*דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון פנים)
מנכ"ל המשרד לבט"פ *תומר לוטן* בדיון על המדדים לבחינת התוכנית הממשלתי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, בוועדה לבט"פ:
*89% מהיהודים ו-81% מהערבים חשים ביטחון ללכת לבד בלילה בשכונת מגוריהם, אך רק 13% מהחברה הערבית מביעים אמון במשטרה*
יו"ר הוועדה *מירב בן ארי* :
*הוועדה עוקבת מקרוב, דורשת לקבל מדדים ודיווחים שוטפים, כדי לוודא שהתוכנית מיושמת*
"הוועדה לביטחון פנים מלווה את יישום התוכניות הממשלתיות למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ולשם כך דרשה לכל משרדי הממשלה להציג בפניה היום את המדדים להצלחה", אמרה יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי, בדיון היום על מדדים לבחינת התוכנית הממשלתית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, "הוועדה דורשת לקבל כל הזמן מידע רציף איל התוכנית מתקדמת. הוועדה גם יוצאת לשטח, לעקוב מקרוב, וביום ה' סיירה בלוד, בתחנות המשטרה אצל ראש העיר, ושמענו תושבים. רואים שיש שינוי, ואנו נמשיך לעקוב מקורב".
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לבט"פ: "יש קשר בין מדדים למשאבים. לגבי 2022 אנו יודעים מה התקציב, כמה שוטרים יש לנו. לכן יש יכולת לחבר בין מה שמצפים שיקרה, לאפשרויות. לכן קבענו מדדים לסוף 2022, ולא משהו רחוק. מדדים הם כלי עבודה לבדיקת עצמנו, לזיהוי מגמות. כולם סופרים כמה נרצחים. אנו בוחרים לבדוק מה הפעולות שאנו עושים. המטרה לשקף דרך להשתפר. הדבר הראשון שנמדוד זה תחושת ביטחון אישי ואמון הציבור".
ח"כ אמיר אוחנה": "אני לא רוצה למדוד 'תחושת' ביטחון. אני רוצה להעלות את הביטחון".
המנכ"ל לוטן: "אלה מדדים בינלאומיים, זה מאפשר לנו לעשות בנץ' מרקינג. אנו נעזרים בשיטות מדידה מקובלות. אגב, הפערים בין תחושת הביטחון באוכלוסייה כללית לחברה הערבית לא מאד גדולים: על השאלה האם אתה חש ביטחון ללכת לבד בלילה באזור מגוריך אנו כן 89% מהיהודים ו-81% מהערבים. ב-2021 הפער הצטמצם, כ-86% מהיהודים השיבו כן 83% מהערבים. לעומת זה על השאלה האם יש לך אמון במשטרה, ירדנו לשפל של 13% בחברה הערבית".
יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים: "כשרואים את התוצאות בשטח קשה לומר שיכול להיות יותר גרוע. יש במשרד הפנים תקציבים שמועברים לרשויות מקומיות, אבל הם לא ממומשים. אין תשתיות, אין מבני ציבור, אין הסעות ילדים לבתי ספר. אנו רוצים לצמצם את הלחץ על ראשי רשויות שמבקשים – אנו לא מסוגלים לעמוד בלחץ של ארגוני פשיעה שהשתלטו על המכרזים. יכול להיות שבהוצאת המכרזים מהרשויות נפגע גם ברשויות שפועלות מצוין, לכן זה ייעשה לפרק זמן שייבחן. בשבועיים הקרובים זה יידון במשרד המשפטים, בשיתוף פעולה הדוק עם המשטרה.
בנוסף יופעל פיילוט בשש רשויות ערביות להקמת מערכי אכיפה במהלך שנת 2022. אכיפה ותביעה בתוך הרשויות המקומיות. על כל זה יש בקרה שלנו בזמן אמת. הגשנו מבנה ארגוני חדש בתוך משרד הפנים, כדי לחזק בקרה בזמן אמת. ראש אגף בכיר יתמקד בזה – איך להשפיע בזמן אמת".
ח"כ אימאן חטיב: "אנו יודעים שיש בעיה שאנשים לא משתפים פעולה עם המשטרה, כי מפחדים על החיים. לכן האחריות על הרשויות, לא על האנשים. בעניין אמון הציבור במשטרה – המציאות עגומה. אם נמנה סיבות לא נספיק. אם תוך יום נרצחו 3 אמהות. ואני לא רוצה להביא דוגמא ממקום אישי – לפני שבועיים אנשי מג"ב השתמשו בי כמכסה. זה היה כדור גומי, לא אבן, אז מאיפה שיהיה לי אמון במשטרה?"
סגן השר לבט"פ, יואב סגלוביץ: "יש שתי תוכניות ממשלתיות, 550 ו-549. 550 זה כולל תשתיות, חינוך ורווחה. 549 זה אכיפה ומניעת פשיעה. בלי קשר לשתי התוכניות הגדולות האלה יש 'מסלול בטוח', שמתבצע כאן ועכשיו יש חיבור בין התוכניות. התחלנו את מסלול בטוח לפני 3 חודשים. הוקמו צוותים שונים – צוות משפטי, ביטחון פנים, כלכלה, חברות שמירה, עונש מינימום, שינויי חקיקה מהירים, רשות המסים. יש מנוע הפעלה מבצעי. כל ראשי רשויות האכיפה נפגשים כל שבוע לבדוק מה עשינו שבוע קודם".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה