אור החיים היומי  

אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה

יום טוב ומבורך. יום שני ח' מרחשון התשפ"ד

'מה בין הצדיקים לבין הרשעים'*

'ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון'

התורה מספרת שפרצה מלחמה בין ארבעה מלכים 1. אמרפל מלך שנער, 2. אריוך מלך אלסר, 3. כדרלעומר מלך עילם, 4. תדעל מלך גויים. לבין חמשה מלכים 1. ברע מלך סדום, 2. ברשע מלך עמורה, 3. שנאב מלך אדמה, 4. שמאבר מלך צבויים, 5. מלך בלע. וארבעת המלכים ניצחו את חמשת המלכים.

ידוע שלוט היה גם אחיין של אברהם אבינו וגם גיסו, כי לוט היה אח של שרה אמנו. לוט היה גר בסדום, וכשאברהם אבינו שמע שניצחו את מלך סדום במלחמה, ולוט בן אחיו שבוי, יצא אברהם אבינו למלחמה מול אותם ארבעה מלכים, ואברהם אבינו בעזרתו יתברך ניצח את כל אותם ארבעת המלכים, והוציא מהשבי את כל השבויים, וכמובן גם את לוט.

הפסוקים מסודרים כך: *ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו וכו'. ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וכו'. ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וכו'.. ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך וכו'.*

שואל *רבינו האור החיים הקדוש* למה הפסיקה התורה באמצע הסיפור שמלך סדום מגיע לאברהם אבינו ואומר לו *תן לי הנפש וכו',* בענין של פגישת מלכי צדק את אברהם אבינו?

ומבאר רבינו הקדוש, הנה, הרי התורה מספרת לנו שאברהם אבינו החזיר את כל השבויים ואת כל הרכוש ששייך למלך סדום, ומטבע הדברים ומההגיון הבריא היה, שמלך סדום יצא להקביל את פניו של אברהם אבינו באיזה מתנה יפה ומכובדת לאות הוקרה והערכה על מה שאברהם אבינו עשה בשבילו ובשביל אנשי עירו, וזה אפילו בגדר חובה, והוא צריך לתת לאברהם אבינו מתנה כיד המלך, ומלך סדום לא עשה זאת.

לעומתו מלכי צדק מלך שלם (זה היה שם בן נח) שלכאורה לא חייב כלום לאברהם אבינו בהקשר למלחמה הזאת, כשהוא יצא לקראת אברהם אבינו, הוא הביא מתנה לאברהם אבינו לחם ויין.

לכן התורה סידרה את ענין מלכי צדק בתוך ענין ביאת מלך סדום ודבריו לאברהם אבינו, להגיד ולהראות את שבח הצדיקים*

והא לך את לשונו הקדושה: *וטעם שהפסיק בענין מלך שלם בין יציאת מלך סדום להודעת דבריו אל אברהם, להגיד שבת הצדיקים מה בינם לבין הרשעים. כי מלך סדום יצא לקראת אברהם לראות פניו ריקם, הגם שאליו יחוייב להקביל פני אברהם במנחה כיד המלך, והוא הרשע יצא בידיים ריקניות. ושם הצדיק, מבלי חיוב, נדיבות יעץ, והקביל פניו בלחם ויין.* עכ"ל.

בשורות טובות לכל בית ישראל