יגאל סרנה: ''האיש שצמח כפטרית רעל משלולית הדם של רבין''. (*)
העיתונאי יגאל סרנה/ידיעות אחרונות כותב בקיר שלו בפייסבוק את הדברים הבאים - מצ"ב צילום מסך לשיפוטכם/ן: . . מקור: https://www.facebook.com/photo.php?... . . וזאת בנוסף למה שכתב בטורו בידיעות האחרונות בסוף שבוע האחרון כפי שהבאתי כאן באשכול המצ"ב:
על הרציף באילת במוצאי שבת לא המתין יגאל סרנה, בעל הטור מידיעות אחרונות. את זר הקוצים המורעלים הקדים ושלח ללוחמי חיל הים מעל דפי עיתונו.
הקטע במצורף בזה מציג, לצד השקרים ההכרחיים (ספינת מלט, לסודן, לכידה פיראטית) השקפת עולם מעוותת מוסרית. לדידו של סרנה, זכותה של אירן להעביר טילים לחמאס ולג'יהד בעזה, כדי להשתמש בהם נגד אזרחים בישראל, אינה נופלת מזכותה של ישראל לייצא נשק להונדורס. סרנה שולל אפילו את זכותה של ישראל להגן על אזרחיה ומגדיר את עצירת הנשק כמעשה פיראטי שנעשה בידי יצואנית נשק. המשוואה הזו של סרנה בין ישראל לאירן, בין יצוא נשק למדינות לבין העברת נשק לארגוני טרור, פסולה גם לו נכתבה בידי עיתונאי זר. כאשר הכותב הוא עיתונאי ישראלי המגן על זכותם של טרוריסטים לפגוע באזרחי מדינתו, ההשוואה הזו רקובה ומושחתת מוסרית.
רוב השיתופים לרשומה הבאה של יגאל סרנה מגיע מכאלה הרחוקים מדעותיו; מין רצון לשתף עם אחרים את עובדת קיומו של אדם כזה. כביכול תוהים המשתפים בינם לבין עצמם: "זה אמיתי?!" הוי התמימות, התמימות. אמיתי בהחלט. הוא לא היחיד.
הנה הרשומה של סרנה:
"יש חיים גם בזמן ביבי. אבל האויר מורעל. הנפש קצה. המשאבים מדלדלים. אתה רואה גם בחדרי מיון, כמו הערב, את המאמץ ואת קוצר המשאבים. הכל נשאב מאיתנו, למעלה. לחבורת הביזה של החלאה. האיש שצמח כפטרית רעל משלולית הדם של רבין. קצנו בשקרן העלוב שביציו הקטנות כאפון בידי שרה. שיעלם כבר. די. גדשה הסאה".
יפה, לא? זה האיש ש"ידיעות" פיטרו ואז החזירו לאחר שהברנז'ה התגייסה למענו. מתאים לעיתון שפעם הייתה לו מדינה והיום נותרו לו עיתונאים המתייחסים לנבחרי ציבור כאל פטריות רעל הניזונות משלוליות דמו של רבין. : לא בכדי מחצית מהטקסט הקצרצר הזה מורכבת ממילות רעל ושנאה.
סרנה מעיד על עצמו שהאוויר שהוא נושם "מורעל". נפשו מלאה בשנאה עד אין מקום. כה גדושה השנאה בנפשו עד שגולשת החוצה ומרעילה את האוויר סביבו. זהירות לכל הבא עמו במגע.
"הכול נשאב מאתנו" - בשם מי הוא מדבר? מי מכנה את המחנה האחר "חבורת הביזה"? חבורת הבוז!
זאת הקבוצה, שפעם נשאה בעול ההנהגה של המדינה ולא רצתה אחרים לידה. כשנשתנו הזמנים וקבוצות אחרות הצטרפו להנהגה, בחלה חבורת הבוז באבחנות "חבורת הביזה", בחכמתה, בהבנת האחרת של ההיסטוריה והכלכלה - מה משנים ההישגים? "אני בז לכם" אומר סרנה (אגב, זה אחד המשפטים החביבים על ח"כ אחמד טיבי). הוא בז לרוב העם, מתייחס אליו רק על תנאי. בבועה שבתוכה חי, הוא לא מרגיש את הניתוק שלו מהחברה; הוא הרי "דורש טובתה", מבקש סוציאליזם להמונים, חמלה לחולים בחדרי המיון. דיבורים בעלמא. רעל ושנאה מפעפעים בו. הוא מבקש נקמה. ברירת שמשון העתיקה: אם הוא לא במשחק, שיישרף המועדון.
הנה הגדרה של עיתונאי "ידיעות" לראש הממשלה הנבחר של מדינת היהודים, בנימין נתניהו: "האיש שצמח כפטריית רעל משלולית הדם של רבין". כולנו צמחנו משלולית הדם של רבין, אינכם יודעים? זה לא סרנה, אלא האטמוספרה המעוותת המאפשרת לו לקלל ולגדף בצורה כה נוראה ועדיין לכתוב את הטור שלו מדי שבת באין מוחה. מה בסה"כ אמר?
כמעט עשרים שנה חלפו מאז הרצח ועדיין עלילת הדם הידועה שרירה וקיימת. מי שלא זוכר את התקופה הארורה ההיא, את הרדיפה אחר כל מי שלא עבד את עגל הזהב של אוסלו - יכול להתבשם משנאתו המזוקקת של סרנה. כך זה היה אז, אבל רחב ומקיף עשרות מונים. מבחינה זאת, סרנה הוא מוצג מוזיאוני. כדאי להקפיא מעט ממנו ולהפשיר בימים קרים - תוכלו להתחמם מאש השנאה המאכלת את האיש.
"השקרן העלוב שביציו הקטנות כאפון בידי שרה" - זה משפט ראוי לפרוידיאנים חובבים, באשר הוא מכניס אותנו היישר לתחתוניו של סרנה עצמו; מין פרוייקציה (השלכה) נפשית שאולי מלמדת משהו על המתחולל פנימה, בנפשו (ושמא: בחייו האישיים?) של סרנה.
"שייעלם כבר" - איך תעשה זאת, הא, סרנה? תתנקש בו? תזמין את האיחוד האירופי? תתחנן למטח קסאמים מיקיריך בעזה היישר לבית ברחוב בלפור? העיתון שלך עושה זאת כבר עשרות שנים: מתנקש בכל מה שקדוש וטוב ויקר לרובנו. ולחשוב שפעם לא הייתה לנו ברירה אלא לקרוא את האיש הזה.
מהיכן צומח ביוב מטאפורי כה מפואר? מה בית הגידול שסרנה עשה בו שנים כה רבות? האיש מעל 60! עשרות שנים הוא קורא ומתפתח ולומד ומעמיק; העברית שבפיו מדויקת והשכלתו רחבה - ואז משחרר את הטקסט הזה. מה הטעם לכל מה שקרא ולמד אם מה שזורם מפיו ומקלדתו מאַכֵּל אותו ואת סביבתו? זאת אינה נבואת זעם; אין בה רצון לתיקון, לא נחמה סמויה ובוודאי שאין בה תקווה. רק רעל המתפשט ממקלדתו של סרנה לתוך רוחו ונפשו ומאכל אותו. בקצב הזה של רשומות ביוב כאלו (סרנה מרבה בהן), הוא יכַלֶה עצמו לדעת, יילך ויצטמק לגוש מרירות מקומט ומזוכך לתפארת מה שנותר מחבורת שונאי עמם.
אשכול 27454
