הלירה הלבנונית הפכה ללא רלוונטית בכלכלה הלבנונית, שער קבוע של 89,500 ל-$ ללא תנודה.
"שער החליפין"...האם הוא קבוע באופן מלאכותי? הלירה הלבנונית הפכה ללא רלוונטית בכלכלה.
שער הדולר בלבנון תמיד היה קשור לגורמים הפוליטיים ולמשברים הביטחוניים שללבנון עדה להם מעת לעת, במיוחד לאחר שנת 2019 עם הקריסה הכלכלית שללבנון הייתה עדה לה, והלבנונים עדיין נושאים את המרירות של השלכותיה על היום על רקע היעדר רפורמות משמעותיות מצד המדינה בכל הרמות, במיוחד במונחים של הלירה הלבנונית ושער החליפין. מאז 2019, לבנון עברה שורה של זעזועים ביטחוניים ומשברים פוליטיים, בנוסף להשלכות וחומרת המשבר הכלכלי על הלבנונים לרמות שיא או ירידה ראינו את שער החליפין יציב באותה תקופה, אבל היום, עם האירועים הנוכחיים באזור לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, דרך המלחמה המתמשכת בחזית הדרומית בלבנון והאיומים הישראליים הרבים. להרחיב את המלחמה עם לבנון או לפתוח איתה במלחמה כוללת, שתוביל למה שראינו בימים האחרונים, ולמצב הבהלה בקרב הלבנונים לגבי האפשרות שניצוץ שלה יגיע ללבנון, שער החליפין נשאר קבוע ויציב. על ה-89,500 לירות, מה סוד היציבות שלו במחיר הזה והאם זה באמת מחיר אמיתי או מזויף ומלאכותי? פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לבנון, פרופסור ג'אסם עג'קה: אמר כי אם שער החליפין הוא במחיר של 89,500 או בכל מחיר אחר, גם אם הוא מגיע למיליון לירות, העניין נחשב זה כן ושום דבר לא ישתנה כי המטבע הלבנוני כבר אינו בשימוש בכלכלה. אג'קה הדגיש כי כלכלת לבנון היא כלכלה מבוססת "דולר", והמדינה משלמת את שכר העובדים בדולרים והמגזר הפרטי משלם את שכר העובדים שלו בדולרים היחידים שנותרו לעסוק בלירה הלבנונית הם חברת "החשמל". חברת "טלפון" על מנת לגבות אותו מאזרחים בלבד. הוא ראה שהלירה הלבנונית הפכה ללא מסחרית בכלכלה, ולכן לשער החליפין אין עוד ערך, והוא עדיין קבוע על 89,500 בכלכלה, המטבע חייב לשרת את הכלכלה, והיום הלירה הלבנונית כבר לא משרתת את הכלכלה כי כבר לא נשאר ערך ממשי בשוק הפסיקו להתקיים, אז לדבר על שער החליפין כבר אין ערך. הוא ציין שאם המדינה תחליט יום אחד להחזיר את הלירה כדי לשרת את המשק על ידי תשלום שכר המגזר הציבורי בלירה, והמגזר הפרטי משלם את שכר העובדים שלו בלירה, אז נכון לדבר. על נושא שער החליפין כי הוא יחזור שוב לקדמת הסצנה דרך "הכאוס שלו". הוא ציין כי המטבע משקף את עושרה של המדינה, ככל שהמדינה עשירה יותר, המטבע שלה חזק יותר, ולהיפך, כי ככל שהמדינה "עייפה" יותר, כך המטבע שלה "אומלל" יותר. למרבה הצער, המדינה לא ביצעה תהליך רפורמה משמעותי על מנת להציל את "הלירה" אפילו "בקרת ההון" לא עשתה זאת, כך שהלירה הלבנונית כלל לא משרתת את הכלכלה הלבנונית. כלל ה"דולריזציה". אג'אקה סיכם באומרו: "לאזרח כבר לא אכפת מהעניינים האלה אלא בקשר ל"טלפון" ו"חשבון החשמל", האם הדולר הוא 89,500, 90,000 או כל מספר אחר, כי כעת הוא מקבל את משכורתו בדולרים, גם אם הוא שכיר במגזר הציבורי כל זה נובע מהדולריזציה של כל הכלכלה הלבנונית על ידי המדינה, כך שלשער החליפין אין יותר