האימרה החסידית מספר ''היום יום'' // ענייני גאולה ומשיח
יום שני כט אדר שני ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תזריע, שני עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: והנה צמצום ... ־נג־ עבודתם.
באחת ההתוועדויות אמר אאמו"ר : הקב"ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, וישראל צריכים להפוך את ה"יש" ל"אין"; את הגשמיות לרוחניות. העבודה שבהפיכת הגשמיות לרוחניות ואת הגשמי לעשות כלי לרוחניות - זוהי חובת גברא. בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.
כל החדש אין אומרים תחנון. אחר אמירת הנשיא אומרים יהי רצון הנדפס בסידור "תורה - אור", וגם כהנים ולויים אומרים אותו.
שיעורים: חומש: תזריע, שלישי עם פירש"י. תהלים: א-ט. תניא: אך מי ... ־נג־ לי"ח.
אאמו"ר ציוה לגיסו הרב משה הארענשטיין הכהן לאמר היהי רצון שאחר הנשיא, ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - ראש חודש ניסן חודש הגאולה
*קוראין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים – זמן מסוגל ביותר לגאולה"*
"מהענינים המיוחדים שבחודש ניסן – ש"נוהגין לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום" (שו"ע אדמוה"ז או"ח סתכ"ט).
.. ויש לומר, שהמנהג דקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן קשור עם כללות ענין הגאולה שבחודש ניסן:
חודש ניסן הוא "חודש של גאולה", "בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל", כמרומז גם בשם ניסן – מלשון "נס", ויתירה מזה – שיש בו ב' נונין, שרומז ל"ניסי ניסים", מתחיל ועיקר מהניסים דגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
ולכן קורין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים לחנוכת המשכן – כיון שחודש ניסן הוא זמן מסוגל ביותר לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיה חנוכת ביהמ"ק השלישי, תכלית השלימות דהמשכן ומקדש".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - פרשת צו התש"נ)
להצטרפות לתפוצה - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 972.50.7108770
שיעורים: חומש: תזריע, רביעי עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: והנה שכר ... ־106־ קדם ה'.
הילולא של כ"ק אאמו"ר . נסתלק אור ליום א' ב' ניסן שנת תר"ף בראסטאב. ושם מ"כ . מאמר הראשון אשר אמרו ברבים, אחרי הסתלקות אביו: ביום השני דחה"ס תרמ"ג, ומתחיל כתר יתנו לך כו'. מאמר - ברבים - האחרון בהיותו בעלמא דין: בסעודת פורים תר"ף, ומתחיל ראשית גוים עמלק גו' קץ שם לחשך.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - ב ניסן (יום הסתלקות כ"ק אדמ"ר מוהרש"ב נ"ע)
*להכריז יחי המלך בזריזות הכי גדולה*
…" צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים (גם) על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך"..
וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז "עד מתי..
.. שנוסף על הדגשת הציפייה, הבקשה והדרישה על הגאולה ושיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, יש בהכרזה זו גם התוכן דעניין ההכרזה – "יחי המלך", שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא..
והמעשה הוא העיקר, יש לסיים ולהשלים את "מעשינו ועבודתנו", כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא – בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."
שיעורים: חומש: תזריע, חמישי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: והיינו אפילו ... ־106־ כמ"ש לקמן.
משיעורי אאמו"ר : בכל יום פרשה חומש עם פירש"י . אמירת תנ"ך בעל פה: קאפ' אחד מתורה וכן מנביאים וכן מכתובים. פרק אחד משניות. שיעור גמרא לעיוני ב' דפים לשבוע, שיעור למיגרס ג' דפים ליום. שיעור בירושלמי. גם שיעור - לא בכ"י - בפוסקים. במשך השנה הי' מסיים כל המד"ר : לווה בסדרות הארוכות ופורע בקצרות.
עבודת בעלי עסקים מתחלקת לשני סעיפים עיקרים: א) העבודה עם עצמו. בעת עסקו ממש בשעה הפנוי', בישבו בחנות וכדומה, ילמוד משנה משניות פרק תניא, ויהי לו איזה דברי תורה, כמו חומש משניות תניא, שיהי' בקי בהם בעל פה, למען שיוכל לחזור עליהם בהלכו ברחוב, בשוק וכדומה. ב) העבודה עם זולתו. בעת הדבור בעניני עסק יסבב הדבור לספר איזה ספור תוכני, ולמצוא עילה וסיבה לעורר ע"ד למוד וכיוצא בזה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - ד ניסן
*עבודתו של משיח*
"אם יעמור מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח". (רמב"ם הלכות מלכים).
