מחקר בינלאומי מקיף מצביע על עלייה מדאיגה במקרי סרטן המעי הגס בקרב צעירים ב-27 מדינות. גורמי סיכון כמו השמנת יתר, צריכת מזון מעובד וחוסר פעילות גופנית נמצאים במוקד הבעיה. פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ברמב"ם, מציינת שקיימת עלייה כללית בשיעור הסרטן: "העלייה הכי דרמטית היא בסרטן המעי הגס". פרופ' ברוך ברנר מהמרכז הרפואי בילינסון: "צריכה להיות מודעות גם של האוכלוסייה וגם של הרופאים" צור גואטה|18:52
שכיחות סרטן המעי הגס הולכת ועולה בקרב צעירים ברחבי העולם. כך עולה ממחקר חדש שפורסם אתמול (יום ד') בכתב העת הרפואי The Lancet. שיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים מתחת לגיל 50 גדל ב-27 מתוך 50 מדינות שנבדקו. המחקר מעלה את הסיבות האפשריות למגמה המדאיגה, בין היתר, אורח חיים לא בריא, צריכת מזון מעובד וחוסר פעילות גופנית, כמו גם מגפת השמנת היתר העולמית.
העלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בצעירים לא פוסחת גם על ישראל. בעוד שבמדינות כמו ניו זילנד, אנגליה, צ'ילה ופורטו ריקו נצפתה עלייה חדה מאוד בשכיחות, בישראל המגמה יציבה יחסית. "אם בעבר התפתחות סרטן הייתה שכיחה יותר בגילים מבוגרים, כחלק מתהליכי הזדקנות ופגיעה במנגנוני תיקון תאי עם הגיל, כיום אנחנו רואים עלייה בשיעור הסרטן בקרב צעירים", אומרת פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי על שם פישמן במרכז הרפואי רמב"ם, ראש כוח המשימה לסרטן בצעירים בארגון חקר הסרטן האירופאי. בסרטון הבא: עברתם את גיל 50, מה עם בדיקת קולונוסקופיה? הצצה לבדיקת קולונוסקופיה בבית החולים העמק (צילום: המרכז הרפואי העמק)
מה קורה במדינות אחרות? "העלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים לא מוגבלת רק למדינות מערביות", אומרת פרופ' בן אהרון. "המחקר מצביע על כך שגם מדינות כמו צ'ילה, ניו זילנד ופורטו ריקו חוות את העלייה המשמעותית ביותר בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים, בנוסף כמובן למגמה המשמעותית מאד בארצות הברית. במדינות אלו שיעור המקרים עלה בכ-2%-4% לשנה". פרופ' אירית בן אהרון פרופ' אירית בן אהרון צילום: הקריה הרפואית רמב"ם גם במדינות מתפתחות, כמו חלקים במזרח אסיה, אוקיאניה, אמריקה הלטינית והקריביים, החלה עלייה מדאיגה בשיעור המקרים. השיעור במדינות אלו נמצא בקצב עלייה דומה לזה שנמצא במדינות המערביות, מה שמצביע על שינוי רחב בתפיסת הבריאות העולמית. פרופ' בן אהרון מציינת כי "המחקר הזה אמנם חדש אבל הוא אחד מתוך סדרה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, שכולם מציירים את אותה תמונה: עלייה בשיעור הסרטן, לא רק סרטן המעי הגס, אלא סרטן באופן כללי. לפני כשלושה חודשים פורסם מאמר ב-Lancet שעסק במגמות עלייה בסרטן בקרב צעירים. כשמסתכלים על המגמות האלה, העלייה הכי דרמטית היא בסרטן המעי הגס". 