אם כבר מקורות, שיילכו עד הסוף / קובי אריאלי
כדי להזדעזע כראוי מריקודים סביב עגל זהב במסיבת טראנס, צריך ראשית לתמוך בקיומן של מסיבות כאלה, ורק אחר כך להתפלץ מהתפאורה האידיוטית הזאת. מאחר שאני חושב שמסיבות טראנס בזכות עצמן הן שריטה, הימצאו של האייקון המעצבן הזה בלב הרחבה היא נחמה פורתא. כי עגל הזהב, למרות היותו מקור השראה לאינספור מושגים שאולים וסמל עתיק יומין, הוא בסופו של דבר מוצר תנ"כי טהור. כדי להכיר אותו יש להיות מחובר באיזושהי צורה לתנ"ך. כדי להבין שהצבתו בלב המסיבה היא התרסה אנטי-ממסדית, צריך מידה מסוימת של שאר רוח, של הומור ושל חיבור לשורשים. ואני לתומי חשבתי שמארגני מסיבות טראנס הם בורים גסי רוח, שעולמם התרבותי נע בין עטיפות של דיסקים לאמפולות של נוזלי הזיה. מסתבר שלא. מסתבר שיש מוח חושב מאחורי העיוות הזה. תנו לי להמר שמדובר ביוצא בשאלה שמפרק את האמביוולנטיות התרבותית שלו על מיצגים יצירתיים. אבל אם כבר מקורות, אז עד הסוף. ריקודים סביב עגל זהב זה נחמד, אבל זה לא הכל. להלן הצעה יצירתית יותר למסיבה הבאה שגם היא נשענת על אליל מקראי, אמנם מפורסם פחות, אבל אפקטיבי הרבה יותר. קבלו את בעל פעור (במדבר כ"ה 9-3), אליל קדום שהתפרסם באופן המיוחד שבו היו עובדים אותו מאמיניו. הם היו, שימו לב, מרוקנים עליו את צואתם. לעניות דעתי, שילובו של אקט כזה יעשיר את הסצינה בצורה יוצאת מן הכלל ואף ירומם את קרן ישראל בעמים. הרי בסופו של דבר מסיבות הטראנס באו לכאן מבחוץ, אבל את ספר הספרים הנצחי הורשנו אנו לעולם כולו.http://www.maariv.co.il/cache/ART63...אין פרות קדושותאפילו בליינים ותיקים שפשפו את עיניהם בתדהמה כשהגיעו למסיבת הטראנס שהתקיימה בשבת באילת: מאות צעירים חגו באקסטזה סביב עגל זהב * "גרמו לנו להרגיש כמו עובדי אלילים" * ואילו המפיקים לא הבינו על מה המהומה: "זה בכלל לא עגל - זה שור עם פירסינג".
מאת:
יהודית זילברשטיין ואסף גור סביב לעגל הזהב שהוצב במדבר התאספו מאות חוגגים. הם כרעו ברך, רקדו בשכרון חושים, ונופפו בידיהם באקסטזה. הסצינה המוזרה המתוארת כאן - שיחזור כמעט מדוייק של האירוע התנ"כי שהביא לשבירתם של לוחות הברית - התרחשה בסוף השבוע האחרון, בוואדי שליד מלון הנסיכה באילת. הפעם, הסתיים האירוע רק בכמה חוגגים מזועזעים, ובקיתונות של ביקורת. את המסיבה ההמונית, שהחלה ביום שישי באולמות המסוגננים של מלון הנסיכה, והמשיכה למחרת בוואדי הסמוך ארגנו יחד שמעון שירזי, מארגן מסיבות ידוע, איתן סלימי, מארגן מסיבות הייניקן סאן-דאנס ומועדון ה-TLV. נוסף לעגל הזהב, השתתפו במסיבה הפרועה גם מלכות דראג רכובות על גמלים, ומיצגים פרובקטיביים אחרים.*
כוכב האירועלקראת המסיבה, שכרו המארגנים את כל 420 החדרים של מלון הנסיכה, ועשרות חדרים נוספים במלון קלאב הוטל. יותר מארבעה ימים הם שקדו על הכנתו של כוכב האירוע - פסל עגל עצום מימדים, צבוע כולו בצבע זהב בוהק. "כשראיתי את העגל, שהוצב על הבמה המרכזית - הפסקתי לרקוד", סיפר אתמול אחד החוגגים, "הייתי פשוט המום. אני אמנם לא אדם מסורתי, אבל המארגנים חצו כאן קו אדום. הפסל הזה גרם לנו להראות כמו עובדי אלילים. מה, אנחנו כבר לא יהודים? ".