ערך אלא אם המחזור בלירה חוזר למשק, אלא בהיעדר של. רפורמות משמעותיות של המדינה, שער החליפין יחזור לעלייה משמעותית, כתוצאה מתהליך החליפין הקיים, בין אם בפאונדים ובין אם בדולרים, מי אמר ששער החליפין הוא בעצם 89,500 בשיאו של המשבר הכלכלי בלבנון , כאשר הלירה הייתה בשימוש, שער החליפין היה 89,500 מה שמוזר הוא שגם כאשר הלירה לא הייתה בשימוש, שער החליפין נשאר 89,500 פאונד לפיכך, המחיר של 89,500 לירה לדולר שיעור זה מלאכותי בלבד ולא אמיתי או מציאותי כי זה לא תוצאה של פעולות כלכליות, בין אם קנייה או מכירה. לגבי המומחה הכלכלי, לואי חוביקה, הוא ראה שיש שני גורמים חשובים שמשפיעים על נושא שער החליפין: הראשון הוא שהשער ספג את התקריות הביטחוניות בלבנון, התקריות באזור, או אפילו המשבר הכלכלי. שלבנון עדיין חווה, והשנייה היא שניתן לבנק לבנון להתערב בשוק בין אם באמצעות תהליך של "קנייה" או "מכירה" על מנת לשמור על שער החליפין הקבוע. בראיון לאל-ליוואה, הוא סבר שהגורם החשוב ביותר הוא הגורם הראשון, ששערי החליפין זזים אם מתרחשים אירועים ביטחוניים ואם הם פתאומיים וחדשים, אבל אם האירועים הביטחוניים הם אירועים חוזרים, שער החליפין עשה זאת. לא לזוז כי שער החליפין ספג את האירועים הללו מראש, ויתכן במקרה זה שהבנק המרכזי לא מתערב כי בשלב קליטת שער האירועים הללו, אין צורך להתערב מהבנק אלא. בעניינים פשוטים. הוא הוסיף כי אם תהיה "שביתה" פתאומית בלבנון, אז הדברים יהיו שונים ממה שהם כיום, כי ייתכן שהשער יזוז, ואז זה יהיה אפשרי עבור בנק לבנון.
1. כך נראת כלכלה בקריסה. אחד הגורמים גם המצב מול ישראל.בתגובה להודעה מספר 0
המדהים שהם עברו לכלכלת דולר בלי שהממשלה אפילו החליטה. התושבים איבדו את האמון בלירה הלבנונית, כי ברגע שקיבלת אותה ליד הערך שלה נשחק. לכן זה עוד סתם נייר ללא שימוש.
אפשרויות ניהול
elbustani
18.04.2409:27
2. אם הם מתנהלים בדולרים אז ארצות הברית יש לה השפעה יותר גדולה על הכלכלה הלבנונית?בתגובה להודעה מספר 1
הכוונה האם יש דרך לנצל את זה שהם מתנהלים בדולרים?
אפשרויות ניהול
יהודי ביער
18.04.2409:29
3. ארצות הברית יכולה להשפיע על הדולר באמצעות שינויי שער הריבית, גירעון תקציבי וכו', אבל הם לא לוקחים את לבנון בחשבון בקביעת המדיניות,בתגובה להודעה מספר 2
אלא את צרכי הכלכלה האמריקאית
אפשרויות ניהול
Van Gogh
18.04.2411:13
11. לא נכוןבתגובה להודעה מספר 3
ארהב ואירופה משפיעות ופועלות להורדת הלירה הלבנונית וזו הסיבה המרכזית לצניחה
אפשרויות ניהול
Van Gogh
18.04.2411:12
10. נכון מאודבתגובה להודעה מספר 2
מה שנקרא סנקציות כלכליות ראה ערך המטבע האיראני
אפשרויות ניהול
הרואה
18.04.2411:07
9. אני שוב חוזר על מה שכתבתי אינספור פעמים:אנחנו נותנים פטור ללבנון כשאנחנו מנתקים אותה מהחיזבאללה .חיזבאללה פועל מלבנוןבתגובה להודעה מספר 1
ולה יש בעיה איתו לא לנו!לנו יש בעיה עם מדינת לבנון.לבנון צריכה להבין שהיא לא יכולה לשבת רגל על רגל ולראות איך אנחנו עושים בשבילה את העבודה,אם הממשלה הלבנונית לא יכולה,בבקשה שתפנה למעצמות ובראשם צרפת הספונסרית שלה,שיבואו ויעזרו לה להפטר מחיזבאללה.
