משרד הבריאות: בחברה הערבית נותרו עוד 547 אלף לא מחוסנים מגיל 12 מעלה(מתוך 1.1 מיליון לא מחוסנים במנה ראשונה)

"המספר יציב לאורך כל השבוע."
(1)קבעת שמשרד הבריאות מגדיר משיקולים לא נקיים, מה השיקולים? על זה לא ענית.
אני הייתי משער שהחיסונים הם אלו שגרמו לשינוי הנוכחי מול הגלים הקודמים.

זה לא עניין של רק שיקולים אלא בעיקר שינוי בהגדרות החולים הקשים. יש שוני בין הגדרת החולים בין האיחוד האירופאי לזה שבישראל כמובן לרעה פה.
לבתי החולים בישראל יש אינטרס לאשפז חולה קורונה לטווח ארוך ולא חולה רגיל בגלל מדיניות תגמול כספית כמעט כפולה מקופות החולים.
היום סטורציה של 94 ומטה נחשבת כחולה קשה אצלנו ומעשן כבד שמגיע לדוגמה לבית החולים במצב של קוצר נשימה הוא כבר נחשב חולה קשה כי הסטורציה שלו נמוכה מראש.
השינוי בהגדרות חל במהלך הסגר הראשון ואני משער שנועד להגדיל מספרים.

"תופתע לגלות שבינואר 2011 היו בבתי החולים בישראל 787(!!) מונשמים בעת ובעונה אחת,"
קראתי את הכתבה, (2)האם הנשמת קורונה זהה להנשמה בכתבה, או האם יש הבדלים בין מונשי הקורונה לבין מה שיש למונשמים בכתבה? (2.1)כלומר, האם כל המחלות שדורשות הנשמה זהות?
ברובן כן, יש 2 סוגי הנשמה נפוצים בישראל-
השוני הוא שבגלל פרוטוקול הקורונה הטיפול של הצוות והמיגון חייב להיות כמעט פי 2 למונשם קורונה.
(3)האם אופן ההנשמה לקורונה, זהה לאופן ההנשמה שמדובר בכתבה, או שיש מספר טכניקות וציוד הנשמה שונה בין סוגי מחלה?

"כדי להבין עוד יותר טוב את הכמות, מדובר בשנים שהאוכלוסיה בארץ מנתה 2 מיליון איש פחות ולא זכתה לתגבור של מיליארדים וכוח אדם כמי היום לעמוד בפרץ בפני המגיפה הגדולה."
(4)האם מכונות ההנשמה ומיטות טיפול הנמרץ לא נקבעות ביחס אחוז לאוכלוסייה? (4.1)כלומר אם יש לך מדינה עם אוכלוסייה מאוד צעירה מול מדינה עם אוכלוסייה מבוגרת, האם לא הגיוני שיהיה הבדל בציוד?

היום מערכת הבריאות יכולה לטפל בשגרה בכ 1500 חולים רגילים בסוגי מנשמים שונים.
אם כולם יהיו לדוגמה מונשמי קורונה אז הטיפול יהיה ב750 חולים ללא גיוס חירום ״מילואים״ של צוותים.
האם לא היה נכון להכשיר עוד צוותים בשנה וחצי האחרונות ובמחיר של פרומיל מסגר? התשובה ברורה
הצגתי כאן מספר שאלות להנחות שלך, בוא בבקשה תנסה לענות על כולן.