חז"ל מספרים במדרש שכאשר הורה הקדוש ברוך הוא למשה רבינו לאסוף מכל אחד "מחצית-השקל" בשביל לכפר על חטא העגל, לא יכל משה להבין כיצד זה יכפר על חטא חמור כל כך כחטא העגל המובא בהמשך הפרשה.
חלק מהמפרשים ביארו שבכסף קנו קורבנות ציבור שכיפרו על כך, אך הרמב"ם (שמתקרבים לסיום הלימוד היומי של חיבורו הגדול, אחרי פורים) סובר שהמטבע היא הכפרה ועל כך תמה משה.
כדי ליישב תמיהה זו - הראה לו הבורא "מטבע של אש" ואמר: "כזה יתנו".
כלומר: "מחצית השקל", אותה יש לתת כ"כופר נפש" איננה "סתם מטבע" אלא – כמטבע של אש, מטבע שנותנים בהתלהבות מכיוון שזוכים על ידי כך להתחבר עם החצי השני שלו - הבורא / יהודי נוסף!
נכון הדבר שקיום כל מצווה כשלעצמה דבר חשוב הוא, בפרט מצוות הצדקה שמקרבת את הגאולה מכיוון שמטרתה היא עשיית צדק בעולם (לכן קוראים לה כך בלשון הקודש ולא במשמעות חסד כבשאר השפות).
אך ללא התלהבות ושמחה בכך, דומה הדבר לאדם שהחליט ללמוד את מלאכת הצורפות אצל צורף מומחה, כשזה ילמדו את כל הכרוך בהפיכת זהב גולמי לחפץ נאה.
אלא שלמרות ה"הסמכה" של הצורף המומחה, לא הצליח להוציא דבר מתחת ידו - כי הוא שכח את העיקר: לפני הטיפול בזהב יש צורך להתיכו עם אש...
האש בקיום המצוות אינה חשובה פחות, שהרי בלעדיה קשה להתחבר לשורש ולעשות את הדברים כנדרש וללא פניות...
וכך מסופר במדרש: שאל משה רבנו את הקב"ה: במה ניתן להרים את קרן ישראל? ונענה: ב"כי-תשא" – כלומר: הרמת העם מדרגתו יכולה להיות על ידי "מטבע של אש" שמלמד אותם משה רבינו (שהוא ראש בני ישראל) להביא בהתלהבות.
בכל התקופה המאתגרת והלא פשוטה שחווינו, רואים איך הנתינה המגוונת והנלהבת מכל שדרות העם - מרוממת ומחברת את כולנו למרות הכל.
כדאי שנזכור להמשיך כך למרות השחיקה הטבעית לאורך הזמן ולפעול על ידי שמחה והתלהבות בחיבור הנדרש, את סיום התלאות בגילוי הגאולה האמיתית והשלימה!
****
שרשור שכזה נפתח בימי שישי רבים באישור המנהלים, מטרתו העיקרית היא להיכנס לשבת בנחיתה רכה ועם כמה נקודות בסיסיות מהפרשה והזמן בו נמצאים - כל אלו שיכולים להוסיף בעניין הקשור לכך, מוזמנים בשמחה לעשות זאת ולהוסיף לכולנו באחדות הנכונה לקראת שבת קודש שתחל לפני שקיעת החמה.
במצב הנוכחי נקדיש זאת להצלחת כל עם ישראל ובפרט לחיילינו היקרים והמסורים יחד עם כל כוחות הביטחון - לרפואת כל הפצועים, הצלת ושחרור כל החטופות והחטופים ולהבדיל - לעילוי נשמת ההרוגים.
שבת שלום, הצלחה רבה ושיהיו רק בשורות טובות מתוך ועל ידי שמחה!