"לומדים אנו מהלכה זו שלשה נקודות עיקריות בעבודתו של משיח: *"הוגה בתורה"*– העבודה של משיח עם עצמו.
*"ויכוף כל ישראל"* – העבודה של משיח עם הזולת.
*"וילחום מלחמות ה'"*– העבודה עם חלקו בעולם (ניצוח כל האומות שסביבו).
שיעורים: חומש: מצורע, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: הגהה (ושם ... ־110־ רצון זו).
הנסיון הראה, אשר כשממעטים בחקירות, ועובדים בסדר ובתוקף, על פי הנעימות של תורה, ימין מקרבת ושמאל דוחה, אזי פועלים בודאי, ובפרט בענינים העיקרים מעקרי הדת.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - ו ניסן
*לעתיד לבוא יצאו בני ישראל ברכוש גדול*
"בגאולת מצרים יצאו בני ישראל ברכוש גדול מאוד. "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה ומזהבה של מצרים", כך מספרים רז"ל ואף מוסיפים "כל כסף וזהב שבעולם". את הרכוש הרב קבלו בני ישראל מביזת מצרים ומביזת הים.
בגאולה העתידה לבוא ייצאו בני ישראל ברכוש גדול, גם בערך לרכוש גדול שהיה ביציאת מצרים,
וכמובן גם מזה שאמרו רז"ל (פסחים קי"ט עמ' ב') "שלושה מטמוניות הטמין יוסף במצרים וכו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא", דאין הענין יוצא מידי פשוטו,
שיעורים: חומש: מצורע, שני עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: ובזה יובן ... ־110־ בר"מ.
נוסח ויהי בנסוע: וכרצון כל עמך בית ישראל. כינוי משפחה של רבינו הזקן: ברוכאוויטש. כינוי משפחה של בנו אדמו"ר האמצעי: שניאורי. כינוי משפחה של הצ"צ : שניאורסאהן.
שיעורים: חומש: מצורע, רביעי עם פירש"י. תהלים: מט-נד. תניא: והנה אף דדחילו ... באריכות.
''העושר היהודי אינו בבתים וממון" העושר היהודי הנצחי הוא כשאנו יהודים שומרי תורה ומצוות, ומביאים לעולם בנים וצאצאים שומרי תורה ומצוות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - ו' ניסן
*ע"י שמירה על יחודינו–מזרזים ומביאים את הגאולה*
"ויהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם".
"בני ישראל שבמצרים היוו מיעוט קטן וחיו בתנאים גרועים ביותר. אך כפי שחז"ל מספרים, היו שונים ומנותקים מן הסביבה ושמרו בגאון על איכות החיים שלהם, על מסירותם ומקוריותם – "שהיו ישראל מצויינים (מסומנים) שם - שלא שינו את שמם לשונם דתם ומלבושיהם". ודוקא ע"י כךהבטיחו את קיומם ואף הגיעו אל הגאולה.
הוא הדבר גם לגבי דור זה, ע"י שנהיה "מצוינים שם" ונשמור על יחודינו, נזרז ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו." (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ -- ע"פ מכתב לחג פסח תשי"ז, הגש"פ עם ליקוטי טו"מ עמ' רב')
שיעורים: חומש: מצורע, חמישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: פרק מא. ברם ... עבודת עבד.
בדבר התעמולה בענין טהרת המשפחה במושבו, יתבונן בזה: אילו יצוייר, אשר ה' אנה לידו להציל מושב יהודים מכליון, ר"ל , הנה בטח הי' מוסר נפשו על זה, והי' מהלל ומשבח את השי"ת , על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה. כן ויותר מכן היא תעמולה זו, שהיא הצלת נפשות ממש.
שיעורים: חומש: אחרי מות, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: ובעטיפת ציצית ... ־נז־ לאדונו ומלכו.
הילולא של כ"ק הצ"צ . נסתלק שנת תרכ"ו בליובאוויטש, ושם מ"כ . מספורי אאזמו"ר : הצ"צ התחיל לכתוב נגלה ודא"ח בהיותו בן שתים עשרה שנה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - יג ניסן הסתלקות כ"ק אדמו''ר 'הצמח צדק'
*כולם יגאלו בגאולה העתידה*
"אלו היה שם לא היה נגאל"(מתוך ההגדה)
"המושג "הגדה" לקוח מהציווי "והגדת לבנך", צו המדגיש את כוונת סדר הפסח, שהוא הציווי על ההורים לספר את סיפור יציאת מצרים לילדיהם.