החוגגים התפלגו לשתי קבוצות. "היו שם הרבה אנשים שצרכו כמויות לא מבוטלות של סמים ושל אלכוהול. הם התלהבו מאוד מהעגל הנוצץ, והתחילו לרקוד סביבו ולומר שהם כמו בני ישראל החוטאים במדבר. אבל היתה גם קבוצה גדולה שהזדעזעה מכל הסיפור. הם ניגשו למארגנים וביקשו להסיר את הפסל מיד", סי פר אחד המשתתפים.*
"כמו בהר-סיני""כל הסצינה הזאת, של ריקודים סביב לעגל זהב במדבר פשוט הוציאו לי את החשק", סיפר אתמול אלעד, בן 35, שעשה את כל הדרך מתל-אביב כדי להשתתף במסיבה, "ישר נזכרתי במעמד הר סיני ואמרתי לעצמי שלא מתאים לי לקחת חלק בדבר שכזה, אפי לו במסיבת טראנס. באנו לרקוד וליהנות, וגרמו לנו להרגיש כמו עובדי אלילים בסדום ועמורה. זה יותר גרוע מלעשות מסיבה ביום כיפור. עמדתי שם והסתכלתי מהצד, עד שנמאס לי וחזרתי הבי תה, לתל-אביב". מפיקי האירוע דחו את הדרישות הרבות להסיר את הפסל. "פת אום אנשים שמחללים שבת נהיו שומרי מסורת, זה מגוחך", אמרו המפיקים לקבוצת החוגגים שפנתה אליהם, "מי שלא מתאים לו-לא חייב להישאר".
אתמול הסביר רל נדל, מבעלי מועדון ה-TLV, כי העגל היה חלק מהתפאורה. "זו היתה אמירה שלנו על הדרך שבה אנחנו רו אים את העולם", אמר נדל, "זה אולי לא נעים, אבל שמנו להם את האמת בפנים. היו אמנם כמה אנשים שהסתייגו מהעניין ורצו שנסיר את הפסל, אבל לא מדובר היה בגל של מחאה. כמובן שסירבנו לבקשה, כי זה נראה לי מגוחך שאנשים שיוצאים לבלות במסיבות בשישי שבת, מפריע להם עניינים שקשורים לתורה. או שאתם משתתפים במשחק, או שלא. עשינו כבר דברים הרבה יותר נועזים ולא נתקלנו בתגובות כאלו".*
"מה הצביעות הזו? "גם שמעון שירזי לא הבין אתמול על מה כל המהומה. "דבר ראשון, זה בכלל לא היה עגל, אלא שור עם פירסינג. זו הייתה מסיבה באווירה אתנית בתוך ואדי, ואנחנו מתעסקים בפנטזיה ואמנות. לאף אחד אין בעיה שאנחנו יהודים ובכל זאת עושים במועדונים מסיבות בחג המולד עם עצי אשוח ושלג, וגם סילבסטר זה חג נוצרי. מה הצביעות הזו? שלא ישחקו אותה יפי נפש. מבחינתי, זה נראה בדיוק כמו הפרה של עלית, זו אמנות ולא עבודת אלילים". איתן סולמי, שותפם של שירזי ונדל להפקה, דווקא הבין אתמול ללבם של החוגגים הזועמים. "האירוע יצא מפרופורציה, ואנשים איבדו את השליטה. האמת היא, שזה בכלל לא היה עגל זה היה שור זועם צבוע בזהב. אני מתנצל מראש בפני כל מי שנפגע. לא היתה לנו שום כוונה ליצור פרובוקציה, רצינו רק לגרום הנאה להרבה אנשים".
