במשך חודש וחצי עמדתי על כך שתהיה ממשלה ולא יהיו בחירות. מול כל אלו שטענו ההיפך, הצהרתי שאני בטוח בצדקתי, כי אכן כך הייתי.
ידעתי שיש משבר, שיש גם מתח אישי. לא חשבתי שהכל ספינים או קונספירציות. אבל הייתי בטוח שברגע האחרון יימצא הסולם, אנשים יתפשרו, שפנים יישלפו. ואכן גם היו שפנים מוכנים, אך הם השתפנו.
הרגע הראשון בו האמנתי שאכן יהיו בחירות, הוא הרגע בו הוקראו מספיק שמות בקריאה השלישית. לא רגע אחד לפני.
נפלתי באינדוקציה. בתפיסה שמה שהיה הוא שיהיה. והסתבר שלכל דבר יש גם פעם ראשונה.
אז הנה, לכל מי שהתווכחתי איתו בנושא, באיחור של כמה ימים, ההודעה הזאת היא הטלפון בו אני מברך אתכם על ניצחונכם.
ועכשיו, כאילו לא קרה כלום, אמשיך לכתוב את הערכותיי... למדתי את זה מגדולי הפרשנים בישראל...
אשכול 25673
