*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*ישנו מדרש מעניין שמאיר את שמו של יוסף ב'אור גאולתי':
"יוֹסֵף – עַל שֵׁם שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה כְּשֵׁם שֶׁגָּאַל אוֹתָם מִמִּצְרַיִם, דִּכְתִיב (ישעיה יא, יא) 'וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ וְגוֹ''" (שמו"ר פ"א, ה).
כלומר, 'יוסף' מסמל את הגאולה העתידית, שבאה 'בנוסף' לגאולת מצרים.
'יוסף' (מלשון הוספה) מרמז גם על סוג העבודה העתידי:
כיום, חלק גדול מאוד מעבודתנו מוקדש למלחמה עם ה'חושך'. אך לעתיד-לבוא, רוח הטומאה תחלוף מהארץ ולכן, עבודתנו תהיה בתחום הקדושה בלבד, 'להוסיף' ולהתקדם מדרגה לדרגה ולהוריד לָעולם אורות נעלים ביותר. והעולם העתידי יקבל את האורות הנעלים (לא בהכרח אלא) בשמחה ובתענוג!
הגאולה, לכל פרטיה, היא פרי עבודתנו בזמן הגלות. ולכן, עלינו 'להוסיף' ולהתקדם בענייני תורה ומצוות ומתוך שמחה ותענוג ועל-ידי זה, נבוא ל'תוספת' ה'גאולתית'.
מקור: ע"פ ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 225 ואילך