|
|
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
9541 הודעות | יום שני י''ט בתמוז תשע''ט
11:38 22.07.19 |
|
8. השיעור היומי: המשך הפרק
בתגובה להודעה מספר 7
|
תניא ליום י"ט תמוז ה'תשע"טאך הענין יובן עפ"י מ"ש כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הוי' ב"ה כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו. אך דברה תורה כלשון בנ"א. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון עד"מ בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא ע"י נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחי' חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימי' מבחי' הנפש החיה וכו'. ביאור: *"היום בתניא"* יום ב' יט תמוז: *נשמת היהודי:* כדי להבין את גודל הפגם שהחטא פועל בנשמה, מחובתינו להכיר מעט את מהותה - את הנשמה כפי שנמשכה מלמעלה, ואת הנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף. מה מאפין את נשמתו של היהודי, ומה ההבדל בינה לבין שאר הנבראים. בשני פסוקים מתאר רבנו בפיסקה שלפנינו את מהות הנשמה: "כי חלק הוי' עמו", ו"ויפח באפיו נשמת חיים". (ובפיסקה הבאה, נלמד על ההבדל בין החיות אותה השקיע הקב"ה בנשמה, לחיות שאותה הוא השקיע בשאר הנבראים כולל המלאכים). ... *"כי חלק הוי' עמו":* נשמתו של היהודי, לא רק כפי שהיא למעלה, אלא גם כמו שהיא מלובשת בגוף, היא "חלק *משם הוי'* ברוך הוא" - וכאשר האדם חוטא, הוא פוגם חס ושלום בארבעת האותיות של שם הוי' (י-ה-ו-ה). ... *"ויפח באפיו נשמת חיים":* בבריאת אדם הראשון (שנשמתו היתה נשמה כללית, שכללה את כל נשמות ישראל), נאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, *ויפח באפיו נשמת חיים".* ומסביר אדמו"ר הזקן, *שכדוגמת האדם:* שהחיות אותה הוא משקיע בדיבורו היא חיות חיצונית בלבד וההבעה היא ללא כל מאמץ מיוחד. ולעומת זה, בהבל אותו הוא מוציא בנפיחה בפיו (כתוקע בשופר למשל), הנפיחה היא בכח ובמאמץ שבו הוא ממשיך הבל וחיות מפנימיותו. *הנה, כך הוא גם לגבי הקב"ה:* הביטוי *"ויפח* באפיו נשמת חיים" בא להורות, שהחיות אותה השקיע הקב"ה בנשמתו של היהודי אינה חיות חיצונית, אלא חיות פנימית "מתוכיותו ומפנימיותו". ...... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך. *מתארגן המסע לציונו של אדמו"ר הזקן, לקראת שבת מברכים אלול. *המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי: 0544960839 *הרב יקותיאל גרין* מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
9541 הודעות | יום שלישי כ' בתמוז תשע''ט
14:53 23.07.19 |
|
9. השיעור היומי: המשך הפרק
בתגובה להודעה מספר 8
|
תניא ליום כ' תמוז ה'תשע"טככה ממש עד"מ המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפי' המלאכי' שנבראו מאין ליש וחיים וקיימי' מבחי' חיצוניות החיות והשפע שמשפיע א"ס ב"ה להחיות העולמות ובחי' זו נקראת בשם רוח פיו עד"מ כמ"ש וברוח פיו כל צבאם והיא בחי' חיות המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות (שהן בחי' כלים והמשכות וכו' כמ"ש בלק"א ח"ב פי"א). ובין נשמת האדם שנמשכה תחלה מבחי' פנימי' החיות והשפע שמשפיע א"ס ב"ה כמ"ש ויפח וכו' ואח"כ ירדה בסתר המדרגה ג"כ ע"י בחי' האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עוה"ז התחתון. ולכן נקראו המלאכי' בשם אלקים בכתוב וכמ"ש כי ה' אלקיכם אלקי האלקי' כו' הודו לאלקי האלקי' כו' ויבאו בני האלקי' להתייצב כו'. לפי שיניקת חיותם היא מבחי' חיצוניות שהיא בחי' האותיות לבד ושם אלקים הוא בחי' חיצוניות לגבי שם הוי' ב"ה. אבל נשמת האדם שהיא מבחי' פנימי' החיות היא חלק שם הוי' ב"ה. כי שם הוי' מורה על פנימי' החיות שהיא למעלה מעלה מבחי' האותיות. ביאור: *"היום בתניא"* יום ג' כ תמוז: *המלאכים לעומת נשמות ישראל:* כמבואר לעיל בשער היחוד והאמונה", לעולם כולו חיות אלוקית. ובתניא שלפנינו מודגש, שבעוד שלכל הנבראים שנבראו בדיבור ("בעשרה מאמרות"), החיות הנמשכת בהם מהבורא היא *חיות חיצונית* בלבד (כדוגמת החיות אותה משקיע האדם בדיבורו). הרי שבנשמת האדם שעליה נאמר *"ויפח באפיו,* נמשכה חיות פנימית מהבורא "מתוכיותו ופנימיותו". ... *נשמת היהודי היא משהו מיוחד:* נשמות ישראל הם *חלק משם הוי',* שם המורה על פנימיות החיות. ולעומתם, שאר הנבראים, צבא הארץ וצבא השמים *ואפילו המלאכים,* משתייכים לשם אלקים (שהוא בחינה חיצונית לגבי שם הוי'), כמו שכתוב "בראשית ברא אלקים". ולכן, גם נקראו המלאכים בשם אלקים כמו שכתוב "ויבואו בני האלקים להתיצב וגו'", כי חיותם היא כאמור מבחינת החיצוניות, משם אלקים. ולעומת המלאכים, נשמת היהודי (הכלולה בנשמת אדם הראשון), שהחיות הנמשכת בה היא חיות פנימית, חיות שהיא משם הוי', עליה נאמר "כי חלק ה' עמו". ... *המאמר "נעשה אדם":* גם המאמר "נעשה אדם", שונה משאר העשרה מאמרות שבהם נברא העולם. שכן למשל, במאמר "ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה", הנה, ממאמר זה נבראו מאין ליש כל הבעלי חיים בגופם ובנפשם (הגוף והנפש כאחד). ואילו באדם שונה הדבר. עצם התהוותה של הנשמה הוא על ידי "ויפח וגו'". ואחר כך, על ידי האותיות שבמאמר "נעשה אדם", היא יורדת למטה להתלבש בגוף הנמצא בעולם הזה התחתון. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך. *מתארגן המסע לציונו של אדמו"ר הזקן, לקראת שבת מברכים אלול. *המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי: 0544960839 *הרב יקותיאל גרין* מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
9541 הודעות | יום רביעי כ''א בתמוז תשע''ט
13:28 24.07.19 |
|
10. השיעור היומי: סיום פרק ד'
בתגובה להודעה מספר 0
|
תניא ליום כ"א תמוז ה'תשע"טוביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה. כי היו"ד שהיא בחי' נקודה לבד מרמזת לחכמתו ית' שהיא בבחי' העלם והסתר קודם שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה ממדרגת בחי' חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחי' התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה וגם לאורך המורה על בחי' ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י דיבורו עד"מ. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו ית' נק' בשם דבר ה' כמ"ש באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הוי'. כי פנימי' ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחי' הבל לבד כמ"ש אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש בלק"א ח"ב פי"א ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש עד"מ המבדיל הבדלות לאין קץ בנשמת האדם שהיא בחי' נפש האלקי' דמתוכיה נפח יש בה בחי' שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו ית' ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום שיעורא דילי' לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו ית' אזי מרומזת בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואח"כ בבחי' התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א וכו'. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו ית' נמשכה ג"כ מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחי' יו"ד של שם הוי' וכו': *"היום בתניא"* יום ד' כא תמוז: *"ובאור הענין":* כאמור לעיל, נשמת היהודי היא *חלק* משם הוי' - פרט המורה, שהחיות הנמשכת בנשמה מהבורא, היא חיות פנימית. וכעת, בסוף פרק ד', מוסיף רבנו את ההבהרה: שכדוגמת הספירות העליונות הנכללות ונרמזות בשם הוי'. כך גם נשמת היהודי, בהיותה חלק משם הוי', יש בה בנשמה, בכחותיה הנפשיים ובעניניה הרוחניים, את הבחינות השונות הנרמזות בשם ה' על כל ארבע אותיותיו (י-ה-ו-ה). ... *הספירות ושם הוי':* רבנו מצטט מ"מאמר אליהו" (המובא בקטע "פתח אליהו", הנאמר בתפילת המנחה בערב שבת), את שני המשפטים הבאים (בתרגום חופשי): א. אתה הוא שהוצאת (שהאצלת) עשר תיקונים וקראת להם עשר ספירות, להנהיג בהם עולמות סתומים וכו'. ב. אתה חכם ולא בחכמה הידועה (בעולמות בריאה יצירה ועשיה), אתה מבין ולא בבינה הידועה וכו'. ורבנו מסביר בהרחבה, כיצד עשר הספירות נכללות ונרמזות בשם הוי'. האות י' שהיא כנקודה, רומזת לספירת החכמה שבה ראשית הגילוי. האות ה' (הראשונה) שיש בה כבר התפשטות של אורך ורוחב, רומזת לבינה (שבה נקודת החכמה מופיעה בהרחבה). תמונת האות ו' מורה על המשכה מלמעלה למטה. ומספרה שש מורה על ששת המידות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. והאות ה' האחרונה, רומזת לספירת המלכות, הנקראת דבר ה' ונמשלה לדיבור. ... *אותיות הוי' שבנשמה:* באופן כללי, האותיות י-ה מורות, על החכמה (י) וההשגה (ה) שהיהודי משיג באלוקות על ידי התבוננותו. האות ו' מורה על התפעלות המידות שבלב. והאות ה' האחרונה, מורה על קבלת עול מלכות שמים במחשבה דיבור ומעשה, להיות סור מרע ועשה טוב כל היום. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך ברשתות החברתיות. *מתארגן המסע לציונו של אדמו"ר הזקן, לקראת שבת מברכים אלול. *המעונינים לקבל את "היום בתניא" ישירות לוואטסאפ שלהם, יתקשרו אלי: 0544960839 *הרב יקותיאל גרין* מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|