החיזוק היומי של רונן קרתא  

*לשתק את מידת הנטירה*

רבי יוסף זלמן ריבלין זצ"ל היה בעל גמ"ח גדול להלוואות. בכל פעם שנתן לאדם הלוואה נהג להכניס אבן קטנה בתוך מעטפת הכסף.

כששאלוהו לפשר הדבר, השיב בסיפור על ה"חתם סופר" זצ"ל - "באחת הפעמים מסר הרב שיעור לתלמידיו. במהלך שיעורו התפרץ אדם ואמר דברי נבלה ואיומים כנגדו. ה'חתם סופר' סבל עלבונו בשקט, וכשסיים האיש לחרף ויצא מהמקום שאל הרב את עצמו בקול: 'מדוע האיש תקף אותי? לא זכור לי שעשיתי לו אי פעם טובה כלשהי…'

למדתי מזה שיש אנשים שיש בהם טבע קלוקל להשיב רעה תחת טובה, לכן מניח אני אבן קטנה במעטפה, בתקווה שלא יזרוק עליי הלווה אבן גדולה..."

לעיתים נתקלים אנו באנשים שאינם יודעים להעריך את שנותנים להם, ויתרה מזאת, מחזירים רעה תחת טובה.

התשובה: "שאהו בחיקך", תוסיף להיטיב עם אנשים כאלה, ובכך הם ישנו את דרכם.

אמר שלמה המלך: "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וה' יְשַׁלֶּם לָךְ" (משלי כה', כא'-כב')

ביאר המלבי"ם: "במה שאתה מטיב לאחר ונדמה לו שאתה חותה גחלים על ראשו – הוא יזכור את אשר חטא לנגדך והרע לך, ויבוש ויכלם, מכאן שמוכרח לקבל לחם ומים ממך תחת רעתו".

הנתינה תגרום לכך שיתעורר האדם ויגרום לשונא לעשות חשבון נפש בליבו לשנות את דרכו.

לעיתים יש בנו רצון בצדק לנטור לאנשים שעשו לנו רע בעוד אנו השפענו עליהם טובות רבות, אך התורה הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, היא מיישרת אותנו ללכת בדרכים הנוגדים את ההיגיון הפשוט שלנו כדי ליצור עולם טהור וטוב יותר.

לתת טובה תחת רעה זו מעלה נעלה מאין כמוה, זהו כבילת הרצון לנקום ושיעבוד הרצון לרצון הבורא.

אם חשבת שאתה "פראייר" בזה שאתה עושה טובה לאדם שעשה עימך רעה אתה טועה, בורא עולם צופה ומביט, את שכרך אתה תקבל. אדם העושה מעשה חסד אינו מפסיד, קל וחומר אדם בעל שיתוק תאוות הנטירה...

ואתה, גם אתה, אל תשיב רעה תחת טובה, גם כלפי הסביבה ובעיקר כלפי בוראך... (רונן קרתא)