לפני למעלה מ30 שנה, תנועת חב"ד ובראשה המנהיג הרבי מליובאוויטש, עמדו בפני סוגיה מאוד סבוכה על אופן ההתייחסות של החוק בארצות הברית מהו הקשר היותר חזק.
רבי וחסידים או רבי והמשפחה .
פועל היוצא מכך, האם כל אוצרות התנועה, ועיקר אוצר הספרים הגדול ביותר בעולם היהודי, האם שייכים הם לרבי באופן אישי כירושה מחמיו הרבי הקודם, וממילא הם מנץ חלקם גם של שאר בני המשפחה ויכולים לסחור בהם (שווי הון עתק לכל ספר). או, שאוצר זה הינו רכוש השייך לרבי והחסידים מצד הקשר הבלתי אמצעי ביניהם שהוא מחייב וחזק יותר מכל דבר בעולם.
תקופה מאוד רצינית היתה אז בניו יורק. והרבה דאגה מהקיטרוג לכאורה שריחף באוויר.
בףלמעשה, ביום זה ה' טבת בית המשפט פסק כי הרבי והספרים שייכים לחסידים.
ומאז נחוג חג הספרים המכונה דידן נצח (בארמית - שלנו ניצח) בכל שנה ושנה בתאריך זה עד לעצם היום הזה.
קנו ספרי קודש. דידן נצח.
(נ.ב. יש אומרים שרבי וחסיד זה עוצמתי אף יותר קשר של אהבה בין בני זוג, עד שאם בזמן שלמה המלך הוא היה מכיר את רמת העמקות של הקשר בין רבי לחסיד, היה כותב את שיר השירים על פי קשר זה ולא כקשר של אהבה בין איש ואשה.