בסוף החודש יועבר עגל הזהב לאמסטרדם, ויככב במסיבות שמארגן שמעון שירזי לקהל ההולנדי.אם כבר מקורות, שיילכו עד הסוף / קובי אריאלי
כדי להזדעזע כראוי מריקודים סביב עגל זהב במסיבת טראנס, צריך ראשית לתמוך בקיומן של מסיבות כאלה, ורק אחר כך להתפלץ מהתפאורה האידיוטית הזאת. מאחר שאני חושב שמסיבות טראנס בזכות עצמן הן שריטה, הימצאו של האייקון המעצבן הזה בלב הרחבה היא נחמה פורתא. כי עגל הזהב, למרות היותו מקור השראה לאינספור מושגים שאולים וסמל עתיק יומין, הוא בסופו של דבר מוצר תנ"כי טהור. כדי להכיר אותו יש להיות מחובר באיזושהי צורה לתנ"ך. כדי להבין שהצבתו בלב המסיבה היא התרסה אנטי-ממסדית, צריך מידה מסוימת של שאר רוח, של הומור ושל חיבור לשורשים. ואני לתומי חשבתי שמארגני מסיבות טראנס הם בורים גסי רוח, שעולמם התרבותי נע בין עטיפות של דיסקים לאמפולות של נוזלי הזיה. מסתבר שלא. מסתבר שיש מוח חושב מאחורי העיוות הזה. תנו לי להמר שמדובר ביוצא בשאלה שמפרק את האמביוולנטיות התרבותית שלו על מיצגים יצירתיים. אבל אם כבר מקורות, אז עד הסוף. ריקודים סביב עגל זהב זה נחמד, אבל זה לא הכל. להלן הצעה יצירתית יותר למסיבה הבאה שגם היא נשענת על אליל מקראי, אמנם מפורסם פחות, אבל אפקטיבי הרבה יותר. קבלו את בעל פעור (במדבר כ"ה 9-3), אליל קדום שהתפרסם באופן המיוחד שבו היו עובדים אותו מאמיניו. הם היו, שימו לב, מרוקנים עליו את צואתם. לעניות דעתי, שילובו של אקט כזה יעשיר את הסצינה בצורה יוצאת מן הכלל ואף ירומם את קרן ישראל בעמים. הרי בסופו של דבר מסיבות הטראנס באו לכאן מבחוץ, אבל את ספר הספרים הנצחי הורשנו אנו לעולם כולו.בגללו ניתץ משה את לוחות הברית / נפתלי קראוס
עגל הזהב - ביטוי מובהק של עבודת אלילים - נעשה בידי בני ישראל שיצאו ממצרים לפני יותר מ-3,000 שנה , מיד לאחר קבלת התורה בהר-סיני. משה רבנו איחר לרדת מן ההר, וקטני האמונה דרשו מנהיג חלופי שימלא את מקומו. אהרון, אחיו של משה וממלא מקומו - סירב, אך בני ישראל המשיכו ללחוץ. הם אספו כמות גדולה של זהב, אהרון השליך אותו אל כור - "ויצא העגל הזה" (שמות ל"ב 24), כפי שדיווח אהרון לאחיו, לאחר שזה ירד מההר. בני ישראל התכוונו ליצור אליל שינהיג אותם, ובחרו בדמותו של השור המצרי אספיס. אחרי שנוצר, התקהלו סביבו, רקדו, חגגו "ויאמרו: אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". כאשר ירד משה מן ההר הוא כעס מאוד, שבר את לוחות הברית שהיו בידיו, ניתץ את עגל הזהב והעניש את הגרעין הקשה של עובדי הפסל. כ-600 שנים אחר כך העמיד ירבעם בן נבט - שקרע את ממלכת דוד ושלמה - שני עגלי זהב בבית-אל ובדן, כדי למנוע את העם מלעלות לירושלים, אל בית המקדש. גם ירבעם הכריז: "הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (מלכים א', י "ב 28). מאז נשתרש אצל היהודים פתגם - במקרה של מעשה שלילי, או בשל טעות חינוכית כלשהי, אומרים: "ויצא העגל הזה ". פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"