כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָךְ
אִם עַכְשָׁו אַתְּ בּוֹכָה
אָמַרְתָּ לִי
שֶׁמָּה פִּתְאוֹם
וְאֵין סִכּוּי
וְהֶחְלַטְתְּ לְהַרְפּוֹת
מִלִּבְכּוֹת
וְכָעֵת אַתְּ עֲסוּקָה
רַק בְּלִצְמֹחַ
וְלִפְרֹחַ
וּלְהַקְהוֹת אֶת הַכְּאֵב
שֶׁבְּתוֹכְךָ צוֹרֵחַ
אֲבָל כְּשֶׁעָנִיתִי לָךְ
שֶׁהַדְּמָעוֹת
הֵן אֵלּוּ שֶׁמַּשְׁקוֹת
אֶת הַנְּשָׁמָה
וְרַק כְּשֶׁהֵן זוֹלְגוֹת
הֵן מַנְבִּיטוֹת
אֶת הַתִּקְוָה
וּמַצְמִיחוֹת אֶת עַצְמֵךְ
וּמָה שֶׁבְּתוֹכֵךְ
הֵסַרְתְּ לְרֶגַע
אֶת הַמַּעֲצוֹר
וְלִבֵּךְ הִתְחִיל לָשִׁיר
כְּמוֹ צִפּוֹר
בְּמַנְגִּינָה מְאֹד נֹגַהּ
וְהַדְּמָעוֹת הָפְכוּ פִּתְאוֹם
לְמַיִם מְתוּקִים
שֶׁמַּשְׁקִים בְּתוֹכֵךְ
אֶת כָּל הָעֲרוּגָה