בנוגע לילדים כיוונה ההגדה, "כנגד ארבעה בנים דברה תורה". בנוגע לסוג ה"רשע", ידוע, שבגאולת מצרים לא נגאלו כולם, היו כאלו שלא רצו לצאת משם, הם נשארו שם ומתו בשלושה ימי אפילה (מכת חשך).
דבר שכזה לא יתרחש בגאולה העתידה, בגאולה זו כולם יגאלו ולא ישאר אף אחד בגלות, גם הסוג שלא רצה לצאת ממצרים וממילא לא נגאל.
וזו התשובה לבן הרשע: אילו היה *שם* – במצרים – לא היה נגאל, אבל בגאולתינו זו העתידה, גם הוא יגאל."
שיעורים: חומש: אחרי מות, שני עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: משא"כ ... ־נז־ ליודעים.
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן. באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, הי' אאמו"ר נוכח, ואומר ג"כ הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפי' וכה"ג .
למרור וחזרת - הן חריין והן סאלאט . קידוש בעמידה. הא לחמא - ה הא בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: והנה ... ־114־ ולבושיהן כנ"ל.
בסדר הראשון היה אאמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה. אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמיהמנותא - לילה הראשון: מיכלא דאסותא = לילה השני. כאשר הרפואה מביאה את האמונה, בכך שאומר "תודה לך הבורא על רפואתי" - הרי היה הוא חולה: אך כשהאמונה מביאה את הרפואה - אין כאן חולי מלכתחילה.
יום רביעי טז ניסן, ב דחהמ"צ , אחד לעומר ה'תש"ג
ליל ב' דחג המצות - קריאת שמע שעל המטה כמו בכל יום-טוב.
שיעורים: חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: אך אמנם ... ־114־ אתה וכה"ג.
גם מי שאין לו אב, ר"ל אומר לפני 'מה נשתנה': "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קשיות" . וסמוכות לזה, שגם מי שאין לו אב ואם, ר"ל, צריך לומר בברכת המזון" הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו' אמי מורתי כו'.
שיעורים: חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: והנה כל ... כו' כנ"ל.
במנחה אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אלי'. שנת תר"ח אמר הצמח צדק מאמר על פסוק אם כסף תלוה גו', כסף הוא הנשמה, על שם שהיא תמיד בכוסף ותשוקה לעלות למעלה, וכדכתיב רוח האדם היא העולה למעלה, דאדם הם נש"י , אתם קרוים אדם, והנשמה נתונה בהלואה להאדם, וכתיב ימים יוצרו גו', דיש מספר קבוע כו', וחסר יומא חדא חסר לבושא חדא.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - חי ניסן - ג' לעומר (יום הברית של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח)
*אליהו הנביא בברית מילה וכמבשר הגאולה*
"אליהו הנביא זיכך את גופו עד כדי כך שכאשר הסתלק מהעולם עלה גם גופו בסערה השמיימה.
מאז זוכים כל בתי ישראל לארח בליל "הסדר", מדי שנה בשנה, את אליהו הנביא. וכן בזמן קיום מצוות ברית מילה נוכח אליהו הנביא. הוא אמנם אינו מופיע בגופו, אך רוחו משתתפת.
בשורת הגאולה תהיה גם היא על ידי אליהו הנביא, כמו שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
אלא שאז הוא יבוא ממש בגופו, הקיים עד היום בעולם הרוחני, עולם ה"יצירה".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - לקו"ש חלק ב הוספות י"ג שבט)
גם בשמחה ובצהלה. שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך - אמרים בלחש.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: פרק מב. והנה ... ־118־ ידע וגו'.
פעם פירש אאזמו"ר : מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו. שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מרוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי הי' אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפה"ב , חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינות בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכוה מחופתו של חברו. שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.
יום ראשון כ ניסן, חמשה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: וכח ... ־118־ כמ"ש שם.
פעם נכנס כ"ק הר' חיים אברהם (בן רבינו הזקן) אל אדמו"ר האמצעי בחג הפסח לאמר גוט יום טוב . וסיפר אז - הרח"א - שרבינו הזקן אמר : בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית - אפשרי.
יום שלישי כב ניסן, אחרון של פסח , שבעה לעומר ה'תש"ג
ביום מהדרים: לקדש, אח"כ מתפללים תפלת המנחה, ואחר - זה סעודת יו"ט.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: וגם ... ־120־ כנ"ל פ"ב.
