי נחמן מברסלב התבטא בדומה שיגיע דור שבו איש פשוט שיעבוד את השם בתמימות ייחשב גדול כבעל שם טוב בדורו.
שנזכה ללמוד, לחדש בעקבות זאת ולכוון לאמת ונראה את חידוש העולם כולו בגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומי"ד ממ"ש!
"קודם ציווי 'הוכח תוכיח את עמיתך' נאמר - 'לא תשנא את אחיך בלבבך' כי זהו תנאי המוקדם לתוכחה"
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
"...כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה בירקרק חרוץ"