7 (איור: shutterstock) פרופ' ברוך ברנר, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז דוידוף בבילינסון מקבוצת כללית והאונקולוג הראשי של כללית: "המחקר מבסס מאוד את הרמזים שהיו בספרות ואת הרושם הקליני של האונקולוגים לכך שיש עלייה בשכיחות סרטן המעי הגס בקרב חולים צעירים. אין ספק שהמצב שונה מלפני עשר שנים. המחקר בדק נתונים עד 2017, אני מאמין שאם היו בודקים אותם נכון לעכשיו - הם היו אפילו הרבה יותר דרמטיים. דבר חשוב נוסף, החוזק של המחקר הזה הוא בכך שהנתונים נבדקו בראייה גלובלית מ-50 מדינות בעולם, ולא במספר מצומצם של מדינות". הגורם המרכזי: אורח חיים לא בריא המחקר מצביע על כמה גורמים שיכולים להסביר את המגמה. "אורח חיים לא בריא, 'יושבני', מהווה את אחד הגורמים המרכזיים", אומרת פרופ' בן אהרון. "כמו גם תזונה עשירה במזון מעובד, חוסר פעילות גופנית וכמובן השמנת יתר, אך גם גורמים סביבתיים אחרים שטרם זוהו – תזונתיים, תרופתיים או אחרים, שנכנסו בעשורים האחרונים לחיינו, שכן מדובר במגמה של עלייה בשכיחות סרטן בצעירים ששורשיה מתחילים כבר לפני כשלושה עשורים. מתקיימים כעת מחקרים רב-מרכזיים במדינות רבות בכדי לנסות ללמוד את הביולוגיה והגורמים של המחלה, והמחקרים האלה מורכבים ביותר". פרופ' ברוך ברנר פרופ' ברוך ברנר צילום: דוברות בילינסון גורם מרכזי נוסף שייתכן שיש לו השפעה על העלייה הוא שינוי בדרכי האבחון. בשנים האחרונות יש יותר תשומת לב לסרטן המעי הגס, ומדובר על מגה-תופעה שמובילה לגילוי מוקדם יותר. התקדמות מדעית טכנולוגית מאפשרת לרופאים לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים הרבה יותר מאשר בעבר, מה שמוביל לאבחונים מוגברים ולעלייה במספר המקרים שנרשמים. פרופ' ברוך ברנר: "אין ספק שהמצב שונה מלפני עשר שנים. המחקר בדק נתונים עד 2017, אני מאמין שאם היו בודקים אותם נכון לעכשיו - הם היו אפילו הרבה יותר דרמטיים. דבר חשוב נוסף, החוזק של המחקר הזה הוא בכך שהנתונים נבדקו בראייה גלובלית מ-50 מדינות בעולם, ולא במספר מצומצם של מדינות" "מה שמעניין במחקרים האפידמיולוגיים האחרונים ובכללותם מחקר זה, הוא שמגמת העלייה של סרטן המעי הגס בקרב המטופלים היא לא על רקע תורשתי", מסבירה פרופ' בן אהרון. "לא מדובר באנשים עם סיפור משפחתי וגנטי, אלא על רקע ספורדי, כלומר - אנשים שמאובחנים עם סרטן מעי בגיל צעיר ולא ברור למה. וזה החלק שהולך ועולה עם השנים, לא החלק הגנטי". אורח חיים יושבני חוסר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני הם חלק מהגורמים לסרטן המעי הגס(צילום: shutterstock) פרופ' ברנר מדגיש ואומר: "אנחנו לא יודעים מה הגורמים לעלייה בשיעור סרטן המעי הגס, אמנם יש חשודים אבל אי אפשר לומר שאנחנו יודעים. בסוף הכל קשור לאורחות חיים ולחשיפה סביבתית". אל תחפשו סיבה אחת המחקר המדובר בוצע במסגרת שיתוף פעולה בין חוקרים מ-ACS, אוניברסיטת וושינגטון וגורמים מדעיים נוספים, והתמקד במגמת העלייה בשיעור סרטן המעי הגס בגילים צעירים בעולם. המחקר השתמש בנתונים שהתקבלו מה-Cancer Incidence in Five Continents Plus, שמקטלג ומאגד נתוני סרטן ממדינות רבות בעולם. נתונים אלו