האיש שבמשך כעשור "נתפש בציבור" כאדם המושחת* ביותר בפוליטיקה הישראלית יחד עם צמרת מפלגתו (כך לפחות על פי התקשורת* במהלך אותו עשור, שכמובן לא חסכה במאמצים לקדם תפישה זו), השלים סופית את המהפך. הוא עדיין אביגדור ליברמן, מפלגתו היא עדיין אותו מוסד אוטוקרטי שהיתה מתחילת דרכה, רוב הבכירים בה הם אותם האנשים (מינוס קירשנבאום שתבלה את העשור הקרוב בכלא) - ועם זאת הוא עשה את הבלתי אפשרי וכעת כנראה זוכה למירב השבחים מבין חברי הממשלה הנוכחית.
כל מה שהיה עליו לעשות, מסתבר, זה להבין את דוקטרינת "הדעה הנכונה" אותה היטיבה לתאר לא מזמן ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לפיה תדמיתו העכורה לא נבעה ממעשיו או מעשיו לכאורה, אלא מהיותו בעל דעה לא נכונה! משטיפל בבעיה הקטנה הזו, דרכו לצמרת האהדה התקשורתית היתה סלולה. אחרי הכל, כך הדברים עובדים בדמוקרטיה*, לא?
*אם הינכם זקוקים לביאור המושגים המסומנים, אנא פנו למילון לשמאלנית מדוברת. אם אינכם שמאלנים, האמינו לי שאתם זקוקים למילון כזה.