החיזוק היומי של רונן קרתא  

חיזוק יומי - כח' ניסן

יום השואה - כשהזמן יגיע, תגיע הישועה

תלמיד חכם אחד סיפר: "כשביקרתי במנצ'סטר פגשתי בבית-כנסת יהודי קשיש שאמר קדיש בהתלהבות מיוחדת במינה והפליא את הרבים.

שאלתי על-כך מספר מתפללים, והם השיבו: 'הדבר נמשך כבר שנים, אבל אף אחד לא יודע להסביר מדוע'. החלטתי לגשת אל הקשיש ולשאול אותו לפשר העניין והוא החל לספר...

'רצה הקב"ה שאתגלגל בתקופת השואה למחנות המוות הקשים ביותר. המראות שראינו שם היו נוראיים, כולם רעדו וחששו מהרגע הבא. אני אישית זכיתי בתקופה הזאת, החל מהרגע שהגעתי למחנה, להתחזק בביטחון בקב"ה. ידעתי שאם לא אתחזק בביטחון ובאמונה, רע ומר יהיה גורלי. לכן לקחתי את עצמי בידיים, וכל הזמן שיננתי לעצמי את המילים: 'ישועת ה' כהרף עין'. עד כדי-כך שחבריי הפסיקו לקרוא לי בשמי, והכתירוני  בשם 'ישועת השם'...

והנה, הגיע היום המר, מכיוון שהיינו מהקבוצות היותר מאוחרות, ידענו שמובילים אותנו אל מותנו - תאי הגזים.

הגענו אל תא סגור, שהיה סמוך לתאי הגזים, שם עמד שומר גרמני ששמר שאף אחד לא יברח, עיניו ברקו מרשעות, והוא המתין בקוצר רוח לפקודה להוביל אותנו הישר אל המוות. באותן דקות של אימה, הקיש אחד מחברי על גבי, ושאל: 'נו, מה יש לך לומר עכשיו?'

למרות הכל, התחזקתי באמונה, והשבתי לחברי בקול רם ובביטחון גמור: 'ישועת השם כהרף עין, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים!'

ברגע שסיימתי את המשפט, נפל לפתע דף נייר קטן מכיסו של השומר הגרמני. הנייר התעופף ברוח, אל מחוץ לתא שבו שהינו... השומר, ברוב גאוותו לא רצה להרים בעצמו את הפתק, הוא הסתכל עלינו, והצביע דווקא עליי ואמר: 'הרם את הפתק והביאו אליי מיד!' יצאתי מהמקום בו שהו חבריי, על מנת להרים את דף הנייר.

באותן שניות ספורות שבהן שהיתי מחוץ לתא, נסגרה דלת התא באופן אוטומטי. הייתה זו פקודה חשמלית לדלת, שניתנה מהפיקוד הגרמני, השומר ניסה למשוך אותי אל תוך התא, אך לא הצליח, כי הדלת נסגרה, וכבר לא היה ניתן לפתחה. ואני נסתי על נפשי, ונמלטתי ליער הסמוך.

עד לרגע זה', סיים הקשיש את סיפורו, 'מהדהדת באוזניי קריאתם של חלק מחבריי שזעקו לעברי: 'אל תשכח אותנו! אמור עלינו קדיש!' והלכו למסור את נפשם על קידוש השם... על היהודים הללו אני אומר קדיש כבר עשרות שנים, כל פעם בהתלהבות מחודשת! יקום ה' את דמם!'" (רבי יצחק זילברשטיין)

לעיתים אנו מוצאים את עצמנו במצבים לא פשוטים, מחפשים מוצא, אך הדרך אליה פשוט נעלמה. אנו נכנסים לייאוש ופשוט לא מאמינים שניתן לצאת מהמצב.

כתב רבינו יונה סוד גדול: "עניין הביטחון הוא שיידע עם לבבו כי הכל בידי שמים, ובידו לשנות הטבעים ולהחליף המזל, ואין לקב"ה מעצור להושיע ברב ובמעט, וגם כי צרה קרובה, ישועתו קרובה... ומי זוכה לכך? "וּבוֹטֵחַ בַָה' יְשֻׂגָּב" (משלי כט', כה') - בשכר הביטחון, אף-על-פי שהייתה הצרה ראויה לבוא עליו היא נשארת בשמים!"

מכל מקום חשוך שאליו נכנס האדם יש תמיד אפשרות לצאת, אתה פשוט צריך להאמין שזה אפשרי, כי מי שהכניס אותך לשם יודע גם את דרך היציאה.

האמן בבורא עולם שיכול לשנות בשבילך את הטבע, להפוך את החולה לבריא, את העני לעשיר, ותראה את הישועה שלך כבר מעבר לפינה... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)

יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!

היום שלושה עשר יום לעומר שהם שבוע אחד ושישה ימים

לעילוי נשמת כל נרצחי השואה