ביום מהדרים: לקדש, אחר כך מתפללים תפלת המנחה, ואחר זה סעודת יום טוב. הבעל שם טוב היה אוכל ג' סעודות באחרון של פסח. סעודת אחרון של פסח היתה נקראת - אצל הבעל שם טוב - משיח'ס סעודה. אחרון של פסח איז משיח'ס סעודה, ווייל אחרון של פסח איז מאיר גילוי הארת המשיח. בשנת תרס"ו התחיל הסדר, אשר תלמידי תומכי תמימים יאכלו יחד בחג הפסח בהיכל הלימוד. והיה אז ש"י תלמידים וח"י שלחנות. סעודת אחרון של פסח אכל אאמו"ר ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאס איז סעודת משיח.
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.05.24 בשעה 20:43 בברכה, שליטא
יום רביעי כג ניסן, אסרו - חג , שמונה לעומר ה'תש"ג
שיעורים: חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: והנה כל ... ־סא־ לי"ח.
קיים הענין שאחש"פ (אחרון של פסח בחו''ל) הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענינו 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר מכן נקלעים לעניני העולם - ולכך הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם.
שיעורים: חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: וגם להיות ... כמ"ש במ"א.
העבודה היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם, - ומובן דוגמת כ"ז בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - כה ניסן (י לעומר)
*אין מקום שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים*
"כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש!
ומזה מובן, שאין מקום שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים או יטילו את העבודה על אחרים –
אלא זוהי העבודה דכל אחד ואחת, ובודאי שיש לו כוחות על זה."
שיעורים: חומש: קדושים, פ' ראשונה עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד. תניא: והנה בחי' ... לי"ח.
דברים המותרים אם עושה אותם להנאתו הם רע גמור כמ"ש רבינו נ"ע ]. לפי דקדש עצמך במותר לך. צריך להכניס קדושה בדברים המותרים שיהי' בהם תכלית של תורה ומצות יראת שמים ומדות טובות.
שבת כו ניסן, יא לעומר ה'תש"ג
מברכים ר"ח אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. הפטורה : הלא כבני כושיים.
שיעורים: חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: פרק מג. והנה ... ־124־ לקמן.
משיחת אאמו"ר : חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". כלומר: השכלת החסידות בהכרח שתרחוץ הבשר, ותשטוף את ה"את בשרו" - את הטפל לבשרו, כל ההרגלים שהבשר מרגיל - ואז אפשר ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה - "בגדי קודש הם": אלו בגדים שניתנו מן הקודש, אך את ה"ורחץ במים את בשרו" - יש לעשות באופן עצמאי. לבושי הנפש ניתנים מלמעלה, אך רחיצת הטפל שנוצר מהבשריות, ולהפוך את הבשר לבשר קודש - זהו רק בכח עצמו, וזאת תובעת החסידות, ועל-כך מסר רבנו הגדול את נפשו: הוא פתח את צנור מסירות הנפש על עבודת ה' בתפילה, להיות קשורים לעצמות אין סוף, חסידות מציבה חסיד פנים אל פנים עם עצמות אין סוף.
שיעורים: חומש: קדושים, שני עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: פרק מד. והנה כל ... ־סג־ צפרא כו'.
החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל. ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה', הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני – כח ניסן (יג לעומר)
*"עשו כל אשר ביכולתיכם"* *דרושים עשרה עקשנים שיתעקשו להביא את הגאולה*
"ויהי רצון, שסוף כל סוף יימצאו עשרה מישראל, ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא – כמו שכתוב "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו וונחלתנו" –
להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם."
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי א ניסן ר"ח ה'תש"ג
כל החדש אין אומרים תחנון. אחר אמירת הנשיא אומרים יהי רצון הנדפס בסידור "תורה - אור", וגם כהנים ולויים אומרים אותו.
שיעורים:
חומש: תזריע, שלישי עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: אך מי ... ־נג־ לי"ח.
אאמו"ר ציוה לגיסו הרב משה הארענשטיין הכהן לאמר היהי רצון שאחר הנשיא, ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שלישי - ראש חודש ניסן
חודש הגאולה
*קוראין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים – זמן מסוגל ביותר לגאולה"*
"מהענינים המיוחדים שבחודש ניסן – ש"נוהגין לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום" (שו"ע אדמוה"ז או"ח סתכ"ט).
.. ויש לומר, שהמנהג דקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן קשור עם כללות ענין הגאולה שבחודש ניסן:
חודש ניסן הוא "חודש של גאולה", "בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל", כמרומז גם בשם ניסן – מלשון "נס", ויתירה מזה – שיש בו ב' נונין, שרומז ל"ניסי ניסים", מתחיל ועיקר מהניסים דגאולה האמיתית והשלימה, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
ולכן קורין בחודש ניסן קרבנות הנשיאים לחנוכת המשכן – כיון שחודש ניסן הוא זמן מסוגל ביותר לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיה חנוכת ביהמ"ק השלישי, תכלית השלימות דהמשכן ומקדש".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - פרשת צו התש"נ)
להצטרפות לתפוצה - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 972.50.7108770
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ב ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: תזריע, רביעי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: והנה שכר ... ־106־ קדם ה'.
הילולא של כ"ק אאמו"ר . נסתלק אור ליום א' ב' ניסן שנת תר"ף בראסטאב. ושם מ"כ .
מאמר הראשון אשר אמרו ברבים, אחרי הסתלקות אביו: ביום השני דחה"ס תרמ"ג, ומתחיל כתר יתנו לך כו'. מאמר - ברבים - האחרון בהיותו בעלמא דין: בסעודת פורים תר"ף, ומתחיל ראשית גוים עמלק גו' קץ שם לחשך.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום רביעי - ב ניסן
(יום הסתלקות כ"ק אדמ"ר מוהרש"ב נ"ע)
*להכריז יחי המלך בזריזות הכי גדולה*
…" צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים (גם) על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך"..
וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא על דבר הצורך להכריז "עד מתי..
.. שנוסף על הדגשת הציפייה, הבקשה והדרישה על הגאולה ושיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, יש בהכרזה זו גם התוכן דעניין ההכרזה – "יחי המלך", שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא..
והמעשה הוא העיקר, יש לסיים ולהשלים את "מעשינו ועבודתנו", כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא – בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - ב' ניסן ה'תשמ"ח – ההדגשות במקור)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ג ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: תזריע, חמישי עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: והיינו אפילו ... ־106־ כמ"ש לקמן.
משיעורי אאמו"ר : בכל יום פרשה חומש עם פירש"י . אמירת תנ"ך בעל פה: קאפ' אחד מתורה וכן מנביאים וכן מכתובים. פרק אחד משניות. שיעור גמרא לעיוני ב' דפים לשבוע, שיעור למיגרס ג' דפים ליום. שיעור בירושלמי. גם שיעור - לא בכ"י - בפוסקים. במשך השנה הי' מסיים כל המד"ר : לווה בסדרות הארוכות ופורע בקצרות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ד ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: תזריע, ששי עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: וכשעוסק ... כמ"ש בזהר.
עבודת בעלי עסקים מתחלקת לשני סעיפים עיקרים:
א) העבודה עם עצמו. בעת עסקו ממש בשעה הפנוי', בישבו בחנות וכדומה, ילמוד משנה משניות פרק תניא, ויהי לו איזה דברי תורה, כמו חומש משניות תניא, שיהי' בקי בהם בעל פה, למען שיוכל לחזור עליהם בהלכו ברחוב, בשוק וכדומה.
ב) העבודה עם זולתו. בעת הדבור בעניני עסק יסבב הדבור לספר איזה ספור תוכני, ולמצוא עילה וסיבה לעורר ע"ד למוד וכיוצא בזה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שישי - ד ניסן
*עבודתו של משיח*
"אם יעמור מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח". (רמב"ם הלכות מלכים).
"לומדים אנו מהלכה זו שלשה נקודות עיקריות בעבודתו של משיח:
*"הוגה בתורה"*– העבודה של משיח עם עצמו.
*"ויכוף כל ישראל"* – העבודה של משיח עם הזולת.
*"וילחום מלחמות ה'"*– העבודה עם חלקו בעולם (ניצוח כל האומות שסביבו).
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - שיחת יג' ניסן תשמ'ה - לא מוגה)
שבת שלום ומבורך.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ו ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: מצורע, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: הגהה (ושם ... ־110־ רצון זו).
הנסיון הראה, אשר כשממעטים בחקירות, ועובדים בסדר ובתוקף, על פי הנעימות של תורה, ימין מקרבת ושמאל דוחה, אזי פועלים בודאי, ובפרט בענינים העיקרים מעקרי הדת.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום ראשון - ו ניסן
*לעתיד לבוא יצאו בני ישראל ברכוש גדול*
"בגאולת מצרים יצאו בני ישראל ברכוש גדול מאוד. "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה ומזהבה של מצרים",
כך מספרים רז"ל ואף מוסיפים "כל כסף וזהב שבעולם". את הרכוש הרב קבלו בני ישראל מביזת מצרים ומביזת הים.
בגאולה העתידה לבוא ייצאו בני ישראל ברכוש גדול, גם בערך לרכוש גדול שהיה ביציאת מצרים,
וכמובן גם מזה שאמרו רז"ל (פסחים קי"ט עמ' ב') "שלושה מטמוניות הטמין יוסף במצרים וכו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא", דאין הענין יוצא מידי פשוטו,
שהמטמון הגנוז הוא (גם) מטמון של כסף וזהב גשמי."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - ע"פ קונטרס ב' אדר ושיחת ש"פ תרומה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שני ז ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: מצורע, שני עם פירש"י.
