ערכתי לאחרונה בתאריך 05.04.24 בשעה 14:14 בברכה, כח המלך
בסיומה של פרשת "צו", פרשת השבוע שעבר, מספרת התורה על "שבעת ימי המילואים" שהיו בעצם הכנה ותירגול הקמת המשכן.
כהמשך לכך, פותחת פרשת השבוע בתיאור היום שלמחרת ימי המילואים – היום ה"שמיני" בו כבר הקימו את המשכן בפועל.
לאור כך נשאלת השאלה: איך קשור יום זה לקודמיו כדי שהוא ייחשב השמיני להם?
השאלה מתחזקת לאור משמעותם של המספרים שבע ושמונה. המספר שבע מסמל את המחזוריות הטבעית של הבריאה. השם ברא את העולם בשישה ימי-מעשה, ויום השבת – השביעי – חתם אותם. המספר שמונה, לעומת זאת, מסמל את מה שמעבר למחזוריות של הטבע. את האור האלוקי האין-סופי שלמעלה מגדרי הבריאה. ואכן מתארת התורה כי ביום ה"שמיני" הייתה התגלות אור כזה – "כי היום השם נראה אליכם". מדוע אם כן נחשב יום כזה כהמשך לשבעה הימים שלפניו?
הדבר יובן בדומה למבואר, שהגילויים העל-טבעיים שיהיו בימות המשיח תלויים במעשינו. אמנם אנו בני-אדם מוגבלים וכשלעצמנו אין אנו מסוגלים לפעול גילויים רוחניים אין-סופיים, מכל מקום מעוניין הקדוש-ברוך-הוא שאנו נעשה את המרב מבחינתנו, ואז הוא יעניק לנו כמתנה על כך את הגילויים הנעלים מאתנו.
וכך גם יש לראות את היחס בין שבעת ימי המילואים לבין היום השמיני: היום השמיני אכן נעלה לאין-ערוך משבעת הימים שלפניו. אך האפשרות לזכות בגילויים שלו, ניתנה רק משום שבשבעת ימי המילואים השלימו בני-ישראל את מה שביכולתם לפעול בעצמם. לכן הוא נקרא "שמיני" והמשך להם.
בשבת זו קוראים בתורה (מיד לאחר קריאת פרשת השבוע) את "פרשת החודש". הפרשה, הפותחת במילים "החודש הזה לכם", עוסקת בעיקר בפרטי מצוות קרבן הפסח וקוראים אותה בזמן זה כדי להתכונן להקריב את קרבן הפסח השנה כתוצאה מגילוי משיח צדקנו לו אנו מחכים בכל רגע.
המילה "החודש" מבטאת התחדשות. התחדשות היא תכונה מחויבת בקיום התורה והמצוות. גם כאשר מקיימים את אותן מצוות שקיימנו אתמול ושלשום, עלינו לגשת אליהן מתוך חיות והתלהבות מחודשים, כאילו זו הפעם הראשונה שמקיימים אותן. בנוסף, מעבר להתלהבות, במצוות רבות ניתנת לנו אפשרות לחדש ממש – על-ידי תוספת הידור בקיומן, לפי כללי התורה.
הכוח להתחדש מבוסס על היכולת הטבועה בנפש של כולנו להתעלות מעל למגבלות. וההתעלות הזו רמוזה בעיתוי בו קוראים את פרשת 'החודש' – בסמוך לראש חודש ניסן (ובשנים מסויימות אפילו בראש-חודש עצמו): ניסן הוא שם שמבטא ניסים, שכמותם אירעו לרוב בתהליך היציאה ממצרים. ניסים הם התעלות מעבר לטבע, וגם עצם היציאה ממצרים היא ביטוי של יציאה מכל מצר ומחסום כובל ומגביל.
'יציאת מצרים' אישית של כל אחד – התעלות והתחדשות בתורה ובמצוות – מביאה לכך שהיציאה המושלמת של כולנו מכל המצרים והמחסומים, היציאה מהגלות אל הגאולה השלמה, תתרחש במהרה ותהיה רצופה ניסים גלויים.
***
שרשור שכזה נפתח בימי שישי רבים באישור המנהלים, מטרתו העיקרית היא להיכנס לשבת בנחיתה רכה ועם כמה נקודות בסיסיות מהפרשה והזמן בו נמצאים - כל אלו שיכולים להוסיף בעניין הקשור לכך, מוזמנים בשמחה לעשות זאת ולהוסיף לכולנו באחדות הנכונה לקראת שבת קודש שתחל לפני שקיעת החמה.
במצב הנוכחי נקדיש זאת להצלחת כל עם ישראל ובפרט לחיילינו היקרים והמסורים יחד עם כל כוחות הביטחון - לרפואת כל הפצועים, הצלת ושחרור כל החטופות והחטופים ולהבדיל - לעילוי נשמת ההרוגים.
שבת שלום, הצלחה רבה ושיהיו רק בשורות טובות מתוך ועל ידי שמחה!
אשכול 843680
