מכתב יומי מהרבי - עיצה לחיים. *פשרה או החמרה? פשוט להגיד את האמת*  

בשאלתו בנוגע לאזהרה ללמד תורה בלי פשרות וחושש שבאם יחמירו על הילדים, אפשר שלא יקבלו כלל. שעל פי זה, יש תועלת בעשיית פשרות.

העצה לילדים האמורים היא לא לעשות פשרה. כלומר, לא לומר להם שמותר לעבור חס ושלום על חלק מהמצוות ובלבד, שיקיימו מצות אחרות. שהרי, נוסף על האיסור של שקר, הרי זה גם כן ענין "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה", שינויים בדעת וכו׳.

אלא , לבאר להילדים ולהסבירם, שלעת עתה לומדים עמהם על דבר מצוה זו ועליהם לדעת שיש עוד כמה מצוות, אבל הרי אי אפשר ללמד אותם על דבר כל העניינים בתחילה. ולכן, מלמדים אותם צעד אחר צעד.

ולהסבירם גם כן ענין התשובה, שאם חס ושלום אין מי שהוא עומד בנסיון ועשה לא ככתוב, מחוייב הוא כמו קודם בכל המצות שבתורה, כי ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא וגם שלאחר זה, ישנו התיקון של עשיית התשובה.

מקור: ממכתב ז' תמוז תשי"ח