תהלים: לט-מג.
תניא: ובזה יובן ... ־110־ בר"מ.
נוסח ויהי בנסוע: וכרצון כל עמך בית ישראל.
כינוי משפחה של רבינו הזקן: ברוכאוויטש.
כינוי משפחה של בנו אדמו"ר האמצעי: שניאורי.
כינוי משפחה של הצ"צ : שניאורסאהן.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ט ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: מצורע, רביעי עם פירש"י.
תהלים: מט-נד.
תניא: והנה אף דדחילו ... באריכות.
''העושר היהודי אינו בבתים וממון" העושר היהודי הנצחי הוא כשאנו יהודים שומרי תורה ומצוות, ומביאים לעולם בנים וצאצאים שומרי תורה ומצוות.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שלישי - ו' ניסן
*ע"י שמירה על יחודינו–מזרזים ומביאים את הגאולה*
"ויהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם".
"בני ישראל שבמצרים היוו מיעוט קטן וחיו בתנאים גרועים ביותר. אך כפי שחז"ל מספרים, היו שונים ומנותקים מן הסביבה ושמרו בגאון על איכות החיים שלהם, על מסירותם ומקוריותם – "שהיו ישראל מצויינים (מסומנים) שם - שלא שינו את שמם לשונם דתם ומלבושיהם". ודוקא ע"י כךהבטיחו את קיומם ואף הגיעו אל הגאולה.
הוא הדבר גם לגבי דור זה, ע"י שנהיה "מצוינים שם" ונשמור על יחודינו,
נזרז ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ -- ע"פ מכתב לחג פסח תשי"ז, הגש"פ עם ליקוטי טו"מ עמ' רב')
https://www.chabadwest.co.il
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי י ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: מצורע, חמישי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: פרק מא. ברם ... עבודת עבד.
בדבר התעמולה בענין טהרת המשפחה במושבו, יתבונן בזה: אילו יצוייר, אשר ה' אנה לידו להציל מושב יהודים מכליון, ר"ל , הנה בטח הי' מוסר נפשו על זה, והי' מהלל ומשבח את השי"ת , על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה. כן ויותר מכן היא תעמולה זו, שהיא הצלת נפשות ממש.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יא ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: מצורע, ששי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: והנה ה' ... ־112־ ותפילין.
ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם.
שבת שלום ומבורך.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
(תמונה: חב''דפדיה)
יום ראשון יג ניסן ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: אחרי מות, פ' ראשונה עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ובעטיפת ציצית ... ־נז־ לאדונו ומלכו.
הילולא של כ"ק הצ"צ . נסתלק שנת תרכ"ו בליובאוויטש, ושם מ"כ .
מספורי אאזמו"ר : הצ"צ התחיל לכתוב נגלה ודא"ח בהיותו בן שתים עשרה שנה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום ראשון - יג ניסן
הסתלקות כ"ק אדמו''ר 'הצמח צדק'
*כולם יגאלו בגאולה העתידה*
"אלו היה שם לא היה נגאל"(מתוך ההגדה)
"המושג "הגדה" לקוח מהציווי "והגדת לבנך", צו המדגיש את כוונת סדר הפסח, שהוא הציווי על ההורים לספר את סיפור יציאת מצרים לילדיהם.
בנוגע לילדים כיוונה ההגדה, "כנגד ארבעה בנים דברה תורה".
בנוגע לסוג ה"רשע", ידוע, שבגאולת מצרים לא נגאלו כולם, היו כאלו שלא רצו לצאת משם, הם נשארו שם ומתו בשלושה ימי אפילה (מכת חשך).
דבר שכזה לא יתרחש בגאולה העתידה, בגאולה זו כולם יגאלו ולא ישאר אף אחד בגלות, גם הסוג שלא רצה לצאת ממצרים וממילא לא נגאל.
וזו התשובה לבן הרשע: אילו היה *שם* – במצרים – לא היה נגאל, אבל בגאולתינו זו העתידה, גם הוא יגאל."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - ע"פ לקו"ש פרשת בא, תשנ"ב)
להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 972.50.7108770
https://www.chabadwest.co.il
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יד ניסן ה'תש"ג
בדיקת חמץ אחר תפלת ערבית
שיעורים:
חומש: אחרי מות, שני עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: משא"כ ... ־נז־ ליודעים.
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.
באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, הי' אאמו"ר נוכח, ואומר ג"כ הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפי' וכה"ג .
חג הפסח כשר ושמח..
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
(*רק בלילה ניתן לספור עם ברכה)
יום שלישי טו ניסן, א דחג המצות ה'תש"ג
למרור וחזרת - הן חריין והן סאלאט . קידוש בעמידה. הא לחמא - ה הא בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
שיעורים:
חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: והנה ... ־114־ ולבושיהן כנ"ל.
בסדר הראשון היה אאמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.
אדמו"ר הזקן אמר: מיכלא דמיהמנותא - לילה הראשון: מיכלא דאסותא = לילה השני. כאשר הרפואה מביאה את האמונה, בכך שאומר "תודה לך הבורא על רפואתי" - הרי היה הוא חולה: אך כשהאמונה מביאה את הרפואה - אין כאן חולי מלכתחילה.
יום רביעי טז ניסן, ב דחהמ"צ , אחד לעומר ה'תש"ג
ליל ב' דחג המצות - קריאת שמע שעל המטה כמו בכל יום-טוב.
שיעורים:
חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: אך אמנם ... ־114־ אתה וכה"ג.
גם מי שאין לו אב, ר"ל אומר לפני 'מה נשתנה': "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קשיות" . וסמוכות לזה, שגם מי שאין לו אב ואם, ר"ל, צריך לומר בברכת המזון" הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו' אמי מורתי כו'.
גוד מועד!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יח ניסן, שלשה לעומר ה'תש"גי
שיעורים:
חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: והנה כל ... כו' כנ"ל.
במנחה אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אלי'.
שנת תר"ח אמר הצמח צדק מאמר על פסוק אם כסף תלוה גו', כסף הוא הנשמה, על שם שהיא תמיד בכוסף ותשוקה לעלות למעלה, וכדכתיב רוח האדם היא העולה למעלה, דאדם הם נש"י , אתם קרוים אדם, והנשמה נתונה בהלואה להאדם, וכתיב ימים יוצרו גו', דיש מספר קבוע כו', וחסר יומא חדא חסר לבושא חדא.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שישי - חי ניסן - ג' לעומר
(יום הברית של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח)
*אליהו הנביא בברית מילה וכמבשר הגאולה*
"אליהו הנביא זיכך את גופו עד כדי כך שכאשר הסתלק מהעולם עלה גם גופו בסערה השמיימה.
מאז זוכים כל בתי ישראל לארח בליל "הסדר", מדי שנה בשנה, את אליהו הנביא. וכן בזמן קיום מצוות ברית מילה נוכח אליהו הנביא. הוא אמנם אינו מופיע בגופו, אך רוחו משתתפת.
בשורת הגאולה תהיה גם היא על ידי אליהו הנביא, כמו שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
אלא שאז הוא יבוא ממש בגופו, הקיים עד היום בעולם הרוחני, עולם ה"יצירה".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - לקו"ש חלק ב הוספות י"ג שבט)
שבת שלום ומבורך.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
שבת יט ניסן, ארבעה לעומר ה'תש"ג
גם בשמחה ובצהלה. שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך - אמרים בלחש.
שיעורים:
חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צ-צו.
תניא: פרק מב. והנה ... ־118־ ידע וגו'.
פעם פירש אאזמו"ר : מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו.
שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מרוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי הי' אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש.
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפה"ב , חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינות בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכוה מחופתו של חברו.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.
יום ראשון כ ניסן, חמשה לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: אחרי מות, פ' ראשונה עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: וכח ... ־118־ כמ"ש שם.
פעם נכנס כ"ק הר' חיים אברהם (בן רבינו הזקן) אל אדמו"ר האמצעי בחג הפסח לאמר גוט יום טוב . וסיפר אז - הרח"א - שרבינו הזקן אמר : בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית - אפשרי.
גוט יום טוב!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כב ניסן, אחרון של פסח , שבעה לעומר ה'תש"ג
ביום מהדרים: לקדש, אח"כ מתפללים תפלת המנחה, ואחר - זה סעודת יו"ט.
שיעורים:
חומש: אחרי מות, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: וגם ... ־120־ כנ"ל פ"ב.
ביום מהדרים: לקדש, אחר כך מתפללים תפלת המנחה, ואחר זה סעודת יום טוב.
הבעל שם טוב היה אוכל ג' סעודות באחרון של פסח.
סעודת אחרון של פסח היתה נקראת - אצל הבעל שם טוב - משיח'ס סעודה. אחרון של פסח איז משיח'ס סעודה, ווייל אחרון של פסח איז מאיר גילוי הארת המשיח.
