מכתב יומי מהרבי - עיצה לחיים. *בטחון בהשם - גם בחינוך הילדים!*  

מכתב מהרבי מליובאוויטש על ההשתדלות היתירה של האב בחינוך ילדיו:

שימח אותי לקרוא במכתבו שהוא חזק בבטחון בהשם יתברך והנני מקוה שבקרוב, יוכל גם לראות את השפעת הבטחון שלו בנוגע לעסקיו בפועל ממש.

אך מפליא אותי, כיון שיש לו בטחון בהשם יתברך בנוגע לגשמיות ופרנסה, הרי מכל שכן וקל וחומר, שצריך להיות חזק בבטחון בהשם יתברך בנוגע לילדים והנהגתם, שהרי זה מזעזע יהודי יותר מאשר ענינים גשמיים ואילו הוא, כאשר הוא מגיע לענין זה , כותב לי במכתבו שמתנחם בכך שהם יותר טובים מאחרים וכו'.

בטח שמע מהפירוש (שמובא בספרים רבים) על הביטוי *"בשמים ממעל ועל הארץ מתחת"*, שכאשר באים לעניני שמים הקשורים עם השם יתברך וקדושה, יש לראות את *ה"ממעל"*, להביט אל אנשים נעלים יותר ולהשתדל להתעלות אליהם, *"ועל הארץ מתחת"*, שבענינים גשמיים, יש להביט למטה, מה קורה אצל נחותים ממנו, שגישה כזו גורמת שהוא שמח בחלקו, שאז הוא העשיר האמיתי - איזהו עשיר השמח בחלקו,

מיותר להדגיש ש ליובאוויטש בכלל - ואני בפרט - איננו מטיפי מוסר ללא תכלית.

וכוונתי בכותבי את השורות דלעיל היא כפולה:

א) לתרום את מה שביכולתי לתוקף הבטחון שלו שהשם יתברך יתן לו פרנסה ובריאות טובה.

ב) לחזור שוב על מה שדברתי אתו בהיותו כאן, לא להתעייף מלדבר עם הילדים שלו בנוגע להנהגתם בעניני תורה ומצוות ודברי חכמים - ובפרט כשהם - בנחת, נשמעים.