החיזוק היומי של רונן קרתא  

חיזוק יומי - א' אייר

האם אתה מנחם את האחר או משתתף בכאבו?

משפחה של גרי צדק, עלו ארצה מאמריקה. במהלך שהותם בארץ, סבלה בתם הקטנה רבות מהצקות חוזרות ונשנות בבית הספר בשל מוצאה.

חברותיה החלו ללעוג לילדה, עד בשלב מסוים הודיעה נחרצות כי לא תשוב עוד לפקוד את בית הספר.

הוריה היו חסרי אונים והוצע להם ללכת עם בתם אל הרב שך. אולי יוכל לדבר על ליבה של הילדה ולשדל אותה כי תשנה את החלטתה.

לאחר שהתקבלה הסכמתו של הרב שך הם הגיעו עם בתם אל ביתו.

כשנכנסה הילדה נרגשת לחדרו, פנה אליה הרב בנעימות ואמר לה: "בתי, היודעת את מי אני?"
"כן!", השיבה הילדה, "אתה הרב שך!"
"נכון, אבל אני רוצה לספר לך משהו. דעי, כי גם אני גר!" אמר לה הרב.

"אתם גרים?!" השתוממה הילדה.
הרב שך הנהן בראשו, מיהר לשלוף מן הארון חומש, והציג בפני הילדה את הפסוק - "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י', יט')

"רואה את? כל היהודים קרויים גרים, ואני בכללם!" אמר הרב.

הדברים הפשוטים פעלו את פעולתם והילדה ניאותה לשוב אל ספסל הלימודים.

כמה פעמים היינו במצב דומה בו אדם פונה אלינו ושופך את ליבו. ברור הדבר שאנו מנחמים אותו, אומרים לו שהכל יהיה בסדר, אך האם אנו חשים את כאבו? משתתפים עם הכאב?

הרב שך עודד את רוחה של הילדה לא ב"יהיה בסדר", לא אמר לה להתעלם מההצקות החוזרות ונשנות, הוא פשוט רומם אותה! הוא החשיב אותה כמוהו, אמר לה שהוא והיא באותה ה"סירה", וכל זאת עם כל גדולתו.

לעודד אדם כאוב, לתת לו גדולה, להראות לו שיש בו הרבה יותר ממה שהסביבה חושבת, ממה שהוא בעצמו חושב על עצמו, זהו חסד אמיתי, זוהי אוזן קשבת, זוהי המתנה הגדולה שאתה יכול לתת לאחר.

השתתף עימו בצער, תברך אותו, תחדיר בו אמונה, ואל תפספס את החשוב מכל - תראה לו שהוא שווה הרבה יותר ממה שהוא חושב, תרומם אותו מעלה.

בורא עולם מסתכל עליך, אף הוא ירומם אותך ויחשיב אותך הרבה יותר ממעשיך, יותר ממה שאתה חושב שאתה... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)

יום טוב, חודש טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!