הסיפור החסידי למוצ''ש  

רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב היה נוהג מזמן מזמן לצאת למסעות ליעד בלתי ידוע.
באחד ממסעותיו , הזמין הבעל שם טוב את תלמידיו להצטרף איתו למסעו.
עָלָה הבעל שם טוב ותלמידיו עַל הָעֲגָלָה ויצאו לדרכם.הסּוּסִים דהרו בְּלִי הַפְסָקָה שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.
הִגִּיעַ יוֹם שִׁשִּׁי וְהַסּוּסִים עֲדַיִן דּוֹהֲרִים.
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִתְחִיל לִדְאֹג כִּי עוֹד מְעַט הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה נִכְנֶסֶת וּמָה יִהְיֶה?
הוּא חש דאגה אֲך הֶאֱמִין שֶׁהַכֹּל מֵה' וְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה.
לְפֶתַע הַסּוּסִים עָצְרוּ. הַתַּלְמִידִים יָרְדוּ וְרָאוּ שֶׁהֵם נִמְצָאִים בְּאֶמְצַע הַיַּעַר.
בעודם תוהים היכן לשבות בשבת אָמַר אֶחָד הַתַּלְמִידִים:
"אֲנִי רוֹאֶה בַּיִת לְיָדֵנוּ.."
הֵם צָעֲדוּ לבית מהוססים וּבָרוּךְ ה' להפתעתם הָיְתָה שָׁם מְזוּזָה.
הֵם הֵבִינוּ שֶׁגָּרִים שָׁם יְהוּדִים וְחָשְׁבוּ שֶׁשָּׁם יוּכְלוּ לַשבות אֶת הַשַּׁבָּת כהלכתה.
הם דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת, הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּבַפֶּתַח עָמַד אִישׁ גָּבוֹהַּ,
עִם שְׂעָר פְּרוּע, לבוש כבִּרְיוֹן.
הוּא הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בְּפָנִים כּוֹעֲסוֹת וְשָׁאַל בְּקוֹל עָבֶה :
"מָה רצונכם?"
הַתַּלְמִידִים השיבו: "אֲנַחְנוּ רוֹצִים לַשבות אֶצְלְךָ אֶת הַשַּׁבָּת.."
הָאִישׁ אָמַר לָהֶם: אֲנִי לֹא צָרִיךְ אֲנָשִׁים כְּמוֹתְכֶם אֶצְלִי בְּשַׁבָּת..
תַּמְשִׁיכוּ בַּדּרככם."
הַתַּלְמִידִים נִבְהֲלוּ וְאָמְרוּ: " עוֹד מְעַט הַשְּׁקִיעָה.. הַשַּׁבָּת נִכְנֶסֶת וַאֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לְחַלֵּל אוֹתָהּ.."
הוּא הִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם וְאָמַר:
"אֲנִי מוּכָן לְהַכְנִיס אֶתְכֶם אֲבָל עִם כַּמָּה תְנָאִים",
"מַה הֵם הַתְּנָאִים?"
שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים,
וְהוּא אָמַר:
"אַתֶּם צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶט, וּלְהִתְפַּלֵּל מַהֵר מַהֵר, וְלֹא לִבְדּוֹק אֶת הָאֹכֶל שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אִם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מַקְפִּידִים.
אִם אַתֶּם מוּכָנִים לַתְּנָאִים שֶׁלִּי - אַכְנִיס אֶתְכֶם לַבַּיִת שֶׁלִּי.."
הַתַּלְמִידִים הָיוּ מְאֹד עֲצוּבִים, כִּי הֵם היו רְגִילִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת בְּקוֹל רָם וּבְשִׂמְחָה, וְלַעֲבֹד אֶת ה' בְּכָל הַכֹּחַ.
אֲבָל הַפַּעַם לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵירָה וְהֵם הִסְכִּימוּ.
הָאִישׁ הֶרְאָה לָהֶם אֵיפֹה לְהִכָּנֵס וְהֵם חִכּוּ שָׁם בְּשֶׁקֶט..
לְאַחַר כַּמָּה דַקּוֹת, נִגַּשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לָאִישׁ וְשאלוֹ:
"האם יֵשׁ כָּאן נָהָר שֶׁאוּכַל לִטְבֹּל בּוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת?"
אֵיךְ שֶׁהָאִישׁ שָׁמַע אֶת שאלת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הוּא נִהְיָה עַצְבָּנִי וְהִתְחִיל לִצְעֹק:
"מָה?? מִקְוֶה?? הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם שֶׁלֹּא תַתְחִילוּ עִם כָּל הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלָּכֶם!!
