להורדת אפליקציה:
צעיר תושב הצפון נאלץ לאבד את מקום עבודתו כמאבטח לאחר שנתפס עם ג'וינט ששכח בכיסו בעת שהגיע לתחנת המשטרה לדווח על מקרה שוד לו היה עד. המשרד לבט"פ קבע כי הוא מסוכן לציבור בגלל שהודה שהוא מעשן פעם בשבוע.
ע’, תושב קריית מוצקין בן 26, הגיע לפני כחצי שנה אל תחנת המשטרה על יחד עם חברו על מנת לדווח על מקרה שוד לו הם היו עדים, אך איבד את מקום עבודתו כמאבטח בגלל שנתפס בתחנת המשטרה עם ג’וינט ששכח בכיס מכנסיו.
לדבריו בעת שנכנס לתחנת המשטרה ביצע מאבטח ששהה במקום חיפוש על גופו, אז נתגלה הג’וינט בכיסו. הוא נלקח לחקירה ונפתח לו תיק בגין החזקת סם מסוכן.
הוא לא נדרש לשלם קנס לפי החוק החדש מאחר והמקרה אירע חמישה ימים לפני כניסת החוק לתוקף ב-1 באפריל, אך המשטרה כן דיווחה לרשויות על כך שע’ נתפס עם קנאביס ונפתח נגדו הליך פלילי.
בתגובה שלח המשרד לבטחון פנים הודעה לע’, לפיה רישיון הנשק שלו מבוטל, ובכך איבד כאמור את מקום עבודתו המחייב החזקת רישיון נשק.
“לאחר שמצאו את הג’וינט פתחו לי תיק במשטרה,” הוא מספר בשיחה עם מגזין קנאביס. “זה היה 5 ימים לפני שהחוק החדש (חוק הקנסות) נכנס לתוקף אז לא יכולתי לשלם קנס, אז נרשם לי תיק פלילי”.
לאחר כניסת חוק הקנסות לתוקף המיר ע’ את התיק נגדו לקנס כספי ושילם את הקנס בסך 1,000 ש”ח, אך הופתע לגלות שלמרות זאת במשטרה סירבו לבטל את דרישתם לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נשק.
את ההודעה הרשמית על ביטול רישיון הנשק שלו קיבל ע’ מהמשרד לבטחון פנים בסוף חודש אפריל 2019 – כמה שבועות לאחר שנתפס עם הג’וינט וחמישה חודשים לאחר שקיבל את רישיון הנשק לראשונה בנובמבר 2018.
בהודעה על ביטול רישיון הנשק נכתב כי “הרישיון בוטל על פי המלצת משטרת ישראל בגין מידע אודות מעורבות באירוע סמים – נתפס ברשותו חומר החשוד כסם”.
ע’ לא ויתר בקלות ובחלוף חודש הגיש ערעור על ההחלטה, אך בתשובה סורב, זאת מאחר ולדברי המשרד לבטחון פנים: “בשנת 2019 העורר נבדק בכניסה לתחנת המשטרה ונמצאה בכיסו סיגריה מגולגלת ובתוכה קנאביס”.
עוד במכתב קבע המשרד לבטחון פנים כי “העורר הודה כי הוא משתמש בקנאביס בתדירות של פעם בשבוע לערך, ולפיכך ממליצים לדחות את הערר”.
למרות שאת רישיון הנשק שלו קיבל בסוף שנת 2018, צוין במכתב גם אירוע נוסף משנת 2015, אז נתפס עם מעט קנאביס לשימוש עצמי, כסיבה נוספת לדחיית הערעור.
אותו מקרה לא מנע מהמשרד לאשר לו רישיון נשק בשנת 2018, אך כן הוזכר כאמור כסיבה לדחיית הערעור שהגיש על הפסילה.
ע’ הגיש ערעור נוסף, שני, אך בתשובה דחה שוב בט”פ את בקשתו וקבע הפעם בתקיפות כי מדובר בסכנה לשלום הציבור. “במידה והעורר יישא כלי ירייה יהיה בכך סכנה לשלום הציבור,” נכתב.
אמו של ע’, א’, טוענת כי מדובר בעוול קשה שנעשה לבנה, שאיבד את מקום עבודתו רק בגלל ג’וינט ששכח בכיס ובזמן שבא לדווח על אירוע שוד.
“מדובר באדם שהיה לוחם בצבא, חייל מצטיין, משלם מיסים, נורמטיבי לגמרי, עובד חרוץ,” היא אומרת בשיחה עם מגזין קנאביס. “מה הפשע שהוא עשה? הוא מתוסכל מהרשויות, מהמדינה. הוא בכלל לא מעשן בעבודה, לא מעשן בחוץ, רק בבית. הכי מרגיז אותנו זה המשפט שנקבע כי הוא ‘מסוכן לציבור’.”
מהמשטרה אישרו את הפרטים ומסרו בתגובה רק כי “החשוד בחר להגיע אל תחנת המשטרה כשברשותו סמים בניגוד לחוק ולאחר שאלה נתפסו כראיה במסגרת בידוק בטחוני המתבצע בכל מתקן משטרתי, נערכה אכיפה בהתאם.”
https://www.קנאביס.com/%d7%94...
ע’, תושב קריית מוצקין בן 26, הגיע לפני כחצי שנה אל תחנת המשטרה על יחד עם חברו על מנת לדווח על מקרה שוד לו הם היו עדים, אך איבד את מקום עבודתו כמאבטח בגלל שנתפס בתחנת המשטרה עם ג’וינט ששכח בכיס מכנסיו.
לדבריו בעת שנכנס לתחנת המשטרה ביצע מאבטח ששהה במקום חיפוש על גופו, אז נתגלה הג’וינט בכיסו. הוא נלקח לחקירה ונפתח לו תיק בגין החזקת סם מסוכן.
הוא לא נדרש לשלם קנס לפי החוק החדש מאחר והמקרה אירע חמישה ימים לפני כניסת החוק לתוקף ב-1 באפריל, אך המשטרה כן דיווחה לרשויות על כך שע’ נתפס עם קנאביס ונפתח נגדו הליך פלילי.
בתגובה שלח המשרד לבטחון פנים הודעה לע’, לפיה רישיון הנשק שלו מבוטל, ובכך איבד כאמור את מקום עבודתו המחייב החזקת רישיון נשק.
“לאחר שמצאו את הג’וינט פתחו לי תיק במשטרה,” הוא מספר בשיחה עם מגזין קנאביס. “זה היה 5 ימים לפני שהחוק החדש (חוק הקנסות) נכנס לתוקף אז לא יכולתי לשלם קנס, אז נרשם לי תיק פלילי”.
לאחר כניסת חוק הקנסות לתוקף המיר ע’ את התיק נגדו לקנס כספי ושילם את הקנס בסך 1,000 ש”ח, אך הופתע לגלות שלמרות זאת במשטרה סירבו לבטל את דרישתם לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נשק.
את ההודעה הרשמית על ביטול רישיון הנשק שלו קיבל ע’ מהמשרד לבטחון פנים בסוף חודש אפריל 2019 – כמה שבועות לאחר שנתפס עם הג’וינט וחמישה חודשים לאחר שקיבל את רישיון הנשק לראשונה בנובמבר 2018.
בהודעה על ביטול רישיון הנשק נכתב כי “הרישיון בוטל על פי המלצת משטרת ישראל בגין מידע אודות מעורבות באירוע סמים – נתפס ברשותו חומר החשוד כסם”.
ע’ לא ויתר בקלות ובחלוף חודש הגיש ערעור על ההחלטה, אך בתשובה סורב, זאת מאחר ולדברי המשרד לבטחון פנים: “בשנת 2019 העורר נבדק בכניסה לתחנת המשטרה ונמצאה בכיסו סיגריה מגולגלת ובתוכה קנאביס”.
עוד במכתב קבע המשרד לבטחון פנים כי “העורר הודה כי הוא משתמש בקנאביס בתדירות של פעם בשבוע לערך, ולפיכך ממליצים לדחות את הערר”.
למרות שאת רישיון הנשק שלו קיבל בסוף שנת 2018, צוין במכתב גם אירוע נוסף משנת 2015, אז נתפס עם מעט קנאביס לשימוש עצמי, כסיבה נוספת לדחיית הערעור.
אותו מקרה לא מנע מהמשרד לאשר לו רישיון נשק בשנת 2018, אך כן הוזכר כאמור כסיבה לדחיית הערעור שהגיש על הפסילה.
ע’ הגיש ערעור נוסף, שני, אך בתשובה דחה שוב בט”פ את בקשתו וקבע הפעם בתקיפות כי מדובר בסכנה לשלום הציבור. “במידה והעורר יישא כלי ירייה יהיה בכך סכנה לשלום הציבור,” נכתב.
אמו של ע’, א’, טוענת כי מדובר בעוול קשה שנעשה לבנה, שאיבד את מקום עבודתו רק בגלל ג’וינט ששכח בכיס ובזמן שבא לדווח על אירוע שוד.
“מדובר באדם שהיה לוחם בצבא, חייל מצטיין, משלם מיסים, נורמטיבי לגמרי, עובד חרוץ,” היא אומרת בשיחה עם מגזין קנאביס. “מה הפשע שהוא עשה? הוא מתוסכל מהרשויות, מהמדינה. הוא בכלל לא מעשן בעבודה, לא מעשן בחוץ, רק בבית. הכי מרגיז אותנו זה המשפט שנקבע כי הוא ‘מסוכן לציבור’.”
מהמשטרה אישרו את הפרטים ומסרו בתגובה רק כי “החשוד בחר להגיע אל תחנת המשטרה כשברשותו סמים בניגוד לחוק ולאחר שאלה נתפסו כראיה במסגרת בידוק בטחוני המתבצע בכל מתקן משטרתי, נערכה אכיפה בהתאם.”
https://www.קנאביס.com/%d7%94...
אולגה זדורוב, רעייתו של רומן זדורוב המרצה מאסר בגין רצח תאיר ראדה, אמרה הערב (יום ג') ל-ynet שעות לפני הגשת הבקשה למשפט חוזר: "זאת מלחמה. אנחנו ממשיכים להילחם על חירותו של בן אדם. החלטנו להגיש בקשה חוזרת למשפט כי זה בוער ואין לנו הרבה אופציות. הבקשה מבוססת על ראיות חדשות שיכולות להשפיע על החלטה של השופטים".
לדבריה, סנגורו של בעלה, עו"ד ירום הלוי, לא מעוניין לפרט מהן הראיות לפני הגשת הבקשה. על האפשרות שבעלה יזוכה אמרה זדורוב: "אני רוצה להאמין שסוף סוף לשופטים לא יהיה להם ספק שזה לא היה רומן. מבחינת הראיות שאנחנו מגישים, אין לי שום ספק שרומן הוא לא הרוצח. אבל פה נכנס לתמונה גורם אחר: לצערי הרב, לאנשי משטרה, לפרקליטות ולשופטים מאוד קשה להודות בטעות".
לדברי הרעיה, "אנחנו יודעים מי היה הרוצח ויש לנו הוכחות לכך. יש לנו את כל מה שצריך כדי להוכיח שזה הוא. הרשיעו את רומן על דברים תיאורטיים, על הודאה ושחזור שהם מפוברקים. אין שום בסיס ראייתי שקושר אותו לזירה. לצערי יש הרבה אנשים חלשים שמרימים ידיים, דפוקים ומטומטמים, אבל לא רוצחים. בעלי כנראה בן אדם חלש. הוא עשה טעות בהודאה שלו ובשחזור, אבל מבחינה משפטית אין פה ביסוס ראייתי".
מהפרקליטות, שצפויה להתנגד למהלך של פתיחת משפט חוזר, נמסר כי היא "תגיב לכל טענות ההגנה במסגרת ההליך כמקובל".
https://m.ynet.co.il/Articles/56114...
לדבריה, סנגורו של בעלה, עו"ד ירום הלוי, לא מעוניין לפרט מהן הראיות לפני הגשת הבקשה. על האפשרות שבעלה יזוכה אמרה זדורוב: "אני רוצה להאמין שסוף סוף לשופטים לא יהיה להם ספק שזה לא היה רומן. מבחינת הראיות שאנחנו מגישים, אין לי שום ספק שרומן הוא לא הרוצח. אבל פה נכנס לתמונה גורם אחר: לצערי הרב, לאנשי משטרה, לפרקליטות ולשופטים מאוד קשה להודות בטעות".
לדברי הרעיה, "אנחנו יודעים מי היה הרוצח ויש לנו הוכחות לכך. יש לנו את כל מה שצריך כדי להוכיח שזה הוא. הרשיעו את רומן על דברים תיאורטיים, על הודאה ושחזור שהם מפוברקים. אין שום בסיס ראייתי שקושר אותו לזירה. לצערי יש הרבה אנשים חלשים שמרימים ידיים, דפוקים ומטומטמים, אבל לא רוצחים. בעלי כנראה בן אדם חלש. הוא עשה טעות בהודאה שלו ובשחזור, אבל מבחינה משפטית אין פה ביסוס ראייתי".
מהפרקליטות, שצפויה להתנגד למהלך של פתיחת משפט חוזר, נמסר כי היא "תגיב לכל טענות ההגנה במסגרת ההליך כמקובל".
https://m.ynet.co.il/Articles/56114...
בליל תשעה באב הותקף ל' על ידי בני מיעוטים בעת שצעד בעיר העתיקה. בזמן של' טופל על ידי חובש, החלו התוקפים להשליך לעברם אבנים ובקבוקי זכוכית. פנייתו לשוטרים נענתה כי אין ביכולתם לעזור, וההוראה היתה לברוח מהמקום.
בליל תשעה באב הותקף ל' בעת שצעד בעיר העתיקה על ידי בני מיעוטים. בזמן של' טופל על ידי חובש, החלו התוקפים להשליך לעברם אבנים ובקבוקי זכוכית. פנייתו לשוטרים נענתה כי אין ביכולתם לעזור, וההוראה היתה לברוח מהמקום. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו שלח מכתב למפקד המשטרה בבקשה לעדכון בחקירה.
בליל תשעה באב הותקף ל' ללא סיבה בעת שצעד ברחוב א-סראיה בעיר העתיקה בירושלים. התוקפים היכו וקיללו אותו, ובעת של' טופל על ידי חובש מד"א שהזעיק למקום המשיכו התוקפים והשליכו לעברם אבנים ובקבוקי זכוכית. פניית החובש לשוטרים שהיו בסמוך נענתה בתגובה כי אין ביכולתם לעזור, ועל ל' הפצוע להתפנות בכוחות עצמו מהמקום. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את ל' שלח מכתב למפקד מרחב דוד, בבקשה לדעת מה עלה בגורל החקירה.
במכתבו תיאר עו"ד בלייכר את שאירע במהלך התקיפה "בליל תשעה באב הותקף ונפצע מרשי ברחוב א-סראיה בעיר העתיקה, לאחר שרחובות אחרים נסגרו בידי המשטרה. באותה עת היו במקום חבורת בני מיעוטים אשר הציפו את הרחוב במים, והחלו להשפריץ ולהתנכל לעוברי אורח יהודים".
לדבריו "מרשי עבר במקום כאשר לפתע אחד החשודים העיף לעברו מגב. מרשי אחז במגב ואז ברגע אחד קפץ עליו אחד התוקפים והפילו לרצפה, בו בזמן שתוקפים אחרים מכים את מרשי תוך שהם מקללים את מרשי ואת ה'יהוד' קללות נמרצות".
עו"ד בלייכר תיאר כי ל' הצליח בקושי רב להתרחק לרחוב אחר, והתקשר למשטרה ולמד"א. ל' נזקק לטיפול רפואי היות ובשל התקיפה פרק את כתפו וקרע את רצועת הכתף. "תוך כדי הטיפול החלו לזרוק לעבר מרשי והחובש אבנים ובקבוקי זכוכית, אשר סיכנו את חייהם. החובש פנה לכוח משטרתי שהגיע למקום בבקשה לפעול כנגד זריקת האבנים, ונענה על ידי הקצין שאין בידם מה לעשות לבד מלברוח מהמקום".
נוסף לכך, הבהיר קצין המשטרה לחובש כי אין אפשרות להביא למקום רכב פינוי, ועל ל' הפצוע להתפנות בכוחות עצמו מהמקום. ל' נאלץ לדדות על רגליו מרחק רב, תוך שהוא סובל מכאבים עזים בידו וכולו ספוג מים. ל' פונה לטיפול בבי"ח הדסה עין כרם, ולאחר חודש נאלץ לעבור ניתוח לחיבור הרצועות בכתפו. מאז האירוע סובל ל' מכאבים וטרם שב לעבודתו.
בסוף מכתבו ציין עו"ד בלייכר כי בעת שהגיש ל' תלונה במשטרה נאמר לו כי האירוע צולם. עו"ד בלייכר ביקש ממפקד המחוז לקבל מידע על התקדמות החקירה "מדובר באירוע חמור של תקיפה וחבלה חמורה ביותר. אבקש לקבל מידע בהקדם על מצב החקירה, מעצר חשודים והגשת כתבי אישום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
התיאורים המוצגים אינם מדוייקים וחוטאים לאמת, בפרט בכל הנוגע לטיפול המשטרתי במקרה שעודנו בחקירה בימים אלו.
בניגוד לנטען, השוטרים הגיעו מיד למקום לטפל באירוע וצוות מד"א אותו הזעיקו השוטרים, טיפל בצעיר ופינה אותו לקבלת טיפול רפואי. בעקבות חקירה שנפתחה במשטרה, נעצר חשוד במעורבות באירוע ובימים אלו מבוצעות כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת. נציין כי השוטרים והלוחמים המוצבים ברחבי העיר העתיקה בירושלים, פועלים מדי יום לשמירה על שלומם ובטחונם של המבקרים במקום, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, ועל כך יעידו פיגועים שסוכלו, הפרות סדר אלימות שפוזרו וחשודים רבים שנעצרו לאורך השנים בגין עבירות אלימות שונות. לצערנו יש מי שמנסה פעם אחר פעם להטיל דופי בעבודת הקודש של השוטרים בכל ימות השנה תוך עיוות המציאות. נמשיך להגן על בטחון אזרחי ישראל והמבקרים באזור ולחקור ביסודיות אירועי אלימות באשר הם.
מקור:
https://www.20il.co.il/%D7%A6%D7%A2...
בליל תשעה באב הותקף ל' בעת שצעד בעיר העתיקה על ידי בני מיעוטים. בזמן של' טופל על ידי חובש, החלו התוקפים להשליך לעברם אבנים ובקבוקי זכוכית. פנייתו לשוטרים נענתה כי אין ביכולתם לעזור, וההוראה היתה לברוח מהמקום. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו שלח מכתב למפקד המשטרה בבקשה לעדכון בחקירה.
בליל תשעה באב הותקף ל' ללא סיבה בעת שצעד ברחוב א-סראיה בעיר העתיקה בירושלים. התוקפים היכו וקיללו אותו, ובעת של' טופל על ידי חובש מד"א שהזעיק למקום המשיכו התוקפים והשליכו לעברם אבנים ובקבוקי זכוכית. פניית החובש לשוטרים שהיו בסמוך נענתה בתגובה כי אין ביכולתם לעזור, ועל ל' הפצוע להתפנות בכוחות עצמו מהמקום. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את ל' שלח מכתב למפקד מרחב דוד, בבקשה לדעת מה עלה בגורל החקירה.
במכתבו תיאר עו"ד בלייכר את שאירע במהלך התקיפה "בליל תשעה באב הותקף ונפצע מרשי ברחוב א-סראיה בעיר העתיקה, לאחר שרחובות אחרים נסגרו בידי המשטרה. באותה עת היו במקום חבורת בני מיעוטים אשר הציפו את הרחוב במים, והחלו להשפריץ ולהתנכל לעוברי אורח יהודים".
לדבריו "מרשי עבר במקום כאשר לפתע אחד החשודים העיף לעברו מגב. מרשי אחז במגב ואז ברגע אחד קפץ עליו אחד התוקפים והפילו לרצפה, בו בזמן שתוקפים אחרים מכים את מרשי תוך שהם מקללים את מרשי ואת ה'יהוד' קללות נמרצות".
עו"ד בלייכר תיאר כי ל' הצליח בקושי רב להתרחק לרחוב אחר, והתקשר למשטרה ולמד"א. ל' נזקק לטיפול רפואי היות ובשל התקיפה פרק את כתפו וקרע את רצועת הכתף. "תוך כדי הטיפול החלו לזרוק לעבר מרשי והחובש אבנים ובקבוקי זכוכית, אשר סיכנו את חייהם. החובש פנה לכוח משטרתי שהגיע למקום בבקשה לפעול כנגד זריקת האבנים, ונענה על ידי הקצין שאין בידם מה לעשות לבד מלברוח מהמקום".
נוסף לכך, הבהיר קצין המשטרה לחובש כי אין אפשרות להביא למקום רכב פינוי, ועל ל' הפצוע להתפנות בכוחות עצמו מהמקום. ל' נאלץ לדדות על רגליו מרחק רב, תוך שהוא סובל מכאבים עזים בידו וכולו ספוג מים. ל' פונה לטיפול בבי"ח הדסה עין כרם, ולאחר חודש נאלץ לעבור ניתוח לחיבור הרצועות בכתפו. מאז האירוע סובל ל' מכאבים וטרם שב לעבודתו.
בסוף מכתבו ציין עו"ד בלייכר כי בעת שהגיש ל' תלונה במשטרה נאמר לו כי האירוע צולם. עו"ד בלייכר ביקש ממפקד המחוז לקבל מידע על התקדמות החקירה "מדובר באירוע חמור של תקיפה וחבלה חמורה ביותר. אבקש לקבל מידע בהקדם על מצב החקירה, מעצר חשודים והגשת כתבי אישום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
התיאורים המוצגים אינם מדוייקים וחוטאים לאמת, בפרט בכל הנוגע לטיפול המשטרתי במקרה שעודנו בחקירה בימים אלו.
בניגוד לנטען, השוטרים הגיעו מיד למקום לטפל באירוע וצוות מד"א אותו הזעיקו השוטרים, טיפל בצעיר ופינה אותו לקבלת טיפול רפואי. בעקבות חקירה שנפתחה במשטרה, נעצר חשוד במעורבות באירוע ובימים אלו מבוצעות כל פעולות החקירה הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת. נציין כי השוטרים והלוחמים המוצבים ברחבי העיר העתיקה בירושלים, פועלים מדי יום לשמירה על שלומם ובטחונם של המבקרים במקום, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, ועל כך יעידו פיגועים שסוכלו, הפרות סדר אלימות שפוזרו וחשודים רבים שנעצרו לאורך השנים בגין עבירות אלימות שונות. לצערנו יש מי שמנסה פעם אחר פעם להטיל דופי בעבודת הקודש של השוטרים בכל ימות השנה תוך עיוות המציאות. נמשיך להגן על בטחון אזרחי ישראל והמבקרים באזור ולחקור ביסודיות אירועי אלימות באשר הם.
מקור:
https://www.20il.co.il/%D7%A6%D7%A2...
ישראל נמנית עם תשע המדינות המובילות בעולם במונחי גידול בעושר בקרב אוכלוסיית הבוגרים בשנים 2018־2019 - כך עולה מדו"ח העושר העולמי של "קרדיט סוויס" שהתפרסם אתמול.
ההון הכולל של אזרחי ישראל הוכפל ויותר מכך מאז שנת 2000, ועומד על 1.08 טריליון דולר. עם זאת, מחברי הדו"ח מביעים אכזבה מקצב צמיחת העושר בישראל ביחס לגידול בתמ"ג. "הדו"ח מצביע על מגמה חיובית התומכת בהחלטה האסטרטגית של קרדיט סוויס להתמקד בשוק הישראלי", אומר עידו בן חיים, מנהל בנקאות פרטית ישראל־ציריך בקרדיט סוויס. "על פי הדו"ח, 131,000 מיליונרים חיים בישראל, ומספר זה צפוי לגדול ב־32% במהלך חמש השנים הבאות ויגיע ל־174,000".
הולך וגדל
העושר העולמי גדל בשנה האחרונה ב־2.6% והגיע ל־360 טריליון דולר - כך שההון הישראלי מהווה 0.3% מכלל ההון בעולם, בעוד אוכלוסיית ישראל מהווה כ־0.001 מאוכלוסיית העולם. כצפוי, המדינה העשירה בתבל היא ארה"ב, שהחזיקה בשנה החולפת ב־3.8 טריליון דולר מהעושר העולמי כ־10.5% ממנו. אחריה ניצבות סין עם 1.9 טריליון דולר ויבשת אירופה עם 1.1 טריליון דולר.
נכון למחצית השנה הנוכחית, יש בעולם כ־46.8 מיליון מיליונרים - עלייה של 1.1 מיליון מיליונרים חדשים בשנת 2018. ארה"ב אחראית ליותר ממחציתם, ובסך הכל במדינה מתגוררים יותר מ־18.5 מיליון מיליונרים - יותר מפי 4 מאשר בסין.
אי־השוויון הצטמצם
העושר לאדם בוגר גדל ב־1.2% מרמתו באמצע 2018 והגיע לשיא חדש של 70,850 דולר לנפש. בראש המדינות המובילות בעושר לאדם בוגר מדורגת שווייץ (עלייה של 17,790 דולר מאז תחילת המאה) ואחריה נמצאות ארה"ב, יפן והולנד (9,160 דולר). מבין המדינות העשירות החלשה ביותר בעושר לאדם בוגר היא אוסטרליה (ירידה של 28,670 דולר) בעיקר בשל השפעות שער החליפין, יחד עם מפסידות משמעותיות נוספות ובהן נורבגיה, טורקיה ובלגיה (ירידה של 4,330 דולר).
בשנים הראשונות של המאה הצטמצמה רמת אי־השוויון בעושר העולמי במרבית המדינות. 90% שמתחת לעשירון העליון מחזיקים כיום כ־18% מהעושר העולמי, בהשוואה ל־11% בשנת 2000. אף שמוקדם להצביע על ירידה באי־השוויון בעושר, העדויות מרמזות כי שנת 2016 היתה נקודת השיא של אי־השוויון לעתיד הקרוב.
גם העושר בקרב נשים עלה יחסית לעושר של גברים במרבית המדינות שנבדקו, זאת, על רקע עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה, חלוקת עושר שוויונית יותר בין בני זוג נשואים, וגורמים נוספים.
https://www.israelhayom.co.il/artic...
לקריאת הדו"ח:
https://www.credit-suisse.com/media...
ההון הכולל של אזרחי ישראל הוכפל ויותר מכך מאז שנת 2000, ועומד על 1.08 טריליון דולר. עם זאת, מחברי הדו"ח מביעים אכזבה מקצב צמיחת העושר בישראל ביחס לגידול בתמ"ג. "הדו"ח מצביע על מגמה חיובית התומכת בהחלטה האסטרטגית של קרדיט סוויס להתמקד בשוק הישראלי", אומר עידו בן חיים, מנהל בנקאות פרטית ישראל־ציריך בקרדיט סוויס. "על פי הדו"ח, 131,000 מיליונרים חיים בישראל, ומספר זה צפוי לגדול ב־32% במהלך חמש השנים הבאות ויגיע ל־174,000".
הולך וגדל
העושר העולמי גדל בשנה האחרונה ב־2.6% והגיע ל־360 טריליון דולר - כך שההון הישראלי מהווה 0.3% מכלל ההון בעולם, בעוד אוכלוסיית ישראל מהווה כ־0.001 מאוכלוסיית העולם. כצפוי, המדינה העשירה בתבל היא ארה"ב, שהחזיקה בשנה החולפת ב־3.8 טריליון דולר מהעושר העולמי כ־10.5% ממנו. אחריה ניצבות סין עם 1.9 טריליון דולר ויבשת אירופה עם 1.1 טריליון דולר.
נכון למחצית השנה הנוכחית, יש בעולם כ־46.8 מיליון מיליונרים - עלייה של 1.1 מיליון מיליונרים חדשים בשנת 2018. ארה"ב אחראית ליותר ממחציתם, ובסך הכל במדינה מתגוררים יותר מ־18.5 מיליון מיליונרים - יותר מפי 4 מאשר בסין.
אי־השוויון הצטמצם
העושר לאדם בוגר גדל ב־1.2% מרמתו באמצע 2018 והגיע לשיא חדש של 70,850 דולר לנפש. בראש המדינות המובילות בעושר לאדם בוגר מדורגת שווייץ (עלייה של 17,790 דולר מאז תחילת המאה) ואחריה נמצאות ארה"ב, יפן והולנד (9,160 דולר). מבין המדינות העשירות החלשה ביותר בעושר לאדם בוגר היא אוסטרליה (ירידה של 28,670 דולר) בעיקר בשל השפעות שער החליפין, יחד עם מפסידות משמעותיות נוספות ובהן נורבגיה, טורקיה ובלגיה (ירידה של 4,330 דולר).
בשנים הראשונות של המאה הצטמצמה רמת אי־השוויון בעושר העולמי במרבית המדינות. 90% שמתחת לעשירון העליון מחזיקים כיום כ־18% מהעושר העולמי, בהשוואה ל־11% בשנת 2000. אף שמוקדם להצביע על ירידה באי־השוויון בעושר, העדויות מרמזות כי שנת 2016 היתה נקודת השיא של אי־השוויון לעתיד הקרוב.
גם העושר בקרב נשים עלה יחסית לעושר של גברים במרבית המדינות שנבדקו, זאת, על רקע עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה, חלוקת עושר שוויונית יותר בין בני זוג נשואים, וגורמים נוספים.
https://www.israelhayom.co.il/artic...
לקריאת הדו"ח:
https://www.credit-suisse.com/media...
עבריין המין שהשתחרר מהכלא מציע "פדיון נפש" המחליף טיפולים רפואיים. נורית, שבתה מתה מסרטן, תיעדה את הרב לוקח מידיה אלפי שקלים – ומבטיח לחולה אריכות ימים: "אמרתי לה שזאת כת" • חלק א'
אריאלה שטרנבך | היום ב־22:45
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
לפני כשנתיים השתחרר הרב ועבריין המין אליעזר ברלנד מהכלא, לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים במסגרת עסקת טיעון. כעת, מציע ברלנד לחסידיו "פדיון נפש" – ריפוי מחלות קשות ואף סופניות, תמורת אלפי שקלים, לעיתים עשרות אלפי שקלים.
כאשר בתה של נורית בן משה חלתה בסרטן, יצאה האם לקרב כדי שבתה תקבל את הטיפולים מצילי החיים להם נזקקה. לפני כחודש מתה הבת מסרטן, אך אמה הצליחה לתעד את המאבק שניהלה ברב, במהלכו אסר על חולת הסרטן לקבל את טיפולי הכימותרפיה להם נזקקה אחרי הסרת הגידול שהתגלה בכיס המרה שלה. בתיעוד שצילמה ניתן לראות את הרב מקבל מידיה אלפי שקלים, ומבטיח לבתה אריכות ימים. "הייתי אומרת לה 'את לא מבינה שזאת כת?'", נזכרת בן משה. "והיא לא רצתה לשמוע. אמרה לי 'אל תדברי על הרב'".
הניתוח שעברה בתה של נורית הצליח, אך הכול השתבש כאשר הרב הורה לה להימנע מקבלת הטיפולים הרפואיים המשלימים. נורית יוצאת למאבק, אך נקרעת בין הרצון לרצות את בתה, ולשלם את 20 אלף השקלים שדורש ברלנד, לבין הידיעה כי מדובר במסחטת כספים שמסכנת את חיי הבת.
"אז אלוהים אומר 'וואלה, היא נתנה 700 אלף שקל אז אני מרפא אותה, היא נתנה רק 5,000 ואני לא ארפא?'", זעמה נורית באחת משיחותיה עם חתנה א', גם הוא בין חסידיו של הרב. "אני מאמינה שכל אחד נותן כמה שהוא יכול".
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
השיחות המוקלטות, הבית שרישתה במצלמות במעגל סגור והמצלמות הנסתרות שהתקינה על גופה בכל פעם שנפגשה עם הרב ואנשיו, מציירים תמונה מצמררת: חסידות קיצונית שמוציאה מתומכיה סכומי עתק תמורת "פדיון נפש", מבטיחה להם שהרב ירפא אותם, יסלק מחלות וידאג לאריכות ימים.
לבסוף, אחרי לחצים אינטנסיביים, נשברה נורית וגייסה את הסכום אותו ביקש הרב. לטקס בחסות הרב הגיעו רבים מחסידיו ומילאו את דירתה של נורית. "מקומה ראשונה ועד קומה שביעית, כל החסידים שלו מילאו את המדרגות. הרסו את הבניין", סיפרה. נורית העבירה את הכסף לידיו של ברלנד – והוא בתמורה הבטיח כי הוא ערב לחיי בתה, וכי זאת תחיה עד גיל מאה.
https://13news.co.il/item/news/dome...
אריאלה שטרנבך | היום ב־22:45
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
לפני כשנתיים השתחרר הרב ועבריין המין אליעזר ברלנד מהכלא, לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים במסגרת עסקת טיעון. כעת, מציע ברלנד לחסידיו "פדיון נפש" – ריפוי מחלות קשות ואף סופניות, תמורת אלפי שקלים, לעיתים עשרות אלפי שקלים.
כאשר בתה של נורית בן משה חלתה בסרטן, יצאה האם לקרב כדי שבתה תקבל את הטיפולים מצילי החיים להם נזקקה. לפני כחודש מתה הבת מסרטן, אך אמה הצליחה לתעד את המאבק שניהלה ברב, במהלכו אסר על חולת הסרטן לקבל את טיפולי הכימותרפיה להם נזקקה אחרי הסרת הגידול שהתגלה בכיס המרה שלה. בתיעוד שצילמה ניתן לראות את הרב מקבל מידיה אלפי שקלים, ומבטיח לבתה אריכות ימים. "הייתי אומרת לה 'את לא מבינה שזאת כת?'", נזכרת בן משה. "והיא לא רצתה לשמוע. אמרה לי 'אל תדברי על הרב'".
הניתוח שעברה בתה של נורית הצליח, אך הכול השתבש כאשר הרב הורה לה להימנע מקבלת הטיפולים הרפואיים המשלימים. נורית יוצאת למאבק, אך נקרעת בין הרצון לרצות את בתה, ולשלם את 20 אלף השקלים שדורש ברלנד, לבין הידיעה כי מדובר במסחטת כספים שמסכנת את חיי הבת.
"אז אלוהים אומר 'וואלה, היא נתנה 700 אלף שקל אז אני מרפא אותה, היא נתנה רק 5,000 ואני לא ארפא?'", זעמה נורית באחת משיחותיה עם חתנה א', גם הוא בין חסידיו של הרב. "אני מאמינה שכל אחד נותן כמה שהוא יכול".
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
השיחות המוקלטות, הבית שרישתה במצלמות במעגל סגור והמצלמות הנסתרות שהתקינה על גופה בכל פעם שנפגשה עם הרב ואנשיו, מציירים תמונה מצמררת: חסידות קיצונית שמוציאה מתומכיה סכומי עתק תמורת "פדיון נפש", מבטיחה להם שהרב ירפא אותם, יסלק מחלות וידאג לאריכות ימים.
לבסוף, אחרי לחצים אינטנסיביים, נשברה נורית וגייסה את הסכום אותו ביקש הרב. לטקס בחסות הרב הגיעו רבים מחסידיו ומילאו את דירתה של נורית. "מקומה ראשונה ועד קומה שביעית, כל החסידים שלו מילאו את המדרגות. הרסו את הבניין", סיפרה. נורית העבירה את הכסף לידיו של ברלנד – והוא בתמורה הבטיח כי הוא ערב לחיי בתה, וכי זאת תחיה עד גיל מאה.
https://13news.co.il/item/news/dome...
ב"ה
פרשת בראשית - פרשת המקדש
שירת אדם הראשון - ושירת הלויים במקדש
הרב ישראל אריאל שליט"א
ראש ישיבת המקדש
וראש ומייסד מכון המקדש
יובלות ואלפי שנים חלפו, מאז שר אדם הראשון את שירתו הראשונה במקדש, עד אשר ניצבה משמרת לויים ראשונה, באותו מקום בו שר האדם את שירתו, ושירת לויים נשמעה במעמד חנוכת מקדש שלמה בירושלים. מאז, בימות החול, בשבתות ובימים טובים, עומדים הלויים שורות שורות על ה'דוכן', כשהם פוצחים בשיר. יש מהם המשוררים בפיהם, ויש המחזיקים כלי נגינה בידיהם, להוסיף נעימה ומתק לשיר, וכך הם משוררים לפני ה': "עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור. כי שמחתני ה' בפעלך, במעשה ידיך ארנן".
מזמור זה מתאר את עולמו של הקדוש ברוך ואת נפלאותיו בעולם שיצר. האדם – כיחיד, באמרו מזמור זה, משורר ומשבח לפני ה' על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו, לחיות בעולם מופלא, ולהתבונן בפלאי היצירה, באמרו: "מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך".
לעומת שירת היחיד, באה שירת הלויים במקדש ביום השבת המשוררים בשם כלל היצורים. אלו, בעומדם במקום הקודש, רואים כבר בעיני רוחם את העולם העתידי, אותו עולם מתוקן, העתיד לצמוח מתוך עולם חמרי זה. הם משוררים על עולם יפה העתיד להופיע, וכדברי המשנה ב'תמיד' (ז, ד): בשבת היו [הלויים] אומרים: "מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
מאז נדם קולם של הלויים במקדש, זמירות השבת בתפילה ועל שולחן השבת, הן הד קולו של 'מזמור שיר ליום השבת', להשמיע ביום השבת את תהילת ה' בעולמו.
שבת שלום
פרשת בראשית - פרשת המקדש
שירת אדם הראשון - ושירת הלויים במקדש
הרב ישראל אריאל שליט"א
ראש ישיבת המקדש
וראש ומייסד מכון המקדש
יובלות ואלפי שנים חלפו, מאז שר אדם הראשון את שירתו הראשונה במקדש, עד אשר ניצבה משמרת לויים ראשונה, באותו מקום בו שר האדם את שירתו, ושירת לויים נשמעה במעמד חנוכת מקדש שלמה בירושלים. מאז, בימות החול, בשבתות ובימים טובים, עומדים הלויים שורות שורות על ה'דוכן', כשהם פוצחים בשיר. יש מהם המשוררים בפיהם, ויש המחזיקים כלי נגינה בידיהם, להוסיף נעימה ומתק לשיר, וכך הם משוררים לפני ה': "עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור. כי שמחתני ה' בפעלך, במעשה ידיך ארנן".
מזמור זה מתאר את עולמו של הקדוש ברוך ואת נפלאותיו בעולם שיצר. האדם – כיחיד, באמרו מזמור זה, משורר ומשבח לפני ה' על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו, לחיות בעולם מופלא, ולהתבונן בפלאי היצירה, באמרו: "מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך".
לעומת שירת היחיד, באה שירת הלויים במקדש ביום השבת המשוררים בשם כלל היצורים. אלו, בעומדם במקום הקודש, רואים כבר בעיני רוחם את העולם העתידי, אותו עולם מתוקן, העתיד לצמוח מתוך עולם חמרי זה. הם משוררים על עולם יפה העתיד להופיע, וכדברי המשנה ב'תמיד' (ז, ד): בשבת היו [הלויים] אומרים: "מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
מאז נדם קולם של הלויים במקדש, זמירות השבת בתפילה ועל שולחן השבת, הן הד קולו של 'מזמור שיר ליום השבת', להשמיע ביום השבת את תהילת ה' בעולמו.
שבת שלום
תמונות נדירות של תפילות בסוכות בבית הכנסת המרכזי בטהרן. אריאל גולד היא ממייסדות קוד פינק, ארגון תומך bds
https://twitter.com/NadavEyalDesk/s...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
![]()
https://twitter.com/NadavEyalDesk/s...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
https://twitter.com/ArielElyseGold/...
חידון המקדש
מבית מכון המקדש
חידת השבוע – שבת חול המועד סוכות
פרס נאה מובטח מבית מכון המקדש
לראשונים שישלחו את התשובה הנכונה.
יש לשלוח את תשובתכם עד יום שלישי.
איזה מצוה מקיימים היום זכר לזכר?
שלחו את התשובה ל: hidonHamikdash@gmail.com
התשובה תפורסם באתר ביום רביעי.
הפרס לזוכה יישלח בדוא"ל.
מבית מכון המקדש
חידת השבוע – שבת חול המועד סוכות
פרס נאה מובטח מבית מכון המקדש
לראשונים שישלחו את התשובה הנכונה.
יש לשלוח את תשובתכם עד יום שלישי.
איזה מצוה מקיימים היום זכר לזכר?
שלחו את התשובה ל: hidonHamikdash@gmail.com
התשובה תפורסם באתר ביום רביעי.
הפרס לזוכה יישלח בדוא"ל.
חידון המקדש
מבית מכון המקדש
חידת השבוע – פרשת בראשית
פרס נאה מובטח מבית מכון המקדש
לראשונים שישלחו את התשובה הנכונה.
יש לשלוח את תשובתכם עד יום שלישי.
למה שמשה המגרפה?
שלחו את התשובה ל: hidonHamikdash@gmail.com
התשובה תפורסם באתר ביום רביעי.
הפרס לזוכה יישלח בדוא"ל.
מבית מכון המקדש
חידת השבוע – פרשת בראשית
פרס נאה מובטח מבית מכון המקדש
לראשונים שישלחו את התשובה הנכונה.
יש לשלוח את תשובתכם עד יום שלישי.
למה שמשה המגרפה?
שלחו את התשובה ל: hidonHamikdash@gmail.com
התשובה תפורסם באתר ביום רביעי.
הפרס לזוכה יישלח בדוא"ל.
עומס כבד בכביש החוף עקב נתיב פלוס: "שוקלים להקדים חלוקת דו"חות"
הבוקר הנסיעה בנתיבים הרגילים בכביש 2 ארכה 36 דקות יותר, ובמשרד התחבורה מאשימים את הנהגים הבודדים: "מנצלים את חוסר האכיפה, וכשרואים שוטר חוזרים לנתיב הרגיל". משה שנסע מנתניה להרצליה: "זה היה סיוט". בכיר במשרד התחבורה אישר: "בוחנים את הקדמת האכיפה"
רועי רובינשטיין | פורסם 12:32
במשרד התחבורה שוקלים להקדים את מתן הדו"חות לנוסעים בודדים בנתיב השיתופי החדש בכביש החוף ובנתיבי איילון החדש, נתיב פלוס: שבועיים וחצי לאחר שהושק, תוך הבטחה שבחודש הראשון לתפעולו לא יחולקו דו"חות לנהגים שייסעו לבדם על הנתיב השיתופי החדש, במשרד התחבורה שוקלים בימים אלו להקדים את מתן הקנסות ולהתחיל לחלקם כבר בימים הקרובים, לאור העובדה שרבים נוסעים בנתיב לבדם.
"הם פשוט מנצלים את המצב ואת חוסר האכיפה", אמר הבוקר גורם במשרד התחבורה ל-ynet. "הם רואים שוטר אז הם מנסים מהר להשתלב בחזרה בנתיב הרגיל וככה הם דופקים את יתר הנהגים פעמיים - גם את אלו שבנתיב המיועד שצריכים לחכות שהם ייכנסו חזרה לנתיב הרגיל וגם את אלו שהם נכנסים להם לנתיב".
בראיון ל-ynet אישר הבוקר (ג') את הדברים שי קדם, מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה. "אנו בהחלט בוחנים אם להקדים את האכיפה ונעבוד מול אגף התנועה בנושא. חשוב להבין שאם הנתיב יתפנה ממפרי החוק המצב שלו אפילו ישתפר". כל זאת, על רקע העומסים הכבדים בנתיב היום, ביום הראשון שלאחר החגים. בכביש החוף נרשמו עומסים מאזור ינאי עד וינגייט, כשבימים כתיקונם העומס מתחיל דרומה יותר, באזור מחלף נתניה.
פרויקט נתיב פלוס הושק ביום שישי, 4 באוקטובר. בכביש 2 (כביש החוף) הוכשר נתיב מיוחד באורך של 22 ק"מ, בין מחלף נתניה ועד מחלף גלילות, בשני הכיוונים. בנתיב ייעודי זה תותר הנסיעה לכלי רכב בהם שני נוסעים לפחות (נהג ונוסע לפחות) ולתחבורה ציבורית. בכביש 20 (נתיבי איילון) בקטע שבין מחלף מבוא איילון ועד מחלף קיבוץ גלויות לכיוון צפון בלבד יכולים כלי רכב פרטיים עם שלושה נוסעים לפחות (נהג ושני נוסעים לפחות) לנסוע בנתיב התחבורה הציבורית הקיים כיום, שהוארך במסגרת הפרויקט עד מחלף קיבוץ גלויות.
נתיב פלוס הושק בזמן החגים, כשאין עומסים כבדים. אבל אחרי החגים הגיעו, ואיתו הפקקים, והתלונות. משה (39) שיצא מנתניה בשעה 08:15 הגיע להרצליה מאוחר ממה שהוא ציפה ואמר ל-ynet: "זה לא סביר שיהיה פקק כזה גדול. אני עובד פה כבר ארבע שנים, ויודע שיש פקקים אבל לא כאלו, לא ככה. אולי אני צריך לבדוק מי נוסע לעבודה מנתניה או הסביבה כי זה סיוט להגיע ככה".
"נתיב פלוס" בתקופת החגים. אז זה נראה טוב יותר (צילום: יאיר שגיא )
אילנה, שגם היא נסעה דרומה לעבודתה במשרד בהרצליה פיתוח, אמרה כי הנסיעה הייתה ארוכה מהרגיל. "זה עונש לאלו שאין להם אנשים לנסוע איתם, אבל ראיתי בנתיב המיוחד שהיו שובבים שנסעו לבד".
התחושות של השניים אינם רחוקות מהמציאות. על פי קדם, שישב גם הבוקר בחדר הבקרה של משרד התחבורה, התנועה זרמה היטב בנתיב פלוס ונעמדה יחסית בנתיבים האחרים: "בשעה שמונה בבוקר הייתה נסיעה של 36 דקות יותר מהרגיל בנתיבים הרגילים בין צומת ינאי לגלילות", הוא מודה ומוסיף: "ההערכות והתחזיות שלנו הם שכשהמצב יתייצב זה יירד לעשרים דקות כאשר אלו שיסעו בנתיב הקארפול יחסכו עשרים דקות נסיעה".
על פי קדם, כולם - מהנהגים, דרך משרד התחבורה ועד לרשת החברתית waze - לומדים את המצב החדש. "היום ראינו שהכביש שבדרך כלל ריק בשש וחצי בבוקר היה פקוק ובשבע הוא היה פחות עמוס", הוא מסביר.
שיא התנועה הבוקר הייתה בסביבות השעה שמונה, כאשר במשרד התחבורה מצפים כי מחר, עם החזרה של הילדים ללימודים בבתי הספר, וביום ראשון - עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית - יהיו עומסים כבדים יותר. "בימי החגים הייתה נסיעה מאוזנת", מדווח קדם. "אין ספק שבהתחלה יהיו יותר עומסים, אבל זה יתאזן ואין ספק שמי שיבחר לנסוע בקארפול יהיה לו יותר קל. מי שנסע היום בקארפול נסע כרגיל".
על פי קדם, הבקשות לנסיעה שיתופית ב-waze ובמוביט עלו בשבועות האחרונים בכ-40%. בנוסף, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה טען כי בנתיבי איילון התקצרה נסיעת האוטובוסים בשל הנתיב בעשר דקות ממחלף מבוא איילון ועד למחלף קיבוץ גלויות וכי אורך הנסיעה ברכב פרטי של נהג עם עוד נוסעים שנוסע בנתיב הפלוס 3 ירדה ב-30 דקות.
קדם אף התייחס לסוגיית היציאה מהעיר נתניה שהייתה בעייתית עד לביטול נתיב תחבורה ציבורית פנימי שאפשר ירידה קלה יותר לכביש החוף: "היום בשעות המוקדמות היציאה מנתניה טובה ובפולג זה שיפר את היציאה. מאוחר יותר, לקראת השעה שמונה, היציאה מעיר ימים ומפולג הייתה עמוסה".
רענן בן צור השתתף בהכנת הידיעה
https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
הבוקר הנסיעה בנתיבים הרגילים בכביש 2 ארכה 36 דקות יותר, ובמשרד התחבורה מאשימים את הנהגים הבודדים: "מנצלים את חוסר האכיפה, וכשרואים שוטר חוזרים לנתיב הרגיל". משה שנסע מנתניה להרצליה: "זה היה סיוט". בכיר במשרד התחבורה אישר: "בוחנים את הקדמת האכיפה"
רועי רובינשטיין | פורסם 12:32
במשרד התחבורה שוקלים להקדים את מתן הדו"חות לנוסעים בודדים בנתיב השיתופי החדש בכביש החוף ובנתיבי איילון החדש, נתיב פלוס: שבועיים וחצי לאחר שהושק, תוך הבטחה שבחודש הראשון לתפעולו לא יחולקו דו"חות לנהגים שייסעו לבדם על הנתיב השיתופי החדש, במשרד התחבורה שוקלים בימים אלו להקדים את מתן הקנסות ולהתחיל לחלקם כבר בימים הקרובים, לאור העובדה שרבים נוסעים בנתיב לבדם.
"הם פשוט מנצלים את המצב ואת חוסר האכיפה", אמר הבוקר גורם במשרד התחבורה ל-ynet. "הם רואים שוטר אז הם מנסים מהר להשתלב בחזרה בנתיב הרגיל וככה הם דופקים את יתר הנהגים פעמיים - גם את אלו שבנתיב המיועד שצריכים לחכות שהם ייכנסו חזרה לנתיב הרגיל וגם את אלו שהם נכנסים להם לנתיב".
בראיון ל-ynet אישר הבוקר (ג') את הדברים שי קדם, מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה. "אנו בהחלט בוחנים אם להקדים את האכיפה ונעבוד מול אגף התנועה בנושא. חשוב להבין שאם הנתיב יתפנה ממפרי החוק המצב שלו אפילו ישתפר". כל זאת, על רקע העומסים הכבדים בנתיב היום, ביום הראשון שלאחר החגים. בכביש החוף נרשמו עומסים מאזור ינאי עד וינגייט, כשבימים כתיקונם העומס מתחיל דרומה יותר, באזור מחלף נתניה.
פרויקט נתיב פלוס הושק ביום שישי, 4 באוקטובר. בכביש 2 (כביש החוף) הוכשר נתיב מיוחד באורך של 22 ק"מ, בין מחלף נתניה ועד מחלף גלילות, בשני הכיוונים. בנתיב ייעודי זה תותר הנסיעה לכלי רכב בהם שני נוסעים לפחות (נהג ונוסע לפחות) ולתחבורה ציבורית. בכביש 20 (נתיבי איילון) בקטע שבין מחלף מבוא איילון ועד מחלף קיבוץ גלויות לכיוון צפון בלבד יכולים כלי רכב פרטיים עם שלושה נוסעים לפחות (נהג ושני נוסעים לפחות) לנסוע בנתיב התחבורה הציבורית הקיים כיום, שהוארך במסגרת הפרויקט עד מחלף קיבוץ גלויות.
נתיב פלוס הושק בזמן החגים, כשאין עומסים כבדים. אבל אחרי החגים הגיעו, ואיתו הפקקים, והתלונות. משה (39) שיצא מנתניה בשעה 08:15 הגיע להרצליה מאוחר ממה שהוא ציפה ואמר ל-ynet: "זה לא סביר שיהיה פקק כזה גדול. אני עובד פה כבר ארבע שנים, ויודע שיש פקקים אבל לא כאלו, לא ככה. אולי אני צריך לבדוק מי נוסע לעבודה מנתניה או הסביבה כי זה סיוט להגיע ככה".
"נתיב פלוס" בתקופת החגים. אז זה נראה טוב יותר (צילום: יאיר שגיא )
אילנה, שגם היא נסעה דרומה לעבודתה במשרד בהרצליה פיתוח, אמרה כי הנסיעה הייתה ארוכה מהרגיל. "זה עונש לאלו שאין להם אנשים לנסוע איתם, אבל ראיתי בנתיב המיוחד שהיו שובבים שנסעו לבד".
התחושות של השניים אינם רחוקות מהמציאות. על פי קדם, שישב גם הבוקר בחדר הבקרה של משרד התחבורה, התנועה זרמה היטב בנתיב פלוס ונעמדה יחסית בנתיבים האחרים: "בשעה שמונה בבוקר הייתה נסיעה של 36 דקות יותר מהרגיל בנתיבים הרגילים בין צומת ינאי לגלילות", הוא מודה ומוסיף: "ההערכות והתחזיות שלנו הם שכשהמצב יתייצב זה יירד לעשרים דקות כאשר אלו שיסעו בנתיב הקארפול יחסכו עשרים דקות נסיעה".
על פי קדם, כולם - מהנהגים, דרך משרד התחבורה ועד לרשת החברתית waze - לומדים את המצב החדש. "היום ראינו שהכביש שבדרך כלל ריק בשש וחצי בבוקר היה פקוק ובשבע הוא היה פחות עמוס", הוא מסביר.
שיא התנועה הבוקר הייתה בסביבות השעה שמונה, כאשר במשרד התחבורה מצפים כי מחר, עם החזרה של הילדים ללימודים בבתי הספר, וביום ראשון - עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית - יהיו עומסים כבדים יותר. "בימי החגים הייתה נסיעה מאוזנת", מדווח קדם. "אין ספק שבהתחלה יהיו יותר עומסים, אבל זה יתאזן ואין ספק שמי שיבחר לנסוע בקארפול יהיה לו יותר קל. מי שנסע היום בקארפול נסע כרגיל".
על פי קדם, הבקשות לנסיעה שיתופית ב-waze ובמוביט עלו בשבועות האחרונים בכ-40%. בנוסף, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה טען כי בנתיבי איילון התקצרה נסיעת האוטובוסים בשל הנתיב בעשר דקות ממחלף מבוא איילון ועד למחלף קיבוץ גלויות וכי אורך הנסיעה ברכב פרטי של נהג עם עוד נוסעים שנוסע בנתיב הפלוס 3 ירדה ב-30 דקות.
קדם אף התייחס לסוגיית היציאה מהעיר נתניה שהייתה בעייתית עד לביטול נתיב תחבורה ציבורית פנימי שאפשר ירידה קלה יותר לכביש החוף: "היום בשעות המוקדמות היציאה מנתניה טובה ובפולג זה שיפר את היציאה. מאוחר יותר, לקראת השעה שמונה, היציאה מעיר ימים ומפולג הייתה עמוסה".
רענן בן צור השתתף בהכנת הידיעה
https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
ביל טיילור, שליח ארצות הברית לאוקראינה, העיד בקונגרס כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קשר בין הסיוע הביטחוני לאוקראינה לכך שהנשיא זלנסקי יבטיח לחקור את חברת הגז "בוריסמה" ויתערב בבחירות 2016 בארצות הברית. כך דווח באתר החדשות "אקסיוס"
https://twitter.com/newsisrael13/st...
"עדות המפתח" בפרשת אוקראינה-גייט
הדיפלומט האמריקני הבכיר בקייב העיד במסגרת הליך ההדחה נגד טראמפ, וטען שהנשיא התנה סיוע צבאי לאוקראינה – בתנאי שתכריז פומבית על חקירה נגד ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר. "צייר קו ישיר בין טראמפ להשעיית הסיוע לבעלת ברית חיונית". טראמפ: "זה לינץ'"
רויטרס ו-ynet | עדכון אחרון 00:08
דיפלומט אמריקני בכיר העיד אמש (ג') כי הנשיא דונלד טראמפ התנה את הסיוע הצבאי לאוקראינה בהכרזה פומבית שלה על פתיחה בחקירה נגד יריבו הפוליטי ג'ו ביידן ובנו. כך עולה מעדותו של וויליאם טיילור בפני הוועדות בבית הנבחרים שמנהלות את הליך ההדחה נגד טראמפ – הליך שנפתח בעקבות הפרשה שזכתה לכינוי "אוקראינה-גייט".
עדותו של טיילור, הדיפלומט הבכיר בשגרירות האמריקנית בקייב, נערכה בדלתיים סגורות, אך כלי תקשורת בארה"ב השיגו את נוסח דבריו ופרסמו אותו. לפי הדיווחים, הוא העיד שבשיחותיו עם גורדון סודלנד, שליחו של טראמפ לאיחוד האירופי, הבהיר לו סודלנד כי טראמפ מתנה את הסיוע הצבאי לקייב – סיוע שנאמד בכמעט 400 מיליון דולר ונדרש לה כדי להיאבק בבדלנים הרוסים במזרח אוקראינה – בתנאי שתכריז בפומבי על חקירה נגד סגן הנשיא לשעבר ביידן ובנו האנטר, שחברת הגז האוקראינית שבה עבד הייתה חשודה בשחיתות. ביידן ובנו, עם זאת, לא חשודים לפי הידוע עד כה בדבר.
"בשיחת הטלפון עם השגריר סודלנד, הוא אמר לי שטראמפ אמר לו שהוא רוצה שהנשיא וולודימיר זלנסקי יכריז פומבית שאוקראינה חוקרת את בורסימה (חברת הגז האוקראינית שבה עבד האנטר ביידן) ואת ההתערבות האוקראינית לכאורה בבחירות ב-2016", העיד טיילור לפי נוסח דבריו שפרסמה רשת CNN.
ב"התערבות אוקראינית לכאורה" התייחס טיילור לתיאוריית קונספירציה לא מבוססת ולפיה אוקראינה – ולא רוסיה – היא שהתערבה בבחירות לנשיאות ב-2016, וכי שרת של המפלגה הדמוקרטית חבוי באוקראינה. החוקר המיוחד רוברט מולר, נזכיר, אישר את מסקנות המודיעין האמריקני, ובדו"ח שפרסם השנה, אחרי חקירה ממושכת, קבע שרוסיה התערבה לטובת טראמפ באותן בחירות.
בעדותו הוסיף טיילור כי לפי מקורבו של טראמפ – השגריר באיחוד באירופי גורדון סודלנד – הנשיא האמריקני אמר ש"הכול" תלוי בהכרזה פומבית על חקירה נגד הביידנים מצדה של קייב. טיילור, "הממונה על היחסים" בשגרירות ארה"ב בקייב, הפך לדיפלומט הבכיר בה בחודש מאי, אז הועברה מתפקידה השגרירה מרי איבונוביץ'. גם איבונוביץ' העידה במסגרת החקירה נגד טראמפ, וטענה כי לחץ לפטר אותה.
פלוסי על הליך ההדחה: "המדינה קודמת למפלגה"
בתקשורת האמריקנית כינו את טילור "עד מפתח", והדמוקרטים מיהרו לאחר דברי הדיפלומט האמריקני להכריז שמדובר באחת העדויות החשובות ביותר עד כה נגד טראמפ. חברת הנבחרים הדמוקרטית דבי ווסרמן שולץ אמרה כי "הרגשתי כאילו הוא צייר את הקו הישיר ביותר ששמעתי עד כה, שמקשר בין הנשיא טראמפ להשעיית הסיוע הצבאי לבעלת ברית חיונית, שהייתה זקוקה למשאבים הללו כדי לדחוק את רוסיה".
לפני עדותו אמש של טיילור, טראמפ השווה את החקירה נגדו ל"לינץ". "כל הרפובליקנים צריכים לזכור את מה שהם עדים לו כאן – לינץ'. אבל אנחנו חייבים לנצח!", כתב בטוויטר. הציוץ הזה מגיע על רקע דיווחים בתקשורת האמריקנית שיותר ויותר מחוקקים מהמפלגה של הנשיא מתקשים להגן עליו, לאור ההתפתחויות הרבות בפרשה – מקריאתו הפומבית של טראמפ לסין לחקור את ביידן, ועד ההודאה החריגה של ראש הסגל שלו מיק מולבייני – בדברים שמהם חזר בהמשך – כי הסיוע הצבאי לאוקראינה הופסק על מנת ללחוץ עליה לחקור את הטענות הלא-מבוססות שאוקראינה התערבה בבחירות.
חשוב להדגיש שגם אם בית הנבחרים יבציע בעד הדחה של טראמפ, הסיכויים לסילוקו מהבית הלבן נמוכים מאוד – אפילו אפסיים. הליך ההדחה יעבור משם לסנאט, שבו ישמשו הסנאטורים כמושבעים ב"משפט" שאותו ינהל נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס. כדי לסלק את טראמפ מהבית הלבן זקוקים מתנגדיו לרוב של שני שלישים מבין 100 הסנאטורים – שרובם רפובליקנים. לפחות 20 רפובליקנים דרושים כדי להדיח אותו, בהנחה שכל הדמוקרטים או העצמאיים בסנאט יצביעו גם הם בעד הדחה, דבר שמעולם לא קרה בארה"ב.
פורסם לראשונה 23:59 | 22/10/2019
https://m.ynet.co.il/Articles/56115...
https://twitter.com/newsisrael13/st...
"עדות המפתח" בפרשת אוקראינה-גייט
הדיפלומט האמריקני הבכיר בקייב העיד במסגרת הליך ההדחה נגד טראמפ, וטען שהנשיא התנה סיוע צבאי לאוקראינה – בתנאי שתכריז פומבית על חקירה נגד ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר. "צייר קו ישיר בין טראמפ להשעיית הסיוע לבעלת ברית חיונית". טראמפ: "זה לינץ'"
רויטרס ו-ynet | עדכון אחרון 00:08
דיפלומט אמריקני בכיר העיד אמש (ג') כי הנשיא דונלד טראמפ התנה את הסיוע הצבאי לאוקראינה בהכרזה פומבית שלה על פתיחה בחקירה נגד יריבו הפוליטי ג'ו ביידן ובנו. כך עולה מעדותו של וויליאם טיילור בפני הוועדות בבית הנבחרים שמנהלות את הליך ההדחה נגד טראמפ – הליך שנפתח בעקבות הפרשה שזכתה לכינוי "אוקראינה-גייט".
עדותו של טיילור, הדיפלומט הבכיר בשגרירות האמריקנית בקייב, נערכה בדלתיים סגורות, אך כלי תקשורת בארה"ב השיגו את נוסח דבריו ופרסמו אותו. לפי הדיווחים, הוא העיד שבשיחותיו עם גורדון סודלנד, שליחו של טראמפ לאיחוד האירופי, הבהיר לו סודלנד כי טראמפ מתנה את הסיוע הצבאי לקייב – סיוע שנאמד בכמעט 400 מיליון דולר ונדרש לה כדי להיאבק בבדלנים הרוסים במזרח אוקראינה – בתנאי שתכריז בפומבי על חקירה נגד סגן הנשיא לשעבר ביידן ובנו האנטר, שחברת הגז האוקראינית שבה עבד הייתה חשודה בשחיתות. ביידן ובנו, עם זאת, לא חשודים לפי הידוע עד כה בדבר.
"בשיחת הטלפון עם השגריר סודלנד, הוא אמר לי שטראמפ אמר לו שהוא רוצה שהנשיא וולודימיר זלנסקי יכריז פומבית שאוקראינה חוקרת את בורסימה (חברת הגז האוקראינית שבה עבד האנטר ביידן) ואת ההתערבות האוקראינית לכאורה בבחירות ב-2016", העיד טיילור לפי נוסח דבריו שפרסמה רשת CNN.
ב"התערבות אוקראינית לכאורה" התייחס טיילור לתיאוריית קונספירציה לא מבוססת ולפיה אוקראינה – ולא רוסיה – היא שהתערבה בבחירות לנשיאות ב-2016, וכי שרת של המפלגה הדמוקרטית חבוי באוקראינה. החוקר המיוחד רוברט מולר, נזכיר, אישר את מסקנות המודיעין האמריקני, ובדו"ח שפרסם השנה, אחרי חקירה ממושכת, קבע שרוסיה התערבה לטובת טראמפ באותן בחירות.
בעדותו הוסיף טיילור כי לפי מקורבו של טראמפ – השגריר באיחוד באירופי גורדון סודלנד – הנשיא האמריקני אמר ש"הכול" תלוי בהכרזה פומבית על חקירה נגד הביידנים מצדה של קייב. טיילור, "הממונה על היחסים" בשגרירות ארה"ב בקייב, הפך לדיפלומט הבכיר בה בחודש מאי, אז הועברה מתפקידה השגרירה מרי איבונוביץ'. גם איבונוביץ' העידה במסגרת החקירה נגד טראמפ, וטענה כי לחץ לפטר אותה.
פלוסי על הליך ההדחה: "המדינה קודמת למפלגה"
בתקשורת האמריקנית כינו את טילור "עד מפתח", והדמוקרטים מיהרו לאחר דברי הדיפלומט האמריקני להכריז שמדובר באחת העדויות החשובות ביותר עד כה נגד טראמפ. חברת הנבחרים הדמוקרטית דבי ווסרמן שולץ אמרה כי "הרגשתי כאילו הוא צייר את הקו הישיר ביותר ששמעתי עד כה, שמקשר בין הנשיא טראמפ להשעיית הסיוע הצבאי לבעלת ברית חיונית, שהייתה זקוקה למשאבים הללו כדי לדחוק את רוסיה".
לפני עדותו אמש של טיילור, טראמפ השווה את החקירה נגדו ל"לינץ". "כל הרפובליקנים צריכים לזכור את מה שהם עדים לו כאן – לינץ'. אבל אנחנו חייבים לנצח!", כתב בטוויטר. הציוץ הזה מגיע על רקע דיווחים בתקשורת האמריקנית שיותר ויותר מחוקקים מהמפלגה של הנשיא מתקשים להגן עליו, לאור ההתפתחויות הרבות בפרשה – מקריאתו הפומבית של טראמפ לסין לחקור את ביידן, ועד ההודאה החריגה של ראש הסגל שלו מיק מולבייני – בדברים שמהם חזר בהמשך – כי הסיוע הצבאי לאוקראינה הופסק על מנת ללחוץ עליה לחקור את הטענות הלא-מבוססות שאוקראינה התערבה בבחירות.
חשוב להדגיש שגם אם בית הנבחרים יבציע בעד הדחה של טראמפ, הסיכויים לסילוקו מהבית הלבן נמוכים מאוד – אפילו אפסיים. הליך ההדחה יעבור משם לסנאט, שבו ישמשו הסנאטורים כמושבעים ב"משפט" שאותו ינהל נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס. כדי לסלק את טראמפ מהבית הלבן זקוקים מתנגדיו לרוב של שני שלישים מבין 100 הסנאטורים – שרובם רפובליקנים. לפחות 20 רפובליקנים דרושים כדי להדיח אותו, בהנחה שכל הדמוקרטים או העצמאיים בסנאט יצביעו גם הם בעד הדחה, דבר שמעולם לא קרה בארה"ב.
פורסם לראשונה 23:59 | 22/10/2019
https://m.ynet.co.il/Articles/56115...
אלה הצוללות הקטלניות שביבי אישר למכור למצרים בלי לספר לאף אחד. נקים ועדת חקירה ממלכתית.
https://twitter.com/yairlapid/statu...
https://twitter.com/yairlapid/statu...
ח"כ ניר ברקת: "אני אהיה רה"מ הבא אחרי עידן נתניהו". ח"כ ביטן לאמיר איבגי:"אמירה מיותרת, אבל היא לא משפיעה על המו"מ הקואליציוני. אף אחד לא יעבור מתמיכה בליכוד לתמיכה בכחול לבן"
https://twitter.com/GLZRadio/status...
https://twitter.com/GLZRadio/status...
שלום לגולשי רוטר,
ב"איחור קל" , ערכתי ועיבדתי את תוצאות ההימורים של גולשי רוטר לבחירות 2019 מועד ב'
(מפרסם רק כעת כי הייתי חסום עקב כרטיס אדום![]()
)
תזכורת אשכול ההימורים : https://rotter.net/forum/scoops1/57...
(לצערי חלק מהגולשים לא נשמע לכללים וייתכן שנרשם להם ניחוש שגוי)
על מנת לקבוע את זהות הזוכים הוחלט על ידי הועדה המסדרת על חישוב כדלקמן:
1. ניחוש מדויק של מפלגה = נקודת בונוס
2.חישוב הפרשים כללי בין תוצאת האמת לתוצאת הבחירות במנדטים לכל מפלגה (ניקוד שלילי)
3.הזוכה היינו מי שסכום שני הסעיפים הקודמים נותן את הסכום הכי קרוב ל-0 (עם עדיפות למי שפגע הכי הרבה במדויק לכל מפלגה במצב של שוויון)
להלן התוצאות:
הגולשים שבמקום הראשון
: טיטו , כינרת , מייקל דה-סנטה ו-SNOWDEN 
גולשים נוספים שזוכים לציון
: איש אשכוליות ו-YOSSI27 שניחשו במדויק 6 מפלגות (הכי הרבהׂׂ) 
עוגת ניחומים
לגולש "להכות בברזל" שסיים במקום האחרון
קובץ אקסל עם עיבוד התוצאות , שימו לב שיש 4 גליונות , 2 למי שעמדו בכללים ו2 שנכללו גם מי שלא עמדו בכללים, חשוב לציין ש*רשימת המנצחים* לא הושפעה.
https://drive.google.com/file/d/1af...
התוצאות לצפייה ישירה (תמונה, עדיף ונוח יותר לצפות בקובץ אקסל):
דירוג:
נתונים וסטטיסטיקה:
סטטיסטיקה מעניינת:
1. רק 11 גולשים ניחשו את מספר המנדטים של הליכוד
2. רק 23 ניחשו את מספר המנדטים של הרשימה המשותפת
לילה טוב , מי ייתן ותוקם ממשלה במהרה בימינו אמן סלה
ב"איחור קל" , ערכתי ועיבדתי את תוצאות ההימורים של גולשי רוטר לבחירות 2019 מועד ב'
(מפרסם רק כעת כי הייתי חסום עקב כרטיס אדום
תזכורת אשכול ההימורים : https://rotter.net/forum/scoops1/57...
(לצערי חלק מהגולשים לא נשמע לכללים וייתכן שנרשם להם ניחוש שגוי)
על מנת לקבוע את זהות הזוכים הוחלט על ידי הועדה המסדרת על חישוב כדלקמן:
1. ניחוש מדויק של מפלגה = נקודת בונוס
2.חישוב הפרשים כללי בין תוצאת האמת לתוצאת הבחירות במנדטים לכל מפלגה (ניקוד שלילי)
3.הזוכה היינו מי שסכום שני הסעיפים הקודמים נותן את הסכום הכי קרוב ל-0 (עם עדיפות למי שפגע הכי הרבה במדויק לכל מפלגה במצב של שוויון)
להלן התוצאות:
הגולשים שבמקום הראשון
: טיטו , כינרת , מייקל דה-סנטה ו-SNOWDEN גולשים נוספים שזוכים לציון
: איש אשכוליות ו-YOSSI27 שניחשו במדויק 6 מפלגות (הכי הרבהׂׂ) עוגת ניחומים
לגולש "להכות בברזל" שסיים במקום האחרון קובץ אקסל עם עיבוד התוצאות , שימו לב שיש 4 גליונות , 2 למי שעמדו בכללים ו2 שנכללו גם מי שלא עמדו בכללים, חשוב לציין ש*רשימת המנצחים* לא הושפעה.
https://drive.google.com/file/d/1af...
התוצאות לצפייה ישירה (תמונה, עדיף ונוח יותר לצפות בקובץ אקסל):
דירוג:
נתונים וסטטיסטיקה:
סטטיסטיקה מעניינת:
1. רק 11 גולשים ניחשו את מספר המנדטים של הליכוד
2. רק 23 ניחשו את מספר המנדטים של הרשימה המשותפת
לילה טוב , מי ייתן ותוקם ממשלה במהרה בימינו אמן סלה
https://twitter.com/NewsChannelIL/s...
https://twitter.com/KnessetT/status...
רה"מ נתניהו בטקס האשכבה של מאיר שמגר ז"ל: האיזון בין שלוש הרשויות מתעצב כל הזמן. יש ביניהם מתח מובנה על קווי התיחום וגבולות הסמכות ומתח זה איננו פגם בדמוקרטיה, הוא מהות הדמוקרטיה, כל עוד נשמר עיקרון פשוט, שאני מקפיד עליו בכל שנותי כרה"מ: ביהמ"ש חייב להישאר רשות עצמאית
https://twitter.com/KnessetT/status...
https://twitter.com/KnessetT/status...
רה"מ נתניהו בטקס האשכבה של מאיר שמגר ז"ל: האיזון בין שלוש הרשויות מתעצב כל הזמן. יש ביניהם מתח מובנה על קווי התיחום וגבולות הסמכות ומתח זה איננו פגם בדמוקרטיה, הוא מהות הדמוקרטיה, כל עוד נשמר עיקרון פשוט, שאני מקפיד עליו בכל שנותי כרה"מ: ביהמ"ש חייב להישאר רשות עצמאית
https://twitter.com/KnessetT/status...
באפריל נכנסה לתוקף רפורמת אי-ההפללה, שפוטרת את המעשנים מתיק פלילי אבל פוגעת להם בכיס. בחודש הראשון נרשמו בארץ 1,023 דו"חות בסכום כולל של 1.08 מיליון שקל. המשטרה: "הכסף הולך לתקציב המדינה ולא לתקציב המשטרה"
בעקבות "רפורמת אי-ההפללה" שנכנסה לתוקף באפריל, קנסה המשטרה עד כה אלפי ישראלים על אחזקת קנאביס לשימוש עצמי במקום לפתוח להם תיק פלילי. מנתונים שפרסמה המשטרה בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש המגזין "קנאביס", ומתייחסים לאפריל בלבד, עולה כי הקנסות הללו עשויים להכניס לקופת המדינה יותר ממיליון שקל בחודש.
לפי הנתונים הרשמיים, במהלך אפריל האחרון נרשמו 964 דו"חות למשתמשים שנתפסו בפעם הראשונה (1,000 שקל לדו"ח), ו-59 דו"חות למשתמשים שנתפסו בפעם השנייה (2,000 שקל). כלומר, במהלך החודש הראשון נרשמו בסך הכול 1,023 דו"חות בסכום כולל של מיליון ו-82 אלף שקל. על בסיס נתונים אלה ניתן להעריך כי במהלך כמעט שבעה חודשים שחלפו מאז, עומד פוטנציאל הגבייה מקנסות על יותר משבעה מיליון שקל.
מהמשטרה נמסר: "צר לנו על עיוות הנתונים והצגתם באופן מטעה וחוטא לאמת. בניגוד גמור לנטען, לא חל כל גידול באכיפה המשטרתית נגד מעשני קנאביס אלא ירידה משמעותית למול שנים קודמות. השינוי בחוק מאפשר במקרים המתאימים מתן קנס כחלופה לפתיחה בהליך הפלילי, אולם בשום צורה לא הפך את השימוש בקנאביס לחוקי עבור כל אדם. כספי הקנסות לא מגיעים כלל לתקציב משטרת ישראל. כספים אלו מגיעים לאוצר המדינה ולכן אין למשטרה שום עניין להגביר או להקטין את האכיפה אלא רק לקיים את חובתה על פי חוק".
![]()
https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
בעקבות "רפורמת אי-ההפללה" שנכנסה לתוקף באפריל, קנסה המשטרה עד כה אלפי ישראלים על אחזקת קנאביס לשימוש עצמי במקום לפתוח להם תיק פלילי. מנתונים שפרסמה המשטרה בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש המגזין "קנאביס", ומתייחסים לאפריל בלבד, עולה כי הקנסות הללו עשויים להכניס לקופת המדינה יותר ממיליון שקל בחודש.
לפי הנתונים הרשמיים, במהלך אפריל האחרון נרשמו 964 דו"חות למשתמשים שנתפסו בפעם הראשונה (1,000 שקל לדו"ח), ו-59 דו"חות למשתמשים שנתפסו בפעם השנייה (2,000 שקל). כלומר, במהלך החודש הראשון נרשמו בסך הכול 1,023 דו"חות בסכום כולל של מיליון ו-82 אלף שקל. על בסיס נתונים אלה ניתן להעריך כי במהלך כמעט שבעה חודשים שחלפו מאז, עומד פוטנציאל הגבייה מקנסות על יותר משבעה מיליון שקל.
מהמשטרה נמסר: "צר לנו על עיוות הנתונים והצגתם באופן מטעה וחוטא לאמת. בניגוד גמור לנטען, לא חל כל גידול באכיפה המשטרתית נגד מעשני קנאביס אלא ירידה משמעותית למול שנים קודמות. השינוי בחוק מאפשר במקרים המתאימים מתן קנס כחלופה לפתיחה בהליך הפלילי, אולם בשום צורה לא הפך את השימוש בקנאביס לחוקי עבור כל אדם. כספי הקנסות לא מגיעים כלל לתקציב משטרת ישראל. כספים אלו מגיעים לאוצר המדינה ולכן אין למשטרה שום עניין להגביר או להקטין את האכיפה אלא רק לקיים את חובתה על פי חוק".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
כמה עדכונים ערב העברת המנדט-
*בסביבת גנץ אומרים שהוא לא יפעל בשלב זה להקמת ממשלת מיעוט
*נציגי הליכוד יגיעו לפגישת מו"מ עם כחול לבן אך יבהירו שהם פועלים בשם כל גוש הימין
* מקורבי גנץ העבירו מסרים לרב רפי פרץ שהוא מוזמן להצטרף לממשלה רק בלי סמוטריץ. פרץ השיב- "אין על מה לדבר."
https://twitter.com/DaphnaLiel/stat...
*בסביבת גנץ אומרים שהוא לא יפעל בשלב זה להקמת ממשלת מיעוט
*נציגי הליכוד יגיעו לפגישת מו"מ עם כחול לבן אך יבהירו שהם פועלים בשם כל גוש הימין
* מקורבי גנץ העבירו מסרים לרב רפי פרץ שהוא מוזמן להצטרף לממשלה רק בלי סמוטריץ. פרץ השיב- "אין על מה לדבר."
https://twitter.com/DaphnaLiel/stat...
לשכת הנשיאות הסורית דיווחה על שיחת טלפון בין פוטין לבשאר אל-אסד אחרי ההסכם שהושג בין טורקיה לרוסיה בעניין צפון סוריה. בשיחה פוטין אמר שארצו תומכת בשלמות הטריטוריאלית של סוריה ובריבונותה המלאה. אסד הדגיש שארצו תמשיך להילחם באמצעים לגיטימיים בטרור ובכיבוש כל פיסת אדמה
הקרמלין פרסם הודעה לפיה פוטין עדכן בשיחת טלפון את מקבילו הסורי אסד בתוצאות השיחה שקיים עם ארדואן. עוד נאמר בהודעה שאסד אמר לפוטין שכוח הסיור הסורי מוכן להישלח לגבול עם טורקיה, כדי לפטרל יחד עם כוחות המשטרה הצבאית הרוסית
https://twitter.com/kann_news/statu...
https://twitter.com/kann_news/statu...
הקרמלין פרסם הודעה לפיה פוטין עדכן בשיחת טלפון את מקבילו הסורי אסד בתוצאות השיחה שקיים עם ארדואן. עוד נאמר בהודעה שאסד אמר לפוטין שכוח הסיור הסורי מוכן להישלח לגבול עם טורקיה, כדי לפטרל יחד עם כוחות המשטרה הצבאית הרוסית
https://twitter.com/kann_news/statu...
https://twitter.com/kann_news/statu...
בצעד היסטורי, בוריס ג'ונסון הצליח לעשות זאת סוף סוף: הוא העביר את הסכם הברקזיט בפרלמנט.
כמעט שלוש שנים וחצי לאחר משאל העם שקבע שעל בריטניה לצאת את האיחוד האירופי, כשבדרך עברו על הממלכה אינספור ימים טרופים, ולאחר סחבת עם לא מעט תפניות דרמטיות, סוף סוף נעשה צעד משמעותי ראשון לקראת היציאה בפועל.
הושג הסכם ברקזיט על ידי הממשלה והוא קיבל לראשונה את אישור הפרלמנט.
אך למה כל זה לא ממש משמח את ראש הממשלה בוריס ג'ונסון?
ובכן, הפרלמנט טמן כאן פח לא קטן. למעשה, מדובר באליה וקוץ ענק בה.
הממשלה רצתה להתקדם עם הברקזיט, כדי להספיק ולבצע את היציאה בדד ליין הנוכחי - 31 באוקטובר.
כזכור, הפרלמנט אילץ בסוף השבוע שעבר את ראש הממשלה לבקש מן האיחוד האירופי ארכה נוספת. זאת, בניגוד מוחלט לרצון הברזל של בוריס לסיים עם הברקזיט אחת ולתמיד ולצאת לא יאוחר מה-31 באוקטובר.
כעת, הפרלמנט מסרב לממשלה להתקדם לשלב הבא: דיון בברקזיט בעוד שלושה ימים. הפרלמנט מתנגד ללוח זמנים שלדעתו לחוץ מדי, ומבקש לקבל את הארכה המיוחלת מהאירופים ולהתקדם בקצב איטי יותר.
ראש הממשלה כבר הבהיר שמבחינתו התנגדות כזו של הפרלמנט משמעה חתירה מצידו לבחירות כלליות חדשות מיידיות. דחיית הברקזיט מעבר ל-31 באוקטובר, הבהיר ג'ונסון, תוביל לכך שהוא ימשוך חזרה את הסכם הברקזיט ואף יבקש לצאת לבחירות בזק.
משמעות הדברים היא, כי זה שההסכם כרגע עבר את מושכת הפרלמנט, רחוק מלהספיק לקידום הברקזיט לפי מתווה הממשלה, ושדחייה נוספת, שלישית במספר, קרובה מתמיד.
כמעט שלוש שנים וחצי לאחר משאל העם שקבע שעל בריטניה לצאת את האיחוד האירופי, כשבדרך עברו על הממלכה אינספור ימים טרופים, ולאחר סחבת עם לא מעט תפניות דרמטיות, סוף סוף נעשה צעד משמעותי ראשון לקראת היציאה בפועל.
הושג הסכם ברקזיט על ידי הממשלה והוא קיבל לראשונה את אישור הפרלמנט.
אך למה כל זה לא ממש משמח את ראש הממשלה בוריס ג'ונסון?
ובכן, הפרלמנט טמן כאן פח לא קטן. למעשה, מדובר באליה וקוץ ענק בה.
הממשלה רצתה להתקדם עם הברקזיט, כדי להספיק ולבצע את היציאה בדד ליין הנוכחי - 31 באוקטובר.
כזכור, הפרלמנט אילץ בסוף השבוע שעבר את ראש הממשלה לבקש מן האיחוד האירופי ארכה נוספת. זאת, בניגוד מוחלט לרצון הברזל של בוריס לסיים עם הברקזיט אחת ולתמיד ולצאת לא יאוחר מה-31 באוקטובר.
כעת, הפרלמנט מסרב לממשלה להתקדם לשלב הבא: דיון בברקזיט בעוד שלושה ימים. הפרלמנט מתנגד ללוח זמנים שלדעתו לחוץ מדי, ומבקש לקבל את הארכה המיוחלת מהאירופים ולהתקדם בקצב איטי יותר.
ראש הממשלה כבר הבהיר שמבחינתו התנגדות כזו של הפרלמנט משמעה חתירה מצידו לבחירות כלליות חדשות מיידיות. דחיית הברקזיט מעבר ל-31 באוקטובר, הבהיר ג'ונסון, תוביל לכך שהוא ימשוך חזרה את הסכם הברקזיט ואף יבקש לצאת לבחירות בזק.
משמעות הדברים היא, כי זה שההסכם כרגע עבר את מושכת הפרלמנט, רחוק מלהספיק לקידום הברקזיט לפי מתווה הממשלה, ושדחייה נוספת, שלישית במספר, קרובה מתמיד.
אחרי 18 שנה של חובות והליכי פשיטת רגל - אבי ביטר סיים לשלם את חובותיו. "ירדה לי אבן ענקית מהלב", אמר הזמר ל-ynet, "הייתי בבלאגן גדול במשך הרבה שנים, ועכשיו אני פותח דף חדש. ברוך השם, סיימתי עם זה".
תחילת הסתבכותו הכלכלית של ביטר החלה ב-2001, כאשר הגיש בקשה ראשונה לפשיטת רגל בגלל חובות שלא הצליח לעמוד בהם. "האמנתי לאנשים, נתתי ערבויות, הסתבכתי והכל בגלל ניהול כושל", מספר ביטר. אולם גם אחרי שהגיש את הבקשה לפני 18 שנה, ביטר לא הצליח להתחייב להליך, והתיקים בעניינו פוזרו פעם אחר פעם והסתבכותו הכלכלית רק הלכה וגדלה.
לפני כחמש שנים ניסה שוב ביטר את מזלו בהליך פשיטת הרגל, כשאז החובות תפחו ל-1,095,099 שקלים. "לאור המצב הכלכלי הקשה אליו הגעתי, קיימת במשפחתי מתיחות רבה והמשפחה כולה חווה סבל נפש קשה ביותר", סיפר אז ביטר בתצהיר לבית המשפט, "היום אני לא מופיע בכלל ויושב בבית, קשה לי מאוד. אני לא יכול גם להופיע כי יש לי בעיה בלסת והדיבור שלי קצת השתנה" הוסיף ל-ynet בזמנו. אותן שנים לא היו קלות עבור ביטר בן ה-54 ובמהלכן אף הצהיר שיירד מהארץ ויעבור לטורקיה.
לאחרונה, ביטר יחד עם עורכת דינו טל פינק, החלו מגעים לקבלת פטור מוחלט מחובותיו, והצליחו להגיע להסדר עם המנהל המיוחד עורך הדין איתן צנעני ועורכת הדין יעל לביא - ביטר התחייב לשלם 30 אלף שקלים כדי לצאת מההליך. הזמר אכן עמד בהתחייבות ובכך קיבל את ה-הפטר וסיים את חובותיו. למעשה, בכל ההליך, ביטר שילם בסך הכל כ-50 אלף שקלים, כדי לכסות חוב של 855 אלף שקלים. "אבי הגיע אליי אחרי יותר מ-15 שנה שהוא התמודד עם חובות עצומים שנוצרו ללא עוול בכפו. לשמחתי, בסופו של יום ואחרי הליך משפטי ארוך הוא קיבל הפטר, החובות נמחקו והוא יוצא לדרך חדשה ובתקווה טובה יותר", סיפרה עורכת דינו.
https://m.ynet.co.il/Articles/56110...
תחילת הסתבכותו הכלכלית של ביטר החלה ב-2001, כאשר הגיש בקשה ראשונה לפשיטת רגל בגלל חובות שלא הצליח לעמוד בהם. "האמנתי לאנשים, נתתי ערבויות, הסתבכתי והכל בגלל ניהול כושל", מספר ביטר. אולם גם אחרי שהגיש את הבקשה לפני 18 שנה, ביטר לא הצליח להתחייב להליך, והתיקים בעניינו פוזרו פעם אחר פעם והסתבכותו הכלכלית רק הלכה וגדלה.
לפני כחמש שנים ניסה שוב ביטר את מזלו בהליך פשיטת הרגל, כשאז החובות תפחו ל-1,095,099 שקלים. "לאור המצב הכלכלי הקשה אליו הגעתי, קיימת במשפחתי מתיחות רבה והמשפחה כולה חווה סבל נפש קשה ביותר", סיפר אז ביטר בתצהיר לבית המשפט, "היום אני לא מופיע בכלל ויושב בבית, קשה לי מאוד. אני לא יכול גם להופיע כי יש לי בעיה בלסת והדיבור שלי קצת השתנה" הוסיף ל-ynet בזמנו. אותן שנים לא היו קלות עבור ביטר בן ה-54 ובמהלכן אף הצהיר שיירד מהארץ ויעבור לטורקיה.
לאחרונה, ביטר יחד עם עורכת דינו טל פינק, החלו מגעים לקבלת פטור מוחלט מחובותיו, והצליחו להגיע להסדר עם המנהל המיוחד עורך הדין איתן צנעני ועורכת הדין יעל לביא - ביטר התחייב לשלם 30 אלף שקלים כדי לצאת מההליך. הזמר אכן עמד בהתחייבות ובכך קיבל את ה-הפטר וסיים את חובותיו. למעשה, בכל ההליך, ביטר שילם בסך הכל כ-50 אלף שקלים, כדי לכסות חוב של 855 אלף שקלים. "אבי הגיע אליי אחרי יותר מ-15 שנה שהוא התמודד עם חובות עצומים שנוצרו ללא עוול בכפו. לשמחתי, בסופו של יום ואחרי הליך משפטי ארוך הוא קיבל הפטר, החובות נמחקו והוא יוצא לדרך חדשה ובתקווה טובה יותר", סיפרה עורכת דינו.
https://m.ynet.co.il/Articles/56110...
המלחמה בצפון סוריה: משרד ההגנה הטורקי מסר כי ארצות הברית דיווחה לאנקרה כי נסיגתם של הכוחות הכורדים מ"האזור הבטוח" שבצפון סוריה הושלמה. כמו כן, נמסר כי בשלב זה אין צורך לפתוח במבצע נוסף
https://twitter.com/newsisrael13/st...
https://twitter.com/Reuters/status/...
https://twitter.com/newsisrael13/st...
https://twitter.com/Reuters/status/...
בדקות האחרונות נפטר הגאון הפוסק רבי שלמה זלמן אולמן זצ''ל
ראש בית דין והפוסק של העיר מודיעין עילית
מדייני בית הדין של הגר''ש וואזנר זצ''ל ומתלמידיו הקרובים
ראש בית דין והפוסק של העיר מודיעין עילית
מדייני בית הדין של הגר''ש וואזנר זצ''ל ומתלמידיו הקרובים
הימין החדש 4 , המחנה הדמוקרטי 4
https://youtu.be/IrQsoLrz5jU.youtub...
![]()
מסקר חדשות 13 שפורסם הערב (שלישי) עולה כי אם הבחירות היו נערכות היום כחול לבן הייתה נשארת המפלגה הגדולה ביותר עם 34 מנדטים, אחד יותר מהבחירות שנערכו בחודש שעבר. הליכוד גם הייתה מתחזקת במנדט ומקבלת 33 מנדטים. כמו בבחירות, גם בסקר זה לאף אחד מהגושים אין רוב של 61 ח"כים. על פי הסקר, לשני הגושים יש 56 מנדטים ואילו לישראל ביתנו שמונה מנדטים, שנחלשה במנדט מספטמבר. הרשימה המשותפת הייתה שומרת על כוחה עם 13 מנדטים.
נוסף על כך, עולה מהסקר כי ש"ס ויהדות התורה היו מקבלות שבעה מנדטים כל אחת, אחד פחות מהבחירות האחרונות. על פי הסקר, איחוד מפלגות הימין, ללא בנט ושקד, היה מקבל חמישה מנדטים, כמו גם העבודה-גשר שבבחירות קיבלה שישה מנדטים. גם המחנה הדמוקרטי נחלש במנדט וקיבל ארבעה, נתון הדומה למפלגת הימין החדש, שהתפצלה בשבוע שעבר מהבית היהודי והאיחוד הלאומי - ומצליחה לעבור את אחוז החסימה, בניגוד לבחירות שנערכו באפריל.
מהסקר עולה גם כי 37% טוענים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לשאת באחריות אם ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית ברציפות, ואילו רק 21% סבורים כי יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הוא האשם במצב. 30% מהנשאלים סברו כי האחריות צריכה להיות מוטלת על שניהם באותה מידה, 8% טענו שהאחריות לכך איננה על אף אחד מהם, ו-4% ענו שאינם יודעים.
על השאלה מי צריך להחליף את נתניהו בראשות הליכוד השיבו 28% מהנשאלים כי השר לשעבר גדעון סער הוא המתאים ביותר, ראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת קיבל 14%, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עם 7%, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן - 6%, שרת התרבות והספורט מירי רגב - 4% ואילו שר החוץ ישראל כץ עם 2% בלבד. 22% ענו כי אף אחד מהמועמדים לא מתאים לתפקיד ו-17% ענו שהם לא יודעים.
למרות שבקרב כלל הציבור סער מוביל בפער על יריביו לראשות הליכוד, בקרב האנשים המתכוונים להצביע לליכוד, ניר ברקת מוביל עם 20% תמיכה, סער במקום השני עם 17%, רגב עם 12%, ארדן - 7%, אדלשטיין-4% וכץ - 1% בלבד. 17% בקרב המצביעים שמתכוונים לשים "מחל" בקלפי ענו כי אף אחד מהמועמדים לא מתאים לתפקיד ו-21% ענו שהם לא יודעים.
הסקר, שנערך על ידי פרופסור קמיל פוקס, כלל 706 נשאלים, מהם 605 מהאוכלוסייה היהודית ו-101 מהמגזר הלא יהודי. התשאול במגזר היהודי נערך על ידי חברת פרוייקט המדגם בהנהלתו של ד"ר אריאל איילון, בעוד שהתשאול במגזר הלא יהודי נערך על ידי חברת סטט-נט בהנהלתו של יוסף מקלדה. טעות הדגימה היא 4.1%. הנתונים שוקללו הן לפי הצבעה קודמת והן לפי רמת הדתיות.
https://13news.co.il/item/news/poli...
https://youtu.be/IrQsoLrz5jU.youtub...
מסקר חדשות 13 שפורסם הערב (שלישי) עולה כי אם הבחירות היו נערכות היום כחול לבן הייתה נשארת המפלגה הגדולה ביותר עם 34 מנדטים, אחד יותר מהבחירות שנערכו בחודש שעבר. הליכוד גם הייתה מתחזקת במנדט ומקבלת 33 מנדטים. כמו בבחירות, גם בסקר זה לאף אחד מהגושים אין רוב של 61 ח"כים. על פי הסקר, לשני הגושים יש 56 מנדטים ואילו לישראל ביתנו שמונה מנדטים, שנחלשה במנדט מספטמבר. הרשימה המשותפת הייתה שומרת על כוחה עם 13 מנדטים.
נוסף על כך, עולה מהסקר כי ש"ס ויהדות התורה היו מקבלות שבעה מנדטים כל אחת, אחד פחות מהבחירות האחרונות. על פי הסקר, איחוד מפלגות הימין, ללא בנט ושקד, היה מקבל חמישה מנדטים, כמו גם העבודה-גשר שבבחירות קיבלה שישה מנדטים. גם המחנה הדמוקרטי נחלש במנדט וקיבל ארבעה, נתון הדומה למפלגת הימין החדש, שהתפצלה בשבוע שעבר מהבית היהודי והאיחוד הלאומי - ומצליחה לעבור את אחוז החסימה, בניגוד לבחירות שנערכו באפריל.
מהסקר עולה גם כי 37% טוענים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לשאת באחריות אם ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית ברציפות, ואילו רק 21% סבורים כי יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הוא האשם במצב. 30% מהנשאלים סברו כי האחריות צריכה להיות מוטלת על שניהם באותה מידה, 8% טענו שהאחריות לכך איננה על אף אחד מהם, ו-4% ענו שאינם יודעים.
על השאלה מי צריך להחליף את נתניהו בראשות הליכוד השיבו 28% מהנשאלים כי השר לשעבר גדעון סער הוא המתאים ביותר, ראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת קיבל 14%, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עם 7%, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן - 6%, שרת התרבות והספורט מירי רגב - 4% ואילו שר החוץ ישראל כץ עם 2% בלבד. 22% ענו כי אף אחד מהמועמדים לא מתאים לתפקיד ו-17% ענו שהם לא יודעים.
למרות שבקרב כלל הציבור סער מוביל בפער על יריביו לראשות הליכוד, בקרב האנשים המתכוונים להצביע לליכוד, ניר ברקת מוביל עם 20% תמיכה, סער במקום השני עם 17%, רגב עם 12%, ארדן - 7%, אדלשטיין-4% וכץ - 1% בלבד. 17% בקרב המצביעים שמתכוונים לשים "מחל" בקלפי ענו כי אף אחד מהמועמדים לא מתאים לתפקיד ו-21% ענו שהם לא יודעים.
הסקר, שנערך על ידי פרופסור קמיל פוקס, כלל 706 נשאלים, מהם 605 מהאוכלוסייה היהודית ו-101 מהמגזר הלא יהודי. התשאול במגזר היהודי נערך על ידי חברת פרוייקט המדגם בהנהלתו של ד"ר אריאל איילון, בעוד שהתשאול במגזר הלא יהודי נערך על ידי חברת סטט-נט בהנהלתו של יוסף מקלדה. טעות הדגימה היא 4.1%. הנתונים שוקללו הן לפי הצבעה קודמת והן לפי רמת הדתיות.
https://13news.co.il/item/news/poli...
גורם אנונימי בכיר שכתב את מאמר הדעה בניו יורק טיימס תחת הכותרת "אני חלק מההתנגדות לטראמפ בתוך הממשל" המתאר את תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ ותנועת
"התנגדות" פנימית שפועלת מתוך הממשל על מנת לסכל פעולות הנשיא, כתב ספר שיצא בחודש נובמבר.
הספר ששמו 'אזהרה', ימשיך את המאמר האנונימי שפורסם על ידי הניו יורק טיימס בספטמבר 2018.
הבכיר תיאר את טראמפ כמי שמקבל "החלטות אפויות למחצה, לא מושכלות ופזיזות מדי פעם", עוד אמר הבכיר כי קבוצה של אנשים שמונו על ידי טראמפ עובדים על מנת לסכל את הדחפים המוטעים יותר של טראמפ עד שהוא יסיים את תפקידו.
הוושינגטון פוסט ו- CNN דיווחו כי הספר יצא לאור ב -19 בנובמבר.
https://edition-m.cnn.com/2019/10/2...
"התנגדות" פנימית שפועלת מתוך הממשל על מנת לסכל פעולות הנשיא, כתב ספר שיצא בחודש נובמבר.
הספר ששמו 'אזהרה', ימשיך את המאמר האנונימי שפורסם על ידי הניו יורק טיימס בספטמבר 2018.
הבכיר תיאר את טראמפ כמי שמקבל "החלטות אפויות למחצה, לא מושכלות ופזיזות מדי פעם", עוד אמר הבכיר כי קבוצה של אנשים שמונו על ידי טראמפ עובדים על מנת לסכל את הדחפים המוטעים יותר של טראמפ עד שהוא יסיים את תפקידו.
הוושינגטון פוסט ו- CNN דיווחו כי הספר יצא לאור ב -19 בנובמבר.
https://edition-m.cnn.com/2019/10/2...
על פי הדיווח של NBC News, הסקירה שעליה הורה התובע הכללי וויליאם בר ונערכת על ידי עו"ד ג'ון דורהאם, הורחבה "משמעותית" והיא כוללת כעת שני מבקרים קולניים של הנשיא טראמפ שכיהנו בתפקידי מפתח בממשל אובמה: ראש המודיעין הלאומי לשעבר ג'יימס קלפר וראש ה - CIA לשעבר ג'ון ברנן. הסקירה, כך עולה מההתפתחויות החדשות, עשויה להשתנות גם לחקירה פלילית רשמית.
עד כה, צוותו של דורהאם ראיין כשני תריסר בכירים ב - FBI בהווה ובעבר, שני בכירים ב - FBI מסייעים בתהליך. "מספר הראיונות מראה כי הסקירה של מר דורהאם רחבה יותר ממה שהיה ידוע בעבר.
באשר להרחבת הסקירה, NBC מדווח כי באר העניק לדורהאם את האור הירוק להרחיב את צוות העובדים שלו ואת מסגרת הזמן שהוא יכול לבחון, המסגרת כוללת כעת גם את ההתנהלות לאחר השבעת טראמפ בינואר 2017. עוד צוין בדיווח כי גורמים רשמיים במחלקת המשפטים של ארצות הברית סרבו להתייחס לשאלה האם הסקירה הפכה לחקירה פלילית.
https://www.dailywire.com/news/doj-...
עד כה, צוותו של דורהאם ראיין כשני תריסר בכירים ב - FBI בהווה ובעבר, שני בכירים ב - FBI מסייעים בתהליך. "מספר הראיונות מראה כי הסקירה של מר דורהאם רחבה יותר ממה שהיה ידוע בעבר.
באשר להרחבת הסקירה, NBC מדווח כי באר העניק לדורהאם את האור הירוק להרחיב את צוות העובדים שלו ואת מסגרת הזמן שהוא יכול לבחון, המסגרת כוללת כעת גם את ההתנהלות לאחר השבעת טראמפ בינואר 2017. עוד צוין בדיווח כי גורמים רשמיים במחלקת המשפטים של ארצות הברית סרבו להתייחס לשאלה האם הסקירה הפכה לחקירה פלילית.
https://www.dailywire.com/news/doj-...
שאלות שהפניתי הבוקר לעו"ד ליאת בן-ארי היישר לסלולרי שלה: בידיי תיעוד על תצהיר שקר שהגשת לבית המשפט שעל פי חוק העונשין זו עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר; מדוע את מסרבת לבקשת שר המשפטים לבדיקת פוליגרף בנושא ההדלפות בתיקי נתניהו והאם החלטתך בנוגע לאי פתיחת חקירה נגד יאיר לפיד איננה לוקה בניגוד עניינים על רקע פעילותו המשמעותית של בנך כתומך נלהב שלו
****
לפני שאני מפרסם את התחקיר על תצהיר השקר של עו"ד ליאת בן-ארי ועל עצימת העין בכל הנוגע לתלונות על התעמרות שלה בפרקליטות בכירות – אני מצרף את השאלות שהפניתי היום לעו"ד ליאת בן-ארי, ישירות לטלפון הסלולרי שלה. עשיתי זאת, כיוון שאין שום סיכוי לקבל תשובה עניינית ומקצועית מדוברות משרד המשפטים, בראשות משה כהן, דוברות שהפכה את עצמה לחסם בפני כל שאלה לא נוחה שמופנית לפרקליטות הדוברות ומשה כהן מסוככים בגופם על הפרקליטות ועל הביקורת נגדה ומתעלמים בזלזול מופגן מכל שאלה המופנית אליהם בנושא.
עו"ד ליאת בן-ארי שלום,
מכיוון שדוברות משרד המשפטים איננה מממשת את זכות הציבור לדעת בנוגע לנושאי משרה בכירים בפרקליטות ומתחמקת מכל שאלה לא נוחה, אני פונה אלייך ישירות בנוגע לתחקיר שאני עומד לפרסם שאת עומדת במרכזו.
א. ביום 3.5.2013 התקיימה פגישה בנוכחותך יחד עם אלעד רוזנטל ממשאבי אנוש במשרד המשפטים ועם עו"ד טלי נג'רי, אז המישנה שלך. בפגישה איים רוזנטל בצורה בוטה ומכוערת, ותוך עצימת עין שלך, על עו"ד נג'רי שאם היא לא תפרוש היא תמצא את עצמה "בחוץ, מוכה וחבולה". כמו כן איים רוזנטל מספר פעמים שיכינו על עו"ד נג'רי חוות דעת "קטלניות" ולמעשה יגררו אותה להליך לא נעים. במקביל, מרבית הכתבות שפורסמו בתקשורת על הסכסוך ביניכן השחירו את נג'רי (למשל, רביב דרוקר) ונראה לכאורה שגורמים בפרקליטות תדרכו נגד נג'רי והכפישו אותה, בצורה זהה שבה הכפישו את עו"ד יפעת דור, שאף היא מצאה את עצמה מחוץ לפרקליטות בעקבות סכסוך איתך. בידיי תמלול השיחה המלא הכולל את האיומים המפורשים נגד נג'רי.
ב. ביום 6.1.2016 הגשת במסגרת הסכסוך המשפטי בין עו"ד נג'רי ובינך, תצהיר פרי עטך וחתימתך שבו קבעת בסעיף 97 בהא לישנא: "אין כל ממש בטענות המבקשת לפיה מר רוזנטל ואני איימנו על המבקשת והטחנו בה כביכול כי 'תצא חבולה ומוכה'. הנכון הוא כי במהלך השיחה שוקף בפני המבקשת בגילוי לב, בכנות וברגישות ככל שניתן את חוסר שביעות הרצון המתמשך מתפקודה כפי שהוא עולה מנקודת מבטי כפי שממונה על עבודתה ועבודת המחוז כולו".
ג. קביעתך זו, בתצהיר לבית המשפט בחתימתך, כמו גם קביעות נוספות, מנוגדות לחלוטין לתמליל השיחה עם עו"ד נג'רי. על-פי סעיף 239 לחוק העונשין מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר – דינו – מאסר שלוש שנים.
ד. הסכסוך הסתיים בפיצוי גבוה ומשמעותי לעו"ד נג'רי, בין היתר, מכיוון שחששת מניהול דיונים בבית המשפט שיחשפו את תצהיר השקר שהגשת לבית המשפט.
ה. על-פי ראיון שערכתי ביום שישי האחרון עם שר המשפטים אמיר אוחנה בגלי ישראל, הוא ביקש מבכירי הפרקליטות להיבדק בפוליגרף בעקבות עננת החשדות על הדלפות מתוך הפרקליטות בתיקי נתניהו, אך אלו סרבו. על-פי דבריו של שר המשפטים "יש לו חשד שבפרקליטות פועלים באופן עברייני". מדוע, אם כן, את מסרבת לבדיקת פוליגרף על ההדלפות מהפרקליטות ולו רק כדי לנקות את העננה הציבורית הכבדה הרובצת בנושא?
ו. בנך הוא פעיל נלהב מאוד של כחול לבן ושל יאיר לפיד, אותו יאיר לפיד שקיבלת לגביו החלטה לא לפתוח בחקירה בנושא קשריו, יחסיו ופגישותיו הסודיות עם נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". האם את לא רואה בכך ניגוד עניינים שהיה אמור לפסול אותך מלקבל כל החלטה על כך?
ז. בנך קבע כבר לפי חצי שנה שראש הממשלה נתניהו יעמוד בפני כתבי אישום ויעמוד בפני משפט. האם קביעותיו הנחרצות משקפות את מה רוח הדברים שנאמרים בבית משפחת בן-ארי, בין היתר, כמובן, על-ידך?
כעובדת ציבור בכירה ולמען זכות הציבור לדעת, אני מצפה לתשובות כיוון שאינני מצליח לקבל אותן מדובר משרד המשפטים, משה כהן. אפשר לצפות ממשרד המשפטים, האמון על טוהר המידות, שמירה ואכיפה על החוק – לממש את זכות הציבור לדעת בנושאים שעומדים על הפרק, בדיוק כפי שמשרד המשפטים והפרקליטות מצפים מאחרים.
בברכה,
אלי ציפורי
https://www.facebook.com/permalink....
****
לפני שאני מפרסם את התחקיר על תצהיר השקר של עו"ד ליאת בן-ארי ועל עצימת העין בכל הנוגע לתלונות על התעמרות שלה בפרקליטות בכירות – אני מצרף את השאלות שהפניתי היום לעו"ד ליאת בן-ארי, ישירות לטלפון הסלולרי שלה. עשיתי זאת, כיוון שאין שום סיכוי לקבל תשובה עניינית ומקצועית מדוברות משרד המשפטים, בראשות משה כהן, דוברות שהפכה את עצמה לחסם בפני כל שאלה לא נוחה שמופנית לפרקליטות הדוברות ומשה כהן מסוככים בגופם על הפרקליטות ועל הביקורת נגדה ומתעלמים בזלזול מופגן מכל שאלה המופנית אליהם בנושא.
עו"ד ליאת בן-ארי שלום,
מכיוון שדוברות משרד המשפטים איננה מממשת את זכות הציבור לדעת בנוגע לנושאי משרה בכירים בפרקליטות ומתחמקת מכל שאלה לא נוחה, אני פונה אלייך ישירות בנוגע לתחקיר שאני עומד לפרסם שאת עומדת במרכזו.
א. ביום 3.5.2013 התקיימה פגישה בנוכחותך יחד עם אלעד רוזנטל ממשאבי אנוש במשרד המשפטים ועם עו"ד טלי נג'רי, אז המישנה שלך. בפגישה איים רוזנטל בצורה בוטה ומכוערת, ותוך עצימת עין שלך, על עו"ד נג'רי שאם היא לא תפרוש היא תמצא את עצמה "בחוץ, מוכה וחבולה". כמו כן איים רוזנטל מספר פעמים שיכינו על עו"ד נג'רי חוות דעת "קטלניות" ולמעשה יגררו אותה להליך לא נעים. במקביל, מרבית הכתבות שפורסמו בתקשורת על הסכסוך ביניכן השחירו את נג'רי (למשל, רביב דרוקר) ונראה לכאורה שגורמים בפרקליטות תדרכו נגד נג'רי והכפישו אותה, בצורה זהה שבה הכפישו את עו"ד יפעת דור, שאף היא מצאה את עצמה מחוץ לפרקליטות בעקבות סכסוך איתך. בידיי תמלול השיחה המלא הכולל את האיומים המפורשים נגד נג'רי.
ב. ביום 6.1.2016 הגשת במסגרת הסכסוך המשפטי בין עו"ד נג'רי ובינך, תצהיר פרי עטך וחתימתך שבו קבעת בסעיף 97 בהא לישנא: "אין כל ממש בטענות המבקשת לפיה מר רוזנטל ואני איימנו על המבקשת והטחנו בה כביכול כי 'תצא חבולה ומוכה'. הנכון הוא כי במהלך השיחה שוקף בפני המבקשת בגילוי לב, בכנות וברגישות ככל שניתן את חוסר שביעות הרצון המתמשך מתפקודה כפי שהוא עולה מנקודת מבטי כפי שממונה על עבודתה ועבודת המחוז כולו".
ג. קביעתך זו, בתצהיר לבית המשפט בחתימתך, כמו גם קביעות נוספות, מנוגדות לחלוטין לתמליל השיחה עם עו"ד נג'רי. על-פי סעיף 239 לחוק העונשין מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר – דינו – מאסר שלוש שנים.
ד. הסכסוך הסתיים בפיצוי גבוה ומשמעותי לעו"ד נג'רי, בין היתר, מכיוון שחששת מניהול דיונים בבית המשפט שיחשפו את תצהיר השקר שהגשת לבית המשפט.
ה. על-פי ראיון שערכתי ביום שישי האחרון עם שר המשפטים אמיר אוחנה בגלי ישראל, הוא ביקש מבכירי הפרקליטות להיבדק בפוליגרף בעקבות עננת החשדות על הדלפות מתוך הפרקליטות בתיקי נתניהו, אך אלו סרבו. על-פי דבריו של שר המשפטים "יש לו חשד שבפרקליטות פועלים באופן עברייני". מדוע, אם כן, את מסרבת לבדיקת פוליגרף על ההדלפות מהפרקליטות ולו רק כדי לנקות את העננה הציבורית הכבדה הרובצת בנושא?
ו. בנך הוא פעיל נלהב מאוד של כחול לבן ושל יאיר לפיד, אותו יאיר לפיד שקיבלת לגביו החלטה לא לפתוח בחקירה בנושא קשריו, יחסיו ופגישותיו הסודיות עם נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". האם את לא רואה בכך ניגוד עניינים שהיה אמור לפסול אותך מלקבל כל החלטה על כך?
ז. בנך קבע כבר לפי חצי שנה שראש הממשלה נתניהו יעמוד בפני כתבי אישום ויעמוד בפני משפט. האם קביעותיו הנחרצות משקפות את מה רוח הדברים שנאמרים בבית משפחת בן-ארי, בין היתר, כמובן, על-ידך?
כעובדת ציבור בכירה ולמען זכות הציבור לדעת, אני מצפה לתשובות כיוון שאינני מצליח לקבל אותן מדובר משרד המשפטים, משה כהן. אפשר לצפות ממשרד המשפטים, האמון על טוהר המידות, שמירה ואכיפה על החוק – לממש את זכות הציבור לדעת בנושאים שעומדים על הפרק, בדיוק כפי שמשרד המשפטים והפרקליטות מצפים מאחרים.
בברכה,
אלי ציפורי
https://www.facebook.com/permalink....
המניה בזינוק החד מעולם
יצרנית התרופות מסרה כי מינהל המזון והתרופות בארה"ב עודד אותה להגיש את התרופה לאישורו, וכי אין צורך בניסויים נוספים
■ החברה זנחה את פיתוח התרופה מוקדם יותר השנה
יצרנית התרופות האמריקאית ביוג'ן (283.16 +26.69%) הודיעה היום (ג') כי תגיש בקשה למינהל המזון והתרופות (FDA) בארה"ב לאישור השימוש בתרופה ניסיונית לטיפול במחלת אלצהיימר, שאת פיתוחה זנחה מוקדם יותר השנה.
ההודעה המפתיעה באה בעקבות ניתוח מחודש של תוצאות שני ניסויים קליניים כושלים בתרופה aducanumab, אשר הצביע על תוצאות מבטיחות.
זאת לאחר שמוקדם יותר ביוג'ן ושותפתה היפנית איסאי (Eisai) החליטו לזנוח ניסויים קליניים בתרופה עקב סיכויי הצלחה נמוכים.
אם FDA יאשר את בקשתה של ביוג'ן לאישור השימוש בתרופה, יהיה זה המהפך הדרמטי ביותר בגורלה של תרופה בתולדות מגזר הפארמה.
החברה מסרה כי קיבלה את ההחלטה לאחר שיחות עם FDA ולאחר בחינה מחודשת של הנתונים שהצביעו על כך שהטיפול סייע לתפקוד הקוגנטיבי של חולי אלצהיימר ושיפר את יכולתם לבצע פעולות בסיסיות.
https://www.themarker.com/wallstree...
באנגלית:
https://www.fiercebiotech.com/biote...
מניית Biogen:
https://finance.yahoo.com/quote/BII...
יצרנית התרופות מסרה כי מינהל המזון והתרופות בארה"ב עודד אותה להגיש את התרופה לאישורו, וכי אין צורך בניסויים נוספים
■ החברה זנחה את פיתוח התרופה מוקדם יותר השנה
יצרנית התרופות האמריקאית ביוג'ן (283.16 +26.69%) הודיעה היום (ג') כי תגיש בקשה למינהל המזון והתרופות (FDA) בארה"ב לאישור השימוש בתרופה ניסיונית לטיפול במחלת אלצהיימר, שאת פיתוחה זנחה מוקדם יותר השנה.
ההודעה המפתיעה באה בעקבות ניתוח מחודש של תוצאות שני ניסויים קליניים כושלים בתרופה aducanumab, אשר הצביע על תוצאות מבטיחות.
זאת לאחר שמוקדם יותר ביוג'ן ושותפתה היפנית איסאי (Eisai) החליטו לזנוח ניסויים קליניים בתרופה עקב סיכויי הצלחה נמוכים.
אם FDA יאשר את בקשתה של ביוג'ן לאישור השימוש בתרופה, יהיה זה המהפך הדרמטי ביותר בגורלה של תרופה בתולדות מגזר הפארמה.
החברה מסרה כי קיבלה את ההחלטה לאחר שיחות עם FDA ולאחר בחינה מחודשת של הנתונים שהצביעו על כך שהטיפול סייע לתפקוד הקוגנטיבי של חולי אלצהיימר ושיפר את יכולתם לבצע פעולות בסיסיות.
https://www.themarker.com/wallstree...
באנגלית:
https://www.fiercebiotech.com/biote...
מניית Biogen:
https://finance.yahoo.com/quote/BII...
*יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס על שיתוף פעולה עם מפלגת כחול לבן: "אנחנו מנהלים משא ומתן והכיוון חיובי לתמיכה בגנץ, זה תלוי בהתאם למה שיוצע לנו"*
חבר הכנסת מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) הסביר לאילה חסון ב-103fm את קווי היסוד לממשלה הבאה בה שואפים חברי המפלגה לקחת חלק והתייחס לסוגיית האיומים מרצועת עזה ומה תעשה הרשימה המשותפת במקרה של חילופי אש בין ישראל לחמאס.
"כבר המלצנו על גנץ מתוך הצהרת כוונות. הרשימה המשותפת נכנסה למגרש ותשחק את המשחק. יכול להיות שנצליח לקבע סטטוס קוו חדש בו כולם יתייחסו לרשימה הערבית כרשימה לגיטימית לניהול משא ומתן".
השיח על תמיכת הרשימה המשותפת בחלקה או במלואה בממשלה מבחוץ קיים אצלכם?
"בוודאי שקיים אך עוד לא התקבלה החלטה סופית בנושא. כנראה שהכיוון יהיה שכן ננהל משא ומתן. גם כשהמלצנו על גנץ היו חילוקי דעות. הכל תלוי בהתאם למה שיציאו לנו במשא ומתן".
מה חשוב לכם? מהם קווי היסוד להם תסכימו?
"אנחנו היום מדממים. נושא קדושת החיים והפשיעה בחברה הערבית יהיה ויישאר הסעיף הראשון שאנו קוראים לטפל בו. לא מדובר רק בהפעלה משטרתית אלא גם בפיתוח כלכלי, תשתיות, חינוך ועוד".
תרצו אישורי בנייה?
"כמובן. יש בישראל חמישים אלף בתים שמצויים לא רישוי. אני מתגורר בכפר מרר, אף אחד לא מתייחס לכפר הזה. משנת 96 אין לכפר הזה תוכנית בנייה".
אם יהיה מחר מבצע בעזה ויצטרכו לתקוף. מה תעשה הרשימה המשותפת? תפיל את הממשלה?
"עמדת כל חבר כנסת היא נגד מלחמות ובעד הנעת לתהליך מדיני. אפשר למנוע כל מבצע וכל הסלמה".
ואם יתקיפו את ישראל בטילים ורקטות מרצועת עזה?
"נתניהו כבר הצליח בעבר להגיע למעין הסדרה שמנעה טילים על ישראל. אפשר למצוא הסדרה מסוימת שתאפשר לכולנו לחיות כאן בביטחון. הכי חשוב זה שכולם יראו שיש אופק לפתרון מדיני בו תוקם מדינה פלסטינית בסמוך מדינת ישראל ושתיהן יחיו בביטחון ובשלום".
https://103fm.maariv.co.il/programs...
*רדיו 103FM*
עריכה: איתמר זיגלמן
חבר הכנסת מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) הסביר לאילה חסון ב-103fm את קווי היסוד לממשלה הבאה בה שואפים חברי המפלגה לקחת חלק והתייחס לסוגיית האיומים מרצועת עזה ומה תעשה הרשימה המשותפת במקרה של חילופי אש בין ישראל לחמאס.
"כבר המלצנו על גנץ מתוך הצהרת כוונות. הרשימה המשותפת נכנסה למגרש ותשחק את המשחק. יכול להיות שנצליח לקבע סטטוס קוו חדש בו כולם יתייחסו לרשימה הערבית כרשימה לגיטימית לניהול משא ומתן".
השיח על תמיכת הרשימה המשותפת בחלקה או במלואה בממשלה מבחוץ קיים אצלכם?
"בוודאי שקיים אך עוד לא התקבלה החלטה סופית בנושא. כנראה שהכיוון יהיה שכן ננהל משא ומתן. גם כשהמלצנו על גנץ היו חילוקי דעות. הכל תלוי בהתאם למה שיציאו לנו במשא ומתן".
מה חשוב לכם? מהם קווי היסוד להם תסכימו?
"אנחנו היום מדממים. נושא קדושת החיים והפשיעה בחברה הערבית יהיה ויישאר הסעיף הראשון שאנו קוראים לטפל בו. לא מדובר רק בהפעלה משטרתית אלא גם בפיתוח כלכלי, תשתיות, חינוך ועוד".
תרצו אישורי בנייה?
"כמובן. יש בישראל חמישים אלף בתים שמצויים לא רישוי. אני מתגורר בכפר מרר, אף אחד לא מתייחס לכפר הזה. משנת 96 אין לכפר הזה תוכנית בנייה".
אם יהיה מחר מבצע בעזה ויצטרכו לתקוף. מה תעשה הרשימה המשותפת? תפיל את הממשלה?
"עמדת כל חבר כנסת היא נגד מלחמות ובעד הנעת לתהליך מדיני. אפשר למנוע כל מבצע וכל הסלמה".
ואם יתקיפו את ישראל בטילים ורקטות מרצועת עזה?
"נתניהו כבר הצליח בעבר להגיע למעין הסדרה שמנעה טילים על ישראל. אפשר למצוא הסדרה מסוימת שתאפשר לכולנו לחיות כאן בביטחון. הכי חשוב זה שכולם יראו שיש אופק לפתרון מדיני בו תוקם מדינה פלסטינית בסמוך מדינת ישראל ושתיהן יחיו בביטחון ובשלום".
https://103fm.maariv.co.il/programs...
*רדיו 103FM*
עריכה: איתמר זיגלמן
אנא שתפו ונהדוף את עלילת הדם: הגב' רחלי רוטנר העלתה פוסט בו היא טוענת שהותקפה בחגיגת יום ההולדת שערכנו בפארק הירקון לרוה"מ בנימין נתניהו. בין השאר טענה שדחפתי אותה.
להלן השתלשלות הדברים כפי שארעו באמת: המונים הגיעו לאירוע מכל קצוות הארץ. חגגנו בשירים ובריקודים והאוירה היתה נפלאה. לפתע הגיעו למקום פעילי שמאל שהתגרו בצל (יואב אליאסי) שהגיע להשתתף בשמחה. גם בסרטון שהעלתה רוטנר ניתן לשמוע אותם מקללים את הצל. בשלב זה החלה רוטנר לצלם את הצל תוך שהיא דוחפת את הנייד לפניו. הצל ביקש ממנה לחדול והושיט את כף ידו כדי לסוכך על פניו. רוטנר המשיכה להציק ובמקום התפתחה מהומה. בשלב זה קראו לי להתערב. ראיתי בחורה עומדת ומסביבה התגודדות. שמעתי צעקות: "שמאלנית", "היא באה לעשות פרובוקציות". כאן המקום לציין כי איני מכיר את רוטנר ולא זיהיתי אותה. מיד חצצתי בינה לבין הנוכחים והורתי להם להתרחק. אחזתי בידה ואמרתי לה: אל דאגה. אני אחלץ אותך מכאן. התחלנו להתרחק מהמקום ולפתע החלה רוטנר לחזור תוך כדי שהיא מצלמת. אמרתי לה: נו! בואי כבר! ואז מעדה ונפלה (היא הלכה לאחור ומעדה על תלולית חול). הרמתי אותה, הרחקנו אותה מהמקום ונתנו לה בקבוק מים. היא החלה לבכות ואמרה שאיבדה את הנייד. אחד הנוכחים הביא לי את הנייד ומסרתי לה. מלי (פעילה שלנו) ליוותה אותה לכיוון היציאה מהפארק.
זה בדיוק מה שהיה. אני מניח שהתקשורת תחגוג על הסיפור וגירסתה של רוטנר תתקבל כעובדה מוגמרת (מדובר בעיתונאית של מאקו). נודע לי שרוטנר נמצאת בחודשי הריון מתקדמים. אני מקווה שלא נגרם לה או לעוברה כל נזק. עשרות אנשים שהיו עדים להתרחשות יאשרו שזה בדיוק מה שהיה. נוכל להפריך את עלילת הדם בכך שתשתפו את הפוסט כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים. זה יהיה עוד נצחון על התקשורת המגוייסת, שעושה הכל כדי להבאיש את ריחנו.
תודה וערב אופטימי.
https://www.facebook.com/596685853/...
להלן השתלשלות הדברים כפי שארעו באמת: המונים הגיעו לאירוע מכל קצוות הארץ. חגגנו בשירים ובריקודים והאוירה היתה נפלאה. לפתע הגיעו למקום פעילי שמאל שהתגרו בצל (יואב אליאסי) שהגיע להשתתף בשמחה. גם בסרטון שהעלתה רוטנר ניתן לשמוע אותם מקללים את הצל. בשלב זה החלה רוטנר לצלם את הצל תוך שהיא דוחפת את הנייד לפניו. הצל ביקש ממנה לחדול והושיט את כף ידו כדי לסוכך על פניו. רוטנר המשיכה להציק ובמקום התפתחה מהומה. בשלב זה קראו לי להתערב. ראיתי בחורה עומדת ומסביבה התגודדות. שמעתי צעקות: "שמאלנית", "היא באה לעשות פרובוקציות". כאן המקום לציין כי איני מכיר את רוטנר ולא זיהיתי אותה. מיד חצצתי בינה לבין הנוכחים והורתי להם להתרחק. אחזתי בידה ואמרתי לה: אל דאגה. אני אחלץ אותך מכאן. התחלנו להתרחק מהמקום ולפתע החלה רוטנר לחזור תוך כדי שהיא מצלמת. אמרתי לה: נו! בואי כבר! ואז מעדה ונפלה (היא הלכה לאחור ומעדה על תלולית חול). הרמתי אותה, הרחקנו אותה מהמקום ונתנו לה בקבוק מים. היא החלה לבכות ואמרה שאיבדה את הנייד. אחד הנוכחים הביא לי את הנייד ומסרתי לה. מלי (פעילה שלנו) ליוותה אותה לכיוון היציאה מהפארק.
זה בדיוק מה שהיה. אני מניח שהתקשורת תחגוג על הסיפור וגירסתה של רוטנר תתקבל כעובדה מוגמרת (מדובר בעיתונאית של מאקו). נודע לי שרוטנר נמצאת בחודשי הריון מתקדמים. אני מקווה שלא נגרם לה או לעוברה כל נזק. עשרות אנשים שהיו עדים להתרחשות יאשרו שזה בדיוק מה שהיה. נוכל להפריך את עלילת הדם בכך שתשתפו את הפוסט כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים. זה יהיה עוד נצחון על התקשורת המגוייסת, שעושה הכל כדי להבאיש את ריחנו.
תודה וערב אופטימי.
https://www.facebook.com/596685853/...
https://twitter.com/Breaking911/sta...
Majority Leader McConnell on President Trump comparing the impeachment inquiry to a ‘lynching’:
“Given the history in our country, I would not compare this to a lynching. That was an unfortunate choice of words.”
Majority Leader McConnell on President Trump comparing the impeachment inquiry to a ‘lynching’:
“Given the history in our country, I would not compare this to a lynching. That was an unfortunate choice of words.”
עורך דינו של רומן זדורוב יגיש מחר לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר בעניין רצח תאיר ראדה
https://twitter.com/newsisrael13/st...
https://twitter.com/newsisrael13/st...
קלי אן שו, יועצת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לענייני סחר, השקעות ופיתוח בינלאומי, תעזוב את הבית הלבן ביום שישי הקרוב לטובת תפקיד במגזר הפרטי.
שו היא אחת הנשים הבכירות ביותר בצוותו הכלכלי של טראמפ.
https://finance.yahoo.com/news/excl...
https://twitter.com/jeffmason1/stat...
שו היא אחת הנשים הבכירות ביותר בצוותו הכלכלי של טראמפ.
https://finance.yahoo.com/news/excl...
https://twitter.com/jeffmason1/stat...
בלעדי לרוטר: בתקרית שאירעה בשבוע שעבר (בין רביעי לחמישי) בתחנת הדלק מנטה בדרום נעצרו מספר חיילי כפיר שהשתתפו באירוע לחקירות מצ"ח החל משעות הבוקר , ללא פלאפונים ואף כמעט בלי ליידע את המשפחות.
כזכור יאסר עוקבי כתב מעריב עלה לתקשורת ופרסם אודות התקוטטות בין חיילי כפיר למספר תושבי רהט בתחנת דלק בדרום כאשר לטענת מעריב באוויר נזרקו "הערות גזעניות" ואף מגע פיזי עם התושבים.
ומנגד הורי החיילים לא נשארו חייבים והוציאו בהודעה משותפת על בסיס עדות החיילים וחבריהם כי הערבים דיברו בצורה בוטה וגזענית לעבר החיילים, לקלל ולאיים בסכין.
לאחר פרסום התקרית דובר צה"ל מסר לתקשורת :"ככל שיימצא כי חיילים חרגו מפקודות צה"ל או מהחוק הם יטופלו במלוא החומרה".
עדכון לילי: הארכת מעצר לרוב החיילים ששהו על האוטובוס.
מתגלים פרטים נוספים על עצם נסיעתם לאזור: החיילים אמנם משרתים בגזרה אחרת ממיקום התקרית,אך היו בדרכם לנחם את אחד החיילים על מות אחיו.
פרטים נוספים בהמשך במידת הצורך
כזכור יאסר עוקבי כתב מעריב עלה לתקשורת ופרסם אודות התקוטטות בין חיילי כפיר למספר תושבי רהט בתחנת דלק בדרום כאשר לטענת מעריב באוויר נזרקו "הערות גזעניות" ואף מגע פיזי עם התושבים.
ומנגד הורי החיילים לא נשארו חייבים והוציאו בהודעה משותפת על בסיס עדות החיילים וחבריהם כי הערבים דיברו בצורה בוטה וגזענית לעבר החיילים, לקלל ולאיים בסכין.
לאחר פרסום התקרית דובר צה"ל מסר לתקשורת :"ככל שיימצא כי חיילים חרגו מפקודות צה"ל או מהחוק הם יטופלו במלוא החומרה".
עדכון לילי: הארכת מעצר לרוב החיילים ששהו על האוטובוס.
מתגלים פרטים נוספים על עצם נסיעתם לאזור: החיילים אמנם משרתים בגזרה אחרת ממיקום התקרית,אך היו בדרכם לנחם את אחד החיילים על מות אחיו.
פרטים נוספים בהמשך במידת הצורך
נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ימי קרטר, נפצע באגנו לאחר שנפל בביתו, כך דיווח מרכז קרטר.
לפי הודעת המרכז, קרטל נפל בביתו שבג'ורג'יה והועבר לבית החולים לטיפול בסדק קטן בעצם האגן שלו. במרכז קרטר הוסיפו כי רוחו של קרטר טובה, והוא מצפה לשוב לביתו שם יעבור את הליך החלמתו.
https://www.maariv.co.il/breaking-n...
לפי הודעת המרכז, קרטל נפל בביתו שבג'ורג'יה והועבר לבית החולים לטיפול בסדק קטן בעצם האגן שלו. במרכז קרטר הוסיפו כי רוחו של קרטר טובה, והוא מצפה לשוב לביתו שם יעבור את הליך החלמתו.
https://www.maariv.co.il/breaking-n...
*שערי צדק: בטיפול חירום הוצאו זוג מפתחות מגופו של תינוק כבן 10 חודשים*
במהלך ראש השנה הובא למיון ילדים בשערי צדק תינוק כבן 10 חודשים, לאחר שבצילום רנטגן שבוצע במרפאת טרם התברר שבלע זוג מפתחות.
התינוק הועבר מידית לחדר ניתוח, ובפעולה מהירה ומדויקת, הוצאו המפתחות מגופו דרך הושט.
משיחה עם ההורים מתברר כי במשך מספר ימים הפעוט סבל משיעול ומחום לסירוגין ולא היה כהרגלו, טופל בקופת חולים ולא הועלה חשד למשהו חריג.
לאחר שהחום שפיתח עלה שוב, החליטו ההורים לפנות למרפאת "טרם", שם בוצע צילום חזה בחשד לדלקת ריאות.
ההפתעה שציפתה להורים הייתה גדולה מאוד. בצילום נראו זוג מפתחות בוושט בגובה החזה. התינוק הובהל מידית למרכז הרפואי שערי צדק ושם כאמור הוצאו המפתחות ללא נזק.
ההורים מספרים "קרה לנו נס גדול. לא היה כל סימן לכך שהתינוק בלע מפתחות ואני מודה ושמח שעלינו על זה לפני שנגרם נזק. אני מודה לצוות בשערי צדק על הטיפול המהיר והמקצועי שבזכותו חזרנו הביתה עם הילד שלנו בריא ושמח".
ד"ר אוהד כהן, רופא אף אוזן גרון מהצוות שטיפל בילד מספר "מיד שהתקבל התינוק ולאחר שאבחנו כי המפתחות תקועים בוושט במשך למעלה משבוע הוא הובהל מיד לחדר ניתוח על מנת להוציאם לפני שייגרם נזק נוסף. אני שמח שהצלחנו להוציא את המפתחות ללא סיבוכים. לצערנו, אנחנו נתקלים במקרים רבים של בליעת גופים זרים על ידי תינוקות, אך זוג מפתחות מתכת גדולים יחסית לגילו של הילד במשך זמן ארוך יחסית זה יוצא דופן. אני קורא להורים לשים לב ולהרחיק מפעוטות עצמים קטנים, ובמיוחד סוללות ומגנטים שעלולים להיבלע או להישאף במידה ויש חשד של בליעה או שאיפה, יש לגשת מידית לעזרה רפואית על מנת לאבחן ולטפל במהירות ולמנוע נזקים נוספים".
יוסי גוטסמן,
דובר המרכז הרפואי שערי צדק.
![]()
במהלך ראש השנה הובא למיון ילדים בשערי צדק תינוק כבן 10 חודשים, לאחר שבצילום רנטגן שבוצע במרפאת טרם התברר שבלע זוג מפתחות.
התינוק הועבר מידית לחדר ניתוח, ובפעולה מהירה ומדויקת, הוצאו המפתחות מגופו דרך הושט.
משיחה עם ההורים מתברר כי במשך מספר ימים הפעוט סבל משיעול ומחום לסירוגין ולא היה כהרגלו, טופל בקופת חולים ולא הועלה חשד למשהו חריג.
לאחר שהחום שפיתח עלה שוב, החליטו ההורים לפנות למרפאת "טרם", שם בוצע צילום חזה בחשד לדלקת ריאות.
ההפתעה שציפתה להורים הייתה גדולה מאוד. בצילום נראו זוג מפתחות בוושט בגובה החזה. התינוק הובהל מידית למרכז הרפואי שערי צדק ושם כאמור הוצאו המפתחות ללא נזק.
ההורים מספרים "קרה לנו נס גדול. לא היה כל סימן לכך שהתינוק בלע מפתחות ואני מודה ושמח שעלינו על זה לפני שנגרם נזק. אני מודה לצוות בשערי צדק על הטיפול המהיר והמקצועי שבזכותו חזרנו הביתה עם הילד שלנו בריא ושמח".
ד"ר אוהד כהן, רופא אף אוזן גרון מהצוות שטיפל בילד מספר "מיד שהתקבל התינוק ולאחר שאבחנו כי המפתחות תקועים בוושט במשך למעלה משבוע הוא הובהל מיד לחדר ניתוח על מנת להוציאם לפני שייגרם נזק נוסף. אני שמח שהצלחנו להוציא את המפתחות ללא סיבוכים. לצערנו, אנחנו נתקלים במקרים רבים של בליעת גופים זרים על ידי תינוקות, אך זוג מפתחות מתכת גדולים יחסית לגילו של הילד במשך זמן ארוך יחסית זה יוצא דופן. אני קורא להורים לשים לב ולהרחיק מפעוטות עצמים קטנים, ובמיוחד סוללות ומגנטים שעלולים להיבלע או להישאף במידה ויש חשד של בליעה או שאיפה, יש לגשת מידית לעזרה רפואית על מנת לאבחן ולטפל במהירות ולמנוע נזקים נוספים".
יוסי גוטסמן,
דובר המרכז הרפואי שערי צדק.
*- צרפת מתכננת לסייע כלכלית ללבנון.הבטחה על כרעי תרנגולת?
NZIV.NET
המצב הפיננסי של לבנון מוגדר כרגע "כלאחר ייאוש".
https://nziv.net/34824/
כל האינדיקטורים הכלכליים מאותתים כי בלי עזרה חיצונית,גדולה בהיקפה ,מיידית וללא תנאי לבנון תוכרז כמדינה חדלת פירעון.
המשבר הפיננסי ביוון שפרץ אך לפני כמה שנים נראה כמו משחק ילדים ליד המשבר הלבנוני.
לבנון היא רק שניה לתימן במצב הכלכלי הרע.
מדובר במצב הכלכלי הנכון להיום מבלי לקחת בחשבון את מה שקרה בימים האחרונים.
מלבד ההפגנות שהוציאו מיליונים לרחובות במחאה על השחיתות השלטונית ובקריאה לחיזבאללה להסתלק ממרתפי האוצר הלבנוני ולהפסיק לבזוז אותו , החלו מדינות רבות בעולם,ובעיקר מהמפרץ, שהפקידו כספים רבים בכספות הבנק המרכזי הלבנוני בגלל הריבית הגבוהה שהם מקבלים , להוציא את כספם מהמדינה במהירות מחשש ש-"יתאדו".
היום דווח כי ישנה תכונה מאוד "בלתי שיגרתית" בבנק המרכזי הלבנוני.
רק אתמול פרסם איש עסקים סורי קריאה לממשלתו,מעל דפי אתר איראני רישמי , למהר ולהוציא את כספי המדינה מהבנקים בלבנון מחשש לגורלם.
https://nziv.net/34981/
ללבנון חוב חיצוני של למעלה מ-100 מיליארד דולר ובקופתה נמצאים כרגע כ-15 מיליארד דולר בלבד. לבנון לא מסוגלת לפרוע ,כרגע, את תשלומי הריבית הקרובים על חובה , וללא הזרמת כסף חיצוני,שלא רואים מי ייתן אותם, והיא תגיע תוך שבועות מספר למצב של חדלות פירעון.
צרפת, שמודעת היטב למצב, הצהירה כי הכינה סיוע פיננסי חירום של 11 מיליארד דולר לערה ללבנון אך הוא ישולם אך ורק אם ממשלת לבנון תסכים לעשות רפורמות כלכליות נרחבות שכוללות בעקיפין ניטרול הפשעת החיזבאללה על תפקוד הממשלה. מה שכמובן,בתנאי מאזן הכוחות הפנים לבנוני זה בלתי אפשרי וקרוב מאוד להתאבדות מדינתית.
אלא שגם הבטחת צרפת לסייע ללבנון היא לא יותר ממשאלת לב .
צרפת עצמה שקועה בצרות כלכליות קשות מאוד ורק רצונה הטוב של גרמניה שלא נותנת לעמיתיה באיחוד האירופי ליפול פיננסית מאפשר לכלכלה הצרפתית להמשיך לנשום באופן מלאכותי.
לצרפת חוב חיצוני של 2400 מיליארד דולר.
בצרפת 6 מיליון מובטלים ועוד מיליוני פליטים הנשענים על המערכת הסוציאלית הצרפתית.
סתם כדי להבין מה זה צרפת : בצרפת 9000 מקרי התאבדות בשנה . 48 אלף איש מתים מזיהום . 165 אלף ילדים נופלים קרבנות לאונס ותקיפה מינית בשנה.
האם נראה שצרפת יכולה להציל את לבנון ?
NZIV.NET
המצב הפיננסי של לבנון מוגדר כרגע "כלאחר ייאוש".
https://nziv.net/34824/
כל האינדיקטורים הכלכליים מאותתים כי בלי עזרה חיצונית,גדולה בהיקפה ,מיידית וללא תנאי לבנון תוכרז כמדינה חדלת פירעון.
המשבר הפיננסי ביוון שפרץ אך לפני כמה שנים נראה כמו משחק ילדים ליד המשבר הלבנוני.
לבנון היא רק שניה לתימן במצב הכלכלי הרע.
מדובר במצב הכלכלי הנכון להיום מבלי לקחת בחשבון את מה שקרה בימים האחרונים.
מלבד ההפגנות שהוציאו מיליונים לרחובות במחאה על השחיתות השלטונית ובקריאה לחיזבאללה להסתלק ממרתפי האוצר הלבנוני ולהפסיק לבזוז אותו , החלו מדינות רבות בעולם,ובעיקר מהמפרץ, שהפקידו כספים רבים בכספות הבנק המרכזי הלבנוני בגלל הריבית הגבוהה שהם מקבלים , להוציא את כספם מהמדינה במהירות מחשש ש-"יתאדו".
היום דווח כי ישנה תכונה מאוד "בלתי שיגרתית" בבנק המרכזי הלבנוני.
רק אתמול פרסם איש עסקים סורי קריאה לממשלתו,מעל דפי אתר איראני רישמי , למהר ולהוציא את כספי המדינה מהבנקים בלבנון מחשש לגורלם.
https://nziv.net/34981/
ללבנון חוב חיצוני של למעלה מ-100 מיליארד דולר ובקופתה נמצאים כרגע כ-15 מיליארד דולר בלבד. לבנון לא מסוגלת לפרוע ,כרגע, את תשלומי הריבית הקרובים על חובה , וללא הזרמת כסף חיצוני,שלא רואים מי ייתן אותם, והיא תגיע תוך שבועות מספר למצב של חדלות פירעון.
צרפת, שמודעת היטב למצב, הצהירה כי הכינה סיוע פיננסי חירום של 11 מיליארד דולר לערה ללבנון אך הוא ישולם אך ורק אם ממשלת לבנון תסכים לעשות רפורמות כלכליות נרחבות שכוללות בעקיפין ניטרול הפשעת החיזבאללה על תפקוד הממשלה. מה שכמובן,בתנאי מאזן הכוחות הפנים לבנוני זה בלתי אפשרי וקרוב מאוד להתאבדות מדינתית.
אלא שגם הבטחת צרפת לסייע ללבנון היא לא יותר ממשאלת לב .
צרפת עצמה שקועה בצרות כלכליות קשות מאוד ורק רצונה הטוב של גרמניה שלא נותנת לעמיתיה באיחוד האירופי ליפול פיננסית מאפשר לכלכלה הצרפתית להמשיך לנשום באופן מלאכותי.
לצרפת חוב חיצוני של 2400 מיליארד דולר.
בצרפת 6 מיליון מובטלים ועוד מיליוני פליטים הנשענים על המערכת הסוציאלית הצרפתית.
סתם כדי להבין מה זה צרפת : בצרפת 9000 מקרי התאבדות בשנה . 48 אלף איש מתים מזיהום . 165 אלף ילדים נופלים קרבנות לאונס ותקיפה מינית בשנה.
האם נראה שצרפת יכולה להציל את לבנון ?
איראן הורחקה מהשתתפות בתחרויות ג'ודו בינלאומיות בשל העובדה כי היא מסרבת לאפשר לספורטאיה להתחרות מול ספורטאים ישראלים. התאחדות הג'ודו הבינלאומית קבעה כי ההרחקה תישאר בתוקף עד שאיראן תבטיח לסיים את החרם על ישראל.
(רויטרס)
https://www.ynet.co.il/Ext/Comp/Cda...
(רויטרס)
https://www.ynet.co.il/Ext/Comp/Cda...
בתגובה לפוסט של איילת שקד על ביקורה אמש בבית הכנסת החדש ברמת אביב ג', שכהגדרתה "זו השכונה עם ריכוז היהודים הכי גדול בעולם, שלא היה בה בית כנסת".
https://twitter.com/yairlapid/statu...
לפוסט של שקד:
https://t.co/buVKG2fOth?amp=1
https://twitter.com/yairlapid/statu...
לפוסט של שקד:
https://t.co/buVKG2fOth?amp=1
שגרירות ישראל במצרים מכחישה את השמועות כי ישראל מכרה מערכות הגנה אוויריות להגנת סכר הנילוס באיתיופיה
ההכחשה נכתבה בעמוד הפייסבוק של השגרירות.
שתי המדינות חשובות לישראל והיא תשמח אם יגיעו להסדר בינהן בנוגע לסכר הנילוס הנתון במחלוקת.
http://www.china.org.cn/world/Off_t...
שתי המדינות חשובות לישראל והיא תשמח אם יגיעו להסדר בינהן בנוגע לסכר הנילוס הנתון במחלוקת.
http://www.china.org.cn/world/Off_t...
החברה פתחה לראשונה קו ישיר שיקצר בחצי את זמן הגעת המשלוחים מעלי אקספרס. הדואר בישראל התחייב לחלק את החבילות בתוך יומיים
06:54 | אופיר דור, בייג‘ינג
קבוצת עליבאבא פתחה קו ישיר ראשון למשלוח חבילות מסין לישראל, שיקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה של מוצרים מאתר עלי אקספרס לארץ, כך נודע ל"כלכליסט". הצעד נעשה לקראת יום הרווקים שחל ב־11 בנובמבר ובו הקניות באתר מגיעות לשיא.
בעוד בעבר משלוח לישראל של מוצרים שנרכשו בעלי אקספרס בוצע על ידי צד שלישי, למשל חברת הדואר הסינית צ‘יינה פוסט, כעת לראשונה תבצע זרוע הלוגיסטיקה של קבוצת עליבאבא, צ'איניאו (Cainiao), ישירות את המשלוחים לארץ. צ‘איניאו ועלי אקספרס חתמו לאחרונה גם על הסכם ראשון מול דואר ישראל, שיהיה אחראי לאספקת החבילות ללקוחות בתוך הארץ.
כתוצאה מהשינוי, יתקצר זמן האספקה של חבילות מסין לישראל ממעל חודש לטווח של 14-10 ימי עבודה מרגע ההזמנה ועד לאספקתה ללקוח. בנוסף, השינוי יאפשר ללקוחות ולסוחרים באתר לעקוב טוב יותר אחרי מסלול החבילה בכל רגע נתון וייתן לעליבאבא יותר שליטה על התהליך. לפי הההסכם עם דואר ישראל, עליו לחלק את החבילות ללקוחות בישראל עד יומיים מהגעתן.
![]()
מייסד עליבאבא ג'ק מא | צילום: רויטרס
אתר עלי אקספרס, האתר הבינלאומי של קבוצת עליבאבא, הוא למעשה קניון המורכב מחנויות המופעלות על ידי סוחרים עצמאיים. הסוחרים מציעים כמה אופציות משלוח למוצרים מסין לישראל: דרך חברת הדואר הסינית צ‘יינה פוסט, שהיא בדרך כלל האופציה הזולה ביותר אך גם האיטית יותר; באמצעות שירות ems — דואר בינלאומי מהיר; או בחברות משלוחים פרטיות דוגמת פדקס ו־DHL, שהן האפשרות היקרה מכולן.
אחת האפשרויות שמקבלים הלקוחות הישראלים נקראת Aliexpress Standard Shipping, שמשמעותה היא שעליבאבא מבצעת ישירות את המשלוח. אך בפועל עד היום עליבאבא הסתמכה על אחת משותפותיה כמו צ‘יינה פוסט או סינגפור פוסט, שחילקו את החבילות לישראל כחלק ממסלול הדואר הבינלאומי שלהן.
אולם בשבועות האחרונים החלה צ‘איניאו של עליבאבא ליישם בהדרגה מודל חדש ומציעה לסוחרים לשלוח את החבילות המיועדות לישראל אל מחסניה שלה בסין. צ'איניאו אינה מחזיקה בעצמה בצי מטוסים אך היא מזמינה מדי יום מקום קבוע למטען על טיסות סדירות מסין לישראל. מרגע שהחבילות מגיעות לנמל התעופה בן גוריון הן מועברות לדואר ישראל שאמור לחלקן ללקוחות.
לא חינמי אבל מהיר
מכיוון שהסוחרים בעלי אקספרס עצמאיים הם אינם מחויבים להציע את אפשרות המשלוח של צ'איניאו לישראל, אך בעלי אקספרס דוחפים כי רוב החנויות המוכרות לארץ יציעו פתרון זה בתוך מספר חודשים. עבור הלקוחות הישראלים, המשלוח הסטנדרטי דרך עליבאבא אמנם יהיה יקר יותר משימוש בצ‘יינה פוסט, דרכו המשלוח במקרים רבים חינמי, אך זו תהיה האופציה המהירה ביותר וזולה משמעותית משימוש בחברות שילוח פרטיות.
מטה עליבאבא בסין. ישראל בין 10 השווקים המובילים בהזמנות מהאתר | צילום: רויטרס
עליבאבא הכניסה את שיטת המשלוח המהירה לישראל לקראת יום הרווקים, חג הקניות הגדול שלה שחל מדי שנה ב־11 בנובמבר ומהווה תקופת שיא במכירות באתר. לקראת התאריך השנה צפויה עליבאבא להגביר את נוכחותה בישראל ובשבוע הקרוב יעלה בפייסבוק לראשונה עמוד רשמי של עלי אקספרס בעברית שיציע מוצרים ומבצעים. בנוסף חתמה עלי אקספרס על הסכמים עם ויזה כאל ודואר ישראל שיקדמו את מבצעי יום הרווקים.
ההתמקדות של עליבאבא בישראל מגיעה במקביל להשקה בחודש שעבר של אופציית שילוח מקומי בארץ מצד ענקית קמעונאות אחרת - אמזון. אולם בעלי אקספרס מבהירים כי אין קשר בין הדברים. בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במכירות עלי אקספרס בארץ וכיום ישראל נחשבת לאחת מעשרת השווקים המובילים מבחינת הזמנות של האתר, הפונה ל־200 מדינות ואזורים בעולם. בחג הרווקים בשנה שעברה, הגיעה ישראל למקום הרביעי בהיקף הרכישות, אחרי רוסיה, ספרד וארה“ב ולפני צרפת.
הצמיחה במכירות הכניסה את ישראל השנה לרשימה של שווקים לפיתוח בעלי אקספרס לצד טורקיה, סעודיה ואיחוד האמירויות. בעליבאבא הבינו כי המרכיב המהותי הפוגע בחוויית המשתמשים הישראלית הוא זמן המשלוח הארוך מסין לישראל ולכן החליטו כעת לקחת לידיהם את ניהול המשלוחים.
https://m.calcalist.co.il/Article.a...
06:54 | אופיר דור, בייג‘ינג
קבוצת עליבאבא פתחה קו ישיר ראשון למשלוח חבילות מסין לישראל, שיקצר באופן משמעותי את זמן ההגעה של מוצרים מאתר עלי אקספרס לארץ, כך נודע ל"כלכליסט". הצעד נעשה לקראת יום הרווקים שחל ב־11 בנובמבר ובו הקניות באתר מגיעות לשיא.
בעוד בעבר משלוח לישראל של מוצרים שנרכשו בעלי אקספרס בוצע על ידי צד שלישי, למשל חברת הדואר הסינית צ‘יינה פוסט, כעת לראשונה תבצע זרוע הלוגיסטיקה של קבוצת עליבאבא, צ'איניאו (Cainiao), ישירות את המשלוחים לארץ. צ‘איניאו ועלי אקספרס חתמו לאחרונה גם על הסכם ראשון מול דואר ישראל, שיהיה אחראי לאספקת החבילות ללקוחות בתוך הארץ.
כתוצאה מהשינוי, יתקצר זמן האספקה של חבילות מסין לישראל ממעל חודש לטווח של 14-10 ימי עבודה מרגע ההזמנה ועד לאספקתה ללקוח. בנוסף, השינוי יאפשר ללקוחות ולסוחרים באתר לעקוב טוב יותר אחרי מסלול החבילה בכל רגע נתון וייתן לעליבאבא יותר שליטה על התהליך. לפי הההסכם עם דואר ישראל, עליו לחלק את החבילות ללקוחות בישראל עד יומיים מהגעתן.
מייסד עליבאבא ג'ק מא | צילום: רויטרס
אתר עלי אקספרס, האתר הבינלאומי של קבוצת עליבאבא, הוא למעשה קניון המורכב מחנויות המופעלות על ידי סוחרים עצמאיים. הסוחרים מציעים כמה אופציות משלוח למוצרים מסין לישראל: דרך חברת הדואר הסינית צ‘יינה פוסט, שהיא בדרך כלל האופציה הזולה ביותר אך גם האיטית יותר; באמצעות שירות ems — דואר בינלאומי מהיר; או בחברות משלוחים פרטיות דוגמת פדקס ו־DHL, שהן האפשרות היקרה מכולן.
אחת האפשרויות שמקבלים הלקוחות הישראלים נקראת Aliexpress Standard Shipping, שמשמעותה היא שעליבאבא מבצעת ישירות את המשלוח. אך בפועל עד היום עליבאבא הסתמכה על אחת משותפותיה כמו צ‘יינה פוסט או סינגפור פוסט, שחילקו את החבילות לישראל כחלק ממסלול הדואר הבינלאומי שלהן.
אולם בשבועות האחרונים החלה צ‘איניאו של עליבאבא ליישם בהדרגה מודל חדש ומציעה לסוחרים לשלוח את החבילות המיועדות לישראל אל מחסניה שלה בסין. צ'איניאו אינה מחזיקה בעצמה בצי מטוסים אך היא מזמינה מדי יום מקום קבוע למטען על טיסות סדירות מסין לישראל. מרגע שהחבילות מגיעות לנמל התעופה בן גוריון הן מועברות לדואר ישראל שאמור לחלקן ללקוחות.
לא חינמי אבל מהיר
מכיוון שהסוחרים בעלי אקספרס עצמאיים הם אינם מחויבים להציע את אפשרות המשלוח של צ'איניאו לישראל, אך בעלי אקספרס דוחפים כי רוב החנויות המוכרות לארץ יציעו פתרון זה בתוך מספר חודשים. עבור הלקוחות הישראלים, המשלוח הסטנדרטי דרך עליבאבא אמנם יהיה יקר יותר משימוש בצ‘יינה פוסט, דרכו המשלוח במקרים רבים חינמי, אך זו תהיה האופציה המהירה ביותר וזולה משמעותית משימוש בחברות שילוח פרטיות.
מטה עליבאבא בסין. ישראל בין 10 השווקים המובילים בהזמנות מהאתר | צילום: רויטרס
עליבאבא הכניסה את שיטת המשלוח המהירה לישראל לקראת יום הרווקים, חג הקניות הגדול שלה שחל מדי שנה ב־11 בנובמבר ומהווה תקופת שיא במכירות באתר. לקראת התאריך השנה צפויה עליבאבא להגביר את נוכחותה בישראל ובשבוע הקרוב יעלה בפייסבוק לראשונה עמוד רשמי של עלי אקספרס בעברית שיציע מוצרים ומבצעים. בנוסף חתמה עלי אקספרס על הסכמים עם ויזה כאל ודואר ישראל שיקדמו את מבצעי יום הרווקים.
ההתמקדות של עליבאבא בישראל מגיעה במקביל להשקה בחודש שעבר של אופציית שילוח מקומי בארץ מצד ענקית קמעונאות אחרת - אמזון. אולם בעלי אקספרס מבהירים כי אין קשר בין הדברים. בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במכירות עלי אקספרס בארץ וכיום ישראל נחשבת לאחת מעשרת השווקים המובילים מבחינת הזמנות של האתר, הפונה ל־200 מדינות ואזורים בעולם. בחג הרווקים בשנה שעברה, הגיעה ישראל למקום הרביעי בהיקף הרכישות, אחרי רוסיה, ספרד וארה“ב ולפני צרפת.
הצמיחה במכירות הכניסה את ישראל השנה לרשימה של שווקים לפיתוח בעלי אקספרס לצד טורקיה, סעודיה ואיחוד האמירויות. בעליבאבא הבינו כי המרכיב המהותי הפוגע בחוויית המשתמשים הישראלית הוא זמן המשלוח הארוך מסין לישראל ולכן החליטו כעת לקחת לידיהם את ניהול המשלוחים.
https://m.calcalist.co.il/Article.a...
מקור:
https://www.maariv.co.il/news/polit...
תוכן:
אנה רייבה ברסקי 18:42 22/10/2019
מנהיג צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, התראיין לערוץ הרוסי RT וקרא למדינות ערב במזרח התיכון להילחם במדינת ישראל. הקטע הורד בעריכה ולא שודר, אך היום (שלישי) שידר הערוץ המקומי את הראיון המלא כולל המשפט הנ"ל.
כזכור, בחודש מרץ 2014 ביקר קדירוב בישראל וחנך באבו גוש מסגד מפואר על שם אביו. זהו המסגד השני בגודלו בארץ, וצ'צ'ניה תרמה 6 מיליון דולר לבנייתו.
כמו כן, בחר קדירוב לתרום מיליון וחצי דולר לקרן ירושלים לטובת הקמת הסקייטפארק בירושלים. במהלך מבצע "צוק איתן" הוא תקף בחריפות את ישראל וכינה את פעולותיה "טרור מדינתי".
רמזן הוא בנו של נשיא צ'צ'ניה לשעבר, אחמד קדירוב, שנרצח במאי 2004. על אף שבמהלך מלחמת צ'צ'ניה הראשונה ובתקופת העצמאות הצ'צ'נית שלאחריה תמכו קדירוב ואביו בבדלנים הצ'צ'נים ובעצמאותה של צ'צ'ניה, הם שינו את טעמם בתחילת מלחמת צ'צ'ניה השנייה, וחברו אל כוחות הפדרציה הרוסית.
הראיון (בערבית) שבו נטען שקדירוב אמר זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=lj8...
https://www.maariv.co.il/news/polit...
תוכן:
אנה רייבה ברסקי 18:42 22/10/2019
מנהיג צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, התראיין לערוץ הרוסי RT וקרא למדינות ערב במזרח התיכון להילחם במדינת ישראל. הקטע הורד בעריכה ולא שודר, אך היום (שלישי) שידר הערוץ המקומי את הראיון המלא כולל המשפט הנ"ל.
כזכור, בחודש מרץ 2014 ביקר קדירוב בישראל וחנך באבו גוש מסגד מפואר על שם אביו. זהו המסגד השני בגודלו בארץ, וצ'צ'ניה תרמה 6 מיליון דולר לבנייתו.
כמו כן, בחר קדירוב לתרום מיליון וחצי דולר לקרן ירושלים לטובת הקמת הסקייטפארק בירושלים. במהלך מבצע "צוק איתן" הוא תקף בחריפות את ישראל וכינה את פעולותיה "טרור מדינתי".
רמזן הוא בנו של נשיא צ'צ'ניה לשעבר, אחמד קדירוב, שנרצח במאי 2004. על אף שבמהלך מלחמת צ'צ'ניה הראשונה ובתקופת העצמאות הצ'צ'נית שלאחריה תמכו קדירוב ואביו בבדלנים הצ'צ'נים ובעצמאותה של צ'צ'ניה, הם שינו את טעמם בתחילת מלחמת צ'צ'ניה השנייה, וחברו אל כוחות הפדרציה הרוסית.
הראיון (בערבית) שבו נטען שקדירוב אמר זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=lj8...
אם אתם רוצים להרוויח כסף קל, אתם מוזמנים למכור את הפרצוף שלכם תמורת מאות אלפי שקלים ולהפוך לפנים החדשות של סט רובוטים עתידי
מתנאל ראט , כ"ג בתשרי תש"פ 22/10/19 14:10
חושבים שיש לכם פרצוף ידידותי? ייתכן ובקרוב תוכלו לראות את הפנים שלכם בכל מקום אפשרי. חברת ההייטק Geomiq מחפשת את האדם הנכון שיוכל להיות הפנים של דור הרובוטים החדש.
הרובוטים האנושיים כבר בפתח, וכל מה שחסר להם זה רק הפרצוף הנכון. כך לפחות טוענת חברת Geomiq שמחפשת את הפנים האנושיות שיזכו לככב על סט הרובוטים החדש שלה. החברה, יחד עם חברת רובוטים שבינתיים שומרת על זהותה בסוד, פרסמו בימים האחרונים שהן מחפשות פרצוף "אדיב וידידותי" שיוכל להיות הפנים החדשות של החברה.
הזוכה המאושר יוכל לראות את הפרצוף שלו משוכפל על פני מאות אלפי רובוטים ברחבי העולם, ויקבל תגמול של 100,000 יורו (כ400,000 ש"ח) על מכירת "זכויות היוצרים" של הפנים שלו. חברת הרובוטים מבקשת להשאיר את הפיתוח הרובוטי חסוי, אבל הודיעה כי הרובוטים עתידים לצאת לשוק כבר בשנה הקרובה.
באתר החברה נאמר כי הם מודעים לכך שהבקשה לקנות פרצוף אנושי היא "בקשה ייחודית במיוחד", אבל לטענתם השכר הגבוה שהם נותנים בתמורה יפצה על חוסר הנוחות. לדבריהם, הפיתוח החדש מיועד להפוך ל"חבר רובוטי" של מבוגרים בודדים ברחבי העולם ולסייע להם להתנהל באופן עצמאי.
יחד עם ההתעניינות שעוררה ההצעה לקניית הפרצוף, יש גם כאלו שמטיל ספק בצורך החברה לקנות פרצוף אנושי. לטענתם, כבר כיום ניתן למצוא מאות אלפי פרצופים מזויפים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית (כמו האתר הזה בו כל רענון מביא תמונה מזויפת אחרת) וייתכן שההצעה לקנות פרצוף אנושי היא יותר שיווקית מאשר צורך אמיתי.
בכל מקרה, במידה ואתם חושבים שיש לכם את הפרצוף המתאים לככב על אלפי רובוטים עתידיים, אתם מוזמנים להירשם באתר החברה. רק קחו בחשבון שייתכן וההסכמה תהפוך אתכם להרבה יותר מפורסמים ממה שאתם מתכננים.
מקור: https://www.inn.co.il/News/News.asp...
דיווח ב"פייננשל טיימס": סין מתכננת להחליף את ראש הרשות המבצעת בהונג קונג קארי לאם. לפי הדיווח אם נשיא סין יחליט להתקדם עם המהלך, המחליף ימונה עד חודש מרץ ויכהן בתפקיד עד סוף 2022, מועד סיום כהונתה של לאם
https://twitter.com/kann_news/statu...
https://twitter.com/FinancialTimes/...
https://twitter.com/kann_news/statu...
https://twitter.com/FinancialTimes/...
ח"כ שקד עברה לפני ארונו של נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר ז''ל, ודחתה אפשרות שמפלגתה תקיים מו"מ עם גנץ בנפרד מגוש הימין.
חזקי ברוך , כ"ג בתשרי תש"פ 22/10/19 13:45
מקור:
https://www.inn.co.il/News/News.asp...
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
חזקי ברוך , כ"ג בתשרי תש"פ 22/10/19 13:45
מקור:
https://www.inn.co.il/News/News.asp...
https://twitter.com/ZioNLight1/stat...
בממוצע, פעמים בשנה מתפתחות סופות דמויות הוריקן בים התיכון.
לרוב הן חלשות, ויותר מתאימות לפי עוצמת הרוחות שלהן לסערות טרופיות, אך המבנה שלהן, ועוצמת המשקעים שלהן, למעשה בכל פרמטר אחר, מדובר בסופות דמויות הוריקן, בדומה לאלו שיש באטלנטי.
כבר כמה ימים שהחזאים נותרים פעורי פה מול המודלים של מזג האוויר, ונדמה שמאוד קשה להוציא תחזית מדוייקת ל-24 שעות קדימה, בגלל שהמודלים כל הזמן משתנים.
מחד, הסתיו היא עונה קשה לחיזוי, מאידך, הפעם כנראה שיש מקור אחר שגורם לקושי בחיזוי.
כבר כמה ימים שהמודלים מראים כמויות עתק של גשמים מסביבינו, ולעיתים גם מעלינו.
הבעיה שכל עדכון, המודלים ממקמים את הגשמים במקומות שונים.
חלק מהעדכונים מציפים את מישור החוף, חלק מציפים את אילת והצפון, וחלק משאירים אותנו יבשים, ומורידים כמויות עתק של גשמים בים.
מדוע המודלים מתנהגים ככה?
טכנית, זה סימן שהמודלים מהים מערכת "חמה" או מערכת שמתנהגת בדומה למערכת טרופית, שנחשבות מאוד קשות לחזיוי ע"י המודלים.
לכן מאוד קשה לדעת מה יקרה בפועל אצלינו עד יום א', אבל משהו אחד בטוח, אנחנו בפתחו של אירוע שיש לו פוטנציאל להיות קטסטרופלי אם יתממש.
התרחישים?
מגשמים מקומים עם סופות רעמים בודדות, רוב הארץ יקבל רק מעט, אך מקומוית יהיו מקומות שיקבלו כמויות עתק של משקעים.
ועד למערכת שיכולה להמטיר בעוז על מישור החוף וערי החוף, וכלה בסכנת שטפונות בדרום.
מה לגבי הרוחות? כרגע הן לא נראות מרשימות, ולמרות שסערות במיוחד כמו הוריקן נשמעות מבטיחות בענין, נראה שהרוחות לא יעברו את ה-50 קמ"ש.
לסיכום:
מערכת מזג אוויר משמעותית וקשה לחזיוי לפנינו.
יתכן בסבירות של 30% שהיא תתפתח לצורץ הוריקן, שעיקר פגיעתו תהיה במצרים ואולי עזה, ואנחנו נקבל ענני גשם משמעותיים לאורך החוף והדרום.
יתכן בסבירות דומה, שסתם תתפתח מערכת של גשמים מקומיים, שברוב הארץ לא יורגשו.
אין לי כאן תחזית, אלא רק ניסיון להציג לכם את מה שהמודלים מראים ל-3 ימים הבאים.
וכפי שאתה רואים, המנעד נע מגשם מקומי ועד לסופה טרופית ים תיכונית, שמרכזה במצרים/עזה.
הסבר על היווצרות הוריקנים ועל ההוריקנים שבים התיכון (מדיקאנים - בסוף הסרטון):
https://youtu.be/QekCAeVQWjg.youtub...
תרשימי מודלים:
רוחות בתל אביב עם משבים של 100 קמ"ש:
![]()
גשם לפי שירות מטארולוגי (לא כולל את מעבר הסערה)
גשם מצטבר: 500 מ"מ במצרים! זה 120% ממה שיורד שם בשנה שלמה!
לרוב הן חלשות, ויותר מתאימות לפי עוצמת הרוחות שלהן לסערות טרופיות, אך המבנה שלהן, ועוצמת המשקעים שלהן, למעשה בכל פרמטר אחר, מדובר בסופות דמויות הוריקן, בדומה לאלו שיש באטלנטי.
כבר כמה ימים שהחזאים נותרים פעורי פה מול המודלים של מזג האוויר, ונדמה שמאוד קשה להוציא תחזית מדוייקת ל-24 שעות קדימה, בגלל שהמודלים כל הזמן משתנים.
מחד, הסתיו היא עונה קשה לחיזוי, מאידך, הפעם כנראה שיש מקור אחר שגורם לקושי בחיזוי.
כבר כמה ימים שהמודלים מראים כמויות עתק של גשמים מסביבינו, ולעיתים גם מעלינו.
הבעיה שכל עדכון, המודלים ממקמים את הגשמים במקומות שונים.
חלק מהעדכונים מציפים את מישור החוף, חלק מציפים את אילת והצפון, וחלק משאירים אותנו יבשים, ומורידים כמויות עתק של גשמים בים.
מדוע המודלים מתנהגים ככה?
טכנית, זה סימן שהמודלים מהים מערכת "חמה" או מערכת שמתנהגת בדומה למערכת טרופית, שנחשבות מאוד קשות לחזיוי ע"י המודלים.
לכן מאוד קשה לדעת מה יקרה בפועל אצלינו עד יום א', אבל משהו אחד בטוח, אנחנו בפתחו של אירוע שיש לו פוטנציאל להיות קטסטרופלי אם יתממש.
התרחישים?
מגשמים מקומים עם סופות רעמים בודדות, רוב הארץ יקבל רק מעט, אך מקומוית יהיו מקומות שיקבלו כמויות עתק של משקעים.
ועד למערכת שיכולה להמטיר בעוז על מישור החוף וערי החוף, וכלה בסכנת שטפונות בדרום.
מה לגבי הרוחות? כרגע הן לא נראות מרשימות, ולמרות שסערות במיוחד כמו הוריקן נשמעות מבטיחות בענין, נראה שהרוחות לא יעברו את ה-50 קמ"ש.
לסיכום:
מערכת מזג אוויר משמעותית וקשה לחזיוי לפנינו.
יתכן בסבירות של 30% שהיא תתפתח לצורץ הוריקן, שעיקר פגיעתו תהיה במצרים ואולי עזה, ואנחנו נקבל ענני גשם משמעותיים לאורך החוף והדרום.
יתכן בסבירות דומה, שסתם תתפתח מערכת של גשמים מקומיים, שברוב הארץ לא יורגשו.
אין לי כאן תחזית, אלא רק ניסיון להציג לכם את מה שהמודלים מראים ל-3 ימים הבאים.
וכפי שאתה רואים, המנעד נע מגשם מקומי ועד לסופה טרופית ים תיכונית, שמרכזה במצרים/עזה.
הסבר על היווצרות הוריקנים ועל ההוריקנים שבים התיכון (מדיקאנים - בסוף הסרטון):
https://youtu.be/QekCAeVQWjg.youtub...
תרשימי מודלים:
רוחות בתל אביב עם משבים של 100 קמ"ש:
גשם לפי שירות מטארולוגי (לא כולל את מעבר הסערה)
גשם מצטבר: 500 מ"מ במצרים! זה 120% ממה שיורד שם בשנה שלמה!
ח"כ אופיר סופר (האיחוד הלאומי) תוקף את ח"כ תמר זנדברג בעקבות תכניתה לפינוי הישוב יצהר והמאחזים סביבו.
"בשביל כמה קולות שתמר זנדברג תקושש, היא מוכנה לפנות ישוב יהודי שלם שתושביו לא ביצעו שום פשע במקרה המדובר. גירוש משפחות מחבלים שממשיכות לעודד טרור- מה פתאום. צביעות!", צייץ סופר
https://www.inn.co.il/News/Flash.as...
יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו,
הנאמנים והאמיצים, חילי צבא ההגנה לישראל,
וכל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם,
ואנשי קהלות המודיעין, הבטחון, המשטרה ושרות בתי הסהר,
אשר חרפו נפשם במלחמה על תקומת ישראל,
וכל מי שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי מרצחים מארגוני הטרור.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה
וקדשת הרצון ומסירות הנפש אשר הנספים במערכה הכבדה.
יהיו חללי מערכות ישראל עטורי הנצחון חתומים בלב ישראל לדור דור.
באשכול זה ירוכזו שמות הנופלים לפי תאריך הנפילה.
אנא כבדו את הנופלים והימנעו מתגובות מיותרות.
בעזרת השם שלא יתווספו עוד חללים לרשימת הנופלים.
חשוב לציין כי כל המידע נלקח מאתר https://www.izkor.gov.il" target="_blank"> יזכור
כל הזכויות שמורות למדינת ישראל, משרד הביטחון
הנאמנים והאמיצים, חילי צבא ההגנה לישראל,
וכל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם,
ואנשי קהלות המודיעין, הבטחון, המשטרה ושרות בתי הסהר,
אשר חרפו נפשם במלחמה על תקומת ישראל,
וכל מי שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי מרצחים מארגוני הטרור.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה
וקדשת הרצון ומסירות הנפש אשר הנספים במערכה הכבדה.
יהיו חללי מערכות ישראל עטורי הנצחון חתומים בלב ישראל לדור דור.
באשכול זה ירוכזו שמות הנופלים לפי תאריך הנפילה.
אנא כבדו את הנופלים והימנעו מתגובות מיותרות.
בעזרת השם שלא יתווספו עוד חללים לרשימת הנופלים.
חשוב לציין כי כל המידע נלקח מאתר https://www.izkor.gov.il" target="_blank"> יזכור
כל הזכויות שמורות למדינת ישראל, משרד הביטחון
צריך להאחז במשהו בתוך כל ההזיה
חנוך בן משה - מתוך ויקיפדיה
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1015 או 1025) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה. לפי רבי אברהם אבן דאוד, ב"ספר הקבלה", היו רבנו חנוך בן משה ואביו רבנו משה בן חנוך, שניים מתוך ארבעת השבויים, שתרמו משמעותית ללימוד התורה בקרב הקהילות היהודיות בספרד ובצפון אפריקה.
ביוגרפיה
נולד באיטליה והיגר (או הוגלה) לספרד. נישא בקורדובה לבת משפחת פליאג, משפחת נכבדים עירונית שאחד מבניה נישא בהמשך לבתו. לאחר פטירת אביו רבנו משה בן חנוך, התמנה במקומו לראש ישיבת קורדובה. הוא זכה לחסותו של חסדאי אבן שפרוט המקורב לחצר המלוכה הספרדית; אך לאחר פטירתו, קם אחד מתלמידי אביו שהיה מוכר כחכם מופלג, רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור, וערער על הכתרתו לראשות הישיבה המקומית, כי לדבריו הייתה לו זכות קדימה למשרה זו בשל היותו יליד קורדובה. בשלב מסוים של המחלוקת נידה רבנו חנוך את בן אביתור, הוא עזב את העיר ולאחר נדודים התיישב בדמשק. בסוף ימיו השלים הרב יוסף בן אביתור עם רבנו חנוך, ולמרות שנקרתה לידיו הזדמנות להדיחו ממשרתו ולשמש בעצמו כראש ישיבת קורדובה, ויתר עליה ושלח לתומכיו מבני העיר מכתב תמיכה ברבנו חנוך, הוא נשאר בדמשק ונפטר בה.
פרטים נוספים על חיי חנוך בן משה התבררו מתוך קטעי מכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית. בגניזה זו נמצאו גם תשובות הלכתיות שלו שהתפרסמו באסופות שונות שפורסמו מכתבי הגניזה. שמחה אסף סבור כי יחסיו עם רב שרירא גאון היו מתוחים בסוף ימיו של האחרון, ולכן לא הזדרז רב שרירא לענות למכתביו של רבנו חנוך.
לפי המסופר בספר הקבלה, נהרג רבנו חנוך בן משה בתאונה, בעת שעמד יחד עם נכבדי הקהל על הבימה בבית הכנסת בשמחת תורה, כאשר נקרא לעלות לתורה כ"חתן תורה"; בשל העומס הרב ולחץ הקהל על הבימה, קרסה בימת העץ והוא נפצע, ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים.
חידושיו בהלכה ובמנהג
לרבנו חנוך מיוחסת התקנה שאין לומר תחנון בערבי החגים: פסח, שבועות וסוכות; לא בשחרית ולא במנחה.
מחלוקת קיימת בינו לבין רב האי גאון באשר למנהג לברך על כוס יין בעת טקס ברית מילה. לדברי רב האי גאון גם בימי צום מברכים על הכוס למרות שלא ניתן לשתות ממנה; למצער, נהוג לתת מן היין מעט לפיו של הרך הנימול. רב האי גאון מנמק את דינו בכך שהמנהג התקבע בקרב הציבור ואין לשנותו. אך לדעת רבנו חנוך בן משה, אם אין במקום מי שיכול לשתות את הכוס, כגון אישה יולדת מיד לאחר הלידה שאינה צריכה לצום, אין לברך על הכוס. לדעתו הצטרפו רבנים נוספים מן הראשונים.
מתלמידיו
רבי שמואל הנגיד
רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני, בן דורו של הרי"ף.
רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1015 או 1025) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה. לפי רבי אברהם אבן דאוד, ב"ספר הקבלה", היו רבנו חנוך בן משה ואביו רבנו משה בן חנוך, שניים מתוך ארבעת השבויים, שתרמו משמעותית ללימוד התורה בקרב הקהילות היהודיות בספרד ובצפון אפריקה.
ביוגרפיה
נולד באיטליה והיגר (או הוגלה) לספרד. נישא בקורדובה לבת משפחת פליאג, משפחת נכבדים עירונית שאחד מבניה נישא בהמשך לבתו. לאחר פטירת אביו רבנו משה בן חנוך, התמנה במקומו לראש ישיבת קורדובה. הוא זכה לחסותו של חסדאי אבן שפרוט המקורב לחצר המלוכה הספרדית; אך לאחר פטירתו, קם אחד מתלמידי אביו שהיה מוכר כחכם מופלג, רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור, וערער על הכתרתו לראשות הישיבה המקומית, כי לדבריו הייתה לו זכות קדימה למשרה זו בשל היותו יליד קורדובה. בשלב מסוים של המחלוקת נידה רבנו חנוך את בן אביתור, הוא עזב את העיר ולאחר נדודים התיישב בדמשק. בסוף ימיו השלים הרב יוסף בן אביתור עם רבנו חנוך, ולמרות שנקרתה לידיו הזדמנות להדיחו ממשרתו ולשמש בעצמו כראש ישיבת קורדובה, ויתר עליה ושלח לתומכיו מבני העיר מכתב תמיכה ברבנו חנוך, הוא נשאר בדמשק ונפטר בה.
פרטים נוספים על חיי חנוך בן משה התבררו מתוך קטעי מכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית. בגניזה זו נמצאו גם תשובות הלכתיות שלו שהתפרסמו באסופות שונות שפורסמו מכתבי הגניזה. שמחה אסף סבור כי יחסיו עם רב שרירא גאון היו מתוחים בסוף ימיו של האחרון, ולכן לא הזדרז רב שרירא לענות למכתביו של רבנו חנוך.
לפי המסופר בספר הקבלה, נהרג רבנו חנוך בן משה בתאונה, בעת שעמד יחד עם נכבדי הקהל על הבימה בבית הכנסת בשמחת תורה, כאשר נקרא לעלות לתורה כ"חתן תורה"; בשל העומס הרב ולחץ הקהל על הבימה, קרסה בימת העץ והוא נפצע, ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים.
חידושיו בהלכה ובמנהג
לרבנו חנוך מיוחסת התקנה שאין לומר תחנון בערבי החגים: פסח, שבועות וסוכות; לא בשחרית ולא במנחה.
מחלוקת קיימת בינו לבין רב האי גאון באשר למנהג לברך על כוס יין בעת טקס ברית מילה. לדברי רב האי גאון גם בימי צום מברכים על הכוס למרות שלא ניתן לשתות ממנה; למצער, נהוג לתת מן היין מעט לפיו של הרך הנימול. רב האי גאון מנמק את דינו בכך שהמנהג התקבע בקרב הציבור ואין לשנותו. אך לדעת רבנו חנוך בן משה, אם אין במקום מי שיכול לשתות את הכוס, כגון אישה יולדת מיד לאחר הלידה שאינה צריכה לצום, אין לברך על הכוס. לדעתו הצטרפו רבנים נוספים מן הראשונים.
מתלמידיו
רבי שמואל הנגיד
רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני, בן דורו של הרי"ף.
אני רואה בסקופים ובקפה שיש עניין, והרבה שותפים לדרך.
חשבתי שטוב שיהיה לנו אשכול משותף שיכלול:
א. רשימת חברים שמוכנים לשתף, להעיד ולעזור לחדשים ולוותיקים המתעניינים.
ב. שרשור של מחקרים, ידיעות, ו/או אשכולות מפורומים אחרים שיעניינו את החברים המתעניינים.
אז התפקדו ושתפו!
חשבתי שטוב שיהיה לנו אשכול משותף שיכלול:
א. רשימת חברים שמוכנים לשתף, להעיד ולעזור לחדשים ולוותיקים המתעניינים.
ב. שרשור של מחקרים, ידיעות, ו/או אשכולות מפורומים אחרים שיעניינו את החברים המתעניינים.
אז התפקדו ושתפו!
[anchor:עוגן האשכול הוסר בתאריך 22.10.19 בשעה 21:45 על-ידי שלומצי, (מנהל הפורום)][anchor:אשכול עוגן מתאריך 08.10.19 בשעה 12:57 על-ידי שלומצי, (מנהל הפורום)]
*יש על מי לסמוך ...*
איש עסקים עולה על טיסה ומופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים, היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. כך נמשכה הדרך. בשלב מסוים, פתאום היו "כיסי אוויר" והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, המטוס "נופל" ומיטלטל, אנשים צעקו ובכו, חלקם התפללו ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר. פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת. כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!" הילדה חייכה בביישנות וענתה: "הטייס הוא אבא שלי, הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה".
כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח ... כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש עדיין מקום לדאגה?
תישען אחורה, ותן לאבאלה להטיס את המטוס שלוקח אותך למסע חייך... ביחד איתו...✈⚓✈⚓
ב"ה
ממתק לשמחת תורה תש"פ
ערב אחד ישבנו בבית חב"ד בבנגקוק בשיעור נכנסה בחורה בשם ענבל ואמרה אני רוצה לספר לכם משהו, היא סיפרה שטיילה בהודו במשך כמה חודשים ולפני כשבוע נרשמה לקורס מסויים של מדיטציה, בפתיחת הקורס אמר הגורו למשתתפים שהוא ישאל כל אחד מהמשתתפים שאלה וחייבים לענות לו מיד בקונוטציה הראשונה שעולה להם ואז אומרת ענבל "הוא הגיע אלי ושאל אותי "מה זה יהודי?" ואני בלי לחשוב עניתי לו "יהודי זה מישהו שמפחד לא להיות יהודי" ומיד אחר כך ניסיתי להבין מאיפה הגיעה התשובה הזו ולא יכולתי לענות לעצמי, הקורס התחיל ואני לא הייתי מסוגלת להתרכז, המשפט הזה שיצא לי בצורה כל כך טבעית לא נתן לי מנוח ולמחרת עזבתי את הקורס, עכשיו הגעתי לכאן ואני חייבת שתסבירו לי מה זה יהודי"...
בשמחת תורה אנחנו קוראים בתורה את הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" משה רבנו מדגיש שהתורה עוברת בירושה באופן אוטומטי מדור לדור, מהורים לילדיהם. התורה אינה נשארת רק של ההורים אלא עוברת בהכרח לבני הדור הבא. ונשאלת השאלה, איך בדיוק התורה עוברת בירושה? הרי הילדים יכולים לאהוב את התחום ולרצות להעמיק בו, אך רשאים לבחור בדרך רחוקה מחיי תורה ומצוות ואז לא תהיה כל משמעות לכאורה לירושה שקיבלו מהוריהם, אז למה זה נקרא ירושה?
יותר מכך משה רבנו עצמו כשביקש מהקב"ה שימנה לו יורש שינהיג את העם בפסוק "יפקוד ה' אלוקי הרוחות איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא לפניהם" מסביר רש"י שמשה התכוון שהקב"ה ימנה את אחד מבניו והקב"ה אומר לו שיהושע ימשיך אותו מכיוון שהתורה היא לא ירושה ומי שהיה צמוד למשה הוא זה שימשיך את ההנהגה, אם כן איך אומרים שהתורה עוברת בירושה?
הרבי מליובאוויטש מסביר שבביטוי "מורשה", משה רבנו מתכוון לתאר את אחת התופעות הכי מופלאות בחיים היהודיים: "מורשה" כמו "תורשה גנטית". החיבור הפנימי של יהודי אל התורה עובר כחלק מהמטען הגנטי שלנו. ולכן יהודי לא יכול להיפרד לגמרי מהתורה, קורה לפעמים שיהודי בוחר לעזוב חלילה את דרך התורה והמצוות, אבל אפשר לראות שהוא לא באמת עוזב, הוא נשאר בסביבה. חולפות שנה-שנתיים או אפילו דור או שניים ואז הוא מגלה בתוכו שוב את הגעגועים הפנימיים הכמהים לשאוב כוח מהתורה.
זאת, אגב, אחת הסיבות שבשמחת תורה אנחנו חוגגים את הקשר עם התורה באמצעות ריקוד: במסגרת של ריקוד, ישנם רגעים שאנו יותר קרובים למרכז המעגל ורגעים רחוקים ממנו - אך שוב חוזרים אל מרכז המעגל. כך הקשר היהודי אל התורה: גם אם נוצרו תקופות של התרחקות ממרכז המעגל, שוב ושוב מגלה היהודי איך הוא נמשך פנימה אל תוך המעגל ורוצה להיות קרוב לקב"ה ולתורתו.
רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה.
ויהי רצון שבזכות השמחה עם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש
חג שמח
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
ממתק לשמחת תורה תש"פ
ערב אחד ישבנו בבית חב"ד בבנגקוק בשיעור נכנסה בחורה בשם ענבל ואמרה אני רוצה לספר לכם משהו, היא סיפרה שטיילה בהודו במשך כמה חודשים ולפני כשבוע נרשמה לקורס מסויים של מדיטציה, בפתיחת הקורס אמר הגורו למשתתפים שהוא ישאל כל אחד מהמשתתפים שאלה וחייבים לענות לו מיד בקונוטציה הראשונה שעולה להם ואז אומרת ענבל "הוא הגיע אלי ושאל אותי "מה זה יהודי?" ואני בלי לחשוב עניתי לו "יהודי זה מישהו שמפחד לא להיות יהודי" ומיד אחר כך ניסיתי להבין מאיפה הגיעה התשובה הזו ולא יכולתי לענות לעצמי, הקורס התחיל ואני לא הייתי מסוגלת להתרכז, המשפט הזה שיצא לי בצורה כל כך טבעית לא נתן לי מנוח ולמחרת עזבתי את הקורס, עכשיו הגעתי לכאן ואני חייבת שתסבירו לי מה זה יהודי"...
בשמחת תורה אנחנו קוראים בתורה את הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" משה רבנו מדגיש שהתורה עוברת בירושה באופן אוטומטי מדור לדור, מהורים לילדיהם. התורה אינה נשארת רק של ההורים אלא עוברת בהכרח לבני הדור הבא. ונשאלת השאלה, איך בדיוק התורה עוברת בירושה? הרי הילדים יכולים לאהוב את התחום ולרצות להעמיק בו, אך רשאים לבחור בדרך רחוקה מחיי תורה ומצוות ואז לא תהיה כל משמעות לכאורה לירושה שקיבלו מהוריהם, אז למה זה נקרא ירושה?
יותר מכך משה רבנו עצמו כשביקש מהקב"ה שימנה לו יורש שינהיג את העם בפסוק "יפקוד ה' אלוקי הרוחות איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא לפניהם" מסביר רש"י שמשה התכוון שהקב"ה ימנה את אחד מבניו והקב"ה אומר לו שיהושע ימשיך אותו מכיוון שהתורה היא לא ירושה ומי שהיה צמוד למשה הוא זה שימשיך את ההנהגה, אם כן איך אומרים שהתורה עוברת בירושה?
הרבי מליובאוויטש מסביר שבביטוי "מורשה", משה רבנו מתכוון לתאר את אחת התופעות הכי מופלאות בחיים היהודיים: "מורשה" כמו "תורשה גנטית". החיבור הפנימי של יהודי אל התורה עובר כחלק מהמטען הגנטי שלנו. ולכן יהודי לא יכול להיפרד לגמרי מהתורה, קורה לפעמים שיהודי בוחר לעזוב חלילה את דרך התורה והמצוות, אבל אפשר לראות שהוא לא באמת עוזב, הוא נשאר בסביבה. חולפות שנה-שנתיים או אפילו דור או שניים ואז הוא מגלה בתוכו שוב את הגעגועים הפנימיים הכמהים לשאוב כוח מהתורה.
זאת, אגב, אחת הסיבות שבשמחת תורה אנחנו חוגגים את הקשר עם התורה באמצעות ריקוד: במסגרת של ריקוד, ישנם רגעים שאנו יותר קרובים למרכז המעגל ורגעים רחוקים ממנו - אך שוב חוזרים אל מרכז המעגל. כך הקשר היהודי אל התורה: גם אם נוצרו תקופות של התרחקות ממרכז המעגל, שוב ושוב מגלה היהודי איך הוא נמשך פנימה אל תוך המעגל ורוצה להיות קרוב לקב"ה ולתורתו.
רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה.
ויהי רצון שבזכות השמחה עם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש
חג שמח
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
באמצעות היישומון תפילולרי
יום ראשון כח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: שופטים, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: ט. אהוביי ... ־קיד־ פי התורה.
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו.
הדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.
(המשך בשרשור)
יום ראשון כח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: שופטים, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: ט. אהוביי ... ־קיד־ פי התורה.
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו.
הדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.
(המשך בשרשור)
באמצעות היישומון תפילולרי ותחנת הרדיו מבשר טוב
תקציר תניא :
| ז׳ מנחם אב -
אגרת הקודש, סימן א'.
רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס מידי שנה.
בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: "חגרה בעוז מתניה" כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים׳ של הנשמה המעמידים את ׳ראש׳ הנשמה (השכל) ו׳זרועות׳ הנשמה (חסד וגבורה).
בחינת ׳מתניים׳ של הנשמה, היא האמונה באחדות ה׳, שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו.
ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת ׳רצוא׳), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת ׳שוב׳).
תניא ליום ז' אב ה'תשע"ט
אגרת הקודש
סימן א פותחין בברכה לברך ולהודות לה' כי טוב. שמועה טובה שמעה ותחי נפשי. אין טוב אלא תורה. תורת ה' תמימה. זו השלמת כל הש"ס כולו ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה. ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבע"פ וכחה עוז. פי' שלמה המלך ע"ה חגרה בעוז מתניה כו'. מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחי' רוחניות הנפש האלהית האמונה האמיתית בה' אחד א"ס ב"ה דאיהו ממכ"ע וסוכ"ע ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין בבחי' א"ס ממש. וכן בבחי' שנה ונפש כנודע. הנה אמונה זו נק' בשם בחי' מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת א"ס ב"ה בבחי' עולם שנה נפש. וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש כנודע ממאמר יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב שהוא רק זיו והארה מבחי' הנק' שכינה השוכן כו' ונברא ביו"ד א' משמו ית' כו' אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש למהותו ועצמותו כביכול בחי' א"ס ממש וכמ"ש הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' אקב"ו כו' וכמים הפנים כו' להוליד מתבונה זו דו"ר שכליים או טבעיים להיות בחי' צעק לבם אל ה' או בחי' רשפי אש ושלהבת עזה בבחי' רצוא ואח"כ בבחי' שוב להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו' והוא בחי' שמאל דוחה כמ"ש במ"ת וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו' והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש:
https://youtu.be/K74-bWyoxWo.youtub...
מקור ולהאזנה בשידור החי
http://www.770tv.org/donate.php
בהתאם להוראת הרבי שלימוד בענייני גאולה ומשיח הוא הדרך הישרה המהירה והקלה מבין כל דרכי התורה להביא את המשיח בפועל ממש.
באדיבות בית חב''ד - מערב ראשון לציון
ב"ה - יום יום משיח וגאולה
יום ראשון - יא' תמוז
*משיח בא בהיסח הדעת - ע"י למוד עניני משיח*
"אף שאמרו חז"ל (סנהדרין צז, א) שמשיח בא "בהיסח הדעת",
אין זה בסתירה חס-ושלום למחשבה והתבוננות באופן של "דעת" ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק") בעניני משיח וגאולה,
ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח, "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות-
כי "היסח הדעת" פירושו "למעלה מן הדעת" (תניא אגה"ק קה, ב)".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מה''מ - פרשת בלק התנש"א)
להצטרפות לתפוצה ולתרומות - שלחו הודעת וואטסאפ ל - 972.50.7108770
לתכנים ולמגזין: https://www.chabadwest.co.il/he/135...
(המשך בשרשור)
לזכות מרת גרציה בת אברהם – נלב"ע ג תשרי תשעט
כמה תהיות ושאלות על תפילת יזכור
א. מדוע נקבע לאומרה ביום כיפור/ שמיני עצרת/ שביעי של פסח / שבועות ?
אם בשלשת הרגלים מדוע נוסף יום כיפור ומדוע ביום האחרון של החג ולא ביום הראשון ?
ב. מה המקור / מדוע יזכור מתקשר עם תרומה / נדבה ?
ג. מה המקור למנהג שמדליקים נר נשמה ביום שאומרים יזכור ?
בברכת מועדים לשמחה
א. מדוע נקבע לאומרה ביום כיפור/ שמיני עצרת/ שביעי של פסח / שבועות ?
אם בשלשת הרגלים מדוע נוסף יום כיפור ומדוע ביום האחרון של החג ולא ביום הראשון ?
ב. מה המקור / מדוע יזכור מתקשר עם תרומה / נדבה ?
ג. מה המקור למנהג שמדליקים נר נשמה ביום שאומרים יזכור ?
בברכת מועדים לשמחה
חיזוק יומי... כג' תשרי
ברכה היא הודיה גדולה
באחד הימים הגיע אדם אחד לבקר את הרב חויתא הכהן. במהלך השיחה הממושכת הגישה בת הרב כוס מים לאורח. הודה האיש לנערה ולגם מהמים מבלי שבירך לפני "שהכל נהיה בדברו".
שאל אותו הרב חויתא: "על מה הודית לבתי?"
השיב לו האורח: "על שנתנה לי מים והרוותה את צימאוני".
אמר לו הרב: "על פעולה קטנה של העברת מים ממקום למקום הודית לבתי, בהחלט זהו מעשה טוב וחשוב, אך למי שברא את המים לא תאמר תודה?!" ('חכמה מקדם')
ראוי ונכון להודות לכל אדם שעשה לך טובה, שעזר וסייע לך, הכרת הטוב היא מידה הכרחית.
בכל רגע אתה נושם, אתה אוכל ומרגיש טוב, בכל יום אתה מקבל עשרות טובות מבורא עולם, מה שנותר לך הוא פשוט להודות.
ההודיה לבורא עולם מגיעה בדברים הקטנים, עם כל הטוב שאנו מקבלים, בורא עולם מחפש את ההודיה הקטנה, את הברכה לפני האוכל, את התודה על הצלחה, את הכרת הטוב הקטנה.
כל אדם שמח לקבל הודיה על מעשיו, כל שכן בורא עולם, בנוסף ההודיה הקטנה שלך, הברכה שאתה מברך, יעניקו לך גם שכר, יתנו לך עוד שנים רבות להודות ולברך למי שנותן לך לקרוא כעת את המילים הללו.
ברכה היא הודיה גדולה
באחד הימים הגיע אדם אחד לבקר את הרב חויתא הכהן. במהלך השיחה הממושכת הגישה בת הרב כוס מים לאורח. הודה האיש לנערה ולגם מהמים מבלי שבירך לפני "שהכל נהיה בדברו".
שאל אותו הרב חויתא: "על מה הודית לבתי?"
השיב לו האורח: "על שנתנה לי מים והרוותה את צימאוני".
אמר לו הרב: "על פעולה קטנה של העברת מים ממקום למקום הודית לבתי, בהחלט זהו מעשה טוב וחשוב, אך למי שברא את המים לא תאמר תודה?!" ('חכמה מקדם')
ראוי ונכון להודות לכל אדם שעשה לך טובה, שעזר וסייע לך, הכרת הטוב היא מידה הכרחית.
בכל רגע אתה נושם, אתה אוכל ומרגיש טוב, בכל יום אתה מקבל עשרות טובות מבורא עולם, מה שנותר לך הוא פשוט להודות.
ההודיה לבורא עולם מגיעה בדברים הקטנים, עם כל הטוב שאנו מקבלים, בורא עולם מחפש את ההודיה הקטנה, את הברכה לפני האוכל, את התודה על הצלחה, את הכרת הטוב הקטנה.
כל אדם שמח לקבל הודיה על מעשיו, כל שכן בורא עולם, בנוסף ההודיה הקטנה שלך, הברכה שאתה מברך, יעניקו לך גם שכר, יתנו לך עוד שנים רבות להודות ולברך למי שנותן לך לקרוא כעת את המילים הללו.
'' מגמת הנדסה רפואית התמחות במכשור רפואי. זהו מקצוע מכובד ונדרש ביותר''
''זהו אתגר עצום בשבילי לחנוך את מגמת הנדסה רפואית התמחות במכשור רפואי. במכללת נצרת עילית יזרעאל, אומר ד''ר סאלח יעקובי, מרכז המגמה במכללה, ומוסיף: זהו מקצוע נדרש ביותר, עד כדי מעמד של מלווה רופא, כמרצה בפקולטה לרפואה אין לי ספק שנחולל בתחום זה במכללה מהפכה ממשית, השטח משווע לעובדים בוגרי מגמת הנדסה רפואית התמחות במכשור רפואי. איכותיים ובשביל זה אני כאן''.
בימים אלה ההרשמה ללימודי הנדסה רפואית התמחות במכשור רפואי. במכללת נצרת עילית יזרעאל נמצאת בעיצומה. ראש המגמה ד''ר סאלח יעקובי מזמין סטודנטים נוספים להצטרף ללימודי טכנולוג מכשור רפואי, ''זהו מקצוע נדרש, מכובד ומלא בסיפוק'' אומר ד''ר סאלח.
ד''ר סאלח יעקובי, 38, נשוי לד''ר רופידה ואב לתאומים בני שנה וחודשיים. ד''ר סאלח הוא איש אשכולות בעל ארבעה תארים אקדמאים בתחומי הרפואה, עובד כרופא בבית החולים 'המשפחה הקדושה' בנצרת ומרצה בשלוחת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר אילן.
ד''ר סאלח ירכז את המגמה החדשה, מגמת הנדסה רפואית התמחות במכשור רפואי. במכללת נצרת עילית יזרעאל, אשר תיפתח בסמסטר זה
ד''ר סלאח מעיד על עצמו: ''עבדתי בשני בתי חולים בארץ כרופא, התמחותי היא ברפואה פנימית, אני נכון לאתגר המרגש לחנוך את מגמת הנדסת טכנולוג ומכשור רפואי במכללה, המטרה שלי היא להוביל את הסטודנטים למצוינות ואיכות מקצועית, מ אז ומתמיד אני רואה בלימוד הסטודנטים אתגר, הצלחתי ללמד מתוך אהבת המקצוע , באופן מרתק ומעניין. תחום זה הוא נדרש מאוד, אני רואה בהנדסה רפואית , התמחות במכשור רפואי. כמלווה של הרופא, הנשען על הידע של ההנדסאי במכשור רפואי, זה מקצוע נדרש ומכובד. אצלנו במכללה לסטודנטים המצטיינים ממתינה עבודה מכובדת עם אופק וקידום בתחום זה''.
ד"ר סאלח יוביל את מגמת הנדסה ומיכשור רפואי .
צילום: אלבום פרטי
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ייפגש עם משלחת נציגי המגזר הערבי בישראל המתאפיינת בחיבור ובהשתלבות בחברה הישראלית .בעקבות ההתעוררות במגזר הערבי והנכונות לנהל מאבק עיקש למיגור הפשע, הטרור הרצחני במגזר, פנה נאיל זועבי, מחנך ואיש השלום אל השר גלעד וחיזק אותו על פעילותו העיקשת למיגור הפשע במגזר .השר התרגש מהדברים החמים והמחזקים וקבע להיפגש עם משלחת צעירים מהמגזר .
" לצערי הרב, ראשי המגזר ובעיקר חברי הכנסת המתיימרים לייצג את התושבים מעלו בתפקידם הציבורי ובשליחות לשמה נבחרו, הם התעסקו עם הפלשתינאים, המרמרה, חלקם, הנאבקים במדינה היהודית דמוקרטית, התחבקו עם רודנים והתנשקו עם מחבלי הbds , היום הם מאשימים את המשטרה, את השר לביטחון פנים , את הממשלה, אלה בדיוק אותם צבועים שמבזים את השוטרים , שמתנגדים לפתיחת תחנות משטרה ביישוביהם, שמכנים את מי שרוצה לעשות שירות לאומי כמצורעים . לכן חשוב הקול שלנו, האמירה הברורה שלנו, כמו תמיד אנחנו מחזקים את המשטרה, מפקדיה, את השר לביטחון פנים, רק בחיזוקם נצליח להתחיל בתהליך הריפוי בדרך של חיבור ולא בבדלנות ."
השר ארדן וזועבי . חיבור ולא בדלנות .
צילום: אדהם זועבי
עשרות בני ישיבות ממרכז שפירא ושומריה חגגו ברב עם הדרת מלך עם מאות מתושבי נוף הגליל בהובלת הגרעין התורני ציוני את חגיגת שמחת תורה.
לאחר התפילות והריקודים בבתי הכנסת השונים בנוף הגליל כשבני הישיבות ומשפחות הגרעין התורני ציוני מובילים התכנסו כולם לריקודי שמחה במרכז הרסקו חובקים ספרי תורה.
צחי וייס , מנהל הגרעין התורני ציוני הודה למשפחות הגרעין ולעיריית נוף הגליל על כל ההיערכות הלוגיסטית בסיוע אירוח שבעים בני הישיבות ורבניהם בעיר.
צחי וייס מנהל הגרעין התורהי ומתנאל בן גיגי . שמחים בשמחת התורה .
צלם: אלישמע סנדמן
"זה לא ייקח שבועות רבים"
האם יש סוד למיגור הנגע הנורא של תאונות הדרכים? מהו הסוד? במילה אחת: סעו. בשתי מילים: פשוט סעו. לאחר שנים של נהיגה וחשיבה, אני שמח סוף סוף להגיש את המדריך המלא.
לא אבזבז זמן, אפתח את המדריך מיד בקמפיין פרסומות המיועד לציבור הרחב, אבל גם אתם תוכלו ללמוד ממנו: נהגים יקרים, רוצים לדעת מהו הסוד לנהיגה ללא תאונות? במילה אחת: "סעו". בשתי מילים: "פשוט סעו". בינתיים, עד לפעם הבאה נסו לפענח מה מסתתר מאחורי המילה.
לאחר יומיים מגיעה הפרסומת הבאה: נהגים יקרים, אם ניחשתם שמה שמסתתר מאחורי המילה "סעו" הוא לנסוע ללא תוספות, צדקתם. מהן התוספות שאנו מוסיפים לנהיגה, שמביאות לנו את התאונות? תחשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת השלישית: נהגים יקרים, אם ניחשתם שמדובר ברגשות, צדקתם. הסיבה לתאונות הדרכים היא רגשות. סעו ללא רגשות – אין תאונות. באלו רגשות מדובר? תחשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת הרביעית: נהגים יקרים, הרגשות העיקריים הגורמים לתאונות הם: חיפזון, לחץ, תחרות, כעס. הסוד הגדול למניעת תאונות דרכים הוא: סעו. סעו רגוע, סעו בכיף, סעו בנחת, סעו בסבבה. סעו בלי תוספות, בלי רגשות. פשוט סעו. איך משיגים את זה? תחשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת החמישית: נהגים יקרים, הסוד הגדול לנהיגת רוגע נטולת רגשות ובכך לבטל את תאונות הדרכים הוא... היא... לצאת 5 דקות יותר מוקדם. מדוע? תחשבו.
לאחר יומיים נוספים מגיעה הפרסומת השישית: נהגים יקרים, לא תאמינו איזה יתרון נותנים לכם 5 דקות. ראובן יוצא 5 דקות אחרי שמעון. כדי לסגור את הפער עליו לנסוע כמו מטורף במשך חצי שעה אם הוא נוסע 10 קמ"ש יותר מכולם, או רבע שעה אם הוא מצליח לנסוע 20 קמ"ש יותר. החישוב עקרוני לפי 60 קמ"ש בממוצע שזה קילומטר לדקה, כלומר פער של 5 קילומטר. תגידו אתם, מה עדיף: לזגזג ולהשתולל במשך חצי שעה או לצאת 5 דקות קודם?
הפרסומת השביעית: נהגים יקרים, החיפזון, הלחץ, התחרותיות, התשוקה הבלתי ניתנת לכיבוש לא לצאת פראייר ולהגיע כמה שיותר מהר, הם לא יותר מאשר אשליה רגשית. היא נובעת ממלחמת הקיום ולחץ השגרה, ומגיעה גם לכביש. בחוץ זה קפיטליזם חזירי, בכביש קפיטליזם דורסני. תירגעו, איזי בוי, מה קרה? ראית אספלט? יופי. תירגע מותק, אין מה להתלהב.
הפרסומת השמינית: נהגים יקרים, יש לי מתנה נפלאה עבורכם: החיים. אני יכול לגלות לכם את הסוד הנפלא לנהיגה ללא תאונות. האם עליכם לנהוג בלחץ ובפחד? נהפוך הוא, פשוט תנהגו. סעו בכיף. שבו בכיסא הנהג ותנהגו בהתאם למצב. אם הכביש פתוח סעו בהתאם. כשאפשר מותר לנסוע מהר אבל בנחת. לאשתי הרבה פחות ניסיון נהיגה ממני, אבל אני סומך עליה כי היא נוהגת רגוע. לא תאמינו מהו הסוד הגדול: פשוט סעו. תקלטו את זה: הסוד הגדול לנהיגה ללא תאונות פשוט וזמין לכולם בחינם.
פרסומת תשיעית: כפי שהבנו, יציאה 5 דקות קודם מאפשרת לנו לנהוג רגוע. הפקק גדול יותר היום, האדום ארוך יותר, עוברת רכבת, משאית זבל חוסמת, מישהו נדחף? לא נורא, הקדמנו בדקה. הייתי מציע להקדים אפילו בעשר דקות כי לא תמיד אנחנו מדייקים. אפשר להיות גמישים, האווירה נינוחה. האשליה שחבל על כל דקה, היא לא יותר משטיפת מוח רגשית. אז תגיע הביתה דקה קודם מה תעשה? הדקה הזו תעשה את החיים יותר איכותיים? תתפלאו, אבל אם כיצור תבוני נצליח להשתמש בשכל כדי להתגבר על הרגש, בסופו של דבר לא נרוויח רק חיים, נרוויח גם זמן, כי התאונות אחראיות להמון המון פקקים.
פרסומת עשירית: סע רגוע, תגיע מהר יותר. למה? קודם כל כי פחות תאונות זה פחות פקקים, תכלס. שנית, לא תרגיש סחוט, הנסיעה לא תהיה קרב. תגיע בנחת, תרגיש רענן. שלישית, זמן הנסיעה לא חייב להיות זמן מבוזבז. אפשר לנצלו להאזנה לרדיו, למוזיקה או לשמע אחר שארגנת מראש. נסיעת לחץ היא נסיעת סבל. למה להתעלל בעצמך? כאשר אתה חושש לאחר אתה על קוצים, כל הנסיעה אתה בפחד. תירגע, צא כמה דקות קודם והרווחת שפע הטבות.
אתם חייבים להבין שיצר הלחץ, החיפזון, התחרותיות וכדומה איננו לוגי, רציונאלי אלא רגשי, עדרי. אם בעזרת השכל תצליחו להתגבר על היצר, תעניקו לעצמכם מתנה נפלאה. ואם לא תצליחו, אנחנו נצוד אתכם ונוריד אתכם מהכביש. חזירות כביש – היא הסיבה לתאונות! המשטרה תעבור לציד חזירים. חוסר התחשבות והפרעה לתנועה יהפכו לעבירות חמורות ביותר עם קנסות גבוהים בתחילה, עד לשלילת רישיון בהמשך. המשטרה תאפשר לכל נהג לשלוח סרטוני דרך, הכוכבים שיזכו להכי הרבה סרטים הם הנהגים המועדים והם יחטפו. שם השיטה: "מדינת משטרה". אתם תהיו השוטרים. לא צריך לכעוס יותר, רק לצלם.
אסור לכעוס בכביש, אסור להתרגז, אסור להתעצבן, אסור לחנך. גם אם אתה צודק, כעסת? צעקת? אתה גם אשם. שליטה ברגשות – גם בכביש. במקום להתעצבן, תצלם. מישהו חתך אותך? צלם ושלח למשטרה. אולי בהמשך חלק מהקנסות יגיעו אל שולחי הסרטונים. אסור למהר, אסור להיחפז. מותר רק לנסוע בכיף. לא מתאים לך? אין בעיה, סע באוטובוס ותגיע בנוחות. התאונות – היסטוריה.
בנוסף לפרויקט הענק של הוצאת הרגשות מחוץ לחוק בכביש, ולפרויקט הצילום "מדינת משטרה", נמליץ גם על אימון בסימולטורים, וגם על רכישת הרגלי נהיגה יעילים. רק נהגים חדשים נוהגים על פי השכל, מהר מאוד הנהיגה הופכת לאוטומטית ומי שבעצם נוהג במקומנו אלו הרגלי הנהיגה שלנו. כדאי לכל נהג לרכוש הרגלי נהיגה טובים, שיהיו אצלו במוח וינהגו במקומו. כל "כמעט תאונה" היא תמרור אזהרה. כל נהג ישאל את עצמו: איזה הרגל נהיגה עלי לאמץ כך שבפעם הבאה "לי זה לא יקרה"?
יהיו תכניות קבועות בשם "תאונה בחקירה" בהן ינותחו תאונות שונות ויושם הדגש על ההיבט הפסיכולוגי שהוביל אליהן. למשל, התאונה הנוראה בה נשרפה משפחה. צריך להבין שעקיפה בכביש בו בכל צד נוסעים 100 קמ"ש, המהירות היחסית היא 200 קמ"ש!!! מכונית רחוקה מגיעה אליך תוך שניות. לא יוצאים לעקיפה אם אין שדה ראיה לטווח רחוק מאוד. אסור למהר, אסור להיחפז, אין תחרות, אין לחץ. אם אי אפשר לעקוף, נוסעים אחרי המשאית עד שהעקיפה מתאפשרת. מי שבכל זאת חסר סבלנות, שישלם 8 מיליון שקל פיצויים, אפשר לפרוס ל 50 שנה. מטף חובה בכל רכב.
למניעת הירדמות כמובן שינה טובה. אבל במקרה חירום להיות מצוידים במסטיק. אם זה לא עוזר, פיצוח גרעינים תוך כדי נהיגה מונע הירדמות! אם אין, נוסעים עד למקום שאפשר לנוח בו עם יד אחת באוויר כדי שאם היא תיפול תתעורר. לא מהססים, עושים זאת מיד ברגע הראשון שמרגישים צורך לנקר.
בנהיגה אף פעם לא לוקחים סיכון. מאלתרים נתיב רק אחרי שמוודאים שהשטח המת פנוי. כשלא ממהרים אין בעיה להקדיש רבע שניה לעוד חצי מבט. החמצת הזדמנות? תירגע, קח את זה בחשבון כחלק טבעי ובלתי נפרד מחסרונות הנהיגה, כמו הפקקים והרמזורים. יש לך פתיל קצר? אינך ראוי לרישיון.
יש "מתלהבים" המגיחים לפתע, אותם צריך להוריד מהכביש, ויש זחלנים הפותחים מרחק גדול מדי. מי שזוחל בנתיב עקיפה (כל נתיב חוץ מהימני) הוא חזיר כביש בלתי מתחשב והוא צריך להיקנס. אבל גם בנתיב הימני אין צורך לפתוח מרחקים מיותרים. השתדלו להשתלב בתנועה. אם נאמץ תרבות נהיגה מתחשבת זה יוריד את הלחץ והמתח בכבישים ויקל על הרוגע החיוני למניעת תאונות.
הנה שורה נחמדה של פיצקוש: תבין. אם תכוון לך זמנים מראש, ואז תתארגן רבע שעה קודם, ותצא חמש דקות קודם, אז תקדים בלי תאונות ותהייה מאושר. אני חוזר ואומר: אין חיפזון, יש זהירון!
סיסמאות: קו עצירה הוא לא קו זינוק. התמרורים והרמזורים נועדו לעזור לנו, לא לחשוב במקומנו. באדום עוצרים, בירוק... מסתכלים. רמזור אדום הוא לא מטדור, ואתה לא שור. אין מספיק נתונים לנסוע מהר. הדבר הכי חשוב בנהיגה: לשכוח אותה. אסור לנהוג תחת השפעה: סמים, אלכוהול, עייפות, רגשות.
לסיכום:
הסיבה העיקרית לתאונות הדרכים היא: רגשות. בעיקר חיפזון. הפתרון למיגור התאונות: סע רגוע. השיטה: לצאת 5 דקות קודם. האכיפה באמצעות פרויקט מצלמה לכל נהג בשם "מדינת משטרה" לצורך איתור חזירי הכביש. האכיפה סטטיסטית רק על הנהגים המועדים. בנוסף אימוני סימולטורים. סדרת תכניות בשם "תאונה בחקירה" בהן יהיה ניתוח פסיכולוגי כדי להבין מה עבר בראשו של הנהג לפני התאונה, לצורך זיהוי הסכנה מראש.
המכוניות האוטונומיות מתעכבות? יש מה לעשות בינתיים. אלוהים נתן לך במתנה דבר גדול, דבר נפלא. שמור עליו. איך? פשוט תהיה נינוח. תירגע, הכביש זה לא מסלול מרוצים. פשוט סע בכיף, דרך צלחה.
הרב נסים קרליץ - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה 29 ביולי 1926 י"ח באב ה'תרפ"ו קוסובה, בלארוס
תאריך פטירה 21 באוקטובר 2019 (בגיל 93) כ"ג בתשרי ה'תש"ף בית החולים מעייני הישועה, בני ברק ישראל
מקום פעילות ישראל- בני ברק
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו חוט שני
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 - כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ ולבתיה, אחותו של החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו. למד בישיבת תפארת ציון, ואחד מרבותיו היה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז'. נישא ללאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בשנות ה-50 היה ר"מ בישיבת ויז'ניץ בבני ברק.
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה רבה של שכונת רמת אהרון בבני ברק וחבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה.
בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992. עד לפטירתו היה החבר הוותיק בנשיאות ועד הישיבות, והוותיק מבין חברי מועצת גדולי התורה המכהנים.
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן, בשנת תש"ם חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי על מכתב כנגד השבועון החרדי "צופר", בסיון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים.
בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' הוא עמד לצדו של הרב אליעזר כהנמן.
בנו מרדכי קרליץ היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 1998–2003 מטעם מפלגת דגל התורה. בנו הרב אברהם ישעיהו הוא רב בית הכנסת הליגמן בבני ברק. בנו הרב שאול הוא ראש כולל חזון איש. בנו הרב נחום הוא רב קהילה בבאר שבע. בנו שמואל הלל הוא מנהל בית דין צדק בני ברק. מחתניו: הרב שריאל רוזנברג (בזיווג ראשון) - ראש בית דין צדק בני ברק. הרב מנחם מנדל לובין - דיין ומו"צ בבית דינו; הרב אהרן אוסטרן - ר"מ בישיבת ישיבת ארחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן. אשתו של הרב נסים, הרבנית לאה, נפטרה בשנת תשע"ה.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019, נפטר בהיותו בן 93 בבית החולים מעייני הישועה עקב דלקת ריאות שהסתבכה.
בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק
את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.
הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.
ספריו
שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם
סדרת חוט שני 13 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.
מתלמידיו
הרב שריאל רוזנברג, חתנו וממלא מקומו בבית הדין
הרב יהודה סילמן, אב"ד בבית הדין ורב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת רמת אלחנן
הרב שבח צבי רוזנבלט, דיין בבית הדין, רב העיר בני ברק ורב קהילת "שיח יצחק" במודיעין עילית, ראש רשת בתי הוראה וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב אברהם יצחק הכהן רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה ברחובות וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב יצחק מרדכי רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה בהר נוף ומחבר הספרים מראה כהן וארחות שבת
הרב יהודה אריה דינר רב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק
הרב יהודה טשזנר, מרבני הקהילה החרדית באופקים
הרב מרדכי קראוס, רב הקהילה החרדית בירוחם
הרב שמעון גלאי, רב בכמה קהילות
תאריך לידה 29 ביולי 1926 י"ח באב ה'תרפ"ו קוסובה, בלארוס
תאריך פטירה 21 באוקטובר 2019 (בגיל 93) כ"ג בתשרי ה'תש"ף בית החולים מעייני הישועה, בני ברק ישראל
מקום פעילות ישראל- בני ברק
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה, חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו חוט שני
הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 - כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.
נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ ולבתיה, אחותו של החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו. למד בישיבת תפארת ציון, ואחד מרבותיו היה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז'. נישא ללאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בשנות ה-50 היה ר"מ בישיבת ויז'ניץ בבני ברק.
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה רבה של שכונת רמת אהרון בבני ברק וחבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה.
בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת 1992. עד לפטירתו היה החבר הוותיק בנשיאות ועד הישיבות, והוותיק מבין חברי מועצת גדולי התורה המכהנים.
בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן, בשנת תש"ם חתם עם הרב שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי על מכתב כנגד השבועון החרדי "צופר", בסיון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים.
בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' הוא עמד לצדו של הרב אליעזר כהנמן.
בנו מרדכי קרליץ היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 1998–2003 מטעם מפלגת דגל התורה. בנו הרב אברהם ישעיהו הוא רב בית הכנסת הליגמן בבני ברק. בנו הרב שאול הוא ראש כולל חזון איש. בנו הרב נחום הוא רב קהילה בבאר שבע. בנו שמואל הלל הוא מנהל בית דין צדק בני ברק. מחתניו: הרב שריאל רוזנברג (בזיווג ראשון) - ראש בית דין צדק בני ברק. הרב מנחם מנדל לובין - דיין ומו"צ בבית דינו; הרב אהרן אוסטרן - ר"מ בישיבת ישיבת ארחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן. אשתו של הרב נסים, הרבנית לאה, נפטרה בשנת תשע"ה.
במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019, נפטר בהיותו בן 93 בבית החולים מעייני הישועה עקב דלקת ריאות שהסתבכה.
בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק
את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.
הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג.
ספריו
שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם
סדרת חוט שני 13 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.
מתלמידיו
הרב שריאל רוזנברג, חתנו וממלא מקומו בבית הדין
הרב יהודה סילמן, אב"ד בבית הדין ורב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת רמת אלחנן
הרב שבח צבי רוזנבלט, דיין בבית הדין, רב העיר בני ברק ורב קהילת "שיח יצחק" במודיעין עילית, ראש רשת בתי הוראה וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב אברהם יצחק הכהן רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה ברחובות וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב יצחק מרדכי רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה בהר נוף ומחבר הספרים מראה כהן וארחות שבת
הרב יהודה אריה דינר רב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק
הרב יהודה טשזנר, מרבני הקהילה החרדית באופקים
הרב מרדכי קראוס, רב הקהילה החרדית בירוחם
הרב שמעון גלאי, רב בכמה קהילות
שיעור יומי מתוך ספר "החפץ חיים"
השלטון המושחט .
ביבי שליט יחיד כבר עשור , ניכס לעצמו תיקים שר בממשלה בעלי משמעות גדולה מאוד. ולמעשה פעל כמו אחרון הדיקטטורים המודרניים ובאלגנטיות מרשימה אפילו.
יוקר המחייה גדול מאוד וברמה בלתי נסבלת , החוקים כאן לא עושים באמת סדר בבלאגאן - יש המון דברים עקומים , אכיפה בחסר רציני מאוד אשר מובילה לייאוש.
המון עבירות צווארון לבן באופן יחסי למדינה כל כך קטנה - כך נדמה לי...
ראשי רשויות מקומיות ובכלל הרשויות עצמן נגועות בשחיטות ענפה , מערכת משפט מקרטעת בלשון המעטה וקורסת התחת העומס , למעשה אין מספיק בתי סוהר על מנת לטפל בסוגיה הנל.
המחירים כאן יקרים מאוד בכל קטגוריה כמעט שניתן להעלות על הדעת. ושלא אתחיל לדבר על הדירה הנכספת ! .
גם פה ישראל נראה לי נמצאת רגע לפני בלאגאן , אבל האפטיות הלא הגיונית שלנו מונעת את זה. כולם עם הלשון בחוץ ורועדים מאירן וממה שהולך סביבנו והתקשורת לא מרחמת עלינו לרגע ומפמפמת בלי סוף איומים לקיומנו ולחץ על מה יהיה מחר..... ולמעשה אנחנו במלחמה שקטה נגד אירן , מפציצים מעכבים ולוחצים - גם לזה יהיה סוף מתי שהוא.....וזה יעלה ביוקר ככל הנראה.
תקופה מאוד מורכבת מלאה ברגעים לפני פיצוץ , הכל נפיץ ברמה לא נורמלית - אני אפילו יהמר שהשעון האטומי יזוז בינואר לרמה של 1 לחצות.
ישראל אשכרה מתנהלת כמו דיקטטורה מבולגנת במסווה של דמוקרטיה או שאני לא רואה את זה נכון ?
מישהו יכול להראות לי קצת חיובי אני אשמח. קצת אופטימיות לא תזיק לי כרגע .
ביבי שליט יחיד כבר עשור , ניכס לעצמו תיקים שר בממשלה בעלי משמעות גדולה מאוד. ולמעשה פעל כמו אחרון הדיקטטורים המודרניים ובאלגנטיות מרשימה אפילו.
יוקר המחייה גדול מאוד וברמה בלתי נסבלת , החוקים כאן לא עושים באמת סדר בבלאגאן - יש המון דברים עקומים , אכיפה בחסר רציני מאוד אשר מובילה לייאוש.
המון עבירות צווארון לבן באופן יחסי למדינה כל כך קטנה - כך נדמה לי...
ראשי רשויות מקומיות ובכלל הרשויות עצמן נגועות בשחיטות ענפה , מערכת משפט מקרטעת בלשון המעטה וקורסת התחת העומס , למעשה אין מספיק בתי סוהר על מנת לטפל בסוגיה הנל.
המחירים כאן יקרים מאוד בכל קטגוריה כמעט שניתן להעלות על הדעת. ושלא אתחיל לדבר על הדירה הנכספת ! .
גם פה ישראל נראה לי נמצאת רגע לפני בלאגאן , אבל האפטיות הלא הגיונית שלנו מונעת את זה. כולם עם הלשון בחוץ ורועדים מאירן וממה שהולך סביבנו והתקשורת לא מרחמת עלינו לרגע ומפמפמת בלי סוף איומים לקיומנו ולחץ על מה יהיה מחר..... ולמעשה אנחנו במלחמה שקטה נגד אירן , מפציצים מעכבים ולוחצים - גם לזה יהיה סוף מתי שהוא.....וזה יעלה ביוקר ככל הנראה.
תקופה מאוד מורכבת מלאה ברגעים לפני פיצוץ , הכל נפיץ ברמה לא נורמלית - אני אפילו יהמר שהשעון האטומי יזוז בינואר לרמה של 1 לחצות.
ישראל אשכרה מתנהלת כמו דיקטטורה מבולגנת במסווה של דמוקרטיה או שאני לא רואה את זה נכון ?
מישהו יכול להראות לי קצת חיובי אני אשמח. קצת אופטימיות לא תזיק לי כרגע .
קייב, אוקראינה. ערב חג הסוכות תרע"ו, בדיוק לפני תשעים שנה. מושל מחוז קייב באותם ימים היה הגנרל דרנטלן, שהיה ממוצא גרמני ושונא-ישראל.
זמן-מה לפני חג-הסוכות חיפש הגנרל דרך להציק ליהודים המתגוררים במחוזו. הוא ידע כי בחג-הסוכות היהודים נוהגים לשבת ולסעוד בסוכות שהקימו בחצרות בתיהם. לאחר מחשבה ממושכת והתייעצות עם חבר מרעיו הגה רעיון מרושע.
כשבוע לפני החג פרסם הגנרל פקודה האוסרת להקים סוכות על אדמת קייב והמחוז. הנימוק הרשמי לכך היה - חשש מדליקות. ללשון הפקודה צורף איום ב"עונשים חמורים" שיינקטו כנגד מפיריה. איכרי הסביבה אף נצטוו, בצו נפרד, שלא להכניס עצים וסכך לקייב בעת הקרובה.
העיר קייב הייתה כמרקחה. הנשמע כדבר הזה?! לבטל מעם-ישראל את מצוות סוכה?!
עוד באותו היום התארגנה משלחת שתדלנים נכבדה, שבה העשיר ברודסקי, העסקן זלוטופולסקי ועורך-הדין קופרניק. השלושה ביקשו פגישה דחופה עם מושל המחוז. אולם הגנרל דרנטלן, שניחש את מטרת הפגישה הדחופה, סירב לקבלם ודחה אותם בקש.
ההתמרמרות הייתה גדולה. הדעה הרווחת הייתה שאסור להיכנע לגזרה זו. אך גם להפר אותה אי-אפשר. סוכות אי-אפשר להקים בחדרי-חדרים ולהסתירן מעין רואים. שוטרי העיר הגבירו את פיקוחם, וכל פעולה שנחשדה בעיניהם כהכנה להקמת סוכות, סיכלוה מיד.
עשירי קייב ונכבדיה היהודים התאספו לטכס עצה. לפתע הבריק רעיון מקורי במוחו של אחד המשתתפים, מנהל חברת הספנות המקומית, מרגולין שמו. "הרבה אויות שטות על נהר הדנייפר", אמר. "על סיפונה של אחת האניות נקים סוכה גדולה, ותושבי העיר יוזמנו לסעוד בה את סעודותיהם!".
עורך-הדין קופרניק חיווה את דעתו כי בהתחכמות זו לא יהיה משום הפרה של פקודת המושל, שכן הוא אסר להקים סוכות על אדמת קייב והמחוז, אך לא על המים. ההבדל בין שתי הפעולות אף הגיוני ומנומק היטב, שכן סיבת האיסור - החשש מהתפרצות דליקות – איננה קיימת על המים.
משתתפי האספה התלהבו מהרעיון והחליטו לשמור עליו בסוד גמור, כדי שלא ידלוף ויגיע לאוזני הגנרל, אשר ללא-ספק יעשה הכול להכשילו. יומיים לפני החג הוכשר מקום על אחת האניות, להקמת שתי סוכות ענקיות. סוכה אחת הוקמה על סיפון המחלקה הראשונה, והיא נועדה לעשירי העיר. סוכה נוספת הוקמה על סיפון המחלקה השנייה, לכל שאר תושבי העיר.
הסוכות הוקמו בהידור רב וברוב פאר. צוות האנייה הכשיר את המטבח, והוכן מזון בשפע לכל האורחים הצפויים להגיע. מרגולין הודיע כי הסעודות יוגשו חינם אין-כסף לכל מי שיבוא לקיים את מצוות החג.
התחכמותם של יהודי קייב נשמרה בסוד עד ערב החג ממש. או-אז נפוצה השמועה על הסוכות השטות, שהוקמו על אחת האניות. יהודי העיר הוזמנו בהמוניהם לבוא בערב אל הנהר ולקיים את מצוות הישיבה בסוכה.
שעות אחדות לפני החג גילו שוטרי קייב את האונייה עם הסוכות שעליה. השוטרים שפשפו את עיניהם בתדהמה והיו חסרי-אונים. ההוראות שבידיהם לא נגעו לנעשה על מי הדנייפר. גם לא הייתה להם כל עילה להורות על פירוק הסוכות, שהרי שום סכנת דליקה לא נשקפה מהן.
מפקד המשטרה אץ-רץ אל המושל ודיווח לו על ההתפתחות המפתיעה, שאיש מהם לא חזה אותה מראש. הגנרל דרנטלן התקשה להאמין למשמע אוזניו, וביקש לראות במו-עיניו את הסוכות שהוקמו על הנהר.
הערב ירד והמוני יהודי קייב החלו לזרום לעבר נהר הדנייפר, כדי לקיים את המצווה ולחוג את החג כדת וכדין. בתוך הסוכות נערכו הסעודות בשמחה יתרה.
לפתע עבר הקול בשתי הסוכות – "דרנטלן בא". הגנרל לא ידע את נפשו מרוב חימה. הוא איים לשלוח את הנוכחים לערבות סיביר.
באותו רגע התרומם רב העיר מלוא קומתו וביקש את רשות הדיבור. "אדוני הגנרל, המושל הנכבד!", פתח הרב ואמר. "יהיה ברור לו, כי אין דבר המסוגל להעביר את היהודים על דתם. בכל העולם כולו לא נמצא הכוח לעקור מליבנו את מצוות התורה שקיבלנו מבורא העולם לפני אלפי שנים. תורתנו הקדושה מורה לנו לשבת בסוכה, ועל-אף היותנו בגלות קרוב לאלפיים שנה, לא נטשנו ולא ניטוש את הוראותיה".
המושל שמע את דברי הרב בתשומת-לב. בגמר דבריו הנרגשים הושיט המושל את ידו ולחץ את ידו של הרב. לאחר מכן עזב את המקום, ועמו כל השוטרים שנלוו אליו.
אותו חג סוכות נחוג על-ידי יהודי קייב בשמחה יתרה. הם חגגו את חג-הסוכות וחגגו גם את ניצחונם המתוק על מי שביקשו לעקור מהם את המצווה ונכשלו כישלון חרוץ.
מאותו יום נהפך ליבו של המושל לטובה והוא חדל מלהציק ליהודים. גם גזרות אחרות שהטיל עליהם בעבר, ביטל.
מזל טוב לרוה"מ שלנו, הרבה בריאות , נחת ואורך ימים. מי יתן ותחזקנה ידיך אל מול האתגרים השונים, מבית ומחוץ.
המשך להוביל בגאון ובחכמה את עם ישראל.
מזל טוב ועד 120!
המשך להוביל בגאון ובחכמה את עם ישראל.
מזל טוב ועד 120!
מתה צרפת מתה הרפובליקה.
France died.
אני מוסלמית צרפתית עם כיסוי ראש, אם אני מפריעה לכם , אתם מוזמנים לעזוב את המדינה שלי.
Mon pays
Died France died Republic.
I am a French Muslim with a headdress, if I interrupt you, you are welcome to leave my country.
.
.
![]()
France died.
אני מוסלמית צרפתית עם כיסוי ראש, אם אני מפריעה לכם , אתם מוזמנים לעזוב את המדינה שלי.
Mon pays
Died France died Republic.
I am a French Muslim with a headdress, if I interrupt you, you are welcome to leave my country.
.
.
שלום למאיר שמגר.
1925-2019
סיפור חייו ופועלו של מאיר שמגר זכה, בצדק, לכל כך הרבה סיכומים ופירוטים, בכל מדיום אפשרי, שאינני מרגישה צורך או רצון להוסיף על כך.
רציתי רק להיפרד. לא מדמות המופת הענקית שלו בעולם המאבק למדינה והנחת היסודות למשפטה - שאני שותפה להערכה העצומה אליה. אלא אישית. זכיתי לעבוד לא מעט עם ומול מאיר שמגר, בעיקר בשנים שאחרי פרישתו מכס המשפט. לשוחח אתו שיחות ארוכות וקצרות. להתייעץ אתו בנושאים בהם עסקתי. ואני נושאת אתי את העבודה והמפגשים האלה, על כל פניהם, ציבוריים יותר או פחות, בחיבה ובהערכה עצומה לאיש ולדמותו. למרות שבעניינים לא מעטים אנחנו שונים מאוד בגישה הכללית ובעמדות ספציפיות. כי, כמו ביחסים עם כל אדם גדול ורב-פנים, כשיש אתו מחלוקת - היא יורדת לעומק גדול במיוחד.
גם אני מרגישה אבידה גדולה. הוא הביא לעולם המשפט והחברה והתרבות שלנו דברים שאיש אינו מייצג כמוהו. הם חסרים לנו מאוד בשנים האחרונות, והאובדן וההעדר רק גדלים כשהוא כבר לא איתנו.
אז רק כמה נקודות. בלי סדר חשיבות או משמעותיות. שכולן קשורות לעובדה שהממלכתיות והמסירות של האיש לישראל כמדינתו של העם היהודי אבל גם כמדינת חוק הוגנת, הגונה, מעוררת השראה, מתרחקת משחיתות, ושומרת על זכויות האדם לא ידעה גבולות. ובכל מעשיו והגותו הוא הציג גרסה משפיעה וייחודית לאפשרות ולחיוניות של השילוב הזה, על כל מרכיביו הלפעמים מנוגדים, ולמחירים הגדולים מאוד - אישיים ומערכתיים - שהוא היה מוכן לשלם לצורך קיומו ושגשוגו.
שמגר היה מפקד ומחנך ומעצב מערכות כי הבין שמערכות בריאות הן תנאי הכרחי לחינוך ולצמיחה של פרטים ושל חברה בריאה. כך לגבי מערכת המשפט וכך לגבי מערכת המנהל הציבורי. וכך גם בצבא. הכללים צריכים להיות נכונים וידועים. המערכת צריכה להיות ערוכה לתפקידיה. והמפקדים או המנהלים צריכים להבטיח הפנמה של הנורמות ועמידה בדרישותיהן. אישית ומקצועית. וזו האחריות העליונה של מי שמופקד על מערכת. הוא לא היה "סחבק". הוא היה מנהיג. וכמנהיג וכאחראי לא עסק רק בחזון גדול אלא גם בפרטים הקטנים ביותר. ובנושא הזה הוא הרגיש נסיגה בישראל. והוא הצר עליה מאוד.
אז הוא אכן היה האחראי לכך שבצה"ל היו מוכנים ארגזים עם התשתית המשפטית המדוייקת והמיידית לכיבוש יו"ש וסיני. וכפצ"ר וכשופט המשיך להיות מי שעיצב בצורה החוזקה ביותר את הנורמות שישראל מחילה על השטחים עד היום. גדעון לוי סבור כי בלעדיו הכיבוש לא היה שורד. https://www.haaretz.co.il/opinions/... אני לא בטוחה. נכון שהלגיטימציה של הכיבוש בסעיני הציבור בישראל היא תנאי הכרחי להמשך קיומו - אבל הכוחות הפועלים להנציחה גדולים מהכנה משפטית. לתיאור העוצמתי ביותר של תרומתו בשטח הזה ראו הסרט הדוקומנטרי והחזק "שלטון החוק". https://www.thelawfilm.com/heb/#!/t... הסרט חושף הן את המורכבות של המצב, והן את העוצמה האישית הנדירה של שמגר, שהמשיך גם שם לחשוב שהמידה החיונית ביותר לניהול כיבוש מתמשך היא תפיסה פורמלית למדיי של שלטון החוק, למרות שכלל לא ברור שהנחות היסוד של חוק פועל כהלכה קיימת במציאות של כיבוש מתמשך.
גם בנושא מערכות אכיפת החוק הוא ייצג שניות דומה. לא היה איש כמוהו שהיה מוכן להגן על המערכת מפני אבדן אמון בה. הוא רתם לתפקיד את כל יוקרתו האישית והמערכתית. גם אם המשמעות הייתה לצמצם מתן הזדמנות למשפט חוזר גם אם נראה היה שהיו בעיות משמעותיות בפעולת המשטרה והפרקליטות. או לאפשר חנינה לפני כתב אישום בפרשת אוטובוס 300. אבל הוא היה גם מקפיד כלפי פנים בניסיון להבטיח פעולה נכונה והוגנת של חברי המערכות לאכיפת חוק. בדומה, הוא היה ביקורתי כלפי חלק מהחלטות בית המשפט בזמנו ובעיקר לאחר פרישתו, ולעתים השמיע אותה בזהירות - אבל תמיד נרתם להגן על המערכת עצמה.
כך היה גם כאשר ישבנו יחד בוועדה שמונתה אחרי פרשת בר-און חברון להתמודד עם דרך המינוי והפעולה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. למדתי הרבה מאוד מהתהליך. שמגר היה נשוא פנים ומכבד ומקשיב - אבל היו לו דעות נחרצות. הדוח משקף אותן במידה רבה גם כי הוא היה איש עבודה וחרוץ ומיהר להגיש לאישורנו טיוטה מפורטת של הדו"ח. הוא ידע שתפקיד הוועדה הוא לתת לגיטימציה לתפקיד שהאמון בו נחלש. וכך הוא עשה. הוא לא קיבל חלק מההרחבות לגבי תפקיד היועץ המשפטי שנהגו בפסיקה ובספרות, ובמובן מסוים חזר לניסוחים ישנים יותר של וועדת אגרנט - אבל עמד על העקרון שהתפקיד לא יפוצל כדי לשמור על עוצמתו. כך הן לגבי ההצעה להפריד בין תפקריד הייעוץ לתפקיד התובע הכללי והן לגבי ההפרדה בין היועץ המשפטי לממשלה ולכנסת. פגשתי איתו על מנת לדון בכמה הסתייגויות שהיו לו. הוא הקשיב בנימוס ואף שינה ניסוחים אבל העיקר נשאר בעינו. הוא אף השכיל לנהל את עבודת הוועדה כך שהמלצותיה התקבלו פה אחד (למרות דעת יחיד שבה כללתי כמה הסתייגויות). היום אני חוששת שזו היתה הזדמנות לשינוי חשוב שהוחמצה. אבל אולי זו לא באמת היתה הזדמנות כזאת. שמגר היה יותר מדי איש המערכת. הוא לא היה נותן יד לשינויים מהסוג שנדרש בה.
כשיהיה רצון פוליטי (למשל בנושא היועץ המשפטי לכנסת) הדבר בוצע. לגבי היועץ המשפטי לממשלה - המלאכה עדיין מחכה. כולנו משלמים את המחיר של תפקיד שיש בו הרבה מאוד מתחים פנימיים מובנים. כולל מי שממלאים את התפקיד החיוני והחשוב הזה.
ישבתי בוועדה הראשונה שבחרה יועץ משפטי לממשלה על פי המלצות וועדת שמגר שאומצו בידי הממשלה. התייעצתי הרבה עם מאיר שמגר. כאחד היועצים המשפטיים המכוננים בהיסטוריה - היתה לו תפיסה מצויינת של התפקיד והנדרש ממנו. הוא הבין שלא די להיות משפטן מובהק אלא חייבים להיות גם מנהלי מערכות מורכבות ומגוונות כדי להצליח בו. אדם צריך כושר עבודה ענקי, ויכולת לראות הן חזון והן תמונה כוללת וגם את ההחלטות הקטנות. הוא נאה דרש וקיים - ורצה להבטיח שהתפקיד יוכל לשמר את העוצמה ואת היכולת. דומה שלא ברור אם המאמץ הזה יצלח.
התייעצתי איתו הרבה, בדיסקרטיות גמורה, כאשר ישבתי בוועדת וינוגרד. כאשר וועדת אדמוני התפרקה אף ניסיתי - ללא הצלחה - לשכנעו לשבת בראש הוועדה שהוקמה. עצותיו היו תמיד ענייניות והיה ברור שהוא מכיר היטב את הסוגיות שוועדות חקירה בנושאים כאלה מתמודדות איתן (הוא היה - כמו וינוגרד עצמו - יו"ר של כמה וכמה וועדות כאלה, כולל הוועדה שבחנה את רצח רבין ואת הטבח במערכת המכפלה).
בוועדת וינוגרד כללנו פרק על עסקאות להחלפת שבויים (בין השאר מפני שמלחמת לבנון השנייה התחילה מהתקפה וחטיפה של משתתפי סיור בגבול הצפון, אחרי איומים חוזרים כי זו אכן תכנית הפעולה של חזבאללה). כאשר וועדת שמגר בנושא מו"מ על חילופי שבויים ישבה על המדוכה, השופט וינוגרד ואני הופענו בפניה. זה היה דיון מטלטל, כצפוי. השופט וינוגרד שיתף בכמה מלקחיו מהוועדות בנושא רון ארד שהוא כיהן בהן כיו"ר. הדיון הרציני והנוקב שיקף שוב את השניות בין הרצון לשמור על נורמות של הוגנות ושלטון חוק - אבל גם לצמצם את החשש להיגררות פופוליסטית אחרי עסקות חליפין שנויות במחלוקת. ובעיקר את הקושי לתרגם את האיזון החומקני הזה לשפה של כללים מחייבים המנחים פעולתה של ממשלה כאשר היא מתמודת עם מצבים של שבויים או גוויות הנתונים בשביו של אויב נחוש. לא פלא שהממשלה איננה ממהרת לאמץ את ההמלצות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
ואחרון וטיפוסי מאוד: הייתי שותפה בשלבים הראשונים של מפעל החוקה של המכון לדמוקרטיה בראשות שמגר. המשכתי לצפות בו מבחוץ גם לאחר שפרשתי ממנו. שמגר היה המנהיג המושלם למהלך הזה. הרצון שלו בחוקה למדינת ישראל היה ברור ונחוש. הוא רצה מסגרת חוקתית מחייבת שתגן על המערכות החיוניות מפני שינוי חפוז. הוא רצה מחוייבות מוצהרת לתפיסת השלטון כנאמנות כלפי הציבור והחברה. הוא רצה מערכת חזקה שלן בלמים ואיזונים על כוח השלטון. והוא רצה שאלה ישרתו את החזון המורכב של ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" ברוח ההכרזה על הקמת המדינה. הוא שילב בין יכולת ורצון לתת למטרות החוקה ולחיוניות שלה בסיס עיוני השוואתי. וגם לרצון ציבורי-פוליטי לתרום ככל שיוכל לעיגון חוקתי הן של חזון המדינה והן של מערכת הבלמים והאיזונים שלה. יהודית, דמוקרטית, ליברלית. כולם יחד וכל אחד לחוד. https://www.idi.org.il/books/5011
אז אחסר אותו מאוד. אהבתי את המכלול שלו. את הסקרנות ושמחת החיים ואהבת הטיולים וחיי המשפחה הפעילים והחמים ואת החריצות ואת המשמעת. את ההשכלה הרחבה מאוד של תלמיד גימנסיה אירופית - לצד ההיסטוריה של מאבק, ושבי, ובריחות. את התרומה האדירה להקמת מערכת המשפט - ואת העיניים שגם צחקו. את אהבת התרבות והג'אז ואת העובדה שגם עכשיו הוא שמר סוד על פעולותיו מימי המחתרת. איש איש.
ויש לי גם הכרת טובה. על הנדיבות שהוא תמיד הפגין כלפיי וכלפי בקשות העצה שלי. ועל האוטנטיות הפשוטה של מי שהיו לו עקרונות אבל ידע גם איך לפעול על מנת לקדם אותם ושזה כולל לפעמים נכונות לוותר.
ועל זה שהוא היה גיבור. דמות שנושאים אליה עיניים. דמות של מנהיג שראוי לשמו. שנשא את האחריות של המנהיגות הזאת היטב ובצורה מכובדת. אין עוד הרבה אנשים כאלה. זכינו וזכיתי אני.
1925-2019
סיפור חייו ופועלו של מאיר שמגר זכה, בצדק, לכל כך הרבה סיכומים ופירוטים, בכל מדיום אפשרי, שאינני מרגישה צורך או רצון להוסיף על כך.
רציתי רק להיפרד. לא מדמות המופת הענקית שלו בעולם המאבק למדינה והנחת היסודות למשפטה - שאני שותפה להערכה העצומה אליה. אלא אישית. זכיתי לעבוד לא מעט עם ומול מאיר שמגר, בעיקר בשנים שאחרי פרישתו מכס המשפט. לשוחח אתו שיחות ארוכות וקצרות. להתייעץ אתו בנושאים בהם עסקתי. ואני נושאת אתי את העבודה והמפגשים האלה, על כל פניהם, ציבוריים יותר או פחות, בחיבה ובהערכה עצומה לאיש ולדמותו. למרות שבעניינים לא מעטים אנחנו שונים מאוד בגישה הכללית ובעמדות ספציפיות. כי, כמו ביחסים עם כל אדם גדול ורב-פנים, כשיש אתו מחלוקת - היא יורדת לעומק גדול במיוחד.
גם אני מרגישה אבידה גדולה. הוא הביא לעולם המשפט והחברה והתרבות שלנו דברים שאיש אינו מייצג כמוהו. הם חסרים לנו מאוד בשנים האחרונות, והאובדן וההעדר רק גדלים כשהוא כבר לא איתנו.
אז רק כמה נקודות. בלי סדר חשיבות או משמעותיות. שכולן קשורות לעובדה שהממלכתיות והמסירות של האיש לישראל כמדינתו של העם היהודי אבל גם כמדינת חוק הוגנת, הגונה, מעוררת השראה, מתרחקת משחיתות, ושומרת על זכויות האדם לא ידעה גבולות. ובכל מעשיו והגותו הוא הציג גרסה משפיעה וייחודית לאפשרות ולחיוניות של השילוב הזה, על כל מרכיביו הלפעמים מנוגדים, ולמחירים הגדולים מאוד - אישיים ומערכתיים - שהוא היה מוכן לשלם לצורך קיומו ושגשוגו.
שמגר היה מפקד ומחנך ומעצב מערכות כי הבין שמערכות בריאות הן תנאי הכרחי לחינוך ולצמיחה של פרטים ושל חברה בריאה. כך לגבי מערכת המשפט וכך לגבי מערכת המנהל הציבורי. וכך גם בצבא. הכללים צריכים להיות נכונים וידועים. המערכת צריכה להיות ערוכה לתפקידיה. והמפקדים או המנהלים צריכים להבטיח הפנמה של הנורמות ועמידה בדרישותיהן. אישית ומקצועית. וזו האחריות העליונה של מי שמופקד על מערכת. הוא לא היה "סחבק". הוא היה מנהיג. וכמנהיג וכאחראי לא עסק רק בחזון גדול אלא גם בפרטים הקטנים ביותר. ובנושא הזה הוא הרגיש נסיגה בישראל. והוא הצר עליה מאוד.
אז הוא אכן היה האחראי לכך שבצה"ל היו מוכנים ארגזים עם התשתית המשפטית המדוייקת והמיידית לכיבוש יו"ש וסיני. וכפצ"ר וכשופט המשיך להיות מי שעיצב בצורה החוזקה ביותר את הנורמות שישראל מחילה על השטחים עד היום. גדעון לוי סבור כי בלעדיו הכיבוש לא היה שורד. https://www.haaretz.co.il/opinions/... אני לא בטוחה. נכון שהלגיטימציה של הכיבוש בסעיני הציבור בישראל היא תנאי הכרחי להמשך קיומו - אבל הכוחות הפועלים להנציחה גדולים מהכנה משפטית. לתיאור העוצמתי ביותר של תרומתו בשטח הזה ראו הסרט הדוקומנטרי והחזק "שלטון החוק". https://www.thelawfilm.com/heb/#!/t... הסרט חושף הן את המורכבות של המצב, והן את העוצמה האישית הנדירה של שמגר, שהמשיך גם שם לחשוב שהמידה החיונית ביותר לניהול כיבוש מתמשך היא תפיסה פורמלית למדיי של שלטון החוק, למרות שכלל לא ברור שהנחות היסוד של חוק פועל כהלכה קיימת במציאות של כיבוש מתמשך.
גם בנושא מערכות אכיפת החוק הוא ייצג שניות דומה. לא היה איש כמוהו שהיה מוכן להגן על המערכת מפני אבדן אמון בה. הוא רתם לתפקיד את כל יוקרתו האישית והמערכתית. גם אם המשמעות הייתה לצמצם מתן הזדמנות למשפט חוזר גם אם נראה היה שהיו בעיות משמעותיות בפעולת המשטרה והפרקליטות. או לאפשר חנינה לפני כתב אישום בפרשת אוטובוס 300. אבל הוא היה גם מקפיד כלפי פנים בניסיון להבטיח פעולה נכונה והוגנת של חברי המערכות לאכיפת חוק. בדומה, הוא היה ביקורתי כלפי חלק מהחלטות בית המשפט בזמנו ובעיקר לאחר פרישתו, ולעתים השמיע אותה בזהירות - אבל תמיד נרתם להגן על המערכת עצמה.
כך היה גם כאשר ישבנו יחד בוועדה שמונתה אחרי פרשת בר-און חברון להתמודד עם דרך המינוי והפעולה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. למדתי הרבה מאוד מהתהליך. שמגר היה נשוא פנים ומכבד ומקשיב - אבל היו לו דעות נחרצות. הדוח משקף אותן במידה רבה גם כי הוא היה איש עבודה וחרוץ ומיהר להגיש לאישורנו טיוטה מפורטת של הדו"ח. הוא ידע שתפקיד הוועדה הוא לתת לגיטימציה לתפקיד שהאמון בו נחלש. וכך הוא עשה. הוא לא קיבל חלק מההרחבות לגבי תפקיד היועץ המשפטי שנהגו בפסיקה ובספרות, ובמובן מסוים חזר לניסוחים ישנים יותר של וועדת אגרנט - אבל עמד על העקרון שהתפקיד לא יפוצל כדי לשמור על עוצמתו. כך הן לגבי ההצעה להפריד בין תפקריד הייעוץ לתפקיד התובע הכללי והן לגבי ההפרדה בין היועץ המשפטי לממשלה ולכנסת. פגשתי איתו על מנת לדון בכמה הסתייגויות שהיו לו. הוא הקשיב בנימוס ואף שינה ניסוחים אבל העיקר נשאר בעינו. הוא אף השכיל לנהל את עבודת הוועדה כך שהמלצותיה התקבלו פה אחד (למרות דעת יחיד שבה כללתי כמה הסתייגויות). היום אני חוששת שזו היתה הזדמנות לשינוי חשוב שהוחמצה. אבל אולי זו לא באמת היתה הזדמנות כזאת. שמגר היה יותר מדי איש המערכת. הוא לא היה נותן יד לשינויים מהסוג שנדרש בה.
כשיהיה רצון פוליטי (למשל בנושא היועץ המשפטי לכנסת) הדבר בוצע. לגבי היועץ המשפטי לממשלה - המלאכה עדיין מחכה. כולנו משלמים את המחיר של תפקיד שיש בו הרבה מאוד מתחים פנימיים מובנים. כולל מי שממלאים את התפקיד החיוני והחשוב הזה.
ישבתי בוועדה הראשונה שבחרה יועץ משפטי לממשלה על פי המלצות וועדת שמגר שאומצו בידי הממשלה. התייעצתי הרבה עם מאיר שמגר. כאחד היועצים המשפטיים המכוננים בהיסטוריה - היתה לו תפיסה מצויינת של התפקיד והנדרש ממנו. הוא הבין שלא די להיות משפטן מובהק אלא חייבים להיות גם מנהלי מערכות מורכבות ומגוונות כדי להצליח בו. אדם צריך כושר עבודה ענקי, ויכולת לראות הן חזון והן תמונה כוללת וגם את ההחלטות הקטנות. הוא נאה דרש וקיים - ורצה להבטיח שהתפקיד יוכל לשמר את העוצמה ואת היכולת. דומה שלא ברור אם המאמץ הזה יצלח.
התייעצתי איתו הרבה, בדיסקרטיות גמורה, כאשר ישבתי בוועדת וינוגרד. כאשר וועדת אדמוני התפרקה אף ניסיתי - ללא הצלחה - לשכנעו לשבת בראש הוועדה שהוקמה. עצותיו היו תמיד ענייניות והיה ברור שהוא מכיר היטב את הסוגיות שוועדות חקירה בנושאים כאלה מתמודדות איתן (הוא היה - כמו וינוגרד עצמו - יו"ר של כמה וכמה וועדות כאלה, כולל הוועדה שבחנה את רצח רבין ואת הטבח במערכת המכפלה).
בוועדת וינוגרד כללנו פרק על עסקאות להחלפת שבויים (בין השאר מפני שמלחמת לבנון השנייה התחילה מהתקפה וחטיפה של משתתפי סיור בגבול הצפון, אחרי איומים חוזרים כי זו אכן תכנית הפעולה של חזבאללה). כאשר וועדת שמגר בנושא מו"מ על חילופי שבויים ישבה על המדוכה, השופט וינוגרד ואני הופענו בפניה. זה היה דיון מטלטל, כצפוי. השופט וינוגרד שיתף בכמה מלקחיו מהוועדות בנושא רון ארד שהוא כיהן בהן כיו"ר. הדיון הרציני והנוקב שיקף שוב את השניות בין הרצון לשמור על נורמות של הוגנות ושלטון חוק - אבל גם לצמצם את החשש להיגררות פופוליסטית אחרי עסקות חליפין שנויות במחלוקת. ובעיקר את הקושי לתרגם את האיזון החומקני הזה לשפה של כללים מחייבים המנחים פעולתה של ממשלה כאשר היא מתמודת עם מצבים של שבויים או גוויות הנתונים בשביו של אויב נחוש. לא פלא שהממשלה איננה ממהרת לאמץ את ההמלצות: https://www.ynet.co.il/articles/0,7...
ואחרון וטיפוסי מאוד: הייתי שותפה בשלבים הראשונים של מפעל החוקה של המכון לדמוקרטיה בראשות שמגר. המשכתי לצפות בו מבחוץ גם לאחר שפרשתי ממנו. שמגר היה המנהיג המושלם למהלך הזה. הרצון שלו בחוקה למדינת ישראל היה ברור ונחוש. הוא רצה מסגרת חוקתית מחייבת שתגן על המערכות החיוניות מפני שינוי חפוז. הוא רצה מחוייבות מוצהרת לתפיסת השלטון כנאמנות כלפי הציבור והחברה. הוא רצה מערכת חזקה שלן בלמים ואיזונים על כוח השלטון. והוא רצה שאלה ישרתו את החזון המורכב של ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" ברוח ההכרזה על הקמת המדינה. הוא שילב בין יכולת ורצון לתת למטרות החוקה ולחיוניות שלה בסיס עיוני השוואתי. וגם לרצון ציבורי-פוליטי לתרום ככל שיוכל לעיגון חוקתי הן של חזון המדינה והן של מערכת הבלמים והאיזונים שלה. יהודית, דמוקרטית, ליברלית. כולם יחד וכל אחד לחוד. https://www.idi.org.il/books/5011
אז אחסר אותו מאוד. אהבתי את המכלול שלו. את הסקרנות ושמחת החיים ואהבת הטיולים וחיי המשפחה הפעילים והחמים ואת החריצות ואת המשמעת. את ההשכלה הרחבה מאוד של תלמיד גימנסיה אירופית - לצד ההיסטוריה של מאבק, ושבי, ובריחות. את התרומה האדירה להקמת מערכת המשפט - ואת העיניים שגם צחקו. את אהבת התרבות והג'אז ואת העובדה שגם עכשיו הוא שמר סוד על פעולותיו מימי המחתרת. איש איש.
ויש לי גם הכרת טובה. על הנדיבות שהוא תמיד הפגין כלפיי וכלפי בקשות העצה שלי. ועל האוטנטיות הפשוטה של מי שהיו לו עקרונות אבל ידע גם איך לפעול על מנת לקדם אותם ושזה כולל לפעמים נכונות לוותר.
ועל זה שהוא היה גיבור. דמות שנושאים אליה עיניים. דמות של מנהיג שראוי לשמו. שנשא את האחריות של המנהיגות הזאת היטב ובצורה מכובדת. אין עוד הרבה אנשים כאלה. זכינו וזכיתי אני.
*במים לא נטבע, באש לא נישרף*
שמחת תורה תש"ל.
הוא התבונן באדם שרוקד מולו כאילו אין שום דאגות בעולם. רגליו נוקשות בקצב שרק נפשו יכולה להפיק. הוא נראה כלהבה מפזזת בעולם עוד ועוד, שואפת למקום שמעבר למקום שאי פעם ידע. "וואו", חשב הנער לעצמו, "כיצד הוא מסוגל להיות כל כך שמח?"
"מי מסוגל?"
מופתע, בן הארבע עשרה לא הבחין שהוא שאל את השאלה בקול רם.
"מי?" חזר אביו על השאלה.
"היהודי הזה", הנער הצביע על הרקדן הנלהב. "הוא בוודאי האדם הכי שמח בעולם".
וכשאביו מפנה את ראשו לראות לאן בנו מצביע, הוא רואה את היהודי בעל הזקן השחור שחמישה ילדים נגררים אחריו, עיניו מתמלאות בדמעות והוא נאנח. "יהודי זה איבד את אשתו הצעירה (ראשא) רק לפני שישה ימים".
"אבל אם כן, איך הוא יכול להיות שמח כל כך ולרקוד כך?"
"משום שהיום שמחת תורה וזו מצווה לרקוד ולשמוח. זה מה שיהודי עושה; זה מה שחסיד אמיתי עושה".
השנה היתה תש"ל. ביום השני של חג הסוכות, אבי ע"ה, חסיד צעיר ותוסס בן 42 איבד את אשתו - אמי ע"ה ממחלת הלוקמיה רח"ל.
כפי שהונהג על ידי הרבי, בכל שנה בשמחת תורה, מאות חסידים צועדים למקומות קרובים ורחוקים, בכדי לחגוג עם יהודים בבתי כנסת במרחבי העיר ניו יורק. יהודי זה היה אחד מחסידים אלו. בכל שנה בשמחת תורה הוא נהג לקחת את ילדיו הרכים לבית כנסת קטן במזרח פלטבוש, מקום בו הם רקדו עם התורה, שמחו ושימחו ביחד עם בני הקהילה. באותה שנה, תש"ל, היהודי נהג אותו דבר. הסבתא של הילדים, אם-אשתו, הלבישה אותם בבגדים חגיגיים ושלחה אותם עם האב למזרח פלטבוש.
זה היה בבית כנסת זה, שהדיאלוג בין האב לבנו התרחש.
אחרי שהריקודים הסתיימו במזרח פלטבוש, האב הצעיר וילדיו צעדו חזרה לקראון הייטס. הוא הביא את הצעירים שבילדים הביתה, לסבתם, ומיהר ל-770, שם התוועד הרבי במשך מספר שעות, דן בצדדים המורכבים של שמחת תורה ו'הקפות'. הפארבריינגען כלל מספר שיחות שכל אחת מהן נחתמה בניגון. החסיד אשר אודותיו אנו מספרים, היה זה שהתחיל את הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי.
בית המדרש ב-770 בשדרות איסטרן פארקוויי היה מלא עד התקרה; אנשים נתלו בספסלי היציע ובקורות שונים, כפי שהם נתלו בכל מילה של הרבי. כשהרבי סיים חלק אחד מהשיחה, אנשים בקהל הביטו לכיוונו של האלמן הצעיר שיתחיל ניגון. מה שקרה לאחר מכן היה אחת החוויות הדרמטיות ביותר בחייהם של אלו שהשתתפו בהתוועדות. דקה נדירה של אמת...
דרך הדממה של אלפי בני אדם, קול עדין, אם כי נחוש החל לשיר: "מי ואדיום ניע פאטונים, אי ואגניום ניע סגורים", מנגינה רוסית חסידית תוססת שמשמעה "במים לא נטבע, באש לא נישרף".
הרבי הביט אל החסיד במבט חודר, יודע, שאי אפשר לתארו.
לפתע, הרבי נעמד על רגליו, דוחף את הכיסא אחורנית בכזו עוצמה, עד שהכיסא כמעט נפל. ואז...
הרבי החל לרקוד במקומו, מתנועע מעלה ומטה, מתנדנד קדימה ואחור, בריכוז ועוצמה מדהימים. עדים מספרים שבכל השנים שהרבי רקד, הוא אף פעם – מעולם לא רקד בצורה כזו.
בעוד הרבי מניף בזרועותיו, מנצח על השירה, הקהל נהיה יותר ויותר משולהב, חוזר שוב ושוב על המילים "במים לא נטבע, באש לא נישרף; במים לא נטבע, באש לא נישרף". מהר יותר, מהר יותר הם חזרו על המילים, כמו בטראנס.
אנשים תיארו אחר כך את המראה הבלתי יאומן של אותו חסיד שברירי שלא מכבר חווה חורבן טראגי, מתנועע הלוך ושוב – מוקף בגלי אנשים המונהגים על ידי הרבי בעצמו – שרים: "במים לא נטבע, באש לא נישרף", שום דבר לא יוכל לכלות את רוחנו – כאילו שהקב"ה לא לקח את אשתו, כאילו שהוא האדם החי השמח ביותר.
כולם נמסו בשירה ובריקודים. השמחה והדמעות כולם התכנסו לתוך הריקוד; ריקוד שכבש את תמצית השמחה והכאב, ייסורים ואמונה - ליבת החיים בעצמם. באותו רגע כל דבר ושום דבר לא היה הגיוני. "במים לא נטבע ובאש לא נישרף"?
דקות אלו קפאו בזמן.
---
20 שנה מאוחר יותר:
הטלפון מצלצל במשרד ארגון הילדים "צבאות ה'" בקראון הייטס.
"הלו", אומר הקול בצידו השני של הקו. "קוראים לי כך וכך ואני מעוניין לממן תכנית לילדים לשמחת תורה".
"בוודאי", הוא נענה בשמחה. "אבל, אם יורשה לי לשאול, למה יש לך רצון לממן דווקא תכנית לילדים לשמחת תורה?"
"האמת היא שכאשר הייתי ילד, בכל שנה בשמחת תורה, אבי ואני נהגנו ללכת לחגוג בבית כנסת קטן במזרח פלטבוש. שנה אחת, כשהייתי כבן ארבע עשרה, צפיתי ברוקדים המועטים במעגל והבחנתי באדם אחד שנראה שמח במיוחד, כאילו שהכל בעולמו היה מושלם. עמדתי שם מרותק, תוהה כיצד הוא יכול לשדר כל כך הרבה שמחה.
"שאלתי את אבי והוא סיפר לי שחסיד זה איבד את אשתו באותו שבוע, ומשום שהוא חסיד אמיתי והתורה מצווה להיות שמח בשמחת תורה - הוא שמח. הדבר הרשים כל כך את מחשבתי, מחשבה של ילד בן ארבע עשרה, שיהודי מסוגל להדוף הצידה את כל הכאב והסבל ולהיות שמח, רק משום שזו מצווה – לא יאומן! – משום כך החלטתי לעזור לילדים לחגוג את שמחת החג הזה, שמחת תורה.
שמחת תורה תש"ל.
הוא התבונן באדם שרוקד מולו כאילו אין שום דאגות בעולם. רגליו נוקשות בקצב שרק נפשו יכולה להפיק. הוא נראה כלהבה מפזזת בעולם עוד ועוד, שואפת למקום שמעבר למקום שאי פעם ידע. "וואו", חשב הנער לעצמו, "כיצד הוא מסוגל להיות כל כך שמח?"
"מי מסוגל?"
מופתע, בן הארבע עשרה לא הבחין שהוא שאל את השאלה בקול רם.
"מי?" חזר אביו על השאלה.
"היהודי הזה", הנער הצביע על הרקדן הנלהב. "הוא בוודאי האדם הכי שמח בעולם".
וכשאביו מפנה את ראשו לראות לאן בנו מצביע, הוא רואה את היהודי בעל הזקן השחור שחמישה ילדים נגררים אחריו, עיניו מתמלאות בדמעות והוא נאנח. "יהודי זה איבד את אשתו הצעירה (ראשא) רק לפני שישה ימים".
"אבל אם כן, איך הוא יכול להיות שמח כל כך ולרקוד כך?"
"משום שהיום שמחת תורה וזו מצווה לרקוד ולשמוח. זה מה שיהודי עושה; זה מה שחסיד אמיתי עושה".
השנה היתה תש"ל. ביום השני של חג הסוכות, אבי ע"ה, חסיד צעיר ותוסס בן 42 איבד את אשתו - אמי ע"ה ממחלת הלוקמיה רח"ל.
כפי שהונהג על ידי הרבי, בכל שנה בשמחת תורה, מאות חסידים צועדים למקומות קרובים ורחוקים, בכדי לחגוג עם יהודים בבתי כנסת במרחבי העיר ניו יורק. יהודי זה היה אחד מחסידים אלו. בכל שנה בשמחת תורה הוא נהג לקחת את ילדיו הרכים לבית כנסת קטן במזרח פלטבוש, מקום בו הם רקדו עם התורה, שמחו ושימחו ביחד עם בני הקהילה. באותה שנה, תש"ל, היהודי נהג אותו דבר. הסבתא של הילדים, אם-אשתו, הלבישה אותם בבגדים חגיגיים ושלחה אותם עם האב למזרח פלטבוש.
זה היה בבית כנסת זה, שהדיאלוג בין האב לבנו התרחש.
אחרי שהריקודים הסתיימו במזרח פלטבוש, האב הצעיר וילדיו צעדו חזרה לקראון הייטס. הוא הביא את הצעירים שבילדים הביתה, לסבתם, ומיהר ל-770, שם התוועד הרבי במשך מספר שעות, דן בצדדים המורכבים של שמחת תורה ו'הקפות'. הפארבריינגען כלל מספר שיחות שכל אחת מהן נחתמה בניגון. החסיד אשר אודותיו אנו מספרים, היה זה שהתחיל את הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי.
בית המדרש ב-770 בשדרות איסטרן פארקוויי היה מלא עד התקרה; אנשים נתלו בספסלי היציע ובקורות שונים, כפי שהם נתלו בכל מילה של הרבי. כשהרבי סיים חלק אחד מהשיחה, אנשים בקהל הביטו לכיוונו של האלמן הצעיר שיתחיל ניגון. מה שקרה לאחר מכן היה אחת החוויות הדרמטיות ביותר בחייהם של אלו שהשתתפו בהתוועדות. דקה נדירה של אמת...
דרך הדממה של אלפי בני אדם, קול עדין, אם כי נחוש החל לשיר: "מי ואדיום ניע פאטונים, אי ואגניום ניע סגורים", מנגינה רוסית חסידית תוססת שמשמעה "במים לא נטבע, באש לא נישרף".
הרבי הביט אל החסיד במבט חודר, יודע, שאי אפשר לתארו.
לפתע, הרבי נעמד על רגליו, דוחף את הכיסא אחורנית בכזו עוצמה, עד שהכיסא כמעט נפל. ואז...
הרבי החל לרקוד במקומו, מתנועע מעלה ומטה, מתנדנד קדימה ואחור, בריכוז ועוצמה מדהימים. עדים מספרים שבכל השנים שהרבי רקד, הוא אף פעם – מעולם לא רקד בצורה כזו.
בעוד הרבי מניף בזרועותיו, מנצח על השירה, הקהל נהיה יותר ויותר משולהב, חוזר שוב ושוב על המילים "במים לא נטבע, באש לא נישרף; במים לא נטבע, באש לא נישרף". מהר יותר, מהר יותר הם חזרו על המילים, כמו בטראנס.
אנשים תיארו אחר כך את המראה הבלתי יאומן של אותו חסיד שברירי שלא מכבר חווה חורבן טראגי, מתנועע הלוך ושוב – מוקף בגלי אנשים המונהגים על ידי הרבי בעצמו – שרים: "במים לא נטבע, באש לא נישרף", שום דבר לא יוכל לכלות את רוחנו – כאילו שהקב"ה לא לקח את אשתו, כאילו שהוא האדם החי השמח ביותר.
כולם נמסו בשירה ובריקודים. השמחה והדמעות כולם התכנסו לתוך הריקוד; ריקוד שכבש את תמצית השמחה והכאב, ייסורים ואמונה - ליבת החיים בעצמם. באותו רגע כל דבר ושום דבר לא היה הגיוני. "במים לא נטבע ובאש לא נישרף"?
דקות אלו קפאו בזמן.
---
20 שנה מאוחר יותר:
הטלפון מצלצל במשרד ארגון הילדים "צבאות ה'" בקראון הייטס.
"הלו", אומר הקול בצידו השני של הקו. "קוראים לי כך וכך ואני מעוניין לממן תכנית לילדים לשמחת תורה".
"בוודאי", הוא נענה בשמחה. "אבל, אם יורשה לי לשאול, למה יש לך רצון לממן דווקא תכנית לילדים לשמחת תורה?"
"האמת היא שכאשר הייתי ילד, בכל שנה בשמחת תורה, אבי ואני נהגנו ללכת לחגוג בבית כנסת קטן במזרח פלטבוש. שנה אחת, כשהייתי כבן ארבע עשרה, צפיתי ברוקדים המועטים במעגל והבחנתי באדם אחד שנראה שמח במיוחד, כאילו שהכל בעולמו היה מושלם. עמדתי שם מרותק, תוהה כיצד הוא יכול לשדר כל כך הרבה שמחה.
"שאלתי את אבי והוא סיפר לי שחסיד זה איבד את אשתו באותו שבוע, ומשום שהוא חסיד אמיתי והתורה מצווה להיות שמח בשמחת תורה - הוא שמח. הדבר הרשים כל כך את מחשבתי, מחשבה של ילד בן ארבע עשרה, שיהודי מסוגל להדוף הצידה את כל הכאב והסבל ולהיות שמח, רק משום שזו מצווה – לא יאומן! – משום כך החלטתי לעזור לילדים לחגוג את שמחת החג הזה, שמחת תורה.
ביום הקדוש
הושענא רבה
*קול מבשר, מבשר ואומר*
*הושיעה את עמך וברך את נחלתך*
בערבו של *שמני עצרת ושמחת התורה*
וזאת הברכה אשר ברך משה
החותם של חודש תשרי
נשאב ברכה ושמחה עד בלי די
*יש לייקר במאוד את ה עשרים וארבע שעות של שמיני עצרת ושמחת התורה*
*בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים ובחביות בגשמיות וברוחניות*
*וזאת ע"י השמחה*
(מדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בשם אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע)
*בשפע גשמי ורוחני עד בלי די*
בריאות נחת וכל טוב
חג שמח
הושענא רבה
*קול מבשר, מבשר ואומר*
*הושיעה את עמך וברך את נחלתך*
בערבו של *שמני עצרת ושמחת התורה*
וזאת הברכה אשר ברך משה
החותם של חודש תשרי
נשאב ברכה ושמחה עד בלי די
*יש לייקר במאוד את ה עשרים וארבע שעות של שמיני עצרת ושמחת התורה*
*בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים ובחביות בגשמיות וברוחניות*
*וזאת ע"י השמחה*
(מדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בשם אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע)
*בשפע גשמי ורוחני עד בלי די*
בריאות נחת וכל טוב
חג שמח
.. חיזוק יומי... כא' תשרי*
*שמחת תורה - ריקוד קטן מבטל גזירה גדולה*
ימים ספורים לפני חג סוכות נסע חסיד לאחד מאדמור"י חב"ד. הוא סיפר לרבי כי אביו שנפטר הופיע בחלומו ומסר לו הודעה קשה - חלילה, אחד מילדיו עומד למות בשנה הקרובה.
הרבי הקשיב לדבריו, נאנח ושמר על שתיקה, כשראה כך החסיד הסתובב ויצא מהחדר שבור וכאוב.
החסיד נותר בחצר רבו בחג הסוכות ובשמחת תורה, ולאחר החג נכנס לרבי לקבל את ברכת הפרידה. הפעם הרבי הבטיח לו שמאומה לא יארע למשפחתו וילדיו, "אולם ספר נא לי, מה עשית במשך חג שמחת תורה?" ביקש הרבי.
"עמדתי בצד וראיתי את החסידים הרוקדים, אך אני לא יכולתי לרקוד. החלום הנורא ותגובתו של הרבי עמדו מול עיניי, לא הפסקתי לבכות.
לפתע גערתי בעצמי: 'מה איתך? הלא היום שמחת תורה!' שטפתי את פניי והצטרפתי לריקוד החסידים..."
"דע לך כי רק בזכות השמחה והריקודים ניצל בנך" אמר הרבי (הרב יוסי גורדון)
מהו הדבר שיכול לבטל גזירות, להמיר אותן בברכות וישועות? שמחה!
כשאדם מתנתק מהחומר, שמח בשמחה של מצווה, מבין שכל גזירותיו של הבורא הן רחמים, הוא יכול להפוך כל דבר שחור לזוהר.
יום מיוחד לפנינו, יום בו אנו מתחתנים שוב עם התורה, יום בו מסיימים שנה של קריאה ולימוד בה, על כך יש לנו לרקוד ולשמוח, ולהתחיל מחדש בשנה כזו נוספת.
ביום הזה נפזז, נרקוד, נשמח, "נקרע" את הנעליים שלנו וננטוף זיעה... אותן הנעליים, אותה השמחה וטיפות הזיעה יהיו מליצי היושר שלנו, הסניגורים, אלו שיגיעו לפני הבורא לדרוש עבורנו שכר, שכר שייתן לנו שנה טובה ומתוקה, שנה עם ברכת שמים במעשה ידינו, שנה שבה נכיר את התורה מעוד צד יפה, שנה של חיים טובים, בריאים ומאושרים...
אל תעמוד בצד הרוקדים, הצטרף אליהם, השמחה שלהם היא גם השמחה שלך, של כולנו, מי יודע כמה גזירות תסיר מעצמך עם ריקוד אחד קטן עם ספר הספרים.
*יום טוב, מועדים לשמחה, חג שמח ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
*שמחת תורה - ריקוד קטן מבטל גזירה גדולה*
ימים ספורים לפני חג סוכות נסע חסיד לאחד מאדמור"י חב"ד. הוא סיפר לרבי כי אביו שנפטר הופיע בחלומו ומסר לו הודעה קשה - חלילה, אחד מילדיו עומד למות בשנה הקרובה.
הרבי הקשיב לדבריו, נאנח ושמר על שתיקה, כשראה כך החסיד הסתובב ויצא מהחדר שבור וכאוב.
החסיד נותר בחצר רבו בחג הסוכות ובשמחת תורה, ולאחר החג נכנס לרבי לקבל את ברכת הפרידה. הפעם הרבי הבטיח לו שמאומה לא יארע למשפחתו וילדיו, "אולם ספר נא לי, מה עשית במשך חג שמחת תורה?" ביקש הרבי.
"עמדתי בצד וראיתי את החסידים הרוקדים, אך אני לא יכולתי לרקוד. החלום הנורא ותגובתו של הרבי עמדו מול עיניי, לא הפסקתי לבכות.
לפתע גערתי בעצמי: 'מה איתך? הלא היום שמחת תורה!' שטפתי את פניי והצטרפתי לריקוד החסידים..."
"דע לך כי רק בזכות השמחה והריקודים ניצל בנך" אמר הרבי (הרב יוסי גורדון)
מהו הדבר שיכול לבטל גזירות, להמיר אותן בברכות וישועות? שמחה!
כשאדם מתנתק מהחומר, שמח בשמחה של מצווה, מבין שכל גזירותיו של הבורא הן רחמים, הוא יכול להפוך כל דבר שחור לזוהר.
יום מיוחד לפנינו, יום בו אנו מתחתנים שוב עם התורה, יום בו מסיימים שנה של קריאה ולימוד בה, על כך יש לנו לרקוד ולשמוח, ולהתחיל מחדש בשנה כזו נוספת.
ביום הזה נפזז, נרקוד, נשמח, "נקרע" את הנעליים שלנו וננטוף זיעה... אותן הנעליים, אותה השמחה וטיפות הזיעה יהיו מליצי היושר שלנו, הסניגורים, אלו שיגיעו לפני הבורא לדרוש עבורנו שכר, שכר שייתן לנו שנה טובה ומתוקה, שנה עם ברכת שמים במעשה ידינו, שנה שבה נכיר את התורה מעוד צד יפה, שנה של חיים טובים, בריאים ומאושרים...
אל תעמוד בצד הרוקדים, הצטרף אליהם, השמחה שלהם היא גם השמחה שלך, של כולנו, מי יודע כמה גזירות תסיר מעצמך עם ריקוד אחד קטן עם ספר הספרים.
*יום טוב, מועדים לשמחה, חג שמח ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
*סגולה נפלאה להושענא רבא!!!*
שנכתבה בספר שער הכוונות של *רבי חיים ויטאל* ובספר "יסוד יוסף" בעמוד 390, שחיבר *האדמו"ר רבי יוסף דוסקא בן יהודה יודל מדובנא*.
*"ובהיות כי יום הושענא רבה הוא יום גמר חתימת כל ישראל לטובה, ובו יחזיק האדם להתפלל מכל גזרות רעות,*
*על כן מאוד טוב לומר ביום הושענא רבה "עלינו לשבח" עד "על כן נקווה לך" ז' פעמים: ד' פעמים ישר, וג' פעמים הפוך..."*
כלומר: ישר, הפוך. ישר, הפוך.
