גדולי ישראל - הרב שמעון יהודה הכהן שקופ  

רבי שמעון שקופ

תאריך לידה 1860 תר"כ טורעץ, בלארוס
תאריך פטירה 22 באוקטובר 1939 (בגיל 79 בערך) ט' בחשוון ת"ש גרודנו, ברה"מ
השכלה
ישיבת מיר (בלארוס)
ישיבת וולוז'ין
ישיבת טלז
תקופת הפעילות ? – 22 באוקטובר 1939
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק גמרא, לימוד
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו חיים הלוי סולובייצ'יק
תלמידיו הרבנים אלחנן וסרמן, חיים שמואלביץ, שמואל רוזובסקי, איסר יהודה אונטרמן, יהודה גרשוני
חיבוריו חידושי רבי שמעון יהודה הכהן, שַעֲרֵי יֹשֶׁר

הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי. ממנחילי דרך הלימוד הישיבתית.

ביוגרפיה
נולד ליצחק שמואל בעיירה טורעץ (Турэц) שבבלארוס (אז באימפריה הרוסית). בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב חיים סולובייצ'יק. בהיותו כבן 20 נשא את לאה, בתו של ר' משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.

בשנת תרס"ב (1901) עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במאלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תר"פ (1919), בגיל 60, נקרא על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, משרה בה כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד פטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת המלחמה הפולנית-סובייטית 1919-1921). בשנת תרפ"ו (1926), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.

בשנת תרפ"ט (1929) נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי שב לגרודנה. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה.

הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי).

הרב שקאפ נודע במתינותו ואהד את הרעיון של עם ישראל חוזר לארצו שלא במסגרת התנועה הציונית החילונית. כדוגמה למתינות זו ניתן לראות שאת ספרו "שערי יושר" הוא העניק לאגודת ידידי האוניברסיטה העברית בוורשה.

הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה. ביום ט' בחשוון ת"ש (1939) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בגיל 80.

יצירתו ודרכו בהלכה
הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי. החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד אז ר' חיים מבריסק) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של ר' חיים מבריסק הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" לא ה'למה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא ה"פארוואס" ולא רק ה"וואס". רבי חיים מבריסק אמר על הרב שקופ ש"דרך הלימוד שלו אינה הדרך שלנו"

בין היתר כתב הרב שקאפ שחובתינו לקיים את תקנות חז"ל אינו מנימוק הלכתי אלא מסברא, כמו כן תפיסתו שראשית חל האדם חיוב משפטי שמקורו בשכל האנושי ורק אחרי זה באים החיובים המשפטיים של התורה. דבר שגרר עליו ביקורת מהאסכולה הבריסקאית, כמו הרב חזקיהו יוסף שרייבר שכתב על זה "רחמנא ליצלן מהאי דעתא".

כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים במשפט העברי. לאחר עזיבתו את ישיבת שער התורה, השקיע שמונה שנים של עבודה, להוצאת ספרו הידוע "שערי ישר", שבסופו של דבר יצא בשנת תרפ"ח.
בספר היובל שנדפס לכבודו בווילנה (תרצ"ו) פורסמו חידושיו בענייני קניינים כקונטרס בשם "מערכת הקנינים".

חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט (1929-1920), נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו רבי משה מרדכי שקופ. כתבים אלה הוצאו תוך סיכון עצמי מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.

לגבי ספרות כללית לא ידוע על לימוד שלו בספרי השכלה ומדע.

משפחתו
בנו של הרב שקופ, הרב משה מרדכי, היה ר"מ בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר הורדנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מווילנה לארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו. בתו של הרב משה מרדכי, חיה, נישאה לרב זליג עפשטיין, שהקים בקווינס ישיבה בשם "ישיבת שער התורה - גרודנה", לזכרה של ישיבתו של רבי שמעון.

בנו של הרב שקופ, אליעזר זלמן, הוא אביה של ד"ר שושנה שקופ-פרנקל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ ישראל ושל רעיה שקופ, לימים נאור, שנישאה ליעקב פייבושוביץ - נאור.

בת נוספת של הרב שמעון, חנה, נישאה לרב שרגא פייבל הינדס. בתם היא פייגה אילנית, חברת הכנסת הראשונה מטעם תנועת מפ"ם, שלאחר מות אמהּ גדלה אצל סבה, הרב שקופ. הרב שקופ ניהל קשר מכתבים עם נכדתו, אף על פי שזו לא שמרה על אורח חיים דתי; בין השאר, בעת נישואיה לשלמה אילן, אדם חילוני מהשומר הצעיר, כתב לה סבה:

"הנני גם אני למלא חפץ לב. ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן, אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם וברוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנישואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם בברכה משולשת, שמעון יהודא הכהן שקאפ".

אחד מילדיה של פייגה אילנית היה אורי אילן, שהשתתף במבצע צרצר, נפל בשבי הסורי והתאבד בכלא הסורי לאחר עינויים.

מתלמידיו
הרב אלחנן וסרמן - ראש ישיבת ברנוביץ' ומחבר הספר קובץ שיעורים
הרב משה אביגדור עמיאל - ראש ישיבת היישוב החדש, רבה של תל אביב-יפו ומחבר ספרים
הרב שמואל רוזובסקי - ראש ישיבת פוניבז'
הרב חיים שמואלביץ - ראש ישיבת מיר
הרב ישראל זאב גוסטמן - ראש ישיבת נצח ישראל ומחבר סדרת "קונטרסי שיעורים"
הרב איסר יהודה אונטרמן - הרב הראשי לישראל
הרב יהודה גרשוני - מרבני ישיבת מרכז הרב, מייסד וראש ישיבת ארץ ישראל בארצות הברית.
פרופסור שמחה אסף - רב, משפטן וחוקר, שופט בבית-המשפט העליון
הרב מאיר בר-אילן - ממנהיגי הציונות הדתית, מייסד האנציקלופדיה התלמודית
השר חיים משה שפירא
פרופסור בן-ציון דינור
הרב יהודה קולודצקי ראש ישיבת היישוב החדש
הרב צבי מרקוביץ - ראש ישיבת קרלין סטולין וחבר מועצת גדולי התורה
הרב ראובן כץ, בעל "דגל ראובן" רבה של אמדור (ליטא) ופתח תקווה
הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון