החיזוק היומי ליום טו' תמוז  

*פטירת רבי חיים בן עטר - הכרת הטוב*

כשהגיעה מלכת שבא אל ארמונו של שלמה המלך, ראתה את אחת מסעודותיו, ככתוב: "וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא, אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה' וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּח" (מלכים א', י' ד'-ה')

אולם פליאתה לא הייתה מהשפע הגדול, אלא מדבר אחר...

מלכת שבא ראתה אדם לבוש בגדי איכרים ומראה פניו כשל איש פשוט והוא יושב לימינו של שלמה המלך. התפלאה המלכה מדוע לא נהג שלמה בגינוני מלכות, והושיב איש פשוט כזה לימינו.

לפליאתה, השיב שלמה המלך ואמר: "איכר זה הוא ברזילי הגלעדי, והסיבה שהושבתי אותו לימיני, היא משום מידת הכרת הטוב של דוד אבי - ברזילי הגלעדי גמל חסד עם אבי בזמן שברח מפני אבשלום בנו, ומצא מקלט של חסד בביתו של ברזילי.

לפני פטירתו ציווני אבי לגמול חסד ולהכיר טובה עם האיכר ברזילי..." (מדרש)

דוד המלך הכיר טובה לברזילי הגלעדי, לא טובה של פעם אחת, אלא ציווה את בנו שימשיך להכיר לו טובה ולתת לו להיות מאוכלי שולחנו אף לאחר מותו, כי הכרת הטוב היא מידה שהאדם צריך לחיות איתה יום יום, להרגיש אותה, לזכור את הטובה שעשו לו, גם אם לעיתים הדבר יוצר עבורו קושי...

לא רק לאדם, אלא, ובעיקר, למי שמחייה אותך רגע רגע...

בכניסתו לבית הכנסת לתפילת שחרית, היה רבי חיים בן עטר זצ"ל, עומד בפתח בית הכנסת ומונה את כל הטובות אשר עשה עימו הקב"ה, "כך עשית עימי וכך עשית עימי, הן בהליכתי, הן במשכבי והן בקומי..."

לאחר מכן היה נכנס להתפלל... כך, על ידי שהוקיר ושיבח את הקב"ה, גם תפילתו לא נאמרה מהשפה ולחוץ, שהתפילה היא עבודת הלב, ונובעת מעמקי הלב.

כשתפנים שבורא עולם משפיע עליך שפע גדול בכל השנה - בריאות, פרנסה ובעיקר חיים, תוכל בנקל לתת לו הודיה ולהכיר בטובה שלו.

כשאתה מכיר טובה למקור השפע שלך, אתה מרחיב לך את צינורות השפע, אתה גורם לבעל השפע לתת לך ולהמשיך לתת לך עוד ועוד... (רונן קרתא)

אתה רק תבקש... תאמר תודה, תכיר טובה... ותיראה פירות טובים בעמלך...