ישר, הפוך. ישר.
*ישר:*
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שהם משתחווים להבל וריק, וַמתפללים אל אל לא יושיע ואֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד
*הפוך:*
עוֹד אֵין מִתָּחַת הָאָרֶץ וְעַל מִמַּעַל בַּשָּׁמַיִם הָאֱלֹהִים הוּא יְהֹוָה כִּי לְבָבֶךָ אֶל וַהֲשֵׁבֹתָ הַיּוֹם וְיָדַעְתָּ בַּתּוֹרָה כַּכָּתוּב זוּלָתוֹ וְאֶפֶס מַלְכֵּנוּ אֱמֶת אַחֵר עוֹד וְאֵין אֱלֹהֵינוּ הוּא
מְרוֹמִים בְּגָבְהֵי עֻזּו ֹוּשְׁכִינַת מִמַּעַל בַּשָּׁמַיִם יְקָרוֹ
וּמוֹשַׁב אָרֶץ וְיֹסֵד שָׁמַיִם נוֹטֶה שֶׁהוּא הוּא בָּרוּךְ הַקָּדוֹשׁ הַמְּלָכִים מַלְכֵי מֶלֶךְ לִפְנֵי מִשְׁתַּחֲוִים וַאֲנַחְנוּ, יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחווים שהם, הֲמוֹנָם כְּכָל וגוֹרָלֵנוּ כָּהֶם חֶלְקֵנוּ שָׂם שֶׁלֹּא הָאֲדָמָה כְּמִשְׁפְּחוֹת שָׂמָנוּ וְלֹא הָאֲרָצוֹת
כְּגוֹיֵי עָשָׂנוּ שֶׁלֹּא בְּרֵאשִׁית לְיוֹצֵר גְּדֻלָּה לָתֵת הַכֹּל לַאֲדוֹן לְשַׁבֵּח עָלֵינוּ
(ואם עשרה יאמרו כסדר הזה הם *"מצילים את הקהילה מכל סיבות רעות, וזו קבלה מקדמונים”*)
שנכתבה בספר שער הכוונות של *רבי חיים ויטאל* ובספר "יסוד יוסף" בעמוד 390, שחיבר *האדמו"ר רבי יוסף דוסקא בן יהודה יודל מדובנא*.
*"ובהיות כי יום הושענא רבה הוא יום גמר חתימת כל ישראל לטובה, ובו יחזיק האדם להתפלל מכל גזרות רעות,*
*על כן מאוד טוב לומר ביום הושענא רבה "עלינו לשבח" עד "על כן נקווה לך" ז' פעמים: ד' פעמים ישר, וג' פעמים הפוך..."*
כלומר: ישר, הפוך. ישר, הפוך.
ישר, הפוך. ישר.
*ישר:*
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שהם משתחווים להבל וריק, וַמתפללים אל אל לא יושיע ואֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד
*הפוך:*
עוֹד אֵין מִתָּחַת הָאָרֶץ וְעַל מִמַּעַל בַּשָּׁמַיִם הָאֱלֹהִים הוּא יְהֹוָה כִּי לְבָבֶךָ אֶל וַהֲשֵׁבֹתָ הַיּוֹם וְיָדַעְתָּ בַּתּוֹרָה כַּכָּתוּב זוּלָתוֹ וְאֶפֶס מַלְכֵּנוּ אֱמֶת אַחֵר עוֹד וְאֵין אֱלֹהֵינוּ הוּא
מְרוֹמִים בְּגָבְהֵי עֻזּו ֹוּשְׁכִינַת מִמַּעַל בַּשָּׁמַיִם יְקָרוֹ
וּמוֹשַׁב אָרֶץ וְיֹסֵד שָׁמַיִם נוֹטֶה שֶׁהוּא הוּא בָּרוּךְ הַקָּדוֹשׁ הַמְּלָכִים מַלְכֵי מֶלֶךְ לִפְנֵי מִשְׁתַּחֲוִים וַאֲנַחְנוּ, יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחווים שהם, הֲמוֹנָם כְּכָל וגוֹרָלֵנוּ כָּהֶם חֶלְקֵנוּ שָׂם שֶׁלֹּא הָאֲדָמָה כְּמִשְׁפְּחוֹת שָׂמָנוּ וְלֹא הָאֲרָצוֹת
כְּגוֹיֵי עָשָׂנוּ שֶׁלֹּא בְּרֵאשִׁית לְיוֹצֵר גְּדֻלָּה לָתֵת הַכֹּל לַאֲדוֹן לְשַׁבֵּח עָלֵינוּ
(ואם עשרה יאמרו כסדר הזה הם *"מצילים את הקהילה מכל סיבות רעות, וזו קבלה מקדמונים”*)
בס"ד
נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב.
סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות
פעם אחת בראש השנה עמדו תלמידי הבעל-שם-טוב בתפילה.
והנה נפלה קופסת הטבק של אחד החסידים לרצפה.
הוא התכופף להרימה, ואף שאף מן הטבק, כנהוג.
ראה זאת אחד הצדיקים שבחבורת הבעש"ט, וכעס על חברו שהפסיק את תפילתו בשל טבק.
אז ראה הבעש"ט ברוח הקודש, כי בגלל כעסו של צדיק זה על חברו, נגזר על החבר שימות באותה שנה.
עשה הבעש"ט "עליית נשמה" ועלה אל העולמות העליונים, שם ניסה לבטל את הגזֵרה, אך לא הצליח.
בליל הושענא רבה, שוב עלה הבעש"ט לעולמות העליונים, התפלל והרעיש עולמות כדי לבטל את רוע הגזרה.
הסכימו בבית הדין שבשמים לבטל את הגזרה, רק אם אותו החסיד שכעס וקטרג על חברו יְלַמֵד עליו זכות.
נכנס הבעש"ט אל בית המדרש, וראה את החסיד שכעס, כשהוא לומד את מסכת הוריות שבמשנה מתוך סדר "תיקון ליל הושענא רבה".
נטל הבעש"ט מן החסיד את כישוריו השכליים וכישרונו להבין וללמוד, ואז לא יכול היה האיש להמשיך ולומר בדבקות את ה"תיקון" כראוי.
כשראה החסיד שאינו יכול ללמוד, התחיל לשוטט בבית המדרש ולהגות ברוממות האל וייחודו.
בתוך כך, מצא עצמו מהרהר בעניין עשב הטבק.
מפני מה נתגלה בדור אחרון זה, שהוא משול לעקבים שבתחתית הגוף, עניין זה של עשב הטבק, שאנו שואפים ומעשנים?
ועלה בדעתו, כי בדורנו, בדור אחרון זה, יש נשמות שאינן יכולות לרדת אל העולם החומרי, וכל תיקונן הוא על ידי דבר דק ועדין כחוש הריח. כמו שכתוב: "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַהשם" (ויקרא א, ט).
מיד התחרט על שכעס על חברו שהריח טבק בשעת התפילה.
"מי יודע כמה נשמות יקרות תיקן חברי הצדיק בשעה ששאף טבק."
בבוקרו של יום הושענא רבה, היה הבעש"ט שרוי בשמחה רבה, וצפה ברוח קודשו מסוף העולם ועד סופו.
ביום זה נהג הבעש"ט לשוחח ביחידות עם כל דורש על עניינים גשמיים ורוחניים.
בקרב החסידים היה נהוג שכל אחד מהם הכין איזו שאלה לשאול את הבעש"ט, בפירוש התורה, בתלמוד ובפוסקי ההלכה או בעניינים אחרים.
על הכול ענה הבעש"ט ביום זה.
גם החסיד שכעס רצה לשאול את הבעש"ט על תפקידו של הטבק בעולם.
כששאל, אמר לו הבעש"ט:
"אמור אתה את תשובתך," ואמר לו.
הוסיף הבעש"ט ואמר: "ספר לי את שאר הדברים שעלו במחשבתך."
אז נזכר החסיד וסיפר כיצד מצא זכות ללמד על חברו ששאף טבק בשעת התפילה.
באותו הרגע נתבטלה הגזרה שנגזרה על חברו.
כשסיים את דבריו, סיפר לו הבעש"ט את כל העניין שהיה בשמים וכיצד התבטלה הגזרה בעקבות הזכות שלימד החסיד על חברו.
אז גם הזהירו:
"הרגל עצמך לדון כל אדם לכף זכות.
כך לא תעורר עליו את מידת הדין, ותגרום לו טובה וחסד."
♦שבוע טוב ומבורך ♦
נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב.
סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות
פעם אחת בראש השנה עמדו תלמידי הבעל-שם-טוב בתפילה.
והנה נפלה קופסת הטבק של אחד החסידים לרצפה.
הוא התכופף להרימה, ואף שאף מן הטבק, כנהוג.
ראה זאת אחד הצדיקים שבחבורת הבעש"ט, וכעס על חברו שהפסיק את תפילתו בשל טבק.
אז ראה הבעש"ט ברוח הקודש, כי בגלל כעסו של צדיק זה על חברו, נגזר על החבר שימות באותה שנה.
עשה הבעש"ט "עליית נשמה" ועלה אל העולמות העליונים, שם ניסה לבטל את הגזֵרה, אך לא הצליח.
בליל הושענא רבה, שוב עלה הבעש"ט לעולמות העליונים, התפלל והרעיש עולמות כדי לבטל את רוע הגזרה.
הסכימו בבית הדין שבשמים לבטל את הגזרה, רק אם אותו החסיד שכעס וקטרג על חברו יְלַמֵד עליו זכות.
נכנס הבעש"ט אל בית המדרש, וראה את החסיד שכעס, כשהוא לומד את מסכת הוריות שבמשנה מתוך סדר "תיקון ליל הושענא רבה".
נטל הבעש"ט מן החסיד את כישוריו השכליים וכישרונו להבין וללמוד, ואז לא יכול היה האיש להמשיך ולומר בדבקות את ה"תיקון" כראוי.
כשראה החסיד שאינו יכול ללמוד, התחיל לשוטט בבית המדרש ולהגות ברוממות האל וייחודו.
בתוך כך, מצא עצמו מהרהר בעניין עשב הטבק.
מפני מה נתגלה בדור אחרון זה, שהוא משול לעקבים שבתחתית הגוף, עניין זה של עשב הטבק, שאנו שואפים ומעשנים?
ועלה בדעתו, כי בדורנו, בדור אחרון זה, יש נשמות שאינן יכולות לרדת אל העולם החומרי, וכל תיקונן הוא על ידי דבר דק ועדין כחוש הריח. כמו שכתוב: "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַהשם" (ויקרא א, ט).
מיד התחרט על שכעס על חברו שהריח טבק בשעת התפילה.
"מי יודע כמה נשמות יקרות תיקן חברי הצדיק בשעה ששאף טבק."
בבוקרו של יום הושענא רבה, היה הבעש"ט שרוי בשמחה רבה, וצפה ברוח קודשו מסוף העולם ועד סופו.
ביום זה נהג הבעש"ט לשוחח ביחידות עם כל דורש על עניינים גשמיים ורוחניים.
בקרב החסידים היה נהוג שכל אחד מהם הכין איזו שאלה לשאול את הבעש"ט, בפירוש התורה, בתלמוד ובפוסקי ההלכה או בעניינים אחרים.
על הכול ענה הבעש"ט ביום זה.
גם החסיד שכעס רצה לשאול את הבעש"ט על תפקידו של הטבק בעולם.
כששאל, אמר לו הבעש"ט:
"אמור אתה את תשובתך," ואמר לו.
הוסיף הבעש"ט ואמר: "ספר לי את שאר הדברים שעלו במחשבתך."
אז נזכר החסיד וסיפר כיצד מצא זכות ללמד על חברו ששאף טבק בשעת התפילה.
באותו הרגע נתבטלה הגזרה שנגזרה על חברו.
כשסיים את דבריו, סיפר לו הבעש"ט את כל העניין שהיה בשמים וכיצד התבטלה הגזרה בעקבות הזכות שלימד החסיד על חברו.
אז גם הזהירו:
"הרגל עצמך לדון כל אדם לכף זכות.
כך לא תעורר עליו את מידת הדין, ותגרום לו טובה וחסד."
♦שבוע טוב ומבורך ♦
הפיתרון הציוני של רחבעם זאבי ל"סכסוך" בין העם הערבי לעם ישראל,
ואשר ציווה לנו במותו:
הסכם שלום שכולל חילופי אוכלוסין בהסכמה בין הממשלות.
תמצות המאמר של רחבעם מהאתר לזכרו של רחבעם זאבי:
https://web.archive.org/web/2015040...
"כאשר השמענו לפני יותר משלוש שנים (המאמר נכתב ב-1991),
לפני הבחירות לכנסת ה-12 (שהתקיימו ב-1988),
בקול רם ובלי מורא את רעיון הטרנספר - התקבל הדבר בעוינות מצד רובה של הקשת הפוליטית וכן מצידה של התקשורת.
לפתע התאחדו ימין ושמאל וזרקו בנו בליסטראות של עוינות
וקילוחים של רפש. הם הזדעקו: גזענות! כהאניזם! מפלצתיות! פאשיזם!
לא מוסרי! לא מעשי! - ומה לא?!
בתחילה לא הבנתי את פשר עוצמת ההתקפה ואופיה, ותהיתי על כך: הרי הרעיון הזה ליווה את הציונות במשך עשרות שנים, הוא הושמע ונכתב על ידי ראשי הציונות ומנהיגי המדינה, הרי למדתי אותו מפיהם של מנהיגי ומפקדי.
אז מדוע יצא עליו הקצף כעת ובעוצמה כזאת?
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך מפלצתי, הרי גם ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון ראויים לתואר הזה, ואולי אפילו לתואר חריף ממנו (אם קיים דבר כזה),
כי הם צמרת מפא"י וראשי המדינה היו בעד טרנספר בכפייה, שמשמעו גירוש, בעוד ש"מולדת" מציעה את רעיון "טרנספר בהסכמה" או "טרנספר מרצון".
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך זוועתי, מדוע שתקו כולם מאז ימי בנימין זאב הרצל ועד לוי אשכול?! ואם זה זוועתי - הכיצד זה המחנך היהודי הדגול יאנוש קורצ‘אק תמך ברעיון הזה?!
אם רעיון הטרנספר הוא בלתי מוסרי, מדוע החזיקו בו ותמכו בו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין?! ואפילו "יונים" כמו ארתור רופין ומשה שרת?!
וסופרים כמו נתן אלתרמן וחיים הזז?! ומה עם יוסף ברץ ויוסף וייץ?!
ברוח כינויי הגנאי שכינו אותנו, אנשי "מולדת", כל יפי הנפש - פוליטיקאים ואנשי תקשורת, צריך היה לכנות את בן-גוריון, יגאל אלון,
לוי אשכול, משה דיין ודוד (דדו) אלעזר כסופר-גזענים וארכי-פשיסטים,
כי הם ציוו על טרנספרים! גם יצחק רבין לא יכול להינקות מה"חטא" הזה!
חופש ביטוי?
אלא שבטרור אשר מפעיל עלינו הפאשיזם האדום השמאלני,
זה שמנצח על כלי התקשורת ומטיל חיתתו גם על אבירי הליכוד,
ב"טרור הדמוקרטי" הזה - אין מקום לרעיונות כאלה.
כאשר הם תובעים וצועקים בזכות חופשה ביטוי - כוונתם לחופש הביטוי שלהם ושל עוכרי ישראל בלבד.
מבחינתם, היה מקום לחששם מפני הרעיון שלנו.
חושיהם ונסיונם השכילו אותם, כי אל הדגל של הרעיון זה
יתלקטו רבים-רבים, ולכן - יש להכות ברעיון ובמבשריו בעודו באיבו! להשמיץ, להוקיע, להכפיש, להחרים! הם התגייסו למאבק ולא בחלו באמצעים: שיקרו, הלעיזו, דיברו דופי, השתלחו וגידפו במיטב כישרונם ובכל הבמות.
אבל ככל שהותקפנו יותר - קנה לו הרעיון אחיזה טובה ורחבה יותר בקרב הציבור. אנשים שלא שמעו מונח זה מעודם, החלו לחשוב עליו ולאמצו, להתווכח עליו להשתכנע, להתלבט ולהסכים. כך ידעו לספר משאלים וסקרים על 41% מתושבי ישראל היהודים, שהם בעד טרנספר! ובסקר אחר - 49% מצדדים ברעיון, ובסקר נוסף - 67% תומכים בכך.
כיצד להסביר זאת? כיצד זה זוכה הרעיון המושמץ מחד גיסא לתמיכה ולאהדה רבים כל כך מאידך גיסא? איך זה קרה ש-45,000 אזרחים הצביעו בעד "מולדת", שדוגלת ברעיון הטרנספר? והרי תנועת "מולדת" היתה כמעט אנונימית, זה עתה נוסדה ולא עמדו לרשותה ארגון ואמצעים, לא היו לה מנגנון וסניפים, והיא הותקפה והושמצה בתקשורת, ובכל זאת זכתה בתמיכה גדולה כל כך. הכיצד זה קרה?
המונח "טרנספר"
לפני שיצאנו למאבק הפוליטי התלבטנו מה שם נקרא לרעיון המדיני שלנו?
ידענו, שישנם בינינו כאלה שאינם יודעים להבחין בין "טרנספר" ל"טרנספורט" וכי הם מערבבים בין השניים ומדמים את הטרנספר לפרק העגום ביותר בתולדות עמנו. הלוואי שהצורר הגרמני ימ"ש היה עושה טרנספר לאחינו ואחיותינו מאירופה לארץ אבותיהם - ארץ-ישראל. אם הוא היה נוקט בדרך זאת, כי אז היינו היום 10 מיליון יהודים בארצנו. הוא לא עשה לנו טרנספר, כי אם טרנספורטים למחנות ההשמדה.
אבל בשל החשש הזה של ערבוב המונחים - קראנו לרעיון בשמות אחרים, כמו: היפרדות העמים, חילופי אוכלוסין, העברה, הזזת אוכלוסין (את המונח האחרון טבע יצחק רבין ב-1973 כאשר רצה לשכנע בצדקת רעיון הטרנספר לגבי ערביי רצועת עזה).
אבל הציבור קרא לילד בשמו - טרנספר!
יש חשיבות כלשהי למונחים ולמילים, אבל לנו חשוב היה הרעיון.
חשוב היה לנו להחזירו למשנה המדינית הציונית כפי שהיה נחלתה בעבר.
לפיכך, הסכמנו למונח הישן-חדש והנפנו ברמה את דגל הטרנספר!
מדוע טרנספר?
מדוע טרנספר? מדוע היפרדות העמים? מדוע חילופי אוכלוסין?
מפני ששני עמים אינם יכולים לחיות ביחד.
יש שאפילו שתי דתות בקרב עם אחד אינן מסתדרות בארץ אחת,
כמו הפרוטסטנטים והקתולים באירלנד, או כמו ארבע העדות בלבנון,
שאינן חדלות מלטבוח אלה באלה.
כאשר טענו במשך שנים, שאין מקום למדינה דו-לאומית המכילה שני עמים עם דת ומסורת שונים, היו משיבים לנו (השמאלנים, שכיום מזהירים בפיהם מפני מדינה דו-לאומית) בהבעת ניצחון:
"ומה עם יוגוסלביה שבה חיים שישה עמים בהרמוניה?! "
את "ההרמוניה" היוגוסלבית אנחנו רואים כעת דרך כוונות התותחים והרובים...
אמנם ישנה מדינה רב-לאומית חריגה ושמה שוויץ, שאיננה דומה לנו ולבעיותינו.
האיטלקי-השוויצי איננו מחכה מדי בוקר לכך שהצבא האיטלקי יפלוש לשוויץ ו"ישחרר" אותו. וכך גם הצרפתי-השוויצי וגם הגרמני-השוויצי. הערבי הפלשתיני, לעומת זאת, רוצה ושואף "לשחרורה המלא של פלשתין במאבק מזויין", ככתוב באמנה הפלשתינית.
האם הטרנספר מוסרי?
אם הטרנספר אינו מוסרי - כל הציונות אינה מוסרית, כי היא קמה וצמחה והיתה למדינה תוך שימוש מסיבי בדרך הטרנספר.
כמעט כל יישובינו קמו ונוסדו במקומם של כפרים או ערים ערביות, שנרכשו או שנכבשו, ובשני המקרים זה הביא ליציאת הערבים מכאן, שפירושו טרנספר.
קיבוץ מרחביה בא במקומו של הכפר פולה, כמו שרשפים נבנה על חורבות אשרפיה, ורוחמה במקום ג‘ממה, ומגידו במקום לג‘ון, וגם רחובות במקום חרבת דורן, ובית-שאן במקום ביסאן, וכך כל היישובים שלנו.
כל הציונות היא טרנספר:
ראשית, טרנספר של היהודים מהגולה לציון;
שנית, טרנספר של הערבים מהארצות השכנות לארץ-ישראל,
שבא בעקבות העלייה וההתיישבות כדי ליהנות מהשגשוג והקידמה של היהודים;
שלישית, בעטיין של מלחמות והתנגשויות - טרנספר של הערבים בחזרה לארצות אבותיהם.
אם מעשה הטרנספר איננו מוסרי - מדוע עשו טרנספר לאחינו ואחיותינו מסיני, שם פונו היהודים משתי ערים ו-14 כפרים?
ואם טרנספר איננו מוסרי - הכיצד רוצים לעשות זאת ל-120 אלף יהודים החיים ביש"ע?
ומדוע מותר לעמים אחרים לעשות זאת כדי להשיג הפסקת לחימה, מניעת מלחמה ואפילו שלום?!
מדינת ישראל קלטה כמעט 2 מיליון פליטים יהודיים מפני שיש לנו ערבות הדדית לאחים ומפני שזה מוסרי.
21 מדינות ערב, ששטחן הכולל גדול פי 500 משטחה של ארץ-ישראל המערבית כולה, ולהן נפט ופטרודולרים ונהרות מים הנשפכים לים, מדוע הן אינן קולטות את אחיהם הפלשתינאים כדי שייפסק הרצח בין העמים?!
טוענים כנגדנו, שהערבים חיו בארץ-ישראל במשך דורות רבים, ולכן יש להם זכות על הארץ הזאת.
ובכן, מרביתם של ערביי ארץ-ישראל, הם או אבותיהם, באו לכאן במאה השנים האחרונות. אבל אפילו אם ישבו כאן דורות רבים, כלום זה נותן להם את הזכות על הארץ? האם העובדה, שיהודים חיו בפולין אלף שנים נותנת לנו את הזכות על פולין? והיהודים חיו בתימן 2,500 שנה ולא תבענו עליה זכות, והיהודים חיו באתיופיה מאז ימי שלמה המלך ולא דרשנו אותה לנחלה לנו, כי: פולין - לפולנים, תימן - לתימנים, אתיופיה - לאתיופים, וארץ-ישראל - לבני ישראל!
כבן לעם היהודי, שסבל ונרדף אצל כל העמים ובכל הארצות, אינני מכיר מעשה מדיני ומוסרי יותר מאשר לתת לעם שלי מולדת משלו ובלי שותפים, ובלי אבנים, ובלי סכינים, ובלי בקבוקי תבערה ובלי פרעות ואינתיפאדה.
אין דבר מוסרי יותר מאשר לתת לנו לשבת בארץ אבותינו בלי שותפים!
ההיבט המעשי
כאשר נסתתמו טענותיהם של המלעיזים בנושא המוסרי הם מצאו מפלט בטענה שהרעיון של הטרנספר איננו מעשי: איך תגשימו זאת? איפה ישנו ערבי שרוצה לצאת מכאן מרצון? איה היא הממשלה הערבית שתקבל טרנספר בהסכמה? וכו‘.
ישנן תשובות לכל השאלות הללו, אבל תחילה צריך להבין את סוגי הטרנספר - "בהסכמה", "מרצון" ו"בכפיה":
# "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מחליפות אוכלוסין, מוציאות מקרבן את המיעוטים. כך היה בין טורקיה ויוון כאשר 3 מיליון בני-אדם חזרו לארצות מוצאם, וכך היה בין ישראל ומצרים כאשר פינינו את סיני. האנשים עצמם לא הסכימו לעבור,
אבל ממשלותיהן הסכימו.
כאשר תבוא באחד הימים ממשלה ערבית לדבר איתנו על שלום, נגיד לה כתנאי ראשון שעליה לקבל מאיתנו 1.5 מיליון פלשתינאים, ואין בכך משום הליכה לגלות כי הם חוזרים לחיק האומה הערבית באותה שפה ובאותה תרבות ובאותה דת. בכלל, יש כאן גזירה שווה על שני הצדדים: כל עם חוזר לארץ אבותיו. אנחנו - לארץ אבותינו האחת והיחידה, ואילו הערבים – ל-21 המדינות שלהם.
# "טרנספר מרצון" הוא כאשר הפרט או המשפחה מחליטים להגר לארץ אחרת בשל כל מיני סיבות. ל"טרנספר מרצון" אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך. אם המלך חוסיין השכיל להוציא מיו"ש בשנים האחרונות לשלטונו שם כ-60 אלף ערבים בשנה, מדוע שאנחנו לא נדע להכפיל או לשלש מספר כזה?!
אם נסגור את אוניברסיטאות האינתיפאדה ביש"ע, אם נפסיק את עבודת הערבים מיש"ע אצלנו, אם נפסיק לעודד את צמיחתן של התעשיות אצלם - הם ילכו לשבור שבר בארצות אחרות וגם יישארו שם! זהו "טרנספר מרצון".
ההגשמה הציונית ותולדות היישוב היהודי בארץ הוכיחו לנו, שהכל נהיה מעשי אם מאמינים בצדקת הדרך ובצור ישראל, וכן אם מבינים שאין לנו אלטרנטיבה. או אז, הכל נהיה מעשי! וכך יהיה גם הטרנספר: אם נאמין ואם נבין שאין לנו ברירה - הוא יהיה מאוד מעשי!
האם תוכנית מדינית ציונית אחרת היא יותר מעשית בראייה הערבית?
האם הם הסכימו לתכניות של "העבודה" או של "הליכוד" או של מפלגות ציוניות אחרות? אין הכוונה לתכניות של חיסול המפעל הציוני כתוצאה מהקמת מדינת ערפאת, שתומכת בה מר"צ. בוודאי שהערבים מסכימים לתכניות של עצמם, היוצאות מפיהם של אנשי מר"צ. אבל אין ערבי שמסכים לתוכנית ציונית אחרת, דהיינו - כל התכניות לא מעשיות... אלא שרעיון הטרנספר הוא גם מעשי וגם נותן מענה אמיתי ושלם לסכסוך המתמשך.
#"טרנספר בכפייה", או גירוש, היה במשנתן של שתי מפלגות בלבד:
האחת - תנועת "כך", והשנייה - מפא"י שהיא אמה-הורתה של מפלגת "העבודה" ומפא"י גם הגשימה טרנספרים כאלה בכל רחבי הארץ.
תנועת "מולדת" גורסת שטרנספר בכפייה יבוא על ערביי ארץ-ישראל אם נותקף בחזית המזרחית. אותו שליט או עריץ ערבי שיחליט לתקוף אותנו ממזרח יגזור בכך גם את דין הטרנספר על ערביי ארץ-ישראל, שיופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם. לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו במלחמה כל כך קשה.
הטרנספר יביא את השלום!
אומרים אנשי השמאל, שפיתרון מדיני יחסל את האינתיפאדה.
נכון! פתרון מדיני שיוציא את הערבים מיש"ע, מערינו ומכפרינו, משדותינו ומדרכינו - יחסל את האינתיפאדה. אולי עוד לא יהיה שלום, אבל לא יונפו סכינים על אזרחים, ולא ייזרקו בקבוקי תבערה על כלי רכב, ולא תיפתח אש לעבר "מטרות יהודיות".
ויתורים על יש"ע או הקמת אוטונומיה פלשתינאית יוכיחו לערבים,
שאפשר להצליח בדרך הטרור והאלימות. הנה הם קיבלו את שכם וחברון,
אז הגיע תורן של טבריה וצפת גם כן "להשתחרר", ואחר כך יבוא תורן של בית-שאן ובאר-שבע ושל אשדוד ואשקלון. לבסוף הם יבקשו/ידרשו את חיפה ויפו - ואז תסתיים האינתיפאדה...
אבל סיום האינתיפאדה והטרור הערבי בתוככי ארץ-ישראל מבלי לחסל את הריבונות והממלכתיות הישראלית והנוכחות של העם היהודי בארץ הזאת יושג רק בדרך אחת, בדרך של היפרדות העמים כאשר הערבים ישובו לארצות אבותיהם. רק הטרנספר יפסיק את המאבק האלים בארצנו, רק הטרנספר יחסל כליל את האינתיפאדה, רק הטרנספר הוא הפרוזדור האמיתי לשלום, ורק היפרדות העמים תפסיק את ההתחככות ביניהם, ואת ההרג ואת השכול בקרב שני העמים!
תנועת "מולדת" גורסת טרנספר למען השלום.
השלום יקר לנו לא פחות מאשר לנסוגים, מוותרים והנכנעים.
ישראל צריכה שלום, אבל שלום עם ביטחון.
שלום של נסיגה איננו שלום, אלא חיסול בשלבים של ישראל.
החוששים ממלחמה ונכונים בשל כך לסגת יקבלו מחרתיים מלחמה קשה שבעתיים, שתתחיל משערי ירושלים, כאשר תל-אביב נמצאת בטווח הארטילריה של האויב (כמו שהיה עד 1967).
אם נהיה חזקים, אם נשמור על כוחו המרתיע של צה"ל, אם יהיה לנו עומק אסטרטגי, אם ניפטר מגיס חמישי מאסיבי בעורף, אם נשלוט בטרור ובהתקוממות בשטחים, אם נמשיך להיות בעמדות מוצא מאיימות על בירות האוייב - נרחיק את סיכויי המלחמה.
אם נהיה חלשים, אם ניתן לכוח זר לחצות את הירדן, אם נכרסם בכוחו של צה"ל, אם ניתן לאויבים להתקרב לשטחים החיוניים של מדינת ישראל -
הם יחשקו בטרף הקל הזה, כביכול, ותבואנה עלינו מלחמות.
רבותי, אם נרצה בכך ואם לא נרצה, אם מנהיגי המפלגות יסכימו לכך או יתעלמו מכך, טרנספר יהיה בארץ-ישראל; או שהם ילכו, או שאנחנו נלך!
לנו - אין לאן ללכת. הלכנו כבר 2,000 שנה על אדמות נכר.
עכשיו - שבנו למולדת היחידה שלנו. אם נלך שוב - נאבד.
הבחירה עדיין בידינו, ואנחנו עונים:
אנחנו - כאן,
הם - שם
ושלום על ישראל!
מולדת יש רק אחת!
רחבעם זאבי, מולדת (44), אייר תשנ"ב, מאי
תמצת וערך: עתיד מתוק.
ימין = רוצים לנצח את האויב || שמאל = רוצים להכיל ולהיכנע בשלבים.
לכן הליכוד וליברמן וכחול-לבן וברק = שמאל!
ואשר ציווה לנו במותו:
הסכם שלום שכולל חילופי אוכלוסין בהסכמה בין הממשלות.
תמצות המאמר של רחבעם מהאתר לזכרו של רחבעם זאבי:
https://web.archive.org/web/2015040...
"כאשר השמענו לפני יותר משלוש שנים (המאמר נכתב ב-1991),
לפני הבחירות לכנסת ה-12 (שהתקיימו ב-1988),
בקול רם ובלי מורא את רעיון הטרנספר - התקבל הדבר בעוינות מצד רובה של הקשת הפוליטית וכן מצידה של התקשורת.
לפתע התאחדו ימין ושמאל וזרקו בנו בליסטראות של עוינות
וקילוחים של רפש. הם הזדעקו: גזענות! כהאניזם! מפלצתיות! פאשיזם!
לא מוסרי! לא מעשי! - ומה לא?!
בתחילה לא הבנתי את פשר עוצמת ההתקפה ואופיה, ותהיתי על כך: הרי הרעיון הזה ליווה את הציונות במשך עשרות שנים, הוא הושמע ונכתב על ידי ראשי הציונות ומנהיגי המדינה, הרי למדתי אותו מפיהם של מנהיגי ומפקדי.
אז מדוע יצא עליו הקצף כעת ובעוצמה כזאת?
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך מפלצתי, הרי גם ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון ראויים לתואר הזה, ואולי אפילו לתואר חריף ממנו (אם קיים דבר כזה),
כי הם צמרת מפא"י וראשי המדינה היו בעד טרנספר בכפייה, שמשמעו גירוש, בעוד ש"מולדת" מציעה את רעיון "טרנספר בהסכמה" או "טרנספר מרצון".
אם רעיון הטרנספר הוא כל כך זוועתי, מדוע שתקו כולם מאז ימי בנימין זאב הרצל ועד לוי אשכול?! ואם זה זוועתי - הכיצד זה המחנך היהודי הדגול יאנוש קורצ‘אק תמך ברעיון הזה?!
אם רעיון הטרנספר הוא בלתי מוסרי, מדוע החזיקו בו ותמכו בו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין?! ואפילו "יונים" כמו ארתור רופין ומשה שרת?!
וסופרים כמו נתן אלתרמן וחיים הזז?! ומה עם יוסף ברץ ויוסף וייץ?!
ברוח כינויי הגנאי שכינו אותנו, אנשי "מולדת", כל יפי הנפש - פוליטיקאים ואנשי תקשורת, צריך היה לכנות את בן-גוריון, יגאל אלון,
לוי אשכול, משה דיין ודוד (דדו) אלעזר כסופר-גזענים וארכי-פשיסטים,
כי הם ציוו על טרנספרים! גם יצחק רבין לא יכול להינקות מה"חטא" הזה!
חופש ביטוי?
אלא שבטרור אשר מפעיל עלינו הפאשיזם האדום השמאלני,
זה שמנצח על כלי התקשורת ומטיל חיתתו גם על אבירי הליכוד,
ב"טרור הדמוקרטי" הזה - אין מקום לרעיונות כאלה.
כאשר הם תובעים וצועקים בזכות חופשה ביטוי - כוונתם לחופש הביטוי שלהם ושל עוכרי ישראל בלבד.
מבחינתם, היה מקום לחששם מפני הרעיון שלנו.
חושיהם ונסיונם השכילו אותם, כי אל הדגל של הרעיון זה
יתלקטו רבים-רבים, ולכן - יש להכות ברעיון ובמבשריו בעודו באיבו! להשמיץ, להוקיע, להכפיש, להחרים! הם התגייסו למאבק ולא בחלו באמצעים: שיקרו, הלעיזו, דיברו דופי, השתלחו וגידפו במיטב כישרונם ובכל הבמות.
אבל ככל שהותקפנו יותר - קנה לו הרעיון אחיזה טובה ורחבה יותר בקרב הציבור. אנשים שלא שמעו מונח זה מעודם, החלו לחשוב עליו ולאמצו, להתווכח עליו להשתכנע, להתלבט ולהסכים. כך ידעו לספר משאלים וסקרים על 41% מתושבי ישראל היהודים, שהם בעד טרנספר! ובסקר אחר - 49% מצדדים ברעיון, ובסקר נוסף - 67% תומכים בכך.
כיצד להסביר זאת? כיצד זה זוכה הרעיון המושמץ מחד גיסא לתמיכה ולאהדה רבים כל כך מאידך גיסא? איך זה קרה ש-45,000 אזרחים הצביעו בעד "מולדת", שדוגלת ברעיון הטרנספר? והרי תנועת "מולדת" היתה כמעט אנונימית, זה עתה נוסדה ולא עמדו לרשותה ארגון ואמצעים, לא היו לה מנגנון וסניפים, והיא הותקפה והושמצה בתקשורת, ובכל זאת זכתה בתמיכה גדולה כל כך. הכיצד זה קרה?
המונח "טרנספר"
לפני שיצאנו למאבק הפוליטי התלבטנו מה שם נקרא לרעיון המדיני שלנו?
ידענו, שישנם בינינו כאלה שאינם יודעים להבחין בין "טרנספר" ל"טרנספורט" וכי הם מערבבים בין השניים ומדמים את הטרנספר לפרק העגום ביותר בתולדות עמנו. הלוואי שהצורר הגרמני ימ"ש היה עושה טרנספר לאחינו ואחיותינו מאירופה לארץ אבותיהם - ארץ-ישראל. אם הוא היה נוקט בדרך זאת, כי אז היינו היום 10 מיליון יהודים בארצנו. הוא לא עשה לנו טרנספר, כי אם טרנספורטים למחנות ההשמדה.
אבל בשל החשש הזה של ערבוב המונחים - קראנו לרעיון בשמות אחרים, כמו: היפרדות העמים, חילופי אוכלוסין, העברה, הזזת אוכלוסין (את המונח האחרון טבע יצחק רבין ב-1973 כאשר רצה לשכנע בצדקת רעיון הטרנספר לגבי ערביי רצועת עזה).
אבל הציבור קרא לילד בשמו - טרנספר!
יש חשיבות כלשהי למונחים ולמילים, אבל לנו חשוב היה הרעיון.
חשוב היה לנו להחזירו למשנה המדינית הציונית כפי שהיה נחלתה בעבר.
לפיכך, הסכמנו למונח הישן-חדש והנפנו ברמה את דגל הטרנספר!
מדוע טרנספר?
מדוע טרנספר? מדוע היפרדות העמים? מדוע חילופי אוכלוסין?
מפני ששני עמים אינם יכולים לחיות ביחד.
יש שאפילו שתי דתות בקרב עם אחד אינן מסתדרות בארץ אחת,
כמו הפרוטסטנטים והקתולים באירלנד, או כמו ארבע העדות בלבנון,
שאינן חדלות מלטבוח אלה באלה.
כאשר טענו במשך שנים, שאין מקום למדינה דו-לאומית המכילה שני עמים עם דת ומסורת שונים, היו משיבים לנו (השמאלנים, שכיום מזהירים בפיהם מפני מדינה דו-לאומית) בהבעת ניצחון:
"ומה עם יוגוסלביה שבה חיים שישה עמים בהרמוניה?! "
את "ההרמוניה" היוגוסלבית אנחנו רואים כעת דרך כוונות התותחים והרובים...
אמנם ישנה מדינה רב-לאומית חריגה ושמה שוויץ, שאיננה דומה לנו ולבעיותינו.
האיטלקי-השוויצי איננו מחכה מדי בוקר לכך שהצבא האיטלקי יפלוש לשוויץ ו"ישחרר" אותו. וכך גם הצרפתי-השוויצי וגם הגרמני-השוויצי. הערבי הפלשתיני, לעומת זאת, רוצה ושואף "לשחרורה המלא של פלשתין במאבק מזויין", ככתוב באמנה הפלשתינית.
האם הטרנספר מוסרי?
אם הטרנספר אינו מוסרי - כל הציונות אינה מוסרית, כי היא קמה וצמחה והיתה למדינה תוך שימוש מסיבי בדרך הטרנספר.
כמעט כל יישובינו קמו ונוסדו במקומם של כפרים או ערים ערביות, שנרכשו או שנכבשו, ובשני המקרים זה הביא ליציאת הערבים מכאן, שפירושו טרנספר.
קיבוץ מרחביה בא במקומו של הכפר פולה, כמו שרשפים נבנה על חורבות אשרפיה, ורוחמה במקום ג‘ממה, ומגידו במקום לג‘ון, וגם רחובות במקום חרבת דורן, ובית-שאן במקום ביסאן, וכך כל היישובים שלנו.
כל הציונות היא טרנספר:
ראשית, טרנספר של היהודים מהגולה לציון;
שנית, טרנספר של הערבים מהארצות השכנות לארץ-ישראל,
שבא בעקבות העלייה וההתיישבות כדי ליהנות מהשגשוג והקידמה של היהודים;
שלישית, בעטיין של מלחמות והתנגשויות - טרנספר של הערבים בחזרה לארצות אבותיהם.
אם מעשה הטרנספר איננו מוסרי - מדוע עשו טרנספר לאחינו ואחיותינו מסיני, שם פונו היהודים משתי ערים ו-14 כפרים?
ואם טרנספר איננו מוסרי - הכיצד רוצים לעשות זאת ל-120 אלף יהודים החיים ביש"ע?
ומדוע מותר לעמים אחרים לעשות זאת כדי להשיג הפסקת לחימה, מניעת מלחמה ואפילו שלום?!
מדינת ישראל קלטה כמעט 2 מיליון פליטים יהודיים מפני שיש לנו ערבות הדדית לאחים ומפני שזה מוסרי.
21 מדינות ערב, ששטחן הכולל גדול פי 500 משטחה של ארץ-ישראל המערבית כולה, ולהן נפט ופטרודולרים ונהרות מים הנשפכים לים, מדוע הן אינן קולטות את אחיהם הפלשתינאים כדי שייפסק הרצח בין העמים?!
טוענים כנגדנו, שהערבים חיו בארץ-ישראל במשך דורות רבים, ולכן יש להם זכות על הארץ הזאת.
ובכן, מרביתם של ערביי ארץ-ישראל, הם או אבותיהם, באו לכאן במאה השנים האחרונות. אבל אפילו אם ישבו כאן דורות רבים, כלום זה נותן להם את הזכות על הארץ? האם העובדה, שיהודים חיו בפולין אלף שנים נותנת לנו את הזכות על פולין? והיהודים חיו בתימן 2,500 שנה ולא תבענו עליה זכות, והיהודים חיו באתיופיה מאז ימי שלמה המלך ולא דרשנו אותה לנחלה לנו, כי: פולין - לפולנים, תימן - לתימנים, אתיופיה - לאתיופים, וארץ-ישראל - לבני ישראל!
כבן לעם היהודי, שסבל ונרדף אצל כל העמים ובכל הארצות, אינני מכיר מעשה מדיני ומוסרי יותר מאשר לתת לעם שלי מולדת משלו ובלי שותפים, ובלי אבנים, ובלי סכינים, ובלי בקבוקי תבערה ובלי פרעות ואינתיפאדה.
אין דבר מוסרי יותר מאשר לתת לנו לשבת בארץ אבותינו בלי שותפים!
ההיבט המעשי
כאשר נסתתמו טענותיהם של המלעיזים בנושא המוסרי הם מצאו מפלט בטענה שהרעיון של הטרנספר איננו מעשי: איך תגשימו זאת? איפה ישנו ערבי שרוצה לצאת מכאן מרצון? איה היא הממשלה הערבית שתקבל טרנספר בהסכמה? וכו‘.
ישנן תשובות לכל השאלות הללו, אבל תחילה צריך להבין את סוגי הטרנספר - "בהסכמה", "מרצון" ו"בכפיה":
# "טרנספר בהסכמה" נעשה בין ממשלות, שרוצות להגיע להסדר של שלום ובשל כך מחליפות אוכלוסין, מוציאות מקרבן את המיעוטים. כך היה בין טורקיה ויוון כאשר 3 מיליון בני-אדם חזרו לארצות מוצאם, וכך היה בין ישראל ומצרים כאשר פינינו את סיני. האנשים עצמם לא הסכימו לעבור,
אבל ממשלותיהן הסכימו.
כאשר תבוא באחד הימים ממשלה ערבית לדבר איתנו על שלום, נגיד לה כתנאי ראשון שעליה לקבל מאיתנו 1.5 מיליון פלשתינאים, ואין בכך משום הליכה לגלות כי הם חוזרים לחיק האומה הערבית באותה שפה ובאותה תרבות ובאותה דת. בכלל, יש כאן גזירה שווה על שני הצדדים: כל עם חוזר לארץ אבותיו. אנחנו - לארץ אבותינו האחת והיחידה, ואילו הערבים – ל-21 המדינות שלהם.
# "טרנספר מרצון" הוא כאשר הפרט או המשפחה מחליטים להגר לארץ אחרת בשל כל מיני סיבות. ל"טרנספר מרצון" אנחנו יכולים לגרום ולעודד אותו מבלי שממשלה ערבית כלשהי תסכים לכך. אם המלך חוסיין השכיל להוציא מיו"ש בשנים האחרונות לשלטונו שם כ-60 אלף ערבים בשנה, מדוע שאנחנו לא נדע להכפיל או לשלש מספר כזה?!
אם נסגור את אוניברסיטאות האינתיפאדה ביש"ע, אם נפסיק את עבודת הערבים מיש"ע אצלנו, אם נפסיק לעודד את צמיחתן של התעשיות אצלם - הם ילכו לשבור שבר בארצות אחרות וגם יישארו שם! זהו "טרנספר מרצון".
ההגשמה הציונית ותולדות היישוב היהודי בארץ הוכיחו לנו, שהכל נהיה מעשי אם מאמינים בצדקת הדרך ובצור ישראל, וכן אם מבינים שאין לנו אלטרנטיבה. או אז, הכל נהיה מעשי! וכך יהיה גם הטרנספר: אם נאמין ואם נבין שאין לנו ברירה - הוא יהיה מאוד מעשי!
האם תוכנית מדינית ציונית אחרת היא יותר מעשית בראייה הערבית?
האם הם הסכימו לתכניות של "העבודה" או של "הליכוד" או של מפלגות ציוניות אחרות? אין הכוונה לתכניות של חיסול המפעל הציוני כתוצאה מהקמת מדינת ערפאת, שתומכת בה מר"צ. בוודאי שהערבים מסכימים לתכניות של עצמם, היוצאות מפיהם של אנשי מר"צ. אבל אין ערבי שמסכים לתוכנית ציונית אחרת, דהיינו - כל התכניות לא מעשיות... אלא שרעיון הטרנספר הוא גם מעשי וגם נותן מענה אמיתי ושלם לסכסוך המתמשך.
#"טרנספר בכפייה", או גירוש, היה במשנתן של שתי מפלגות בלבד:
האחת - תנועת "כך", והשנייה - מפא"י שהיא אמה-הורתה של מפלגת "העבודה" ומפא"י גם הגשימה טרנספרים כאלה בכל רחבי הארץ.
תנועת "מולדת" גורסת שטרנספר בכפייה יבוא על ערביי ארץ-ישראל אם נותקף בחזית המזרחית. אותו שליט או עריץ ערבי שיחליט לתקוף אותנו ממזרח יגזור בכך גם את דין הטרנספר על ערביי ארץ-ישראל, שיופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם. לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו במלחמה כל כך קשה.
הטרנספר יביא את השלום!
אומרים אנשי השמאל, שפיתרון מדיני יחסל את האינתיפאדה.
נכון! פתרון מדיני שיוציא את הערבים מיש"ע, מערינו ומכפרינו, משדותינו ומדרכינו - יחסל את האינתיפאדה. אולי עוד לא יהיה שלום, אבל לא יונפו סכינים על אזרחים, ולא ייזרקו בקבוקי תבערה על כלי רכב, ולא תיפתח אש לעבר "מטרות יהודיות".
ויתורים על יש"ע או הקמת אוטונומיה פלשתינאית יוכיחו לערבים,
שאפשר להצליח בדרך הטרור והאלימות. הנה הם קיבלו את שכם וחברון,
אז הגיע תורן של טבריה וצפת גם כן "להשתחרר", ואחר כך יבוא תורן של בית-שאן ובאר-שבע ושל אשדוד ואשקלון. לבסוף הם יבקשו/ידרשו את חיפה ויפו - ואז תסתיים האינתיפאדה...
אבל סיום האינתיפאדה והטרור הערבי בתוככי ארץ-ישראל מבלי לחסל את הריבונות והממלכתיות הישראלית והנוכחות של העם היהודי בארץ הזאת יושג רק בדרך אחת, בדרך של היפרדות העמים כאשר הערבים ישובו לארצות אבותיהם. רק הטרנספר יפסיק את המאבק האלים בארצנו, רק הטרנספר יחסל כליל את האינתיפאדה, רק הטרנספר הוא הפרוזדור האמיתי לשלום, ורק היפרדות העמים תפסיק את ההתחככות ביניהם, ואת ההרג ואת השכול בקרב שני העמים!
תנועת "מולדת" גורסת טרנספר למען השלום.
השלום יקר לנו לא פחות מאשר לנסוגים, מוותרים והנכנעים.
ישראל צריכה שלום, אבל שלום עם ביטחון.
שלום של נסיגה איננו שלום, אלא חיסול בשלבים של ישראל.
החוששים ממלחמה ונכונים בשל כך לסגת יקבלו מחרתיים מלחמה קשה שבעתיים, שתתחיל משערי ירושלים, כאשר תל-אביב נמצאת בטווח הארטילריה של האויב (כמו שהיה עד 1967).
אם נהיה חזקים, אם נשמור על כוחו המרתיע של צה"ל, אם יהיה לנו עומק אסטרטגי, אם ניפטר מגיס חמישי מאסיבי בעורף, אם נשלוט בטרור ובהתקוממות בשטחים, אם נמשיך להיות בעמדות מוצא מאיימות על בירות האוייב - נרחיק את סיכויי המלחמה.
אם נהיה חלשים, אם ניתן לכוח זר לחצות את הירדן, אם נכרסם בכוחו של צה"ל, אם ניתן לאויבים להתקרב לשטחים החיוניים של מדינת ישראל -
הם יחשקו בטרף הקל הזה, כביכול, ותבואנה עלינו מלחמות.
רבותי, אם נרצה בכך ואם לא נרצה, אם מנהיגי המפלגות יסכימו לכך או יתעלמו מכך, טרנספר יהיה בארץ-ישראל; או שהם ילכו, או שאנחנו נלך!
לנו - אין לאן ללכת. הלכנו כבר 2,000 שנה על אדמות נכר.
עכשיו - שבנו למולדת היחידה שלנו. אם נלך שוב - נאבד.
הבחירה עדיין בידינו, ואנחנו עונים:
אנחנו - כאן,
הם - שם
ושלום על ישראל!
מולדת יש רק אחת!
רחבעם זאבי, מולדת (44), אייר תשנ"ב, מאי
תמצת וערך: עתיד מתוק.
ימין = רוצים לנצח את האויב || שמאל = רוצים להכיל ולהיכנע בשלבים.
לכן הליכוד וליברמן וכחול-לבן וברק = שמאל!
מאמר על חג הסוכות וארבעת המינים.
נאמר בתורה ולקחת לכם פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם נצטוינו לקחת ארבעה מינים.
לולב הדס ערבה ואתרוג
ונכתוב בקצרה את דין ארבעה מינים הללו
הלולב אורכו מינימום 32 ס"מ (לפי החזו"א 40 ס"מ) ברייתו עליו גדלים שניים שניים ודבוקים מהגב שלהם וזה נקרא בשו"ע תיומת (לרמ"א העלה האמצעי הוא התיומת ) צריך שראשו של הלולב יהיה שלם ואם נקטם ראשו פסול
נחלקה התיומת עד רוחב אצבע (2.5 ס"מ) כשר ולכתחילה כמה שיותר סגור מהודר הוא
הלולב צריך שיהא ישר ואם נעקם יש הבדל לאיזה כיוון אם לאחריו לכיוון פני המנענע כשר דזה דרך ברייתו ואם זה עקום לצדדיו או לפניו לא לכיוון המנענע זה פסול (שולחן ערוך סימן תרמ"ה סעיף ח')ויהדר לקחת לולב שמעמידו מולו והוא ישר ולא בשכיבה
מנהג הספרדים לקחת לולב עם קורא שהוא ציפוי חום כמין קליפה בגב הלולב שזה בחזקת לולב שעליו סגורים וצריך לשמור על שלמותה של הקליפה וזה מתאים עם מנהג הספרדים שמנענעים את הלולב בהולכה והבאה אולם למנהג האשכנזים כהריטב"א שהנענוע הוא בכסכוס אי אפשר לעשות זאת עם הקורא ואם יוריד את הקורא חיישינן שתחלק התיומת
ההדס – אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ )
ומודדים מהחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובקצה התחתון מתחילת יציאת העלים ולא מתחילת העץ
נשרו או נסדקו או יבשו דהיינו הלבינו רוב העלים פסול
נקטם העץ שבראש ההדס ונחתך בחלקו כשר ויחתוך העץ יותר שהעלים יכסו הקטימה
נקטמו עליו כשר
ההדס צריך להיות משולש דהיינו שלש עלים בכל קן לכתחילה בכל אורך ההדס מראשו ועד 24 ס"מ שבכך יהיה עבות ואף אם ארוך יותר אין צריך בכולו
בדיעבד מספיק משולש ברובו דהיינו 13 ס"מ (לחזו"א 16 ס"מ ) ואפילו לא ברצף ,אם נשארו 2 עלים בכל קן בדיעבד יש לסמוך על המקילין
העלים צריכים שיהיו בקו ישר שהעוקץ של העלים יהיו בקו שווה וגם אם לא מתחיל באותו גובה לפחות שחלקו יהיה באותו גובה
מצוה לכתחילה מן המובחר שיהיו עליו חופין את עצו ומ"מ אם לא מגיע העלה לעוקץ שעליו בכל ההדס אלא ברובו כשר דרובו ככולו
אם יש בהדס ענבים אדומים או חומים פסול ואם ירוקים כשר וצריך למעט אותם מערב יו"ט
מיעט ביו"ט כשר.
הערבה – ברייתה עלים משוכים כנחל פיה חלק הגבעול (העץ) אדום
אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ)
ומודדים בחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובחלק התחתון מיציאת העלים ולא מתחילת העץ
נשרו או יבשו רוב העלים פסול
נחתך העץ שבראש הערבה פסול
נקטם העלה העליון כשר ויש המהדרים לקחת עם לבלוב שזה לגילוי מילתא שהעץ לא נחתך וזה הידור בעלמא
ניקב רוב העלה ברוב העלים פסול
ענפים בערבה אין צורך להסיר ולא כמו בהדס שצריך להסיר כיון שבהדס יש דין מיוחד של עליו חופין את עצו
האתרוג – חוטמו הוא החלק העליון שמתחיל להיות צר עד הפיטם.
פיטם – ראש האתרוג במקום הצר.
שושנתא – כמין כיפה הנמצאת על הפיטם אינה חלק מהאתרוג ,ניטלה כשר.
עוקץ – הוא החלק המחובר לעץ אם נקטם ונוצרה גומא פסול.
צבע האתרוג – צהוב מהודר ואם הוא ירוק שיכול להצהיב כשר, חלקו צהוב וחלקו ירוק כשר.
גודלו לפחות גודל כביצה 58 סמ"ק נפח לחזו"א נפח של שתי ביצים ולא יקח שיעור מדויק דמצוי שמצטמק מעט
נקודה שחורה- בחוטם האתרוג פוסל בנקודה אחת
בשאר האתרוג אם זה בשלש מקומות פסול
אם הנקודה בעץ הפיטם כשר וכל זה שרואה בעיין שמעמיד האתרוג ומביט ורואה, אם ניקב האתרוג ונחסר פסול ליום הראשון אבל בשאר הימים כשר וכן אם ניטל עוקצו שאין זה ולקחתם שתהא לקיחה תמה כשר בשאר הימים ורק ביום הראשון פסול.
ניקב בפיטם – אם הנקב מגיע לחדרי הזרע של האתרוג פסול.
חזזית – דהיינו בליטה עם נקודה קטנה המתהוית על ידי עיפוש הפרי אם זה על החוטם פסול אפילו כל שהוא ואם זה במקום אחר על רובו של האתרוג פסול וכן אם זה בצד אחד של האתרוג בשנים או שלשה מקומות פסול
שקעים ובליטות באתרוג אין בזה פסול כלל דזה צורתו הטבעית של האתרוג
יש לוודא שני דברים חשובים
שאין האתרוג מורכב ולכן צריך עדות וכשרות שזה מעץ אתרוג בלבד
ושהפרישו תרומות ומעשרות כדין ולומדים זאת ממה שנאמר ולקחתם לכם שיהא מדבר המותר לכם
יש לאגוד הארבעת מינים מערב יום טוב ומצווה מן המובחר לאגוד הלולב בקשר גמור בשני קשרים זה על גב זה בעלים של הלולב.
סדר אגידתם – לולב באמצע רומז ליוסף
הדס מימינו ומשמאלו רומז לאברהם ויצחק
והשלישי על הלולב נוטה מעט לצד ימין רומז ליעקב מטה כלפי חסד ולאחר מיכן ישים בד ערבה אחד מימין ואחד משמאל רומז למשה ואהרון וצריך לדאוג שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבה שלא תחפה אותם מכמה טעמים ואחד מהם שההדס רומז לחסד והערבה לדין ולכן צריך להגביר חסד על הדין
נוטל הלולב בימינו ומברך על נטילת לולב וביום הראשון מוסיף ברכת שהחיינו ולאחר מיכן יצרף האתרוג ביד שמאל ויחברם וינענע לצד דרום ואחר כך צפון מזרח מערב למעלה ולמטה.
כניסה למאמרים נוספים באתר
https://rabbis.co.il/koshermamarim/
נאמר בתורה ולקחת לכם פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם נצטוינו לקחת ארבעה מינים.
לולב הדס ערבה ואתרוג
ונכתוב בקצרה את דין ארבעה מינים הללו
הלולב אורכו מינימום 32 ס"מ (לפי החזו"א 40 ס"מ) ברייתו עליו גדלים שניים שניים ודבוקים מהגב שלהם וזה נקרא בשו"ע תיומת (לרמ"א העלה האמצעי הוא התיומת ) צריך שראשו של הלולב יהיה שלם ואם נקטם ראשו פסול
נחלקה התיומת עד רוחב אצבע (2.5 ס"מ) כשר ולכתחילה כמה שיותר סגור מהודר הוא
הלולב צריך שיהא ישר ואם נעקם יש הבדל לאיזה כיוון אם לאחריו לכיוון פני המנענע כשר דזה דרך ברייתו ואם זה עקום לצדדיו או לפניו לא לכיוון המנענע זה פסול (שולחן ערוך סימן תרמ"ה סעיף ח')ויהדר לקחת לולב שמעמידו מולו והוא ישר ולא בשכיבה
מנהג הספרדים לקחת לולב עם קורא שהוא ציפוי חום כמין קליפה בגב הלולב שזה בחזקת לולב שעליו סגורים וצריך לשמור על שלמותה של הקליפה וזה מתאים עם מנהג הספרדים שמנענעים את הלולב בהולכה והבאה אולם למנהג האשכנזים כהריטב"א שהנענוע הוא בכסכוס אי אפשר לעשות זאת עם הקורא ואם יוריד את הקורא חיישינן שתחלק התיומת
ההדס – אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ )
ומודדים מהחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובקצה התחתון מתחילת יציאת העלים ולא מתחילת העץ
נשרו או נסדקו או יבשו דהיינו הלבינו רוב העלים פסול
נקטם העץ שבראש ההדס ונחתך בחלקו כשר ויחתוך העץ יותר שהעלים יכסו הקטימה
נקטמו עליו כשר
ההדס צריך להיות משולש דהיינו שלש עלים בכל קן לכתחילה בכל אורך ההדס מראשו ועד 24 ס"מ שבכך יהיה עבות ואף אם ארוך יותר אין צריך בכולו
בדיעבד מספיק משולש ברובו דהיינו 13 ס"מ (לחזו"א 16 ס"מ ) ואפילו לא ברצף ,אם נשארו 2 עלים בכל קן בדיעבד יש לסמוך על המקילין
העלים צריכים שיהיו בקו ישר שהעוקץ של העלים יהיו בקו שווה וגם אם לא מתחיל באותו גובה לפחות שחלקו יהיה באותו גובה
מצוה לכתחילה מן המובחר שיהיו עליו חופין את עצו ומ"מ אם לא מגיע העלה לעוקץ שעליו בכל ההדס אלא ברובו כשר דרובו ככולו
אם יש בהדס ענבים אדומים או חומים פסול ואם ירוקים כשר וצריך למעט אותם מערב יו"ט
מיעט ביו"ט כשר.
הערבה – ברייתה עלים משוכים כנחל פיה חלק הגבעול (העץ) אדום
אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ)
ומודדים בחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובחלק התחתון מיציאת העלים ולא מתחילת העץ
נשרו או יבשו רוב העלים פסול
נחתך העץ שבראש הערבה פסול
נקטם העלה העליון כשר ויש המהדרים לקחת עם לבלוב שזה לגילוי מילתא שהעץ לא נחתך וזה הידור בעלמא
ניקב רוב העלה ברוב העלים פסול
ענפים בערבה אין צורך להסיר ולא כמו בהדס שצריך להסיר כיון שבהדס יש דין מיוחד של עליו חופין את עצו
האתרוג – חוטמו הוא החלק העליון שמתחיל להיות צר עד הפיטם.
פיטם – ראש האתרוג במקום הצר.
שושנתא – כמין כיפה הנמצאת על הפיטם אינה חלק מהאתרוג ,ניטלה כשר.
עוקץ – הוא החלק המחובר לעץ אם נקטם ונוצרה גומא פסול.
צבע האתרוג – צהוב מהודר ואם הוא ירוק שיכול להצהיב כשר, חלקו צהוב וחלקו ירוק כשר.
גודלו לפחות גודל כביצה 58 סמ"ק נפח לחזו"א נפח של שתי ביצים ולא יקח שיעור מדויק דמצוי שמצטמק מעט
נקודה שחורה- בחוטם האתרוג פוסל בנקודה אחת
בשאר האתרוג אם זה בשלש מקומות פסול
אם הנקודה בעץ הפיטם כשר וכל זה שרואה בעיין שמעמיד האתרוג ומביט ורואה, אם ניקב האתרוג ונחסר פסול ליום הראשון אבל בשאר הימים כשר וכן אם ניטל עוקצו שאין זה ולקחתם שתהא לקיחה תמה כשר בשאר הימים ורק ביום הראשון פסול.
ניקב בפיטם – אם הנקב מגיע לחדרי הזרע של האתרוג פסול.
חזזית – דהיינו בליטה עם נקודה קטנה המתהוית על ידי עיפוש הפרי אם זה על החוטם פסול אפילו כל שהוא ואם זה במקום אחר על רובו של האתרוג פסול וכן אם זה בצד אחד של האתרוג בשנים או שלשה מקומות פסול
שקעים ובליטות באתרוג אין בזה פסול כלל דזה צורתו הטבעית של האתרוג
יש לוודא שני דברים חשובים
שאין האתרוג מורכב ולכן צריך עדות וכשרות שזה מעץ אתרוג בלבד
ושהפרישו תרומות ומעשרות כדין ולומדים זאת ממה שנאמר ולקחתם לכם שיהא מדבר המותר לכם
יש לאגוד הארבעת מינים מערב יום טוב ומצווה מן המובחר לאגוד הלולב בקשר גמור בשני קשרים זה על גב זה בעלים של הלולב.
סדר אגידתם – לולב באמצע רומז ליוסף
הדס מימינו ומשמאלו רומז לאברהם ויצחק
והשלישי על הלולב נוטה מעט לצד ימין רומז ליעקב מטה כלפי חסד ולאחר מיכן ישים בד ערבה אחד מימין ואחד משמאל רומז למשה ואהרון וצריך לדאוג שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבה שלא תחפה אותם מכמה טעמים ואחד מהם שההדס רומז לחסד והערבה לדין ולכן צריך להגביר חסד על הדין
נוטל הלולב בימינו ומברך על נטילת לולב וביום הראשון מוסיף ברכת שהחיינו ולאחר מיכן יצרף האתרוג ביד שמאל ויחברם וינענע לצד דרום ואחר כך צפון מזרח מערב למעלה ולמטה.
כניסה למאמרים נוספים באתר
https://rabbis.co.il/koshermamarim/
שמחה ותושייה
נהג המשאית המקרטעת הופתע למראה השער הסגור של הקולחוז:
"לרגל שמחה משפחתית, ייסגר המחסן מהיום, רביעי, בשעה 13:00, עד יום ראשון, ב-7 בבוקר".
הנהג סינן גידוף נרגז. "איפה נשמע דבר כזה?!", הלם בכעס על ההגה. מי שמע על קולחוז שמושבת לארבעה ימים לרגל שמחה משפחתית?! ומה יהיה על יבול הענבים שממלא את תא המטען. הרי לא ייתכן להחזיר את הסחורה לכרמים, או להשאיר אותה במשאית בחום הלוהט.
הוא ירד מהמשאית, התקרב אל השער הנעול והשקיף אל תוך הקולחוז. נפש חיה לא נראתה. מה יעשה?! אכן, גם הוא אשם, שאיחר את מועד האספקה, אבל כעת עליו לדווח על האירוע.
ואז הבחין כי השער אינו נעול. הוא פתח אותו לרווחה, הוביל את המשאית פנימה, ופרק את התוצרת סמוך למחסן. כשסיים חש הקלה. האשמה תיפול עכשיו על החבר חודיידטוב.
למחרת פנה אל המשרד הממונה על הקולחוזים באזור סמרקנד, וסיפר את אשר אירע. המנהל הנהן בפנים חמורות סבר. מעולם לא אהד את החבר רפאל חודיידטוב, היהודי האדוק, והנה נפלה לידו הזדמנות פז.
"תודה לך, חבר, על נאמנותך", אמר לנהג. "כבר מחר בבוקר אשלח פקח שיבדוק מה עלה בגורל התוצרת החקלאית שהבאת".
הנהג חש הקלה גדולה. האיום שריחף מעל ראשו הועבר אל המנהל היהודי של הקולחוז.
כשהלך הנהג נזכר המנהל כי מפעם לפעם נתקבלו תלונות דומות, על השבתת העבודה בחווה השיתופית בחגים יהודיים. הפעם חודיידטוב הגדיש את הסאה.
למחרת התייצב פקח נמרץ בשערי הקולחוז. הוא מצא את השער הסגור ועליו השלט המפליל. שום תכונה לא נראתה בחווה. האיש נכנס פנימה וראה את ארגזי הענבים, שהחלו להבאיש. המבקר העווה את פניו בגועל. מה מתרחש בקולחוז הזה!
בעודו מתהלך בשטח הגיעו לאוזניו קולות שירה. הוא החל ללכת בעקבות הצלילים ושמע בבירור זמר עליז, מלוּוה מחיאות כף והלמות ריקוד קצובות.
הפקח פתח את הדלת וראה המון אדם צוהל באולם שבלב הקולחוז. אנשים העבירו ספרי תורה מיד ליד, והניפו אותם מעל ראשי הרוקדים. האיש חרק את שיניו בכעס. כל חלקי הפאזל התחברו. החשוכים האלה, האדוקים, שלא גילו את האור הקומוניסטי, הרהיבו עוז לחגוג את ימי שמחת תורה ולהתבטל מעבודה. איך הם מעיזים!
הוא פסע בצעדים נמרצים למרכז האולם וחבט בשולחן העץ. דממה השתררה. תחילה החוגגים לא הבחינו בו כלל, ועתה נראו אותות ההלם היטב על פניהם. "היכן המנהל?", צעק הפקח.
רפאל חודיידטוב התייצב מולו. "מחר תתייצב לחקירה במשרדי הקג"ב. כדאי לך להכין תשובות משכנעות להתנהגות הפושעת של הקולחוז שבניהולך!", הטיח בו הפקח.
פחד גדול מילא את הנוכחים. ברגע אחד הושבתה השמחה והתחלפה בחרדה גדולה. להפתעת כולם התקרב רפאל אל הפקח, חיבקו בחום וקרא: "ברוך הבא! כמה שמחים אנו לראותך משתתף בשמחתנו!".
בטרם הספיק הלה להתעשת הוסיף רפאל ואמר: "הלוא יהודי אתה, כמונו. היום חג שמחת תורה! עזוב את ההבלים, ונחגוג יחד. על כל השאר נוכל לשוחח אחרי-כן!".
בקבוק וודקה הובא מייד, וצלוחית תקרובת הוגשה לפני האיש. האווירה המתוחה נשברה. הפקח נסחף באווירת החג, לגם מלוא הכוס מהוודקה ונהנה מהתקרובת. עוד כוס, ובשלישית כבר היה שתוי לגמרי. כעבור זמן השתרע על הספסל ושקע בתרדמה. החגיגה נמשכה כעת בשלווה עד שעת ערב מאוחרת.
שחר של יום חדש הקיץ על סמרקנד. המפקח התפכח משכרותו, ופנה אל משרד הממונה, שציפה בקוצר רוח לממצאים.
גם רפאל החל לתכנן את צעדיו. אמנם בתושייתו הצליח לעכב את הדיווח, אך ברור כי זה יוגש. עליו לפעול בחוכמה.
באותה עת שרר בסמרקנד מחסור חמור בצמיגים לגלגלי משאיות, והדבר גרר השבתה מתמשכת של מפעל גדול בעיר. ר' רפאל מיהר לנסוע לבירה, טשקנט. שם, בעזרת קצין בכיר בצבא, הצליח לקנות מלאי גדול של צמיגים. לפנות בוקר כבר היו הצמיגים בחצר המפעל המושבת.
מנהל המפעל לא ידע את נפשו. הוא הרעיף שבחים על ראשו של רפאל, על התושייה והאכפתיות שלו. משם מיהר ר' רפאל לקולחוז, וכצפוי מצא שם זימון לבירור דחוף במשרד הממונה על הקולחוזים.
קיתון של צוננים הטיח הבכיר לעברו: "ארבעה ימים הושבת הקולחוז בגלל החג והשבת שלכם! חגגתם והתהוללתם ורמסתם ברגל גסה את ערכי העמל הקומוניסטיים!".
רפאל העמיד פני נעלב. "אינכם מתביישים להאשים אותי?", תקף. "איש מלבדי לא נקף אצבע כדי לפתור את משבר הצמיגים. רק אני נסעתי לטשקנט והבאתי את הצמיגים הדרושים. מפעל שלם חזר היום לעבודה מלאה בזכותי. זו התודה שמגיעה לי?!".
הוא הניח מול פרצופו ההמום של איש השלטון את מכתב ההוקרה שקיבל זה עתה ממנהל המפעל. האיש המהם מילות התנצלות, ושיגר הוראה לאנשי צוותו: "מהיום איש לא יעז להיטפל לקולחוז של האזרח הנאמן והמסור חודיידטוב!".
(על-פי 'אתם שלום')
נהג המשאית המקרטעת הופתע למראה השער הסגור של הקולחוז:
"לרגל שמחה משפחתית, ייסגר המחסן מהיום, רביעי, בשעה 13:00, עד יום ראשון, ב-7 בבוקר".
הנהג סינן גידוף נרגז. "איפה נשמע דבר כזה?!", הלם בכעס על ההגה. מי שמע על קולחוז שמושבת לארבעה ימים לרגל שמחה משפחתית?! ומה יהיה על יבול הענבים שממלא את תא המטען. הרי לא ייתכן להחזיר את הסחורה לכרמים, או להשאיר אותה במשאית בחום הלוהט.
הוא ירד מהמשאית, התקרב אל השער הנעול והשקיף אל תוך הקולחוז. נפש חיה לא נראתה. מה יעשה?! אכן, גם הוא אשם, שאיחר את מועד האספקה, אבל כעת עליו לדווח על האירוע.
ואז הבחין כי השער אינו נעול. הוא פתח אותו לרווחה, הוביל את המשאית פנימה, ופרק את התוצרת סמוך למחסן. כשסיים חש הקלה. האשמה תיפול עכשיו על החבר חודיידטוב.
למחרת פנה אל המשרד הממונה על הקולחוזים באזור סמרקנד, וסיפר את אשר אירע. המנהל הנהן בפנים חמורות סבר. מעולם לא אהד את החבר רפאל חודיידטוב, היהודי האדוק, והנה נפלה לידו הזדמנות פז.
"תודה לך, חבר, על נאמנותך", אמר לנהג. "כבר מחר בבוקר אשלח פקח שיבדוק מה עלה בגורל התוצרת החקלאית שהבאת".
הנהג חש הקלה גדולה. האיום שריחף מעל ראשו הועבר אל המנהל היהודי של הקולחוז.
כשהלך הנהג נזכר המנהל כי מפעם לפעם נתקבלו תלונות דומות, על השבתת העבודה בחווה השיתופית בחגים יהודיים. הפעם חודיידטוב הגדיש את הסאה.
למחרת התייצב פקח נמרץ בשערי הקולחוז. הוא מצא את השער הסגור ועליו השלט המפליל. שום תכונה לא נראתה בחווה. האיש נכנס פנימה וראה את ארגזי הענבים, שהחלו להבאיש. המבקר העווה את פניו בגועל. מה מתרחש בקולחוז הזה!
בעודו מתהלך בשטח הגיעו לאוזניו קולות שירה. הוא החל ללכת בעקבות הצלילים ושמע בבירור זמר עליז, מלוּוה מחיאות כף והלמות ריקוד קצובות.
הפקח פתח את הדלת וראה המון אדם צוהל באולם שבלב הקולחוז. אנשים העבירו ספרי תורה מיד ליד, והניפו אותם מעל ראשי הרוקדים. האיש חרק את שיניו בכעס. כל חלקי הפאזל התחברו. החשוכים האלה, האדוקים, שלא גילו את האור הקומוניסטי, הרהיבו עוז לחגוג את ימי שמחת תורה ולהתבטל מעבודה. איך הם מעיזים!
הוא פסע בצעדים נמרצים למרכז האולם וחבט בשולחן העץ. דממה השתררה. תחילה החוגגים לא הבחינו בו כלל, ועתה נראו אותות ההלם היטב על פניהם. "היכן המנהל?", צעק הפקח.
רפאל חודיידטוב התייצב מולו. "מחר תתייצב לחקירה במשרדי הקג"ב. כדאי לך להכין תשובות משכנעות להתנהגות הפושעת של הקולחוז שבניהולך!", הטיח בו הפקח.
פחד גדול מילא את הנוכחים. ברגע אחד הושבתה השמחה והתחלפה בחרדה גדולה. להפתעת כולם התקרב רפאל אל הפקח, חיבקו בחום וקרא: "ברוך הבא! כמה שמחים אנו לראותך משתתף בשמחתנו!".
בטרם הספיק הלה להתעשת הוסיף רפאל ואמר: "הלוא יהודי אתה, כמונו. היום חג שמחת תורה! עזוב את ההבלים, ונחגוג יחד. על כל השאר נוכל לשוחח אחרי-כן!".
בקבוק וודקה הובא מייד, וצלוחית תקרובת הוגשה לפני האיש. האווירה המתוחה נשברה. הפקח נסחף באווירת החג, לגם מלוא הכוס מהוודקה ונהנה מהתקרובת. עוד כוס, ובשלישית כבר היה שתוי לגמרי. כעבור זמן השתרע על הספסל ושקע בתרדמה. החגיגה נמשכה כעת בשלווה עד שעת ערב מאוחרת.
שחר של יום חדש הקיץ על סמרקנד. המפקח התפכח משכרותו, ופנה אל משרד הממונה, שציפה בקוצר רוח לממצאים.
גם רפאל החל לתכנן את צעדיו. אמנם בתושייתו הצליח לעכב את הדיווח, אך ברור כי זה יוגש. עליו לפעול בחוכמה.
באותה עת שרר בסמרקנד מחסור חמור בצמיגים לגלגלי משאיות, והדבר גרר השבתה מתמשכת של מפעל גדול בעיר. ר' רפאל מיהר לנסוע לבירה, טשקנט. שם, בעזרת קצין בכיר בצבא, הצליח לקנות מלאי גדול של צמיגים. לפנות בוקר כבר היו הצמיגים בחצר המפעל המושבת.
מנהל המפעל לא ידע את נפשו. הוא הרעיף שבחים על ראשו של רפאל, על התושייה והאכפתיות שלו. משם מיהר ר' רפאל לקולחוז, וכצפוי מצא שם זימון לבירור דחוף במשרד הממונה על הקולחוזים.
קיתון של צוננים הטיח הבכיר לעברו: "ארבעה ימים הושבת הקולחוז בגלל החג והשבת שלכם! חגגתם והתהוללתם ורמסתם ברגל גסה את ערכי העמל הקומוניסטיים!".
רפאל העמיד פני נעלב. "אינכם מתביישים להאשים אותי?", תקף. "איש מלבדי לא נקף אצבע כדי לפתור את משבר הצמיגים. רק אני נסעתי לטשקנט והבאתי את הצמיגים הדרושים. מפעל שלם חזר היום לעבודה מלאה בזכותי. זו התודה שמגיעה לי?!".
הוא הניח מול פרצופו ההמום של איש השלטון את מכתב ההוקרה שקיבל זה עתה ממנהל המפעל. האיש המהם מילות התנצלות, ושיגר הוראה לאנשי צוותו: "מהיום איש לא יעז להיטפל לקולחוז של האזרח הנאמן והמסור חודיידטוב!".
(על-פי 'אתם שלום')
חיזוק יומי... יט' תשרי
חול המועד סוכות - כוח רצון
הרב אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל היה עמל וטורח בבניית הסוכה מתוך חביבות המצווה. עד שנותיו האחרונות היה מסייע לסיכוך ובניית הסוכה.
כשהרב שך התגורר בשכונת כרם אברהם שבירושלים, ראהו הרב פרצוביץ בערב סוכות כשהוא טוען ענפי סכך, ונושאם על כתיפיו.
מיהר הרב פרצוביץ וביקש מהרב שך ליטול ממנו את הסכך אך זה לא הניחנו ואמר: "אני יכול לשאת אותו לבדי, דע לך שיש לי יותר כוח ממך!"
הרב פרצוביץ חשב לעצמו: "מילא זה שאינו מניח לי לעזור לו זה מפני ענוותנותו, שאינו רוצה להשתמש בכתרה של תורה. ומה שאמר שיכול הוא לשאתו לבדו, הן עיניי הרואות שכך הדבר. אך זה שאמר שיש לו יותר כוח ממני, הרי אני צעיר והוא בגיל העמידה, הכיצד יאמר הרב דבר שאינו אמת...?"
לימים, שמע הרב פרצוביץ את האמרה הנפלאה של הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל על "ייחד לב וגל אבן" - פיוט על הורדת גשמים - "כשיעקב אבינו גלל את האבן הכבדה מעל פי הבאר הדבר היה לנס גלוי, אולם זה לא היה משום שינוי הטבע כלל ועיקר, אלא כן הוא טבע הרוחני שבנפש האדם, שיש בכוחו לגולל אף את האבן הגדולה ביותר, אם מייחד הוא את ליבו ונפשו עבור הזולת, ונותן את תמצית דם ליבו כדי להתחסד עם הבריות, כי הכוחות הטבעיים שבאדם תלויים בכוחותיו הרוחניים, ומהם הם יונקים את חיותם, וכשהאדם פועל עם כל כוחות נפשו, יש בידו לפעול הרבה למעלה מכוחות אנוש רגילים...".
אז הבין הרב פרצוביץ שאמת צרופה הייתה בפיו של הרב שך, ובאמת היה לו יותר כוח ממנו, כי היה לו רצון עז ופיעמה בו התלהבות קיום המצווה..."
לעיתים אנשים קטנים עושים מעשים גדולים, לא שהם מסוגלים לכך, אלא יש בהם כוח רצון עז להצליח, לסלול דרך, ובכך יכולים אפילו לשנות את הטבע...
אומנם כוח הרצון המגיע עם נתינה לזולת, יוצר מציאות בה הכוחות הרוחניים משפיעים על הכוחות הגשמיים, נותנים להם דחיפה וממילא יש ביד האדם לפעול הרבה יותר מכוחותיו הרגילים... אך גם כוח הרצון לעשייה הפרטית שלך יכולה להביא לך הצלחות רבות.
כל אחד מאיתנו מלא תקווה להצליח, להיבנות, לפרוח, להגשים את חלומותיו, כדי לעשות זאת הוא חייב לטמון בקרבו רצון, כשיש לך רצון יש לך גם דרך, אתה סולל את הדרך להצלחה שלך... וכשיש לך רצון בורא עולם מושיט לך את ידו להצלחה, אתה זוכה לברכת שמים, כי כשיש לך רצון יש לך גם דרך.
חול המועד סוכות - כוח רצון
הרב אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל היה עמל וטורח בבניית הסוכה מתוך חביבות המצווה. עד שנותיו האחרונות היה מסייע לסיכוך ובניית הסוכה.
כשהרב שך התגורר בשכונת כרם אברהם שבירושלים, ראהו הרב פרצוביץ בערב סוכות כשהוא טוען ענפי סכך, ונושאם על כתיפיו.
מיהר הרב פרצוביץ וביקש מהרב שך ליטול ממנו את הסכך אך זה לא הניחנו ואמר: "אני יכול לשאת אותו לבדי, דע לך שיש לי יותר כוח ממך!"
הרב פרצוביץ חשב לעצמו: "מילא זה שאינו מניח לי לעזור לו זה מפני ענוותנותו, שאינו רוצה להשתמש בכתרה של תורה. ומה שאמר שיכול הוא לשאתו לבדו, הן עיניי הרואות שכך הדבר. אך זה שאמר שיש לו יותר כוח ממני, הרי אני צעיר והוא בגיל העמידה, הכיצד יאמר הרב דבר שאינו אמת...?"
לימים, שמע הרב פרצוביץ את האמרה הנפלאה של הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל על "ייחד לב וגל אבן" - פיוט על הורדת גשמים - "כשיעקב אבינו גלל את האבן הכבדה מעל פי הבאר הדבר היה לנס גלוי, אולם זה לא היה משום שינוי הטבע כלל ועיקר, אלא כן הוא טבע הרוחני שבנפש האדם, שיש בכוחו לגולל אף את האבן הגדולה ביותר, אם מייחד הוא את ליבו ונפשו עבור הזולת, ונותן את תמצית דם ליבו כדי להתחסד עם הבריות, כי הכוחות הטבעיים שבאדם תלויים בכוחותיו הרוחניים, ומהם הם יונקים את חיותם, וכשהאדם פועל עם כל כוחות נפשו, יש בידו לפעול הרבה למעלה מכוחות אנוש רגילים...".
אז הבין הרב פרצוביץ שאמת צרופה הייתה בפיו של הרב שך, ובאמת היה לו יותר כוח ממנו, כי היה לו רצון עז ופיעמה בו התלהבות קיום המצווה..."
לעיתים אנשים קטנים עושים מעשים גדולים, לא שהם מסוגלים לכך, אלא יש בהם כוח רצון עז להצליח, לסלול דרך, ובכך יכולים אפילו לשנות את הטבע...
אומנם כוח הרצון המגיע עם נתינה לזולת, יוצר מציאות בה הכוחות הרוחניים משפיעים על הכוחות הגשמיים, נותנים להם דחיפה וממילא יש ביד האדם לפעול הרבה יותר מכוחותיו הרגילים... אך גם כוח הרצון לעשייה הפרטית שלך יכולה להביא לך הצלחות רבות.
כל אחד מאיתנו מלא תקווה להצליח, להיבנות, לפרוח, להגשים את חלומותיו, כדי לעשות זאת הוא חייב לטמון בקרבו רצון, כשיש לך רצון יש לך גם דרך, אתה סולל את הדרך להצלחה שלך... וכשיש לך רצון בורא עולם מושיט לך את ידו להצלחה, אתה זוכה לברכת שמים, כי כשיש לך רצון יש לך גם דרך.
גדולי עולם - הגר''א - הגאון מוילנא - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה ט"ו בניסן ה'ת"פ
תאריך פטירה י"ט בתשרי ה'תקנ"ח (בגיל 77)
תאריך לידה לועזי 23 באפריל 1720
תאריך פטירה לועזי 9 באוקטובר 1797
תלמידיו
הרב חיים מוולוז'ין
רבי שלמה זלמן מוולוז'ין
רבי מנחם מנדל משקלוב
רבי מנשה מאיליה
רבי ישראל משקלוב
רבי הלל ריבלין
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון רבינו אליהו, הגאון מווילנה, הגאון החסיד[1] ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א, היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות נודע ביותר, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. אגדות רבות נכרכו בשמו. הוא היה ידוע בהתמדתו הבלתי רגילה שאת כל זמנו הקדיש ללימוד.
הגר"א סירב לשמש במשרת רבנות רשמית של וילנה או בכל משרה אחרת, כנראה בשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה. הוא היה מהמנהיגים האידאולוגיים של ההתנגדות לחסידות, שפעלה נגד תנועת החסידות במזרח אירופה.
הגר"א נולד בט"ו בניסן ה'ת"פ[2] (23 באפריל 1720). לפי המסורת הוא נולד בכפר סלץ שליד בריסק שבליטא (שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי), אולם יש סברה שנולד בווילנה. נולד לטריינא ולרבי שלמה זלמן. היה נכדם של רבי משה קרמר, רבה של וילנה, ושל רבי משה רבקש, מחבר הספר "באר הגולה", ספר מקורות וציונים לשלחן ערוך.
בגיל 6 דרש בבית הכנסת הגדול בווילנה דרוש ופלפול עמוק ששמע מאביו, וכן פלפול שהכין בעצמו. גם בספרו שנות אליהו מובא חידוש שאמר בהיותו בן שבע שנים. למד מספר חודשים בעיירה קיידאן אצל הרב משה מרגלית (הידוע בכינויו ה"פני משה" על שם ספרו פני משה, שהוא אחד הביאורים היחידים לתלמוד ירושלמי). בגיל תשע החל ללמוד גם קבלה. בגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים.
בהיותו צעיר לימים נשא את חנה בת יהודה לייב מקיידאן (1724–1772). אשתו דאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימודיו. לאחר מותה בשנת תקמ"ג נשא את גיטל בת מאיר לונץ מחלם, שהייתה גם היא אלמנה.
בגיל צעיר יצא הגר"א ל"גלות" לפולין ולגרמניה, עבר בליסא וברלין ואולי אף באמסטרדם. על פי עדותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, חתימתו של הגר"א נמצאה בספרייה הבודליאנית באוקספורד שבבריטניה, אולם כיום לא ידוע על כך.[דרוש מקור] במשך השנים התגורר הגר"א בווילנה, אך סירב בעקביות לכהן במשרה רבנית רשמית שתפריע לו בלימודיו. למרות זאת, קהילת וילנה, שראתה כבוד לעצמה במגוריו בעיר, נתנה לו הקצבה חודשית קטנה לפרנסתו.
הגר"א התפרסם מאוד בהתמדתו העצומה. בניו מספרים כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה, בארבעה חצאי שעות, כשכל עתותיו מסורות אך ורק ללימוד תורה. תלמידו רבי חיים מוולוז'ין תיאר, כי כאשר העסיקה אותו קושיה בלימודו לא היה מכניס אוכל לפיו במשך ימים רצופים, ומראהו היה כחוש ומעונה עד שמצא את התשובה לשאלתו.
מעמדו
הגאון מווילנה זכה כבר בחייו למעמד אוטוריטרי בלתי מעורער ולסמכות יוצאת דופן, גם בקרב מנהיגי תנועת החסידות שנרדפו על ידו ומכוחו, היו שכינו אותו "יחיד בדורו". בקרב הקהל הכללי הלא-חסידי נאמד מעמדו בסדרי גודל היסטוריים, דימוייו נעים בין בן-דרגתם של התנאים והאמוראים חכמי התלמוד ובין זו של גאוני בבל.
רבי אברהם ישעיה קרליץ (החזון איש) כתב עליו כך: "אנו מתייחסים להגר"א בשורה של משה רבנו, עזרא, רבנו הקדוש, רב אשי והרמב"ם. הגר"א שנתגלה תורה על ידו כקדוש מעותד לכך שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו, והוא נחשב אחד מהראשונים, מדרגתו ברוח הקודש, ביגיעתו ובבקיאותו בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם".
בשל הערצה זו, כונה בפי יהדות ליטא בתואר "הגאון" בלבד.
הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט והיה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף.
התנגד ללימוד בסגנון פלפולי חריף, כשם שהתנגדו לו הרמב"ם, המהר"ל וחכמי ישראל נוספים. בבית מדרשו הקטן למדו תלמוד עם הפרשנים רש"י, רא"ש ורי"ף בלימוד ישר המכוון להכרעה ופסיקת ההלכה. הגאון היה מקורי מאוד בפסיקת ההלכה, ופעמים רבות פסק על פי הבנתו בתלמוד גם נגד הראשונים והשולחן ערוך או המנהג המקובל.
לימודו מבוסס על חתירה לעומק הפשט מהמקורות, אך גם על שינויי גרסאות בפרט בספרים הפחות שכיחים כמו התלמוד ירושלמי והתוספתא וספרי הזוהר, ועל אף היותו אבי הזרם הליטאי, שיטת הלימוד המקובלת בישיבות הליטאיות כיום שונה במידת מה מדרכו. את מרבית שינויי הגרסאות ביצע שלא על פי כתבי יד שהיו בידו אלא בהתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והרבנית. בדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בעדי נוסח מדויקים.
במוצאי יום כיפור היה הגר"א ממשיך לצום עוד כמה שעות תוך כדי לימוד תורה. זאת על פי מאמר חז"ל: "מאי דכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי? מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". כלומר קיומו של העולם תלוי בלימוד תורה בלתי פוסק. רעיון זה עמד גם בבסיסה של ישיבת וולוז'ין שהקים תלמידו, ר' חיים.
על פי עדותו של רבי חיים מוולוז'ין בהקדמתו לפירוש הגר"א ל"ספרא דצניעותא", עוד לפני הגיעו לגיל שלוש עשרה החל הגאון לברוא גולם אבל פסק באמצע מפני שמנעוהו מן השמים.
הגר"א כתב פירושים לספרא דצניעותא אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.
עם זאת, בניגוד למקובלים אחרים, התנגד הגר"א בנחרצות לתופעת המגידים, וגילויים מעולמות עליונים, ולתפיסתו על האדם להשיג הכל בכוחו הוא, הוא גם שלח את תלמידו רבי חיים מוולוז'ין להזהיר את אחיו רבי שלמה זלמן מוולוז'ין שלא יפנה למגידים.
תורת הגר"א בקבלה, נחשבת לזרם בפני עצמו, (אם כי היא משולבת לעתים עם תורת הרמח"ל) ורבים מן המקובלים עסקו בה ופירשו אותה, כמו תלמידיו רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מנדל משקלוב, ותלמידי תלמידיו רבי יצחק אייזיק חבר, רבי דוד לוריא, רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב, רבי אליהו מקאליש, וכן רבי שלמה אלישיב בספרו "לשם שבו ואחלמה", ורבי נפתלי הרץ הלוי מיפו, ואחרים. בדורנו עסקו בכתביו רבי יצחק שלמה זילברמן, רבי שריה דבליצקי, רבי ישראל אליהו וינטרוב, רבי יעקב עדס, והרב יוסף אביבי שאף כתב ספר מיוחד לבאר את ייחודיות קבלת הגר"א וההבדלים בינה לבין קבלת האריז"ל.
במסגרת המאבק בין החסידים למתנגדים, הפיצו החסידים שמועה לפיה הגר"א לא מאמין בתורת הקבלה ואינו עוסק בזוהר ובכתבי האריז"ל, ובכך ביקשו ליטול את עוקצה של התנגדות הגר"א לחסידות. כמו כן, היו שטענו כי הגר"א לא ייחס את כל דברי האר"י להתגלות אליהו, אלא חלקם הבין מדעתו הרחבה, ולכן הרשה לעצמו לחלוק עליו.
תלמידו של הגר"א רבי חיים מוולוז'ין בהקדמתו לפירוש הגר"א לספרא דצניעותא תוקף את מפיצי השמועה במילים חריפות:
ומדי דברי בגדולות ונפלאות קדושת תורתו של רבינו הגדול נ"ע, זכור אזכרנו אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת. אשר לקחה אזני דבת רבים בורים ריקים בפלכים הרחוקים. אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם. אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להפיל מום בקדשי שמים. זבובי מות להבאיש ולהביע שמן רקח משחת קדש רבינו הגדול נ"ע. באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין ביה האריז"ל לא היה נחשב בעיניו ח"ו. זאת ועוד אחרת. מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם. יתפרכון. יתחרשון. ישתתקון. לא תהא כזאת בישראל.
עם זאת, בדברי רבי חיים מוולוז'ין נראה כי הגר"א אכן תפס כי חלק מדברי האר"י הוא הבין מדעתו.
תורת הגאולה במשנתו
לפי המסופר בספר קול התור, בראש השנה שנת הת"ק (1739) החל הגאון בעיסוק גלוי בתורת הנסתר. הוא חשף את שיטתו בעניין הגאולה על פיה בשנה זו מתחיל בוקרו של ה"יום הששי" של העולם, בו יש להתחיל את ההכנות לקראת השבת בה תהיה הגאולה השלמה. חשבון זה מסתמך על דברי הגמרא במסכת סנהדרין (דף לח, עמוד ב) על פיה סך כל ימי העולם עד לגאולה השלמה ששת אלפים שנה. הגאון החשיב כל אלף שנים כיום אחד, על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ', ד'), ומכאן ששנת חמשת אלפים וחמש מאות לבריאת העולם היא בוקרו של היום השישי. כשם שההלכה קובעת שיש להשכים ביום שישי ולהכין את צורכי השבת, כך על פי דברי הגאון יש להתכונן ל"שבת" של העולם באופן מעשי החל מ"בוקרו של היום הששי". (הספר קול התור, שנכתב על ידי תלמידו הרב ריבלין, נמצא במחלוקת אם נכתב מפיו).
שלחן ערוך חדש
מן הדברים שכתב בנו של הגר"א, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש"
שתיים זו שמעתי מפיו הקדוש והטהור שלא הסכימה עימו דעת קונו, ולא עשה. לעת זקנתו שאלתיו פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני וכן הבטיח לי שיעשה פסקי הלכות מארבעה טורים בדעה מכרעת לכתוב רק דעה אחת הישרה בעיני חכמתו, בראיות חזקות ועצומות שאין להשיב עליהן – הקדמת בני הגר"א לשולחן ערוך - אורח חיים, שקלוב, תקס"ג .
בשאיפתו של הגר"א לחבר ספר הלכה מקיף משתקף דפוס הפעילות שאפיין גם את מפעלו ההלכתי הגדול של רבי יוסף קארו בכתיבת השולחן ערוך יותר ממאתיים שנה לפני כן.
יחסו ללימודי חול ולפילוסופיה
ספר אוקלידוס (יסודות) שתורגם בעידוד הגר"א
הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים. בהקדמה לספר "אוקלידוס" (בתרגום לעברית שנעשה על ידי הרב ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם - 1780; צוטט בשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן") מובא בשמו:
כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה... וציוה לי
דבריו של הרב ברוך שיק מקבלים חיזוק מתרגום שהפיק בנו של הגר"א, אברהם וילנר לחלקים מתוך ה"היסטוריה של הטבע" של החוקר הצרפתי הרדיקלי, בופון.
על פי עדות של תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הגר"א היה בעל ידע במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה, אך נמנע מלעסוק ברוקחות לפי הוראת אביו. הוא החכים גם בהגות האנושית, ועם זאת התנגד ללימודי מדעי הרוח הכלליים, משום שלא ראה בהם תועלת אמיתית לחיי האדם היהודי. הגר"א נהג להבדיל בין לימודי מדעי הרוח לבין לימודי מדעי הטבע בהם ראה "רקחות וטבחות" המסייעות להבנת התורה.
וכך סיפר על הגר"א רבי ישראל משקלוב:
כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוזיקא… וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם, רק חכמת הרפואה ידע חכמת הניתוח והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדם מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגמרה. וכן חכמת הכישוף… וידעה, רק היה חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשיה, מפני שהם ביד הגויים הכופרים לא היה יכול ללמוד גמר מעשיה מרוב מפנקותו
פאת השולחן, הקדמה, ד"ה ומצידה ביאור ארוך
בניגוד ליחסו למדעי הטבע, יצא בחריפות נגד הפילוסופיה ולומדיה כמובא בספר אבן שלמה (שהוא ליקוט מכתביו) , פרק יא, סי' ד וכך אמר:
בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהית, לימודית וטבעיות. יזכו לעתיד לבא לאור ד' (ישעיה ב' ו')
ושם מובא עוד בהערת שוליים, על פיסקה זו:
עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג. שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיא הכוזבה ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח
ביאור הגר"א ישעיה פרק ב' פסוק ו':
כי נטשת עמך וגו' פירוש, בשביל הזכות שנטשת עמך, כמ"ש ושכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך: כי מלאו מקדם וגו' פירוש, בשביל שעמך מלאו מקדם לכן נטשת עמך וזכית לאור ה'. ואמר מקדם. ועוננים ובילדי נכרים המה פלסופיא אלהות ולמודית וטבעית. ומקדם הוא אלהית כמ"ש מעונה אלהי קדם. ועוננים היינו יודעי לכוון השעות כמו הוברי השמם. וילדי נכרים הוא טבעיות.
ביאור הגר"א על יו"ד סי' קעט סע' ו ס"ק י"ג
הרמב"ם ... נמשך אחר הפלוסופיא ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' על פי שמות וכשפים ... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת
היו שראו ביחסו האוהד כלפי לימודי חול את הסיבה להתפשטות תנועת ההשכלה בליטא יותר מבפולין החסידית. טענה זו הופרכה במחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות.
ניסיון עלייתו לארץ ישראל
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא החליט לחזור באמרו שאין לו רשות משמים לעלות לארץ ישראל ושב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד.
קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. דב אליאך, בספרו "הגאון", טורח להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה כאשר הגאון היה בסביבות גיל ארבעים, לדבריו כנראה בחורף תק"כ (1760-1759). בספר 'קול התור' מופיע כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב (1782). לעומתם, ד"ר אריה מורגנשטרן טוען כי הניסיון היה בסביבות שנת תקל"ח (1778), על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד המזכירים אדם בשם "ר' אליהו מווילנא", אולם לא ברור האם הכוונה במסמכים לגאון.
כפי המסופר ב'קול התור', הוא ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ומוסריים שקרא לו "אנשי אמנה", ולסלול בזאת את בואו של המשיח שהאמין כי אמור להופיע בשנת הת"ר (1840) כאשר הוא הכריז "קול התור נשמע בארצינו" (על פי שיר השירים).
לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את תלמידו הרב הלל משקלוב, ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן.
מאבקו בתנועת החסידות
הגר"א התנגד לתנועת החסידות בשל עיוותים שונים שראה בה, שגרמו לו לסווגה כמינות וכתנועה שיונקת מהטומאה. כבר בשנת תקל"ב (1772) מופיעה חתימתו של הגר"א על חרם קהילת וילנה נגד החסידות. בשנת תקמ"א (1781) הטיל עליה שוב חרם. במסגרת החרם סירב לפגוש את האדמו"ר המייסד של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, והורה לשרוף בפומבי את הספר "צוואת הריב"ש".
יש דעות שונות לגבי העיוותים שהגר"א ראה בחסידות. שמעון דובנוב טען שהיא איימה על התשתית הקהילתית של דת הספר הרבנית בהעמידה את הרגש לפני השכל, בנוסף לחשש שמדובר בתנועה משיחית פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות (ראו להלן). אחרים טענו שהיא נתפסה כתנועה ליצנית שזלזלה בתלמידי חכמים שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כקלות ראש, כגון זילזול בזמני התפילות, עמידה על הראש ועוד. הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון מוסיף כי הגר"א ראה כי החסידות מתפשטת במהירות רבה, וזה גרם לו לחשוש שמדובר ב"מעשה שטן", כי קדושה כובשת ומתפשטת לאט.
יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"צדיק יסוד עולם" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוהות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה בנצרות, דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום. באגרת מפורשת של הגר"א עצמו, הוא מכנה את החסידות כעבודת עץ ואבן, התבטאות המלמדת על הפן התאולוגי של התנגדותו לחסידות, המזהה אותה כסוטה מעיקרי האמונה היהודית. ייתכן והתכוון לוולגריזציה פשטנית של רעיונות קבליים מורכבים, כמו נוכחותו של האל בעולם הפיזי, והימצאותם של "ניצוצות קדושה" בעולם, גם בדברים פשוטים כמו עצים ואבנים, לצורך "בירור הניצוצות", שהוא אחד המרכיבים היסודיים בהגות החסידית. ייתכן ויש כאן רמז לחשדותיו כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות אפיקורסיות ואנטינומיות מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.
גם באיגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לחסידיו בווילנה הוא מציין כי התנגדותו של הגר"א כלפיו נובעת ממחלוקת על הגדרת נוכחות האל בעולם הפיזי.
מתלמידיו
להגר"א לא היו תלמידים במובן הרגיל של המילה, והוא לא כיהן בראשות ישיבה. עם זאת הקים בית מדרש בצמוד לביתו שם היה מוסר שיעורים מפעם לפעם בעיקר בצעירותו ושם היו לומדים תלמידי חכמים מובחרים, שהיו מביאים לפניו את קושיותיהם וספיקותיהם. אמנם תלמידיו חשו את הפער העצום שביניהם ולא אבו להיקרא "תלמידיו".
בני הגר"א בהקדמת ביאור הגר"א לשלחן ערוך ערכו רשימה של כמה מבחירי תלמידיו:
הרב חיים מוולוז'ין, נחשב לגדול תלמידיו, הקים את ישיבת וולוז'ין, שהייתה הישיבה המרכזית באירופה, וכתב את הספר נפש החיים בין היתר כפולמוס נגד תנועת החסידות.
רבי שלמה אב"ד וילקומיר
רבי שלמה זלמן מוולוז'ין - אחיו של רבי חיים.
רבי שלמה מטולוצין - מראשוני תלמידיו שעלו לארץ ישראל עוד בחיי הגר"א.
רבי סעדיה - גיסו של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, מראשי עליית תלמידי הגר"א. שימש את הגר"א, וכתב את הנהגותיו שנדפסו לימים בספר מעשה רב, וכן היה שליחו במאבק נגד כת החסידים.
רבי משה שלמה מטולטשין - מגיד בקהילת וילנא, תלמיד מובהק של הגר"א בקבלה, וערך חלק מכתביו.
רבי צבי הירש מסמיאטיץ.
רבי שלמה ממוהילוב.
רבי בנימין ריבלין משקלוב - מחבר הספר גביעי גביע הכסף, נפטר בתקע"ב בדרכו לארץ ישראל.
כמו כן מזכירים בני הגר"א כי בסוף ימיו התקרבו אל הגר"א שני האחים בני שקלוב, רבי בונים ואחיו רבי מנחם מנדל.
רבי מנחם מנדל משקלוב שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות, והיה מראשי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, ומייסד היישוב בירושלים.
עוד נודעו מתלמידיו:
רבי מנשה מאיליה - מחבר ספר "אלפי מנשה". נודע בעיסוקו במדעים ובתפיסותיו המקוריות.
רבי יעקב כהנא - מחבר הספר גאון יעקב על מסכת עירובין והשתתף בעריכת פירוש הגר"א למשניות טהרות אליהו רבא.
רבי פנחס מפלאצק - מגיד מישרים, מחבר כתר תורה - על חשיבות לימוד התורה, שבט יהודה על משלי, דרך המלך על שיר השירים, דרך החיים על קהלת, גבעת פנחס על איוב, מדרש חכמים על תהילים, וצוואה בשם ראש הגבעה.
רבי מנחם מנדל - מחבר הספר תמים יחדיו מגיד מישרים בקהילת פוניבז'.
רבי ישראל משקלוב - ששימש את הגר"א בחצי שנה האחרונה לחייו, מראשי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השלחן בנושא מצוות התלויות בארץ, ופירוש למסכת שקלים, וכן ערך כמה מספרי הגר"א.
רבי הלל ריבלין משקלוב בן רבי בנימין - מהעולים בעליית תלמידי הגר"א בשנת תקצ"ב. צאצאיו היו מייסדי השכונות הראשונות בירושלים מחוץ לחומות. ספר קול התור מיוחס אליו. אך יש הטוענים שאינו תלמידו של הגר"א.
רבי יהודה ליב הלוי עד"ל מסלונים, מומחה לדקדוק עברי ועזר לגר"א בכתיבת ספריו.
כתביו
הגר"א כתב ספרים רבים העוסקים בכל חלקי התורה ומכמניה. ביאורים לתורה לנביאים, למגילות, לספר דברי הימים. ביאורים למשניות זרעים וטהרות. פירושים לתלמוד ירושלמי לתוספתא, למסכתות קטנות, לתורת כהנים ועוד.
גם בחכמת הקבלה כתב חיבורים רבים, ביניהם פירושים לחלקי הזוהר, ספרא דצניעותא, היכלות ושאר חלקי הזוהר. וכן לספר יצירה, ועוד. גם את אגדות חז"ל הגר"א מבאר פעמים רבות על דרך הקבלה.
הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד ערך ספר שלם אוצר ספרי הגר"א בו אסף את כל ספרי הגר"א למהדורותיהם, כפי שנדפסו עד שנת תשנ"ח.
את עיקרי חיבוריו כתב עד גיל 40. ומאז מיעט בכתיבה.
תלמידו רבי חיים מוולוז'ין כותב כי "אף גם אם יזכו הדור שיתפשטו כל חיבוריו הקדושים, אפס, מקצת מן המקצת מקצה תורתו וחכמתו תראו, וכולם לא תראו ולא תוכלו לשערו, אך תדעו ותאמינו כי אין חקר לתבונתו וחכמתו ודעתו הרחבה מני ים, וכערך טיפה נגד הים הגדול, כך ערך חיבוריו נגד חכמתו המרובה".
חלק מספריו נערכו בשנים האחרונות בצורה מוארת ומוערת על ידי הרב שלמה ליב ברעוודה.
משפחתו
אחיו הצעיר של הגר"א היה רבי אברהם.
כל שמונת ילדיו של הגאון מווילנה נולדו מאשתו הראשונה, חנה, והם:
בת (שמה לא ידוע) (1741–1756), נפטרה בנעוריה.
חינה (1748–1806), שנישאה לרבי זלמן זליג חיניץ מפינסק ואחרי מותו לרבי משה מפינסק.
פסיה בתיה (נולדה ב-1750) שנישאה לצבי הירש דונחין מדיסנה.
בת (שמה לא ידוע) (נולדה ב-1752) נישאה ליחזקאל הלוי.
שלמה זלמן וילנר (1758–1780).
יהודה לייב וילנר (1764–1816).
רבי אברהם וילנר (1765–1808).
טאובה (1768–1812), נישאה לרבי אורי שרגא פייבוש מדוברובנו.
הנצחתו
על שמו של הגר"א הוקמו בתי כנסת בתל אביב ובשכונות שערי חסד ובית וגן בירושלים. כמו כן הוקמה על שמו ישיבת הגר"א (כיום כולל אברכים) בחיפה, ישיבת אדרת אליהו וקהילת אדרת אליהו בעיר העתיקה בירושלים.
הם מושחתים, הם מעל החוק
ויש להם במגירות "מידע מעניין" כמעט על כולם
וכשיש חוסרים במידע, פשוט תופרים
הם יכולים להקפיא מידע...
הם יכולים להוציא מידע מהמגרה בשעה שעולה צורך...
והם יכולים להגיד לפלוני: יש לנו מידע עליך, אז עדיף לך ללכת בדרך "הנכונה"
אולמרט ניסה קצת בעזרת פרידמן
וחתכו אותו לחתיכות קטנות
גם רמון ניסה קצת
וגם אותו חתכו
אני לא נכנס לעניין שרמון היה צריך לשמור על לשונו
ושאולמרט פלילי מכף רגל ועד ראש
כי יש בסביבתנו יותר פליליים מהם ועם לשון יותר ארוכה
שזכו להגנה טבעית ושקט סביבתי מכיוון שהם הלכו בנתיב הנכון
ב10 השנים האחרונות נתניהו שקל וניסה ורצה
לעשות סדר עם אנשי הגלימות השחורות
אבל הם תמיד מוכנים
ויש להם אינספור אנשי מפתח בשטח
ודרכים לשמור על ביצי הT-Rex
אהוד ברק, ציפי לבני, לפיד ועוד כמה שמרו עליהם...
גם חבורת גנץ/פרץ/מרצ תשמור עליהם בשיא הטבעיות
אתה צריך נגדם קואליציה של 61
וגם אז זה לא ערובה לכלום
כי הם יעשו לך סדקים ונזקים בכל פינה בקואליציה
הם יאשימו אנשים, יכניסו לכלא ויפוררו כל סימן אור
ויגדעו כל אצבע שתיגע בביתם
ראיתם איך כחלון שמר בגופו על בגצ בקדנציה האחרונה
אתם חושבים שאין להם כלום עליו ועל אחיו?
ראיתם איך סגרו לליברמן מלא תיקים
בשעה שאנשים סביבו במפלגתו חשודים בדברים חמורים
אתם באמת כאלה תמימים?
אתם באמת חושבים שאין עליו ועל ילדיו כלום?
כרגע הוא מספק את הסחורה
מציל את השמאל הקיצוני/פרקליטות/בגצ
ועוצר את נתניהו
בשבילהם זה קלאסה
אני שואל את עצמי לפעמים כמה זמן ישרוד הבניין ההוא שבנה להם רוטשילד?
הבניין ההוא עם הפירמידה הירוקה והעין הפקוחה בראשה
הכתיבה להלן קשה עלי עד מאוד, אלא שאני רואה חובה לגשת אליה. שלמה קרליבך. המנגינות שהלחין נמצאות בכל בית כנסת. נוגעות בלבבות. אני עצמי שר אותן לילדי כשיר ערש, עת שנת הלילה. עם זאת אין מנוס מלהפנות את תשומת הלב לצדדים אשר מאוד לא מתקבלים על הדעת, במכלול השלם של אשר הוא היה.
חלק א: נתונים לכאורה:
==
א. עוד בהינף עיון קצר בויקיפדיה, בערך הנושא את שמו, נתקלים בפסקה אשר מספרת על פירסום ישן למדי משנת 1998, בעיתון נשים יהודי בארצות הברית, אודות מספר נשים הטוענות להיותן קורבן להתנהגות מינית לא הולמת מצידו (וזאת באופן אירוני למדי - לאחר פתיח המספר על השתתפות פעילה מצד קרליבך באחת מ'קריאות התורה' הראשונות של נשות הכותל, בשנת 1989).
המשך הדברים בכתבה הולם ללא רחם, בתארו דפוס התנהגות שקרוב לאורח החיים המתירני של כוכבי רוק, שאף גלש ממחוזות ה'בהסכמה' למחוזות ה'תקיפה מינית', לא פחות!
"Among the many people Lilith spoke with, nearly all had heard stories of Rabbi Carlebach’s sexual indiscretions during his more than four decade rabbinic career. Spiritual leaders, psychotherapists and others report numerous incidents, from playful propositions to actual sexual contact. Most of the allegations include middle-of-the-night, sexually charged phone calls and unwanted attention or propositions. Others, which have been slower to emerge, relate to sexual molestation."
קישור לעיון מלא:
http://www.lilith.org/articles/rabb...
כמובן, אפשר לפטור את הדברים בלא כלום: תוך כדי אין מכחיש ששלמה קרליבך נהג לאורך כל השנים להשתמש בחיבוקים ובמחוות מגע גופני כלפי המין הנשי, בפומבי ובין פוצה פה ומצפצף, אבל מכאן ועד לסמוך על כתבה בעיתון כלשהי שאמנם טוענת על מספר רב של עדויות - אך בפועל משאירה אותן אנונימיות ואינה מוכיחה כלום?!
ב. אליה וקוץ בה, מקורות מצטרפים למקורות, ומתחילים להצטבר למסה הקריטית של המונח "קלא דלא פסיק". אין מדובר בתלונה בודדת, אלא במסכת חוזרת ונשנית של נשים הטוענות אודות היותן קורבנות להתנהגות מינית לא הולמת מצידו, ובשלב מסויים הטענה שהכל שקר ורעות רוח והמצאות לצורך אינטרס אישי (שהוא בעצם מה?), מתחילה לנדוד למחוזות השכנוע העצמי.
בקישור להלן Vicki Polin, עשור שנים מאוחר יותר, כותבת בדברי הקדמה לתיאור תקיפה מינית מצד קרליבך, שהיא עצמה נחשפה למספר לא מבוטל של תלונות אודות.
http://jewishsurvivors.blogspot.com...
ג. גם נשמה קרליבך, הבת של, עברה מצידו האחד של העמק, אל העבר השני. בכתבה ב'מקור ראשון' משנת 2008, היא מצוטטת: "תגובתי להאשמות האלה ... היא שאני לא מאמינה להן ולו לרגע אחד" (קישור להלן), ולעומת זאת בבלוג שלה, ברשומה שפורסמה בקיץ אשתקד, כך היא כותבת:
"Sometime in the late 70s, my father was involved in an intervention staged by women who were hurt by him. He came, even knowing the content of the conversation that was to happen. And when they told him that his actions and behavior had hurt them, he cried and said, “Oy this needs such a fixing.” I do believe that the actions, advocacy work and the way he raised his daughters in the last years of his life showed remarkable listening and personal accountability.
I accept the fullness of who my father was, flaws and all. I am angry with him. And I refuse to see his faults as the totality of who he was"
(אגב, ברשומה הזו אף היא מאזכרת את היות קרליבך תומך נלהב של נשות הכותל)
קישור:
https://blogs.timesofisrael.com/my-...
ד. בדיון שנערך לפני מספר שנים בקבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* - וגם לי אין חוש הומור", מפורטים לא מעט תלונות נוספות, כולל כאלה בגוף ראשון, ואצטט את חלקן:
1. "גם אני שמעתי עדות ישירה מאישה שנפגעה ממנו, ועוד מישהי שסיפרה לי שכשהיתה ילדה בניו יורק כל פעם שהיתה באותו מבנה איתו היתה מתחבאת בארון ולא נושמת עד שהלך".
2. "הוא הטריד אותי מינית ב 1989 כשהייתי בת 21. נגעלתי ממנו אז ועד היום".
3. "הוא ניסה (ולא הצליח) לחבק את חמותי באורגון לפני כ 30 שנה. שם התרבות לא רק חילונית, אבל לגמרי לא יהודית, וגם היא הרגישה שהוא חצה כל גבול ."
4. "אני שמעתי ממקור ראשון סיפור של בחורה שראיינה אותו. היא הייתה חילונית לגמרי אבל ידעה את הסיפורים עליו. היא ביקשה ממנו שירד מן החדר שלו במלון ללובי, אבל הוא התעקש שהיא תגיע לחדר. היא נעמדה על יד הדלת והסבירה לו שהיא רוצה לראיין אותו מחוץ לחדר. הוא שכנע אותה להשאר ואז התחיל לשים עליה ידיים. בשלב מסוים היא יצאה ואמרה לו שהמשך הראיון יתקיים רק בלובי. הוא ירד למטה. היא הייתה מזועזעת ממנו"
5. "בגוף ראשון שמעתי מאשה ששלמה כפה את עצמו עליה, עד שאיימה שאם הוא לא יעזוב אותה היא תפרסם זאת ברבים. ורק זה שכנע אותו להרפות ממנה.
רב שאני מכירה מקרוב הדריך חוזרת בתשובה, ובין היתר הפנה אותה לפי תומו אל שלמה קרליבך. כשהאשה הגיעה אל שלמה, חלק מתהליך ה'קירוב' שלה היה פיתוי ליחסי מין. היא עזבה אותו בטראומה. את הסיפור הזה שמעתי מהרב, שהוא אדם אמין ביותר.
6. 4 נשים סיפרו לי ששלמה קרליבך הזמין אותן אליו למלון ביחידות. כולן שומרות מצוות ולא היו זקוקות ל'קירוב'. הוא ידע ששתיים מהן נשואות, ואף היה חבר טוב של בעלה של אחת מהן, שהיתה חרדית. לא היו לו שום דיבורים איתה קודם, ומלבד המראה החיצוני שלה לא היה שום בסיס להזמנה זו. לגבי הרווקות – ידוע לי בוודאות שהזמינן בשעות לילה מאוחרות.
גם אם ההזמנה לחדר בשעת לילה אינה חמורה כאונס מבחינת המוסר הכללי, אדם המפתה אשת איש להגיע לחדרו ביחידות אינו יכול להיחשב כקדוש בלבד. ובעיני חשוב מאוד להבחין בין מעלותיו ומעשיו הנשגבים לבין התנהגויות שחלקן חמורות ביותר גם בקנה מידה מוסרי, וחלקן חמורות מאוד בקנה מידה הלכתי.
7. כשסיפרתי דברים אלו בשתי הזדמנויות ניגשו אלי שתי נשים: האחת, שבעלה היה מקורב אליו, סיפרה לי שבעלה הזמין אותו להתארח אצלם בעיר מסוימת בארה"ב לכמה ימים. באחד הימים שלמה ניצל את שעת היעדרותו של בעלה מן הבית והתחיל איתה בביתה.
8. אשה אחרת, קרובת משפחה שלו, לאחר ששמעה את דבריי אמרה שליוותה אותו במשך כל זמן נעוריה, וכל מה שסיפרתי מחוויר לעומת הדברים המצמררים שראתה במו עיניה.
המעשים הללו הם בדרגות חומרה משתנות, הן לגבי השאלה אם מדובר באשת איש, בפנויה או בקטינה (בעיני ראיתי יחסים לא תקינים עם קטינה, שעליהם לא אוכל להרחיב עוד); הן לגבי טיב המעשה (כפיית עצמו, הזמנה לחדרו במלון בשעות יום או לילה, חיזור אחרי המארחת הנשואה בביתה)".
9. "בראשית שנות האלפיים, ארגנתי בעיר סיאטל בארה"ב שבת קהילתית סביב סיפוריו ושיריו של קרליבך. לאחר מכן ספרו לי שתי נשים, אחת מהן אם אינני טועה בעלת תשובה מאורגון, ואחרת הכירה אותו דווקא בירושלים (בשנות השבעים?), על חוויות "לא אורתודוקסיות" של מסיבות וסמים ויחסי נשים וגברים. הראשונה רמזה למקרי הטרדה חמורים מצידו, שאינני זוכר - או שהסיפור היה מעומעם - אם אירעו בה או בחברותיה".
קישור:
https://www.facebook.com/groups/352...
.
.
.
חלק ב: דיון בנתונים שהובאו.
===
למרבה הצער בשנים האחרונות נחשף העולם היהודי למספר פרשיות בהן דמויות רבניות נערצות הורשעו בבית משפט בגין התנהגות מינית בעייתית אף לפי אמות המידה של החוק החילוני. הפרשיות הללו חידדו נקודה פשוטה ויסודית ביותר: רב שאינו שומר על ההלכה אינו רב אלא פושע! וכבר בהינתן זאת, שקרליבך קיים לאורך עשרות שנים מגע פיזי אסור על פי ההלכה היהודית, עולה בעייתיות גדולה כלפי התדמית שלו.
לעיל כבר התייחסתי לנקודת תלונת המקרה הבודד, שאפשר בקלות לטעון שאינה אמת - לעומת 'קלא דלא פסיק' של תלונות מכל עבר, שקשה מאוד להציע הסבר הגיוני, איך כולן כולן לא משקפות מאומה מהמציאות העגומה.
יהיה מי שיטען, שאסור להאמין לדברי לשון הרע - אפילו מול מספר תלונות רב. הלכתית, אין הדברים כן. קרליבך למשך שנים רבות היה עובר ברבים על איסור שכל שומר תורה ומצוות נמנע ממנו בשאט נפש (חיבוק ונשיקה לנשים זרות), ובצירוף זאת שיש 'קלא דלא פסיק', אי אפשר לומר שעצם הדיון והחשש לדברים שמא אולי היו - הוא בגדר לשון הרע.
גם אין לטעון שהיות וחלפו שנים, והוא עצמו נפטר מן העולם - הרי שביתר שאת אין לדון בעניין, גם מצד שאין להוציא לעז על המת. כלל ברור הוא שבמקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ועוד אמרו חז"ל: מפרסמים את החנפים (הרשעים), מפני (כדי למנוע) חילול השם. כשמתגבר והולך הקול אודות התנהגות מינית לא הולמת מצד קרליבך, ואפילו במושגי העולם החילוני (שם תעשה אשר ברצונך ובלבד שיהיה "בהסכמה"), ההתעלמות מהנושא מעלה רושם שביהדות מחניפים לעוברי עבירה ומעגלים בשבילם פינות.
ולא יאמר כדבר הזה! "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד"! אפילו הצדיק הגדול ביותר יצטרך לתת דין וחשבון על חטאיו.
.
.
.
חלק ג: שירי קרליבך.
==
בפועל מבחינה הלכתית, אין שום בעיה בניגוני קרליבך. נמצאת תשובה מפורסמת של האגרות משה, שעוסקת בהיבטים ההלכתיים ומעלה היתר לשמיעת ושירת הנגונים.
אך לא מזמן נתקלתי באמירה מעניינת של רבי נחמן מברסלב, שבשבילי לפחות עוזרת ליצור משטר וסדר בדברים. האמירה הייתה אודות נשמתו של דוד המלך, שהייתה כה קדושה ונדירה, עד שהדרך היחידה להוריד אותה לעולם מבלי שימצאו מקטרגים שיטענו: "העולם לא זכאי אליה", הייתה באמצעות הולדת מואב - שאמנם היה מעשה פגום מאוד אבל מנגד היה בו רסיס של כוונה 'לשם שמים'.
ויתכן שאוצר ניגון כה גדול ועליון, לא יכל לרדת לעולם אלא באופן שלא ימצאו מקטרגים אודותיו - אצל מישהו שמה לעשות חלק ממעשיו אינם כפי ההלכה, ויתכן: מאוד שלא על פי ההלכה, ולכן מה אכפת 'לסטרא אחרא' מהאור הרוחני שכן יהיה לא או לא יהיה לו?
לנוכח זאת אני חושב שחובה גדולה לעסוק באוצר הניגונים הזה, להופכו ביתר שאת לנחלת כל יהודי, אך מנגד ככל הנראה ואין מנוס אלא להשאירו 'ללא זכויות יוצרים' - היות ואם אכן נעשו כמעשים הללו, מי שעושה אותם מאבד את זכויות היוצרים שלו. הדרך היהודית לא מתחנפת לאף אחד, גדול ככל שיהיה.
חלק א: נתונים לכאורה:
==
א. עוד בהינף עיון קצר בויקיפדיה, בערך הנושא את שמו, נתקלים בפסקה אשר מספרת על פירסום ישן למדי משנת 1998, בעיתון נשים יהודי בארצות הברית, אודות מספר נשים הטוענות להיותן קורבן להתנהגות מינית לא הולמת מצידו (וזאת באופן אירוני למדי - לאחר פתיח המספר על השתתפות פעילה מצד קרליבך באחת מ'קריאות התורה' הראשונות של נשות הכותל, בשנת 1989).
המשך הדברים בכתבה הולם ללא רחם, בתארו דפוס התנהגות שקרוב לאורח החיים המתירני של כוכבי רוק, שאף גלש ממחוזות ה'בהסכמה' למחוזות ה'תקיפה מינית', לא פחות!
"Among the many people Lilith spoke with, nearly all had heard stories of Rabbi Carlebach’s sexual indiscretions during his more than four decade rabbinic career. Spiritual leaders, psychotherapists and others report numerous incidents, from playful propositions to actual sexual contact. Most of the allegations include middle-of-the-night, sexually charged phone calls and unwanted attention or propositions. Others, which have been slower to emerge, relate to sexual molestation."
קישור לעיון מלא:
http://www.lilith.org/articles/rabb...
כמובן, אפשר לפטור את הדברים בלא כלום: תוך כדי אין מכחיש ששלמה קרליבך נהג לאורך כל השנים להשתמש בחיבוקים ובמחוות מגע גופני כלפי המין הנשי, בפומבי ובין פוצה פה ומצפצף, אבל מכאן ועד לסמוך על כתבה בעיתון כלשהי שאמנם טוענת על מספר רב של עדויות - אך בפועל משאירה אותן אנונימיות ואינה מוכיחה כלום?!
ב. אליה וקוץ בה, מקורות מצטרפים למקורות, ומתחילים להצטבר למסה הקריטית של המונח "קלא דלא פסיק". אין מדובר בתלונה בודדת, אלא במסכת חוזרת ונשנית של נשים הטוענות אודות היותן קורבנות להתנהגות מינית לא הולמת מצידו, ובשלב מסויים הטענה שהכל שקר ורעות רוח והמצאות לצורך אינטרס אישי (שהוא בעצם מה?), מתחילה לנדוד למחוזות השכנוע העצמי.
בקישור להלן Vicki Polin, עשור שנים מאוחר יותר, כותבת בדברי הקדמה לתיאור תקיפה מינית מצד קרליבך, שהיא עצמה נחשפה למספר לא מבוטל של תלונות אודות.
http://jewishsurvivors.blogspot.com...
ג. גם נשמה קרליבך, הבת של, עברה מצידו האחד של העמק, אל העבר השני. בכתבה ב'מקור ראשון' משנת 2008, היא מצוטטת: "תגובתי להאשמות האלה ... היא שאני לא מאמינה להן ולו לרגע אחד" (קישור להלן), ולעומת זאת בבלוג שלה, ברשומה שפורסמה בקיץ אשתקד, כך היא כותבת:
"Sometime in the late 70s, my father was involved in an intervention staged by women who were hurt by him. He came, even knowing the content of the conversation that was to happen. And when they told him that his actions and behavior had hurt them, he cried and said, “Oy this needs such a fixing.” I do believe that the actions, advocacy work and the way he raised his daughters in the last years of his life showed remarkable listening and personal accountability.
I accept the fullness of who my father was, flaws and all. I am angry with him. And I refuse to see his faults as the totality of who he was"
(אגב, ברשומה הזו אף היא מאזכרת את היות קרליבך תומך נלהב של נשות הכותל)
קישור:
https://blogs.timesofisrael.com/my-...
ד. בדיון שנערך לפני מספר שנים בקבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* - וגם לי אין חוש הומור", מפורטים לא מעט תלונות נוספות, כולל כאלה בגוף ראשון, ואצטט את חלקן:
1. "גם אני שמעתי עדות ישירה מאישה שנפגעה ממנו, ועוד מישהי שסיפרה לי שכשהיתה ילדה בניו יורק כל פעם שהיתה באותו מבנה איתו היתה מתחבאת בארון ולא נושמת עד שהלך".
2. "הוא הטריד אותי מינית ב 1989 כשהייתי בת 21. נגעלתי ממנו אז ועד היום".
3. "הוא ניסה (ולא הצליח) לחבק את חמותי באורגון לפני כ 30 שנה. שם התרבות לא רק חילונית, אבל לגמרי לא יהודית, וגם היא הרגישה שהוא חצה כל גבול ."
4. "אני שמעתי ממקור ראשון סיפור של בחורה שראיינה אותו. היא הייתה חילונית לגמרי אבל ידעה את הסיפורים עליו. היא ביקשה ממנו שירד מן החדר שלו במלון ללובי, אבל הוא התעקש שהיא תגיע לחדר. היא נעמדה על יד הדלת והסבירה לו שהיא רוצה לראיין אותו מחוץ לחדר. הוא שכנע אותה להשאר ואז התחיל לשים עליה ידיים. בשלב מסוים היא יצאה ואמרה לו שהמשך הראיון יתקיים רק בלובי. הוא ירד למטה. היא הייתה מזועזעת ממנו"
5. "בגוף ראשון שמעתי מאשה ששלמה כפה את עצמו עליה, עד שאיימה שאם הוא לא יעזוב אותה היא תפרסם זאת ברבים. ורק זה שכנע אותו להרפות ממנה.
רב שאני מכירה מקרוב הדריך חוזרת בתשובה, ובין היתר הפנה אותה לפי תומו אל שלמה קרליבך. כשהאשה הגיעה אל שלמה, חלק מתהליך ה'קירוב' שלה היה פיתוי ליחסי מין. היא עזבה אותו בטראומה. את הסיפור הזה שמעתי מהרב, שהוא אדם אמין ביותר.
6. 4 נשים סיפרו לי ששלמה קרליבך הזמין אותן אליו למלון ביחידות. כולן שומרות מצוות ולא היו זקוקות ל'קירוב'. הוא ידע ששתיים מהן נשואות, ואף היה חבר טוב של בעלה של אחת מהן, שהיתה חרדית. לא היו לו שום דיבורים איתה קודם, ומלבד המראה החיצוני שלה לא היה שום בסיס להזמנה זו. לגבי הרווקות – ידוע לי בוודאות שהזמינן בשעות לילה מאוחרות.
גם אם ההזמנה לחדר בשעת לילה אינה חמורה כאונס מבחינת המוסר הכללי, אדם המפתה אשת איש להגיע לחדרו ביחידות אינו יכול להיחשב כקדוש בלבד. ובעיני חשוב מאוד להבחין בין מעלותיו ומעשיו הנשגבים לבין התנהגויות שחלקן חמורות ביותר גם בקנה מידה מוסרי, וחלקן חמורות מאוד בקנה מידה הלכתי.
7. כשסיפרתי דברים אלו בשתי הזדמנויות ניגשו אלי שתי נשים: האחת, שבעלה היה מקורב אליו, סיפרה לי שבעלה הזמין אותו להתארח אצלם בעיר מסוימת בארה"ב לכמה ימים. באחד הימים שלמה ניצל את שעת היעדרותו של בעלה מן הבית והתחיל איתה בביתה.
8. אשה אחרת, קרובת משפחה שלו, לאחר ששמעה את דבריי אמרה שליוותה אותו במשך כל זמן נעוריה, וכל מה שסיפרתי מחוויר לעומת הדברים המצמררים שראתה במו עיניה.
המעשים הללו הם בדרגות חומרה משתנות, הן לגבי השאלה אם מדובר באשת איש, בפנויה או בקטינה (בעיני ראיתי יחסים לא תקינים עם קטינה, שעליהם לא אוכל להרחיב עוד); הן לגבי טיב המעשה (כפיית עצמו, הזמנה לחדרו במלון בשעות יום או לילה, חיזור אחרי המארחת הנשואה בביתה)".
9. "בראשית שנות האלפיים, ארגנתי בעיר סיאטל בארה"ב שבת קהילתית סביב סיפוריו ושיריו של קרליבך. לאחר מכן ספרו לי שתי נשים, אחת מהן אם אינני טועה בעלת תשובה מאורגון, ואחרת הכירה אותו דווקא בירושלים (בשנות השבעים?), על חוויות "לא אורתודוקסיות" של מסיבות וסמים ויחסי נשים וגברים. הראשונה רמזה למקרי הטרדה חמורים מצידו, שאינני זוכר - או שהסיפור היה מעומעם - אם אירעו בה או בחברותיה".
קישור:
https://www.facebook.com/groups/352...
.
.
.
חלק ב: דיון בנתונים שהובאו.
===
למרבה הצער בשנים האחרונות נחשף העולם היהודי למספר פרשיות בהן דמויות רבניות נערצות הורשעו בבית משפט בגין התנהגות מינית בעייתית אף לפי אמות המידה של החוק החילוני. הפרשיות הללו חידדו נקודה פשוטה ויסודית ביותר: רב שאינו שומר על ההלכה אינו רב אלא פושע! וכבר בהינתן זאת, שקרליבך קיים לאורך עשרות שנים מגע פיזי אסור על פי ההלכה היהודית, עולה בעייתיות גדולה כלפי התדמית שלו.
לעיל כבר התייחסתי לנקודת תלונת המקרה הבודד, שאפשר בקלות לטעון שאינה אמת - לעומת 'קלא דלא פסיק' של תלונות מכל עבר, שקשה מאוד להציע הסבר הגיוני, איך כולן כולן לא משקפות מאומה מהמציאות העגומה.
יהיה מי שיטען, שאסור להאמין לדברי לשון הרע - אפילו מול מספר תלונות רב. הלכתית, אין הדברים כן. קרליבך למשך שנים רבות היה עובר ברבים על איסור שכל שומר תורה ומצוות נמנע ממנו בשאט נפש (חיבוק ונשיקה לנשים זרות), ובצירוף זאת שיש 'קלא דלא פסיק', אי אפשר לומר שעצם הדיון והחשש לדברים שמא אולי היו - הוא בגדר לשון הרע.
גם אין לטעון שהיות וחלפו שנים, והוא עצמו נפטר מן העולם - הרי שביתר שאת אין לדון בעניין, גם מצד שאין להוציא לעז על המת. כלל ברור הוא שבמקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ועוד אמרו חז"ל: מפרסמים את החנפים (הרשעים), מפני (כדי למנוע) חילול השם. כשמתגבר והולך הקול אודות התנהגות מינית לא הולמת מצד קרליבך, ואפילו במושגי העולם החילוני (שם תעשה אשר ברצונך ובלבד שיהיה "בהסכמה"), ההתעלמות מהנושא מעלה רושם שביהדות מחניפים לעוברי עבירה ומעגלים בשבילם פינות.
ולא יאמר כדבר הזה! "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד"! אפילו הצדיק הגדול ביותר יצטרך לתת דין וחשבון על חטאיו.
.
.
.
חלק ג: שירי קרליבך.
==
בפועל מבחינה הלכתית, אין שום בעיה בניגוני קרליבך. נמצאת תשובה מפורסמת של האגרות משה, שעוסקת בהיבטים ההלכתיים ומעלה היתר לשמיעת ושירת הנגונים.
אך לא מזמן נתקלתי באמירה מעניינת של רבי נחמן מברסלב, שבשבילי לפחות עוזרת ליצור משטר וסדר בדברים. האמירה הייתה אודות נשמתו של דוד המלך, שהייתה כה קדושה ונדירה, עד שהדרך היחידה להוריד אותה לעולם מבלי שימצאו מקטרגים שיטענו: "העולם לא זכאי אליה", הייתה באמצעות הולדת מואב - שאמנם היה מעשה פגום מאוד אבל מנגד היה בו רסיס של כוונה 'לשם שמים'.
ויתכן שאוצר ניגון כה גדול ועליון, לא יכל לרדת לעולם אלא באופן שלא ימצאו מקטרגים אודותיו - אצל מישהו שמה לעשות חלק ממעשיו אינם כפי ההלכה, ויתכן: מאוד שלא על פי ההלכה, ולכן מה אכפת 'לסטרא אחרא' מהאור הרוחני שכן יהיה לא או לא יהיה לו?
לנוכח זאת אני חושב שחובה גדולה לעסוק באוצר הניגונים הזה, להופכו ביתר שאת לנחלת כל יהודי, אך מנגד ככל הנראה ואין מנוס אלא להשאירו 'ללא זכויות יוצרים' - היות ואם אכן נעשו כמעשים הללו, מי שעושה אותם מאבד את זכויות היוצרים שלו. הדרך היהודית לא מתחנפת לאף אחד, גדול ככל שיהיה.
רבי נחמן מברסלב - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה א' בניסן ה'תקל"ב
מקום לידה מז'יבוז', פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי
תאריך פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א (בגיל 38)
סיבת הפטירה מחלת השחפת
מקום פטירה אומן, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית
תאריך לידה לועזי 4 באפריל 1772
תאריך פטירה לועזי 16 באוקטובר 1810
חסידות חסידות ברסלב
תחילת כהונה תק"ן
סיום כהונה תקע"א
חיבוריו ליקוטי מוהר"ן, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
אב שמחה בן נחמן
אם פייגא בת אדל
בת זוג סשיה
ילדים אדל, מרים, חיה, שלמה אפרים, יעקב, שרה, פייגא
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה אדמו"ר בדור הרביעי של תנועת החסידות ומייסד חסידות ברסלב. הוא היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות. הרבה למחות על מה שראה כהתמסדות ואובדן הדרך של החסידות ונקלע למחלוקות קשות עם אדמו"רים אחרים, כשהוא טוען שהוא לבדו "צדיק האמת".
תלמידו הבולט ביותר, רבי נתן מנמירוב, חיבר על פי דברי תורתו את ליקוטי מוהר"ן, וספרי יסוד אחרים של חסידות ברסלב. רבי נחמן לא מינה לו יורש, וחסידות ברסלב הוסיפה לתפקד כתנועה עם מורים הבקיאים בתורתו ולא כחצר בראשות שושלת אדמו"רים. בימי חייו עורר סערה והתנגדות עזות, וחסידות ברסלב הייתה קבוצה קטנה ונרדפת עד שזכתה להתעניינות ותחייה במחצית השנייה של המאה ה-20. חסידיה מונים כיום עשרות אלפים, החלוקים לקהילות רבות, ורבים מהם חוזרים בתשובה.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות וצעירותו
נולד בעיירה מז'יבוז' שבפלך פודוליה, באיחוד הפולני-ליטאי (כיום באוקראינה). בימיו התחוללה חלוקת פולין, והשטחים הסובבים נמסרו לרוסיה הקיסרית. אמו של רבי נחמן, פייגה, הייתה בתה של אדל בת הבעל שם טוב. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-קבלית. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך לסמילה. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.
ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר למדבדיבקה (Medvedivka) שבפלך קייב, שם קיבל על עצמו להיות רב לחסידיו ושם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, והחלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. טיעונו המרכזי של ר' נחמן כנגדם היה , שבעוד שהבעל שם טוב ביקש לחולל מהפכה רוחנית דרך ייסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים, הרוחניים והגשמיים כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד והנהגה, החזיקו את חצרם מכספי חסידיהם, ובכך תמה השפעתם על דורם. ר' נחמן טען שיש להשפיע על העולם כולו, להביאו אל תיקונו ולהחזיר את עטרת החסידות ליושנה. במדוודיווקה חי עד ה'תקנ"ח (1798).
הביקור בארץ ישראל והשפעתו על רבי נחמן
באותה שנה החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, 1798 ושם גם עשה את החג, מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים בית הכנסת הדרת קודש. לאחר מכן הלך לטבריה, בה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית, שהשיבה אותו לארצו בתקופת פסח. הוא שהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". וכן: "כל העניין שלי זה ארץ ישראל"; "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
מחלוקתו עם הסבא משפולי
בחזרתו מארץ ישראל אמר לתלמידיו "הבאתי לכם מתנה - מחלוקת". עם שובו העתיק את מגוריו לעיר זלטופול, ושהה בה כשנתיים. כפי שצפה מראש דרכו החדשה הביאה עליו מספר מבקרים, הבולט שבהם רבי אריה לייב משפולי, "הסבא משפולי". רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן - זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה". מפאת המחלוקת נאלץ רבני נחמן לנדוד. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים כשלושים שנה קודם לכן, ובו נהרגו כ-30,000 יהודים. והוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בהסכמת דודו ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ובשנת 1808 הגיע עד העיר לבוב כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. בשנת 1810 פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב-16 באוקטובר, בגיל 38. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו שרה, חיה, אדל ומרים היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.
לאחר מותו לא מונה לו יורש, לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים". בברסלב נהגו לומר שהם עם אדמו"ר חי לא במובן הפיזי, אלא שעל ידי ספריו הוא מדריך אותם ועוזר להם גם לאחר פטירתו לעבוד את אלוהים ולהתקרב אליו.
לפי בקשתו שיבואו אליו לראש השנה גם לאחר מותו[3] מקפידים חסידיו לבוא מדי ראש השנה, לקברו בעיר אומן שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה).
מדרכיו והנהגתו
רבי נחמן סלל דרכים חדשות בחסידות. הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית, על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. הוא הדגיש גם את הצורך להשתוקק לאלוהים, ואמר שלפי גדולתו אין מי שיכול לומר שהוא עובד את האל, אלא העיקר הוא כיסופים וגעגועים. להשתוקקות זו אפשר לזכות בעיקר בעזרת אמונה פשוטה.
לצד הדרשות שנשא בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, סיפר גם מעשיות, המתפרשות כאלגוריות ומשלים לתורותיו. לדבריו, "משיח יאמר עליהם פירוש".
הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה, וההתנגדות לייאוש ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:
"ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מח)
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן כד)
"אין ייאוש בעולם כלל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן עח)
"כשאדם יודע שכל מאֹרעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא." (ליקוטי מוהר"ן ד', א)
אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.
עוד הדגיש את חשיבות ההתקרבות לצדיקים ואמר שאי אפשר לזכות לאמונה אלא על ידי התקרבות אליהם ושהם כלליות הקדושה.
את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הבכיר רבי נתן מנמירוב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ועוד.
רבי נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה אליו בראש השנה: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה". ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". הוא לקח שניים מתלמידיו כעדים שימסרו שכל מי שיבוא לקברו, ייתן שם פרוטה לצדקה לטובת נשמתו, ויאמר שם את עשרת המזמורים של התיקון הכללי - מובטח לו שיזכה לתקן במהלך חייו את כל הדרוש תיקון, וייפטר מן העולם בעתו, בלא חטא ומתוך תשובה שלמה, כך שלא יצטרך לראות פני גיהנום.
חסידיו
מדי שנה, בעיקר בראש השנה, אך גם בשאר ימות השנה, עולים חסידיו לקברו שבאומן שבאוקראינה. בשנים האחרונות ישנה נהירה בולטת של ישראלים רבים שאינם מחסידי ברסלב, ולעתים אף שאינם דתיים, למקום. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות.
ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו
"ספורי מעשיות לרבי נחמן מברצלב", ברלין ה'תרפ"ב.
שער הספר ליקוטי מוהר"ן, דפוס ראשון
ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
ספורי מעשיות
ספר המידות
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
חיי מוהר"ן
שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
ליקוטי עצות
תאריך לידה א' בניסן ה'תקל"ב
מקום לידה מז'יבוז', פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי
תאריך פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א (בגיל 38)
סיבת הפטירה מחלת השחפת
מקום פטירה אומן, גוברניית קייב, האימפריה הרוסית
תאריך לידה לועזי 4 באפריל 1772
תאריך פטירה לועזי 16 באוקטובר 1810
חסידות חסידות ברסלב
תחילת כהונה תק"ן
סיום כהונה תקע"א
חיבוריו ליקוטי מוהר"ן, שיחות הר"ן, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
אב שמחה בן נחמן
אם פייגא בת אדל
בת זוג סשיה
ילדים אדל, מרים, חיה, שלמה אפרים, יעקב, שרה, פייגא
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה אדמו"ר בדור הרביעי של תנועת החסידות ומייסד חסידות ברסלב. הוא היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לדעת האל ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות. הרבה למחות על מה שראה כהתמסדות ואובדן הדרך של החסידות ונקלע למחלוקות קשות עם אדמו"רים אחרים, כשהוא טוען שהוא לבדו "צדיק האמת".
תלמידו הבולט ביותר, רבי נתן מנמירוב, חיבר על פי דברי תורתו את ליקוטי מוהר"ן, וספרי יסוד אחרים של חסידות ברסלב. רבי נחמן לא מינה לו יורש, וחסידות ברסלב הוסיפה לתפקד כתנועה עם מורים הבקיאים בתורתו ולא כחצר בראשות שושלת אדמו"רים. בימי חייו עורר סערה והתנגדות עזות, וחסידות ברסלב הייתה קבוצה קטנה ונרדפת עד שזכתה להתעניינות ותחייה במחצית השנייה של המאה ה-20. חסידיה מונים כיום עשרות אלפים, החלוקים לקהילות רבות, ורבים מהם חוזרים בתשובה.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות וצעירותו
נולד בעיירה מז'יבוז' שבפלך פודוליה, באיחוד הפולני-ליטאי (כיום באוקראינה). בימיו התחוללה חלוקת פולין, והשטחים הסובבים נמסרו לרוסיה הקיסרית. אמו של רבי נחמן, פייגה, הייתה בתה של אדל בת הבעל שם טוב. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-קבלית. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך לסמילה. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.
ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר למדבדיבקה (Medvedivka) שבפלך קייב, שם קיבל על עצמו להיות רב לחסידיו ושם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, והחלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. טיעונו המרכזי של ר' נחמן כנגדם היה , שבעוד שהבעל שם טוב ביקש לחולל מהפכה רוחנית דרך ייסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים, הרוחניים והגשמיים כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד והנהגה, החזיקו את חצרם מכספי חסידיהם, ובכך תמה השפעתם על דורם. ר' נחמן טען שיש להשפיע על העולם כולו, להביאו אל תיקונו ולהחזיר את עטרת החסידות ליושנה. במדוודיווקה חי עד ה'תקנ"ח (1798).
הביקור בארץ ישראל והשפעתו על רבי נחמן
באותה שנה החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, 1798 ושם גם עשה את החג, מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים בית הכנסת הדרת קודש. לאחר מכן הלך לטבריה, בה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית, שהשיבה אותו לארצו בתקופת פסח. הוא שהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". וכן: "כל העניין שלי זה ארץ ישראל"; "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
מחלוקתו עם הסבא משפולי
בחזרתו מארץ ישראל אמר לתלמידיו "הבאתי לכם מתנה - מחלוקת". עם שובו העתיק את מגוריו לעיר זלטופול, ושהה בה כשנתיים. כפי שצפה מראש דרכו החדשה הביאה עליו מספר מבקרים, הבולט שבהם רבי אריה לייב משפולי, "הסבא משפולי". רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן - זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה". מפאת המחלוקת נאלץ רבני נחמן לנדוד. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים כשלושים שנה קודם לכן, ובו נהרגו כ-30,000 יהודים. והוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בהסכמת דודו ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ובשנת 1808 הגיע עד העיר לבוב כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. בשנת 1810 פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב-16 באוקטובר, בגיל 38. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו שרה, חיה, אדל ומרים היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.
לאחר מותו לא מונה לו יורש, לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים". בברסלב נהגו לומר שהם עם אדמו"ר חי לא במובן הפיזי, אלא שעל ידי ספריו הוא מדריך אותם ועוזר להם גם לאחר פטירתו לעבוד את אלוהים ולהתקרב אליו.
לפי בקשתו שיבואו אליו לראש השנה גם לאחר מותו[3] מקפידים חסידיו לבוא מדי ראש השנה, לקברו בעיר אומן שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה).
מדרכיו והנהגתו
רבי נחמן סלל דרכים חדשות בחסידות. הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית, על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. הוא הדגיש גם את הצורך להשתוקק לאלוהים, ואמר שלפי גדולתו אין מי שיכול לומר שהוא עובד את האל, אלא העיקר הוא כיסופים וגעגועים. להשתוקקות זו אפשר לזכות בעיקר בעזרת אמונה פשוטה.
לצד הדרשות שנשא בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, סיפר גם מעשיות, המתפרשות כאלגוריות ומשלים לתורותיו. לדבריו, "משיח יאמר עליהם פירוש".
הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה, וההתנגדות לייאוש ולעצב אפיינה את תורתו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:
"ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מח)
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן כד)
"אין ייאוש בעולם כלל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן עח)
"כשאדם יודע שכל מאֹרעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא." (ליקוטי מוהר"ן ד', א)
אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.
עוד הדגיש את חשיבות ההתקרבות לצדיקים ואמר שאי אפשר לזכות לאמונה אלא על ידי התקרבות אליהם ושהם כלליות הקדושה.
את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הבכיר רבי נתן מנמירוב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ועוד.
רבי נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה אליו בראש השנה: "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה". ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי". הוא לקח שניים מתלמידיו כעדים שימסרו שכל מי שיבוא לקברו, ייתן שם פרוטה לצדקה לטובת נשמתו, ויאמר שם את עשרת המזמורים של התיקון הכללי - מובטח לו שיזכה לתקן במהלך חייו את כל הדרוש תיקון, וייפטר מן העולם בעתו, בלא חטא ומתוך תשובה שלמה, כך שלא יצטרך לראות פני גיהנום.
חסידיו
מדי שנה, בעיקר בראש השנה, אך גם בשאר ימות השנה, עולים חסידיו לקברו שבאומן שבאוקראינה. בשנים האחרונות ישנה נהירה בולטת של ישראלים רבים שאינם מחסידי ברסלב, ולעתים אף שאינם דתיים, למקום. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות.
ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו
"ספורי מעשיות לרבי נחמן מברצלב", ברלין ה'תרפ"ב.
שער הספר ליקוטי מוהר"ן, דפוס ראשון
ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
ספורי מעשיות
ספר המידות
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
חיי מוהר"ן
שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
ליקוטי עצות
הרבה לא יודעים את זה אבל יש המון אנשים שעומלים קשה מבוקר עד ערב בכדי שהעיר שלכם תהיה נקייה ומצוחצחת, אחד האנשים שעובד קשה בשביל לדאוג שהערים שלכם יהיו נקיות הוא רובי (רוברט) ונונו ולו יש ניסיון של יותר מ-30 שנה בניקיון עירוני. שאלתי את רובי ונונו מה דעתו על מצב הניקיון בישראל, והוא טען שכרגע המצב לא מזהיר וצריך להחיל את תרבות המיחזור והניקיון כבר מבתי ספר כי בסופו של דבר הכל מגיע מהחינוך.
רובי ונונו (רוברט ונונו) בעלים ומייסד של קבוצת ר.ג.א, חברה בעלת חברות בת בתחום הניקיון העירוני ואיכות הסביבה, מציג את חברת הבת "ר.ג.א. לסביבה", חברה אשר מייבאת ומשווקת טכנולוגיות לניקיון ולשמירה על איכות הסביבה. המכונות שאותן מייבאת החברה איכותיות ומקצועיות ביותר. אינן מזהמות את הסביבה ואינן מרעישות. לכן הן מתאימות לעבודה בעיר גם במקומות עם נגישות נמוכה. המכונות החדישות מבית ר.ג.א. לסביבה (כפי שאמרתי שאותה מנהל רובי ונונו) נעות ביתר קלות וגם מבחינה ויזואלית נראות נעימות לעין ופחות מגושמות ממכונות אחרות.
בין המכונות החדישות ישנה מכונת הג'אנגו - מכונת טיאוט קטנה אשר מנקה באיזורים צרים מאוד אפילו מתחת לספסלים בגינה. מכונה זו בעלת עלות אחזקה נמוכה. היא מכילה מערכת מחזור מים ומטפסת על מדרכות שגובהן הוא עד 20 סנטימטר.
למכונה מספר פונקציות ובמידת הצורך אף הופכת למכסחת דשא או מכונה להשקיה. מכונה זו כמו רבות אחרות מיובאות באופן בלעדי על ידי חברתו של רובי ונונו, שמייבאת ומשווקת באופן בלעדי מכונות טיאוט מהמתקדמות בעולם כמו מכונת הSL140 של חברת BROCK הגרמנית שמגיעה עם מתקן שטיפה על גג הרכב ופותרת את בעיית איסור השימוש במפוחים תוך כדי רענון המדרכה. בנוסף החברה מייבאת מכונות מתוצרת CMAR שמיועדות לקרצוף וחידוש מדרכות.
רוברט (רובי) ונונו מציג מכונה נוספת שמיובאת באופן בלעדי הינה החשמלית 360 של חברת UNIECO שהיא למעשה מטאטא חשמלי , שקט וידידותי לסביבה אשר מתאים לעבודה בשעות הלילה ובשעות העמוסות בעיר.
המכונות נמכרו ועובדות בהצלחה בערים רבות כמו בירושלים, בחברת החשמל, ברכבת הקלה ועוד.
היתרון הגדול שלהן הוא שהן חסכוניות בסולר, פחות מזהמות את הסביבה, שקטות יותר ולא מפריעות לאנשים הנמצאים באיזור העבודה, וכמובן העובדה שהן מיוצרות מהחומרים הטובים והאיכותיים ביותר.
הבקשה הקטנה של רובי (רוברט) ונונו: אם אתם תראו את מכונות הטיאוט הללו ברחובות אתם יכולים להיות נחמדים לנהג ברכב הטיאוט, נהג שעומל קשה בכדי לקרצף ולנקות את העיר מלפנות בוקר ועד מאוחר בלילה, לא צריך לצפור, לא צריך לצעוק או להתעצבן, גם אם אתם ממש ממהרים והוא מעקב אתכם בדקה נוספת, כי בסופו של דבר הניקיון הוא לטובתכם ולטובת הסביבה שבה אתם חיים.
רובי ונונו (רוברט ונונו) בעלים ומייסד של קבוצת ר.ג.א, חברה בעלת חברות בת בתחום הניקיון העירוני ואיכות הסביבה, מציג את חברת הבת "ר.ג.א. לסביבה", חברה אשר מייבאת ומשווקת טכנולוגיות לניקיון ולשמירה על איכות הסביבה. המכונות שאותן מייבאת החברה איכותיות ומקצועיות ביותר. אינן מזהמות את הסביבה ואינן מרעישות. לכן הן מתאימות לעבודה בעיר גם במקומות עם נגישות נמוכה. המכונות החדישות מבית ר.ג.א. לסביבה (כפי שאמרתי שאותה מנהל רובי ונונו) נעות ביתר קלות וגם מבחינה ויזואלית נראות נעימות לעין ופחות מגושמות ממכונות אחרות.
בין המכונות החדישות ישנה מכונת הג'אנגו - מכונת טיאוט קטנה אשר מנקה באיזורים צרים מאוד אפילו מתחת לספסלים בגינה. מכונה זו בעלת עלות אחזקה נמוכה. היא מכילה מערכת מחזור מים ומטפסת על מדרכות שגובהן הוא עד 20 סנטימטר.
למכונה מספר פונקציות ובמידת הצורך אף הופכת למכסחת דשא או מכונה להשקיה. מכונה זו כמו רבות אחרות מיובאות באופן בלעדי על ידי חברתו של רובי ונונו, שמייבאת ומשווקת באופן בלעדי מכונות טיאוט מהמתקדמות בעולם כמו מכונת הSL140 של חברת BROCK הגרמנית שמגיעה עם מתקן שטיפה על גג הרכב ופותרת את בעיית איסור השימוש במפוחים תוך כדי רענון המדרכה. בנוסף החברה מייבאת מכונות מתוצרת CMAR שמיועדות לקרצוף וחידוש מדרכות.
רוברט (רובי) ונונו מציג מכונה נוספת שמיובאת באופן בלעדי הינה החשמלית 360 של חברת UNIECO שהיא למעשה מטאטא חשמלי , שקט וידידותי לסביבה אשר מתאים לעבודה בשעות הלילה ובשעות העמוסות בעיר.
המכונות נמכרו ועובדות בהצלחה בערים רבות כמו בירושלים, בחברת החשמל, ברכבת הקלה ועוד.
היתרון הגדול שלהן הוא שהן חסכוניות בסולר, פחות מזהמות את הסביבה, שקטות יותר ולא מפריעות לאנשים הנמצאים באיזור העבודה, וכמובן העובדה שהן מיוצרות מהחומרים הטובים והאיכותיים ביותר.
הבקשה הקטנה של רובי (רוברט) ונונו: אם אתם תראו את מכונות הטיאוט הללו ברחובות אתם יכולים להיות נחמדים לנהג ברכב הטיאוט, נהג שעומל קשה בכדי לקרצף ולנקות את העיר מלפנות בוקר ועד מאוחר בלילה, לא צריך לצפור, לא צריך לצעוק או להתעצבן, גם אם אתם ממש ממהרים והוא מעקב אתכם בדקה נוספת, כי בסופו של דבר הניקיון הוא לטובתכם ולטובת הסביבה שבה אתם חיים.
צום בעמידה
עשרים וחמש שעות רצופות הוא עומד על רגליו, לבוש לבן ועטוף בטליתו, ראשו מורכן אל מחזור התפילה שלפניו והוא מתנודד קלות בקצב אחיד. כל נדרי, תפילת ערבית, פרקי תהילים. לילה, בית הכנסת מתרוקן, ור' משולם עדיין שם.
בוקר. השמש זורחת, יום הכיפורים עולה. ר' משולם עדיין נטוע בעמדתו. אינו חדל מלשפוך את צקון לחשו לפני קונו. שחרית, מוסף, מנחה, נעילה.
קול תרועת שופר מפלח את חלל בית הכנסת של חסידי קרטשניף. "לשנה הבאה בירושלים!", עולה קריאה אדירה מפיות המתפללים. בבת אחת נשבר המתח שמתלווה לאימת הדין, והלבבות מתמלאים שמחה וביטחון כי בוודאי נחתמו לשנה טובה ומבורכת.
רק אחרי תפילת ערבית ניתק ר' משולם מן הסטנדר. אותות התענית ניכרים על פניו, אך מבטו משדר חיוניות ונמרצוּת. כעלם צעיר הוא פונה לצאת מבית הכנסת, שבו עמד על מקומו יותר מיממה תמימה.
דמותו היוצאת נלכדת במבטה של חבורת פרחי החסידים, שישבו בירכתי בית הכנסת ושברו את הצום במיני מזונות וכוס קפה חם. "ר' משולם!", קרא לעברו אחד מהם בתעוזה, "גלה לנו מדוע אתה עומד על רגליך במשך כל יום הכיפורים".
למרבה הפתעתם נעתר ר' משולם לבקשתם. בדקות הבאות נשאבים הנוכחים לסיפור מדהים, עולה על כל דמיון.
זה קרה שנים רבות קודם לכן. נמל חיפה, שעת בוקר מוקדמת. קול הלמות פטישים וכלי עבודה מהדהד במפעל המספנות הענק. ר' משולם פסע פנימה, לעבר עמדתו הקבועה.
הוא בירך לשלום את עמיתיו לעבודה, בעודו חולף ליד מכונות כבדות, חומרי גלם ושלדי כלי שיט ברמות גימור מגוּונות. את עיניו צדה התגודדות נרגשת של קבוצת פועלים. "מה אירע?", התעניין ר' משולם. "יש עכשיו בנמל מגדת עתידות החוזה את גורלו של כל אדם, תמורת פרוטות!", השיב עובד נלהב.
הבעת בוז עלתה על פניו של ר' משולם. "מה לי ולמכשפים ויידעונים!", פלט בזעזוע.
"משולם, אתה מוכרח לנסות!", הקיפו אותו החברים והפצירו בו לגלות את גורלו, תמורת סכום פעוט.
אל מול הלחץ הגובר משהו בנחישותו התערער, וסקרנות הזדחלה לליבו. בתמיכת חבריו מצא עצמו מתייצב אל מול מגדת העתידות. הוא הושיט לעברה את התשלום, וליבו הלם למשמע הבשורות שתבשר לו.
"בקרוב", אמרה האישה בקול צרוד, "אתה תחלה במחלה אנושה ותמות מתוך ייסורים קשים".
משולם חש כיצד האוויר נסחט מריאותיו. ראשו הסתחרר. הדם אזל מפניו. הוא נסוג לאחור מפני התחזית הרעה, מבקש לאטום את אוזניו ולהדוף את הדברים האיומים ממנו והלאה.
בשבועות הבאים הצליח להתאושש ולהדחיק את התחזית הקודרת. חייו שבו לקדמותם. האירוע המוזר נשכח מליבו.
יום אחד עלה לאוטובוס היורד מחיפה ונסע לרחובות. פניו היו מועדות אל הרבי דוד-משה מקרטשניף, שאת מעונו נהג לפקוד מזמן לזמן.
אלא שהפעם הרבי קיבל את פניו בארשת חתומה. הוא אף נמנע מלהושיט אליו את ידו לשלום. "מה חטאתי ומה פשעתי?", נחרד ר' משולם. מבטו החד של הרבי נקב את ליבו. "נסה להיזכר!", קרא הרבי לעברו בתוכחה גלויה.
ואז נזכר וכלימה מילאה אותו. "אכן", הניד הרבי את ראשו בצער, "מעשה חמוּר עשית. אל לו ליהודי לפנות אל דורשי עתידות למיניהם!".
לנוכח דמעותיו הכנות של ר' משולם הוסיף הרבי: "אל תחשוש, כי תשובתך רצויה!", ובסופו של דבר נפרד ממנו בברכת שלום.
חלפו כמה חודשים. בוקר אחד התעורר ר' משולם כשהוא מתייסר מכאבים. הוא פנה לחדר המיון הקרוב. סדרת בדיקות הובילה לאבחנה כי לקה במחלה חשׂוכת מרפא.
עולמו של ר' משולם חרב עליו. בני משפחתו המודאגים הקיפו את מיטתו. רעייתו התקשרה אל הרבי. "נבואתה המרה של מגדת העתידות מתגשמת!", בכתה במר נפשה. תגובתו של הרבי הפתיעה: "הביאו את משולם לכאן, לרחובות!".
"לא בא בחשבון!", קבעו הרופאים בפסקנות. "הנסיעה הארוכה עלולה לסכן את חייו!". ואולם בני המשפחה היו נחושים למלא את בקשת הרבי, ואמבולנס הוביל את ר' משולם אל מעונו של הרבי ברחובות.
"איי, משולם!", אמר לו הרבי בסערת נפש ופניו להבים, "דע כי נגזר עליך לעזוב את העולם בשל המעשה שעשית. ואולם מבטיחך אני כי בזכות התשובה שעשית – תינצל ותזכה לאריכות ימים, מתוך בריאות איתנה!".
עיני ר' משולם נתלו ברבי, שנראה כמי שעושה מאמצים איתנים לקרוע את רוע הגזירה. "ואולם", הוסיף הרבי, "זכור נא – מעתה, בכל יום כיפורים, עליך לעמוד על רגליך מתחילת היום ועד סופו. זה יהיה בעבורך אות עד יומך האחרון, שיזכיר לך את הרגעים שבהם רגליך כשלו ונשאו אותך למקום בלתי-ראוי".
ר' משולם השתתק. הוא סקר את היושבים לפניו בפיות פעורים, והשלים את דבריו: "מבינים אתם מדוע אני עומד לאורך כל יום הכיפורים?".
(על-פי 'לפיד האש')
חיזוק יומי... יח' תשרי
חול המועד סוכות - תשמח בדברים הקטנים
עשיר גדול נהג לערוך מידי שבוע "סעודות מלכים", היין היה נשפך כמים, וממרתפיו היה מוציא כסף, זהב ואבנים טובות. אולם למרות
כל העושר שהיה ברשותו, לא היה העשיר שמח בחלקו, כל הזמן עלה בו החשש שמא יירד מנכסיו, הוא לא היה ישן בלילות ורק כשהשמש זרחה היה מצליח להירדם...
בסמוך לביתו של העשיר גר סנדלר עני, שעבד מבוקר עד ערב ותמיד פיו היה מלא שירה.
באחד הימים עלה רעיון בראשו של העשיר, הוא קרא לסנדלר, שאל לשלומו והתעניין במצבו הכלכלי. כשנודע לו שפרנסתו
דחוקה, שאלו: "כיצד אתה מצליח לשיר כשפרנסתך דחוקה?"
השיבו העני: "ברוך ה' יש לי משפחה ולחם לא חסר לי, השמחה שרויה בביתי ומדוע לא אשמח בחלקי ואשיר?"
שוב הקשה העשיר ושאל: "האם לא היית רוצה שיהיה לך כסף רב?" ותוך כדי שאלתו נתן לו במתנה שק גדול ובו חמש מאות דינרי זהב! אורו עיניו של הסנדלר, הוא לקח בשמחה את השק והודה על מתנתו.
בחזרתו לביתו טמן הסנדלר את הכסף בחצרו וחזר לעבודתו. מאותו היום כשהיה עובד לא היה שר כהרגלו, דאגות רבות נכנסו לראשו וכל רעש קטן ששמע היה חושש שמא זה גנב, ובכל זמן פנוי בדק במחבואו את הכסף שמא נגנב. מרוב דאגותיו פניו השתנו מפחד ומחוסר שינה.
לימים הבין הסנדלר שהכסף גרם לו להפסיד את שמחתו ואת שלוות נפשו. הוא נטל את שק הזהב, מיהר לביתו של העשיר ואמר לו: "קח את הכסף שלך בחזרה, אין לי צורך בו, לא אמכור את שירתי ושמחת חיי בעבור כל כסף שבעולם..."
שבוע שלם יוצאים אנו מדירת הקבע שלנו ועוברים לדירת עראי - סוכה קטנה, גג שברירי, ללא רהיטים ודברים יקרי ערך... מדוע?
כדי שנפנים שאין השמחה מצויה דווקא בבית הגדול עם כלים מפוארים, מרצפות שיש ושכלולים נוספים, אלא השמחה האמיתית נמצאת דווקא בסוכה הקטנה, דווקא בדברים הקטנים והזמניים שבה, דווקא בה נצטווינו "ושמחת בחגך"...
כשאתה שמח בדברים הקטנים שיש לך אתה יכול לשיר, להתרחק מדאגות, ולהעריך את הטוב שיש לך.
"מרבה נכסים - מרבה דאגה" - אדם מאושר הוא אדם שעושה מהדברים הקטנים שיש לו דברים גדולים, כשאתה תעצים את מה שיש לך, לבטח תזכה לדברים גדולים יותר, מהודרים יותר, כי השמחה הקטנה שלך תביא לך שמחה גדולה הרבה יותר.
*יום טוב, מועדים לשמחה ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!*
Gli F35 italiani si alzano in volo 10/10/19 The Italian F35s take flight
https://www.youtube.com/watch?v=MLo...
https://www.youtube.com/watch?v=MLo...