אפשרויות ניהול
יוסריאן
18.04.2409:31
4. בכל דור קם יורם ארידורבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
ישראלצ'יק
18.04.2410:18
5. מרגיש שאפשר היה לתמצת את הכתבה ל-2 משפטיםבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
עכביש
18.04.2410:25
6. כמו לקחת את ישראל ולהפוך אותה לישראלצ'יק? לצמצם הכל ולעשות אותו קטנצ'יק?בתגובה להודעה מספר 5
אני מבין לפי השם שאצלך הכל מצומצם. למה אפשר לקנות בית 5 ח אם אפשר לקנות חדר אחד? למה צריך לעבוד במשרה מלאה שאפשר חצי משרה?
אפשרויות ניהול
ישראלצ'יק
18.04.2410:28
7. הנה כתבה מהאתר הנ''ל על הנזקים הכלכליים ללבנון כתוצאה מהמלחמה -בתגובה להודעה מספר 0
6 באפריל, 2024, 12:00 בבוקר ברקת מפריך את ההשלכות הישירות והעקיפות של המלחמה על הכלכלה: השלכותיה על מגזר התיירות עלו על מיליארד דולר מרואן ברקת
מרכז - הכלכלן הראשי וראש מחלקת המחקר בבנק אודי, ד"ר מרואן ברקת, העריך כי אובדן ההכנסות מתיירות במהלך ששת החודשים מאז פרוץ המלחמה בדרום לבנון "עלו עד כה על מיליארד דולר ארה"ב. , בהתבסס על ירידה ממוצעת במספר התיירים ב-24% כשהוא מציין כי הוצאות התיירים הממוצעות בלבנון עומדות על כ-3,000 דולר אמריקאי, הוא מציין כי "היקף ההשקעה לתמ"ג הגיע היום לרמה נמוכה של פחות מ- 10%, שהיא אחת הרמות הנמוכות בהיסטוריה העכשווית של המדינה ובין הרמות החלשות בשווקים המתעוררים, "מה שמעיד על חולשה בולטת במדד ההשקעות באופן כללי", וסובר כי "בהקשר של". המחסור המתמשך במטבעות זרים בלבנון, פיחות המטבע ביותר מ-98% מאז 2019, היפר-אינפלציה והוואקום הפוליטי הממושך, כלכלת לבנון... הוא לא יכול להרשות לעצמו לנטוש את הזרמת מטבע החוץ החשובה ממגזר התיירות. , הנחשבים למנועי הצמיחה הבולטים של המדינה בכלל". דבריו של ברכאת נאמרו בראיון לאל-מרקזיה, במהלכו הרחיב על הפרכת ההשלכות הישירות והעקיפות של המלחמה המתמשכת על הכלכלה הלאומית, במיוחד על מגזר התיירות כלכלות אזוריות המושפעות ביותר מהמלחמה החדשה, וזה דרך ההשפעות ישירות ועקיפות. ניכרות ההשפעות הישירות של המלחמה בדרום לבנון, שהובילה לאובדן אנוש וחומר משמעותי בכל אזור הגבול בכלל. באשר להשפעות העקיפות, הן קשורות להשלכות של המצב הביטחוני הלא יציב על המדינה כולה, המשפיעה על סך ההשקעה על רקע חוסר הוודאות של הציפיות ומצב הציפייה מחד, וההשלכות על הביצועים. מתחום התיירות לעומת זאת, שהחל לחזות בסימני התאוששות ניכרים לפני הסכסוך. מבחינת ההשפעות הישירות, הוא אומר: השביתות והפשיטות מאז תחילת ההתכתשויות בדרום לבנון הובילו להרס של חלק מהתשתיות, הדיור, השטחים החקלאיים והיבולים. הדבר בולט במיוחד באזורים הסמוכים לגבול לבנון-ישראל, אך לאחרונה הוא התרחב לאזור הדרום במובן הרחב, עד לבקעה. הערכות ראשוניות מצביעות על כך שמאז תחילת הלחימה, שווי הנזק הכולל הגיע ליותר מ-2.5 מיליארד דולר