החיזוק היומי ליום יב' תמוז  

*בוקר טוב... חיזוק יומי... יב' תמוז*
*איזהו גיבור? הכובש את יצרו*

הגאון רבי אברהם חכם זצ"ל, רבה של כרמנשאה שבפרס, פגש רופא משכיל, יהודי במוצאו, שהתאסלם הוא וכל משפחתו.

שאלו הרב: "מה ראית לבגוד באמונת אבותיך, ולהוציא עצמך מהכלל?"

השיבו האיש: "האמת, שהאיסלם הוא אמונת הבל. אולם באחד הימים שמעתי רב דורש, ומספר שכאשר יונה הנביא הושלך לים ובלעו הדג, ביקש הלווייתן לבלוע את הדג ואת יונה כאחד. אמר לו יונה: 'הסתכל שאני נימול'
וברח הלווייתן מפניו. כך ניצלו יונה והדג.

כששמעתי זאת, אמרתי: 'וכי אפשר לשוחח עם דג? אם כאלה סיפורים יש ביהדות, במה טובים הם מאגדות האיסלם... אם כן – אתאסלם ואחייה בכבוד ורווחה..."

הזדעזע הרב ואמר: "בגלל טיפשותך איבדת את עצמך משני העולמות. חכם היית בעיניך, ולא ידעת שאין חוכמתך דבריהם, חייב היית להניח שדיברו חז"ל בחידה ובמשל.

אפקח את עיניך בדבריהם אף על פי שאינך ראוי לכך!

דע לך, שהבריאה כולה נבראה בשישה ימים וביום השביעי שבת. שבעת הימים מורים על עולם הטבע, והבריה הגדולה ביותר בטבע היא הלוויתן, האדם למולו הרי הוא כגרגר חרדל.

מבחינת הטבע, 'בולע' הלווייתן את האדם. ולא רק הוא: הארי חזק מהאדם, הצבי מהיר ממנו, והנמלה זריזה ממנו. מה ייחודו של האדם? מדוע נחשב הוא לנזר הבריאה? מדוע הלווייתן הוא שבורח מפניו ולא להיפך?

משום שכל בעלי החיים מתוכנתים בטבעיהם ואינם יכולים לחרוג מהם ולגבור עליהם.

האדם הוא בעל החיים היחיד היכול לשלוט בעצמו ולהכריח עצמו למשול ביצרו נגד טבעו.

הוכחה לכך היא מצוות המילה, חותם הברית שהאדם מטביע בעצמו ובבנו נגד טבעו. ולפיכך מצוותה ביום השמיני שהוא מעל לטבע! כך גובר האדם על כל שאר ברואים, ומוכיח את עליונותו!

חז"ל הביעו זאת במליצה, שהלוייתן ברח כשראה שיונה נימול, כי הכיר בעליונותו עליו! תראה מה עמקו דבריי חכמים וחידותם, ואיך הביעום במשל כה נפלא!"
שמע הרופא והתפעל, וניחם על מעשהו הנמהר... ('מעיין השבוע')

מה מייחד את האדם משאר הבריות? האדם יכול לשלוט ביצרו כנגד טבעו, ללחום כנגד טבעו כדי לעשות רצון בוראו.

יצרים ותאוות הם מנת חלקו של כל אדם, כל אחד וניסיונותיו, כל אחד ותאוותיו, כל אחד והמלחמה שלו.

אמר בן זומא: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד', א')

הגבורה האמיתית היא לשבר את התאווה, את היצר, את הרצון הרגעי ולחשוב על התועלת העתידית.

אמר הראב"ד, רבי אברהם אבן דאוד, בספרו אמונה רמה: "וכאשר יכבוש האדם את יצרו, יימשך לו כוסף (תשוקת אלוקים) בזה, ואותו הכוסף, התשוקה, יביאהו אל תוספת הכיבוש ותוספת הכיבוש תוסיף בכוסף".

ככל שאדם כובש את יצרו, את החומר, את החשקים שלו, הוא מוסיף לו תשוקה לרוח, וככל שתשוקתו גדולה יותר כך גם גבורתו גדלה, והוא מצליח בנקל לבטל את יצרו ולעשות הישר והטוב.

לא קל, ואפילו קשה מאד לגבור על הטבע, לשלוט בתאווה, אך לא בגלל הקושי תתייאש, לא בגלל הקושי תוותר מראש, אלא נסה ברוב עוז ותעצמות לנצח ולגבור במאבק הפנימי שלך.

ניצחון קטן יביא נצחונות רבים, אתה הוא הגיבור האמיתי, ברגע של התגברות אתה עולה דרגה, אתה קרוב יותר, ברגע הזה נפתחות בפניך דלתות רבות.