האני מאמין שלי בשנים האחרונות:
אוטופיה תתממש כשכולם יאחדו כוחות.
עם הטכנולוגיה הקיימת ניתן לקיים צרכי כל העולם עם הסטת המשאבים הקיימים למקומות הרצויים.
אפס משאבים יוקצו להרס וחורבן.
המירב, להביא לעולם ללא סבל
מה שכובל אותנו מלבצע מהלך ברור זה היא,
'דילמת האסיר' (בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים ) שמוכרת בהתנהגות יחידים. וקיימת באופן זהה ברמה של מדינות וארגונים.
והיא זאת שמונעת שיתוף פעולה זה שכל כך מתבקש. ואפשרי כיום
עם זאת, התקדמות הטכנולוגיה הביאה לכלים שיכולים לתת מענה לזה. העולם ככפר גלובלי מעולם לא היה קטן ונגיש יותר. פייסבוק , וואטסאפ. אינטרנט גלובלי.
אהבת חינם כללית , שתאפשר חיים טובים יותר לנו ולדורות הבאים,,
שייתכן שאנחנו נהייה בתוכם , כי האפשרות של גלגולים חוזרים היא מעשית ביותר.
גם אם כיוון שיתברר בסופו של דבר שהחיים על פני כדור הארץ, הם סוג של ריאליטי למתקדמים, אחרי שכבר מוצו כל אפשרויות הריאליטי הקיימות והמוכרות, ואילו התקדמות נוספת בטכנולוגיה, והמציאות המדומה איפשרה תחושה אמיתית של חיים כפולים לפרק זמן קצוב. שבתוכה אנו חיים.
למי שחושב עתידנות
כל זה גם יכול להתחבר לגישה של דמות אלוהית שקיימת שכולנו חלק ממנה והיא מושפעת מאיתנו. למי שחושב אלוהות.
הגעה למצב של אוטופיה היא ללא ספק הרצויה בעיני אותה דמות אלוהית , אם היא קיימת במתכונת יחידנית או כללית (כולנו ..חלק מהאלוהות)
והיא אפשרית בקלות כיום
שם את זה פה כחומר למחשבה אשמח לתגובות
אשכול 20447