בשנת תרס"ו התחיל הסדר, אשר תלמידי תומכי תמימים יאכלו יחד בחג הפסח בהיכל הלימוד. והיה אז ש"י תלמידים וח"י שלחנות. סעודת אחרון של פסח אכל אאמו"ר ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאס איז סעודת משיח.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.05.24 בשעה 20:43 בברכה, שליטא
יום רביעי כג ניסן, אסרו - חג , שמונה לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: אחרי מות, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: והנה כל ... ־סא־ לי"ח.
קיים הענין שאחש"פ (אחרון של פסח בחו''ל) הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענינו 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר מכן נקלעים לעניני העולם - ולכך הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כה ניסן, עשרה לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: אחרי מות, ששי עם פירש"י.
תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד.
תניא: וגם להיות ... כמ"ש במ"א.
העבודה היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם, - ומובן דוגמת כ"ז בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שישי - כה ניסן
(י לעומר)
*אין מקום שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים*
"כל אחד ואחד מישראל, אנשים נשים ואפילו טף, יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש!
ומזה מובן, שאין מקום שבמקום לפעול בעצמם יסמכו על אחרים או יטילו את העבודה על אחרים –
אלא זוהי העבודה דכל אחד ואחת, ובודאי שיש לו כוחות על זה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - פ' שמיני תשנ''ב אות טו)
שבת שלום ומבורך ובשורות טובות ומשמחות
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כז ניסן, יב לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: קדושים, פ' ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: והנה בחי' ... לי"ח.
דברים המותרים אם עושה אותם להנאתו הם רע גמור כמ"ש רבינו נ"ע ]. לפי דקדש עצמך במותר לך. צריך להכניס קדושה בדברים המותרים שיהי' בהם תכלית של תורה ומצות יראת שמים ומדות טובות.
שבת כו ניסן, יא לעומר ה'תש"ג
מברכים ר"ח אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות. הפטורה : הלא כבני כושיים.
שיעורים:
חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה...לא שכחתי.
תניא: פרק מג. והנה ... ־124־ לקמן.
משיחת אאמו"ר : חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". כלומר: השכלת החסידות בהכרח שתרחוץ הבשר, ותשטוף את ה"את בשרו" - את הטפל לבשרו, כל ההרגלים שהבשר מרגיל - ואז אפשר ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה - "בגדי קודש הם": אלו בגדים שניתנו מן הקודש, אך את ה"ורחץ במים את בשרו" - יש לעשות באופן עצמאי. לבושי הנפש ניתנים מלמעלה, אך רחיצת הטפל שנוצר מהבשריות, ולהפוך את הבשר לבשר קודש - זהו רק בכח עצמו, וזאת תובעת החסידות, ועל-כך מסר רבנו הגדול את נפשו: הוא פתח את צנור מסירות הנפש על עבודת ה' בתפילה, להיות קשורים לעצמות אין סוף, חסידות מציבה חסיד פנים אל פנים עם עצמות אין סוף.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום שני כח ניסן, יג לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: קדושים, שני עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: פרק מד. והנה כל ... ־סג־ צפרא כו'.
החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל. ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה', הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום שני – כח ניסן
(יג לעומר)
*"עשו כל אשר ביכולתיכם"*
*דרושים עשרה עקשנים שיתעקשו להביא את הגאולה*
"ויהי רצון, שסוף כל סוף יימצאו עשרה מישראל,
ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא – כמו שכתוב "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו וונחלתנו" –
להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - כח ניסן ה'תנש"א)
יום שלישי כט ניסן, יד לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: קדושים, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: ואהבה רבה ... ־126־ טבע.
הקדמת הלקו"ת על ג"פ "להבין ענין נה"א , הנה כתיב לא תאכלו" הוא מאמר שאמרו רבינו הזקן לפני הצ"צ , וחזרו הצ"צ לפניו, ויאמר רבינו הזקן: נו, הטעמה? ויכתוב הצ"צ הנחה עם הגהות במוקף. רבינו הגיה ההנחה, ויצוו להכניס ההגהות בפנים המאמר. ע"פ הצעת אאמו"ר בחרו במאמר זה בתור הקדמה להלקו"ת .
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.2.17
18698 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ל ניסן, ר"ח, טו לעומר ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: קדושים, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קמה-קנ.
תניא: ואף אם ... ־126־ מצרפה כו'.
ההתועדות דסעודה שלישית, שבת מברכים, ויומי דפגרא - בראשי חדשים ומועדי אנ"ש - צריכים להתקיים בביהכ"נ . ההתוועדות דמלוה מלכה - אצל אנ"ש שי' בבתיהם הפרטים.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד