הועבר בתאריך 16.03.13 בשעה 22:41 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל)
בשבוע שעבר מלאו 45 שנה ליום בו הכריז שר הביטחון, משה דיין, כי הצוללת “דקר” ואנשי צוותה “אבודים”. שרידיה נמצאו לפני 14 שנה בקרקעית הים, “אבל השאלות על נסיבות טביעתה עוד פתוחות”, אומרים בארכיון המדינה.
היום מתיר הארכיון לפרסום 16 מסמכים שמתעדים את היעלמות דקר ואת החיפושים אחר הצוללת שהיתה בהפלגת אימונים בדרכה לחיפה. מעניין להיווכח שגם היום יש בפרשה הזו מסמכים חסויים שלא מותרים לפרסום במלואם. אחד מהם הוא דו”ח סודי שהגיש מפקד חיל הים, האלוף שלמה אראל, לשר הביטחון דיין, ב-1 במארס 1968.
מהחומר שהותר לפרסום עולה, כי חיל הים הצביע על שלוש סיבות אפשריות לטביעתה של הצוללת. הראשונה "תקלה טכנית או שגיאת אנוש”; השנייה - “פעולה עוינת של הצי הסובייטי - אפשרות שלא ניתן לבטלה לחלוטין”; והשלישית: “התנגשות בכלי שייט אחר”.
המסמכים הנוספים שמפרסם ארכיון המדינה חושפים גם את סירובה של טורקיה לאפשר לישראל לסרוק את חופיה בחיפוש אחר הצוללת.
ב-2 בפברואר 1968 דיווח דניאל לאור, הציר הישראלי בנציגות ישראל באנקרה, כי הנספח הצבאי בנציגות פנה למטכ”ל הטורקי, וביקש את אישורו לסריקת חלק מהחוף הדרומי של טורקיה על ידי אניות חיל הים ומטוס של חיל האוויר הישראלי. הטורקים סירבו לאפשר לישראל לחפש את שרידי הצוללת, אך הסכימו לערוך חיפושים בעצמם. במברק ששלח לאור למשרד החוץ, הוא הציע כמה הסברים להתנגדות הטורקית. “מדובר באזור רגיש בין קפריסין לטורקיה, בו ריכזו לאחרונה כוחות אוויר, ים ויבשה לפלישה לקפריסין”, כתב. כסיבה נוספת ציין לאור: “סתם גאווה טורקית הנובעת מיומרה”.
בסופו של דבר, עם זאת, הטורקים ומדינות נוספות סייעו לישראל במבצע החיפושים הנרחב, כפי שפירט שר הביטחון, משה דיין, “החיפושים אחר דקר היו מבצע בקנה מידה בינלאומי, ללא תקדים”. דבריו מופיעים בפרוטוקול ישיבת הכנסת מיום 6 במארס 1968. באותו יום כונסה גם ישיבת ממשלה. רה"מ, לוי אשכול, נעל אותה וסיכם: “אשר יגורנו וחששנו בא. התכנסנו היום לאשר מתוך כאב: דקר וכל אנשי צוותה אינם”.
http://www.haaretz.co.il/news/polit...
אשכול 26422
בתגובה להודעה מספר 0