ערכתי לאחרונה בתאריך 19.11.11 בשעה 21:40 בברכה, שארפ
בן דרור ימיני במאמר מפורט ונוקב :
זה לא ברור איך קוראים לתופעה הזאת, אבל זה ברור שמדובר באסון. בשבוע שעבר, בטור הזה, כתבתי על 2,100 מסתננים בחודש אחד. שיא של כל הזמנים. הטפטוף הפך למבול. והנה, מתברר שהשיא של כל הזמנים נשבר שוב, באותו סופשבוע. 950 מסתננים. המבול הפך לצונאמי.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?...
גם בסיפור הזה, הגרסה המעוותת של שיח הזכויות הופכת לאסון לאומי. הרי אפשר גם אחרת. אוסטרליה, למשל, אינה מאפשרת חדירה של מסתננים, גם אם ארגוני זכויות טוענים שמדובר בפליטים. ספינות מבריחים נגררות לאי כריסמס, שקרוב יותר לאינדונזיה מאשר לאוסטרליה. אפילו האוסטרלים בקושי יודעים על האי השכוח, וגם מטחי ביקורת, פנימית וחיצונית, אינם משנים את המדיניות הקשוחה. מאוד קשוחה. גם בצרפת מתחכמים, ומכניסים את חסרי האישורים לאזורים שהם "מחוץ לחוק" בשדות התעופה. אצלנו אמרו פעם "בלי בג'ץ ובלי בצלם". בצרפת זה המצב בפועל. לתורכיה הגיעו, וממשיכים להגיע, אלפי פליטים מסוריה. פליטים. לא מהגרי עבודה ולא מסתננים. ובכן, תורכיה החסודה והנדיבה הקימה להם מחנות ענק סמוך לגבול, ואין להם שום אופציה להפוך למהגרי עבודה בתורכיה. הקהילה הבינלאומית דווקא מצדיעה לתורכיה.
ורק ישראל, מכל מדינות המערב, מאפשרת כניסה חופשית והמונית. 2,100 מסתננים בחודש אחד, לפני השיא של סוף השבוע האחרון, זה משהו כמו 20,000 בחודש אחד לצרפת. זה לא היה קורה שם כמו שזה לא היה קורה בשום מדינה באירופה, אפילו לא בשבדיה.
ארגוני הזכויות ממשיכים להפציץ אותנו במידע כוזב על "פליטים" ולא מסתננים. מעניין. הרי בחודשים האחרונים לא קרה שום דבר חדש במדינות שמהן מגיעים רוב המסתננים. להפך. הוקמה מדינה חדשה, דרום סודן, ויש לאן לחזור. רשויות רבות, גם של האו"ם, עוסקות בהחזרה של מיליונים לסודן. הבורחים מאריתריאה מוגדרים משום מה כ"פליטים", משום שהם בסכנה של גיוס לצבא. נכון, המשטר שם בעייתי. השירות הצבאי איננו הדבר נעים. אלא שמדובר בפוטנציאל של מאות אלפי צעירים, שיש להם מסלול פתוח רק למקום אחד בעולם - ישראל. והם אכן מגיעים. בהמוניהם. האם ישראל יכולה וצריכה לקבל את כולם?
בניגוד לפעילי הגופים העוסקים במסתננים, שמרושתים מצוין בתקשורת, בדרום תל-אביב הסיפור שונה. אף אחד לא שם עליהם. אף אחד לא משמיע אותם. הם לא "משלנו". שיפסיקו להפריע לנו להתבשם מהנאורות של עצמנו. אנחנו היפים שעוזרים לפליטים. הם המכוערים שיוצאים נגד זרים. בצר להם, פונים תושבי דרום תל-אביב לא רק לעיתונאים, שמתעלמים מהם, אלא גם לחברי כנסת. וגם הם אינם מגיעים. הם הרי פוחדים ממשטרת הפוליטיקלי-קורקט. כך שהם נותרים עם נציגי הימין הקיצוני. היחידי שהיה מוכן להגיע השבוע להפגנה הוא מיכאל בן-ארי. עם כל ההבנה למצוקתם של תושבי הדרום, אם המאבק נגד הצונאמי של מסתננים יהיה מזוהה עם הימין הקיצוני - זה יהיה מאבק אבוד. היכן, ריבונו של העולם, חסידי הצדק החלוקתי? מדוע הם חושבים שנאורות על חשבון החלשים, ורק החלשים, היא הדבר הנכון?
יש חוק ואמנות בינלאומיות. צריך לכבד אותם. יש פליטים. צריך לקלוט אותם. אבל יש גם צונאמי של מסתננים שאינם פליטים. הגיע הזמן שממשלת ישראל תתעורר. משום שכל יום שעובר, הופך את מחר, ותמיד זה מחר, למאוד מאוחר.
ועוד נתונים "מישראל היום" -