הסיפור החסידי היומי  

אחד מימי הקיץ החמים
הגיע הבעל שם טוב לישוב יהודי
שתושביו התעסקו בעבודת האדמה לצורך פרנסתם.
זמן רב לא ירדו גשמים,
תבואות השדה והכרם התייבשו,
הבהמות חלו במחלת הדבר,
הייתה זו עת צרה גדולה.
יראי שמים היו אנשי הישוב , בעקבות הבצורת התעוררו בתשובה
וכשזה לא עזר ,החליטו להביא רב שיוכיח אותם ויעורר אותם לתשובה.
כשהגיע הרב החשוב התאספו כל אנשי הישוב בבית הכנסת.
הרב המגיד פתח בדברי תוכחה ו”שפך” אש וגפרית על האנשים הפשוטים,
עד שכל הקהל בכה בכיות גדולות.

הבעל שם טוב שנכח בבית הכנסת,
ראה בצרתם, שמע את בכיים,
פנה אל הרב המוכיח וקרא בקול:
“מה יש לך מהיהודים האלה?
הם יהודים טובים!”
המשיך הבעל שם טוב וקרא:
“בואו יהודים! נרקוד יחד, אחרי זמן מנחה ירדו גשמים”.
בתחילה הסתכלו עליו היהודים בחשש, שמא יצא מדעתו.
משראה כך הביא הבעל שם טוב ראיות ממאמרי חז”ל לחיזוק דבריו
והחל לחזק את הציבור באמונה.
תוך כדי האזנה לדבריו התחזקו הציבור באמונה וביטחון והחלו לרקוד יחד עם הבעל שם טוב על הישועה הקרובה לבוא.
באמצע הריקוד החל לרדת גשם שוטף וכל הציבור החל לברך ולהודות לקב״ה.
הבעל שם טוב בירך אותם בברכת שובע,
והוסיף:
״זכות השמחה והאמונה שלכם
פעלה לביטול הגזרה”.
(ספר השיחות תש”א).

שבוע טוב ומבורך