כיסו את השנים 2017-1943, ובחנו את שיעור האבחונים של סרטן המעי הגס לפי קבוצות גיל שונות. בנוסף, החוקרים בדקו מגמות של עלייה או ירידה בשיעור המקרים לפי קבוצות גיל של 49-25 ושל 50 ומעלה, וזיהו את שיעורי העלייה המדויקת במגוון מדינות. ד"ר עינת שחם-שמואלי ד"ר עינת שחם-שמואלי צילום: יחידת הצילום שיבא החוקרים ביצעו אנליזת שומנים ותגובות כימיות על מנת להבין את השפעתם של חומצות שומן (לדוגמה, פרוסטגלנדינים) על התהליך הדלקתי והיווצרות סרטן המעי הגס. הם גם חקרו את השפעתם של מדדים כמו אורח חיים, פעילות גופנית, תזונה ומרכיבי סיכון אחרים על השכיחות של סרטן המעי הגס בקרב צעירים. פרופ' אירית בן אהרון: "אורח חיים לא בריא, יושבני, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים, כמו גם תזונה עשירה במזון מעובד, חוסר פעילות גופנית וכמובן השמנת יתר, אך גם גורמים סביבתיים אחרים שטרם זוהו – תזונתיים, תרופתיים או אחרים, שנכנסו בעשורים האחרונים לחיינו, שכן מדובר במגמה של עלייה בשכיחות סרטן בצעירים ששורשיה מתחילים כבר לפני כשלושה עשורים" החוקרים חישבו את שיעור העלייה השנתי הממוצע (AAPC) של המקרים לאורך עשרות שנים במדינות שונות, תוך הבחנה בין קבוצות גיל (צעירים ומבוגרים יותר) ובין גברים לנשים. זה אפשר להם לזהות את המדינות שבהן שיעור המחלה עלה באופן בולט, ולמפות את אזורי הסיכון הגבוהים ביותר. בנוסף, בחנו החוקרים את התגובה הדלקתית ברמות תאיות כדי לזהות את התהליכים המולקולריים המעורבים בהיווצרות סרטן. ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת היחידה לגידולי מערכת העיכול במרכז חוסידמן לרפואת הסרטן במרכז הרפואי שיבא, אומרת כי "כל הניסיונות שלנו להבין למה השכיחות של סרטן המעי הגס הולכת ועולה בצעירים - עולים בתוהו. תיאוריות רבות קושרות זאת לתזונה, לאורח חיים, לחומרים שאנחנו נושמים או שנמצאים סביבנו, לאנטיביוטיקה שחולים קיבלו בילדות, שינויים בהרכב החיידקים במעי, השמנת יתר, אלכוהול ועוד. אבל בפועל - לא מצליחים להוכיח כלום. "המחקר הזה הוא עוד ניסיון להבין את הסיבות לעלייה בשכיחות סרטן המעי הגס, אבל אי אפשר באמת לדעת או לשים את האצבע על גורם יחיד כי כנראה מדובר במקרה מולטי-פקטוריאלי (שנקבע על ידי מספר גורמים)". אוכל תיאוריות רבות קושרות את סרטן המעי הגס לתזונה ולאורח חיים(צילום: shutterstock) חוסר במולקולות שומן אנטי-דלקתיות החוקרים ציינו כי נמצא שחומצות שומן מסוג אומגה-6 בפרוסטגלנדינים (PGE2 ו-PGD2), שבדרך כלל מסייעות בגמישות של המערכת החיסונית ומסייעות בהפסקת הדלקת, נמצאות ברמות נמוכות בתאי הגידול של סרטן המעי הגס. חומצות שומן אלו, שמציינות תהליך של הפסקת דלקת, חסרות בגידולים של סרטן המעי הגס, ובכך נגרמת התפשטות לא טבעית של הדלקת. עודף של חומצות שומן מסוג אומגה-6, ככל הנראה ממזון המעובד שאותו אנו צורכים, יכול להפריע לתכונות נוגדות הדלקת ולמאבק בגידולים של חומצות שומן חיוניות אחרות, כמו אומגה-3. תזונה מערבית לרוב עשירה בחומצות שומן מסוג