ערכתי לאחרונה בתאריך 10.05.22 בשעה 17:19 בברכה, AVNER
לפיד חישב את הסיכויים והחליט להמר לראשונה על גפני, כשהופיע ביומולדת-70
הוא ידע, שבניגוד לציבורים אחרים, איש לא יפגע בו בביקור המפתיע, על אף הרקורד
האנטי חרדי שלו.
אחרי אזהרת גפני שאיננו מחויב יותר לביבי, המסר הסמוי/גלוי של לפיד עובר בשקיפות מלאה,
לאמור: "בוא איתנו לקואליציה ותחזור לכל ההוד, ההדר, והממון שמהם נוזרת בשנה הקשה האחרונה".
גפני יודע שאם יפספס את ההזדמנות ולא יענה בזמן לפיתוי החזרה אל מנעמי השלטון,
המוכרים לו משכבר, יפנה לפיד לדרעי בהצעה דומה.
גם לגפני וגם לדרעי, אין שום בעיה עם השמאלנות של הקואליציה.
נהפוך הוא: הם יוכלו לנמק זאת בהצלת הממשלה מהלפיתה הערבית...
גפני ימשיך מורשת שמאלנית עתיקת יומין של שמאלנות טריטוריאלית,
שהיתה שזורה באג'נדה החרדית מעולם (לא כולל חב"ד), וביתר שאת מאז תקופת הרב שך.
גפני גם טורח בכל הזדמנות להדגיש את תמימות הדעים שלו עם האג'נדה
השמאלנית של מירב מיכאלי, במשפט הקנוני אותו טבע בנאום הברכה שנשא לכבוד כניסתה
לכנסת: "אנחנו מסכימים ב95% מהנושאים שעל הפרק...".
ואם גפני לא יזדרז, לפיד כבר מכין הצעה שאי אפשר לסרב לה, לדרעי.
גם דרעי אמון על אג'נדת השמאל הטריטוריאלית (אמנם הציבור שלו ימני - אבל צייתן),
וביתר שאת מאז תקופת הרב עובדיה יוסף, ולא תהיה לו בעיה לשבת אפילו עם מר"צ,
וגם הוא ינמק זאת בצורך להשתחרר מהלפיתה הערבית...
חשוב מאד לשים לב לפיל הגדול שבחדר:
גפני ודרעי שונאים את נפתלי בנט - איש הכיפה הקטנטנה - יותר מאשר את לפיד:
החרדים חרדים בעיקר מהוכחת ייתכנות של הובלת המדינה ע"י הציונות הדתית -
כי זה מערער להם את היסודות (כן, ראש ממשלה עם כיפה גדולה מאיים עליהם אפילו יותר).
ופה מגיע הפנץ':
אם גפני/דרעי לא יצילו את הקואליציה והיא תיפול עקב פרישת רע"מ בראשות מנסור עבאס,
מי שיהיה ראש הממשלה בתקופת-חוסר-ההכרעה הארוכה הצפויה לנו,
יהיה: שנוא נפשם - נפתלי בנט.
הטוויסטים בעלילה עוד לפנינו...
אשכול 30046