עַכְשָׁו, מַהֵר כֻּלָּם לָצֵאת הַחוּצָה מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי..
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהַתַּלְמִידִים התנצלו והבטיחו שלא יבקשו דבר עד צאת השבת.
מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהַתַּלְמִידִים יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט, הֵם הִתְפַּלְּלוּ בְּלַחַשׁ וְיָשְׁבוּ לַסְּעוּדָה.
הָאִישׁ הֵבִיא קְעָרָה אַחַת שֶׁל אֹכֶל, שָׂם אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן וְכֻלָּם הָיוּ צְרִיכִים לֶאֱכוֹל מֵאוֹתָהּ קְעָרָה , ללא צלחות וסכו"ם.
גַם הָאִישׁ אָכַל בידיו מֵאוֹתָהּ קְעָרָה.
הֵם יָשְׁנוּ עַל הָרִצְפָּה בְּלִי שְׂמִיכוֹת וּבְלִי כָּרִית וְהָיָה לָהֶם קַר מְאֹד,
בַּבֹּקֶר הֵם אָכְלוּ אֹכֶל קר וטפל..
השבת עברה עליהם בעצבות גדולה.
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְחִכָּה לְהָבִין לָמָּה זֶה קָרָה.
הִגִּיעַ מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
לִפְנֵי שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב עָמַד לָצֵאת מֵהַבַּיִת יַחַד עִם הַתַּלְמִידִים,
הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בַּעַל הַבַּיִת
אֲבָל הַפַּעַם הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל.. וְהַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ מְסֻדָּרוֹת..
תהו הבעל שם טוב ותלמידיו
מָה השתנה?
לְפֶתַע, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּבַפֶּתַח עָמְדָה אִשָּׁה.
הַתַּלְמִידִים לֹא הֵבִינוּ מֵאֵיפֹה הִיא צָצָה?
הֲרֵי כָּל הַשַּׁבָּת לֹא הָיְתָה כָּאן אִשָּׁה?
הִיא נִגְּשָׁה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמְרָה לוֹ:
"שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי!"
הַבַּעַשֵׁ"ט הִתְפַּלֵּא ושאל:
"מֵאֵיפֹה אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי רַבִּי?
וְאִם יָדַעְתְּ לָמָּה נָתַתְּ לִי לִסְבֹּל כָּל הַשַּׁבָּת?"
וְאָז הָאִשָּׁה אָמְרָה לוֹ כָּךְ:
"כְּבוֹד הָרַב, קוֹרְאִים לִי שָׂרָה וַאֲנִי הָיִיתִי הַמְּשָׁרֶתֶת אֶצְלְךָ בַּבַּיִת.." הַבַּעַשֵׁ"ט הִתְחִיל לְהִזָּכֵר והיא הוסיפה:
"אֲנִי הָיִיתִי יְתוֹמָה וּמִסְכֵּנָה, וְאִשְׁתְּךָ הָיְתָה מְטַפֶּלֶת בִּי כְּמוֹ בַּת.
פַּעַם הִיא חָפְפָה לִי אֶת הָרֹאשׁ וְסֵרְקָה אוֹתִי חָזָק וְזֶה כָּאַב לִי. אֲנִי צָעַקְתִּי בְּקוֹל וְאִשְׁתְּךָ סְטרָה לי.
אַתָּה רָאִיתָ אֶת זֶה וְלֹא אָמַרְתָּ דבר..
וּבִגְלַל זֶה, בַּשָּׁמַיִם הָיָה עָלֶיךָ כַּעַס גָּדוֹל וְרָצוּ שֶׁאַתָּה תְאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ ...
בַּעֲלִי שֶׁהוּא צַדִּיק נִסְתָּר,
הִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ הַרְבֵּה וּבַסּוֹף הִסְכִּימוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁתְּאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַבָּא,
תִסְבֹּל שַׁבָּת אַחַת שֶׁהִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְכָךְ יִתְכַּפֵּר לְךָ..
וְלָכֵן, סְבַלְתֶּם כָּל הַשַּׁבָּת.
אֲבָל עַכְשָׁו הַכֹּל בְּסֵדֶר.."
הַבַּעַשֵׁ"ט שָׂמַח נוֹרָא וְרָאָה אֵיךְ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה,
כַּמּוּבָן שֶׁהֵם לֹא נָסְעוּ מִיָד אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ עִם בַּעֲלָה הַצַּדִּיק וְלָמְדוּ תוֹרָה כָּל הַלַּיְלָה.‏

שבוע טוב ומבורך