בסך הכל עבור 5,000 דירות שניזוקו ונזק לתשתיות ולחקלאות. כמו כן, הפסדים כתוצאה מסגירת מוסדות והפסקת עסקים באזור הגבול נאמדים במאות מיליוני דולרים, מה שמחמיר את סך ההפסדים הישירים מאז 8 באוקטובר 2023. לגבי ההשפעות העקיפות על סך ההשקעה בלבנון באופן כללי, "המלחמה הפריעה למשקיעים בכל שטחי לבנון לקבל החלטות השקעה, או לפחות לעכב את יישום ההחלטות הקודמות", לדברי ברקת, "המשקיעים הפכו למדינה של ציפייה על רקע חוסר הוודאות". המצב הביטחוני במדינה, המשפיע לרעה על סיכוייה הכלכליים והפיננסיים של לבנון. ראוי לציין כי היקף ההשקעה לתוצר הגיע היום לרמה נמוכה של פחות מ-10%, שהיא אחת הרמות הנמוכות בהיסטוריה העכשווית של המדינה ובין הרמות החלשות בשווקים המתעוררים, מה שמעיד על חולשה ניכרת במדינה. מדד השקעות הון באופן כללי. בנוגע לשוקי ההון, הוא אומר: איגרות חוב לבנוניות סבלו ממכירה החל בתחילת אוקטובר, מה שמעיד על הידרדרות בסנטימנט השוק המרומז לגבי התחזית הכלכלית וארגון מחדש של החוב. אגרות החוב הריבוניות, שנסחרו בממוצע של 7.875 סנט לדולר ערב ה-6 באוקטובר, לפני פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס, נסחרות היום ב-6.5 סנט לדולר. לגבי ההשפעות העקיפות על מגזר התיירות בלבנון בכלל, מציין ברקת כי "למלחמה יש השפעות שליליות גדולות על מגזר התיירות, במיוחד מאחר שהמדינה הייתה על סף עונות תיירות מבטיחות, בין אם במהלך חג המולד, ובין אם במהלך חופשת חג המולד. עונת הסקי, או במהלך הפסחא." ופטריות. אנו מעריכים כי אובדן ההכנסות מתיירות במהלך ששת החודשים מאז פרוץ המלחמה עלו עד כה על מיליארד דולר אמריקאי, בהתבסס על ירידה ממוצעת במספר התיירים ב-24%, ונציין כי הוצאות התיירים הממוצעות בלבנון הן כ-3,000 דולר אמריקאי. הוא ממשיך: ההידרדרות במגזר התיירות גם מעכבת את צמיחת התמ"ג הריאלי של לבנון ומחלישה את מעמדה החיצוני. בהקשר זה, סטנדרד אנד פור'ס בדקה את ההשפעה נטו של איבוד 10%, 30% או 70% מההכנסות מתיירות על כלכלת לבנון, וציינה כי המדינה מסתמכת במידה רבה על מגזר התיירות, שכן היא מייצגת 26% מההכנסות בחשבון השוטף. בהקשר של התרחיש הראשון, סטנדרד אנד פורס מאמינה שאם ההכנסות מתיירות ירדו ב-10%, ההפסד הישיר לתוצר המקומי בפועל עשוי להגיע ל-3%. לפי התרחיש השני, המניח ירידה של 30% בהכנסות מתיירות, ההשפעה שתתקבל תהיה התכווצות של 10% בכלכלה המקומית הריאלית. לבסוף, תחת התרחיש השלישי, המניח הפסד של 70% בהכנסות מתיירות, התמ"ג הריאלי של לבנון צפוי להתכווץ ב-23%. ברקת מסכם: בהקשר זה ובהקשר של המחסור המתמשך במטבעות חוץ בלבנון, פיחות המטבע ביותר מ-98% מאז 2019, היפר-אינפלציה והוואקום הפוליטי הממושך, כלכלת לבנון אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על חוץ חשוב. זרימת מטבעות ממגזר התיירות שנחשב למנוע הצמיחה הבולט במדינה בכלל.
אשכול 845598