אומגה-6, בגלל שמנים צמחיים שמצויים בשפע ושמשתמשים בהם לטיגון אוכל מהיר ולייצור מזון מעובד (כ-70% מהמזון האמריקני). חומצת אומגה-6 שנמצאת בשמנים כגון תירס, בוטנים, סויה, חמניות ושעועית, היא החומצה השכיחה ביותר במזון בארצות הברית. סרטן המעי הגס בדיקות סקר תקופתיות עשויות להוביל לגילוי מוקדם שהוא קריטי להעלאת סיכויי הריפוי(צילום: shutterstock) החומצות אומגה-6 ואומגה-3 חיוניות לבריאות האדם. עם זאת, הגוף לא יכול לייצר אותן בעצמו וצריך לקבל אותן מהמזון. חומצות אומגה-3 - שנמצאות בכמויות גבוהות בדגים שומניים כמו סלמון, סרדינים, מקרל, הרינג, וגם בזרעי פשתן, זרעי צ'יה, אגוזי לוז, אגוזי מלך ואגוזי פקאן - שומרות על תאי הגוף, מספקות אנרגיה, תומכות במערכת החיסון ומפחיתות דלקת כאשר הן נמצאות ברמות אופטימליות. חומצות אומגה-6 גם הן נדרשות לשמירה על בריאות טובה. הן מעודדות את צמיחת השיער והעור, מסייעות לווסת את חילוף החומרים ומגבירות את בריאות העצמות. אולם, חומצות אומגה-6 יכולות להפוך לחומצות כמו פרוסטגלנדינים שמעורבים בהתחלת תהליך הדלקת — שזה לא דבר רע כשגוף צריך להדוף פלישה או גידול סרטני, אך זה יכול להיות הרסני אם הדלקת נמשכת זמן רב בלי טיפול. הממצאים תומכים בתיאוריה כי סרטן המעי הגס נגרם, בין היתר, כתוצאה ממחסור במולקולות שמסייעות להפסקת דלקת, וכי מערכת החיסון אינה מצליחה להתמודד עם הדלקת באופן תקין, מה שמוביל להאצה בהתפשטות הגידול. מה צריך לעשות כדי לנסות להילחם במגמה? אחת השאלות הגדולות ביותר שנשאלות לאחר פרסום הממצאים היא איך אפשר למנוע את העלייה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים. החוקרים מציינים שיש להקדיש משאבים רבים. חלק מהפתרונות כוללים את עבודת צוות המחקר PROSPECT – קבוצת חוקרים הממומנת על ידי תוכנית Cancer Grand Challenges, שמתמקדת בחקר הגורמים לעלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס. הצוות, בהובלת ד"ר יין קאוב מאוניברסיטת וושינגטון, מתמקד בשאלות מרכזיות, כגון מה הגורמים השונים שמובילים למחלה ומהם המנגנונים הגנטיים והסביבתיים שעומדים מאחורי המגמה. המחקר מציין כי בעבודה הבאה, הצוות יתמקד בזיהוי הגורמים הספציפיים לסרטן המעי הגס בקרב נשים, שנראה כי יש להן שיעור עלייה מהיר יותר בסרטן בהשוואה לגברים, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ומדינות נוספות. הצעד הראשון במאבק בסרטן המעי הגס הוא כמובן הגברת המודעות בקרב הציבור. צעירים צריכים לשים לב לסימנים המקדימים של המחלה, כמו דם בצואה, כאבי בטן, שינויים בהרגלי היציאות, ירידה לא מוסברת במשקל או תחושת עייפות כרונית. ככל שיתגברו אמצעי המודעות וההסברה בקרב צעירים, כך יפחתו התעכבות באבחונים ויתאפשר טיפול מוקדם יותר ומניעת התפשטות המחלה. סרטן המעי הגס עצירות טחורים כאב בטן תסמינים שמצריכים פנייה לרופא משפחה: דם בצואה, כאבי בטן, שינויים בהרגלי היציאות(ShutterStock) "אנחנו יודעים שמשהו באורחות החיים שלנו גורם לעלייה בשיעור הסרטן", אומר פרופ' ברנר. "נושא חשוב נוסף הוא גילוי מוקדם ומניעה. אנשים לא מקפידים להיבדק, ובנוסף אין לרופאים מספיק מודעות לנושא. אנשים מגיעים לרופא המשפחה עם תסמינים מחשידים והוא לא מיד מתחיל לברר את הנושא. זאת בעיה. צריכה להיות מודעות גם של האוכלוסייה וגם של הרופאים". כמו כן, יש מקום לפתח מדיניות בריאותית שתעודד אורח חיים בריא, ותפנה משאבים לקידום תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והימנעות ממזון מעובד. הממשלה יכולה להטמיע תוכניות מניעה ולהגביר את המודעות לנושא, במקביל לפיתוח פרויקטים לבריאות הציבור ולהתמקדות בשיפור הגילוי המוקדם. "סרטן המעי הגס הוא מחלה שניתנת למניעה, אם אנשים יקפידו על בדיקות ובירור מוקדם, לא רק שהיו מגדילים את סיכויי הריפוי אלא אולי אף מונעים את המחלה", מוסיף פרופ' ברנר. 7
"חשוב לאכול בריא, להיות פעילים גופנית, ולעשות בדיקות רלוונטיות כשיש סימפטומים מסוימים", אומרת ד"ר שחם-שמואלי. "לא לשבת ולחכות שכל הסימפטומים יופיעו ויחמירו כי זה אומר שהמחלה הספיקה להתפשט בגוף. צריך ללכת להיבדק על ידי רופא משפחה כבר כשמרגישים התחלה של תסמינים כמו שינוי ביציאות, כאבי בטן שלא חולפים ודימום בצואה. תוכניות שכוללות בדיקות סקר כמו קולונוסקופיה וכדומה מיועדות לגילאי 50 ומעלה, לצעירים אין תוכניות כאלה. בארצות הברית, אגב, הורידו את ההמלצה לבדיקות אלה לגיל 45". פרופ' ברנר מוסיף ואומר כי "ייתכן שצריך להוריד את הגיל של התוכניות לבדיקות הסקר הכלליות, כמו שעשו בארצות הברית. בהקשר הזה, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או גידולים אחרים כמו סרטן הרחם והשחלות, שקשורים לסרטן המעי הגס, צריכים להקפיד על הבדיקות הרלוונטיות בזמן. ברגע שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אחד מסוגי הסרטן האלה, הקרובים לו צריכים לעשות בדיקת קולונוסקופיה בגיל 40. יש מקרים טרגיים שמגיעים חולים צעירים עם היסטוריה משפחתית שלא עשו בדיקות, למרות שהיו צריכים". עוד בנושא זה: דם סמוי בצואה: בדיקה קריטית שרוב הישראלים מפספסים
דני מכפר סבא
12.12.2422:46
1. סיבת המוות של קורין אלאל: 500 מקרים בשנה וקשה לאבחוןבתגובה להודעה מספר 0
אלאל נכנעה לגידול סרטני בלבלב, אחרי שכבר עברה ניתוח להסרתו, ולפני כשנה בדיוק שבה לבמות. גם מירית הררי, אשתו של דידי הררי הלכה לעולמה מאותו הסרטן בדיוק, למעשה יש מעל 500 מקרים בשנה רק בישראל של אבחון הסרטן מהסוג הזה מערכת ice | 12/12/2024 18:12
קורין אלאל (צילום פלאש 90/ תומר נויברג) סיבת המוות של קורין אלאל נחשפת במלואה. אבל כבד נפל הבוקר (חמישי) על עולם המוזיקה הישראל, כאשר נודע כי קורין אלאל הלכה לעולמה בגיל 69 בתום מאבק ממושך בסרטן הלבלב, שליווה אותה בשנים האחרונות. אבל מה היא המחלה הזו ואיך מתמודדים איתה? אולי יעניין אותך גם
אלאל נכנעה לגידול סרטני בלבלב, אחרי שכבר עברה ניתוח להסרתו, ולפני כשנה בדיוק שבה לבמות. גם מירית הררי, אשתו של דידי הררי הלכה לעולמה מאותו הסרטן בדיוק, למעשה יש מעל 500 מקרים בשנה רק בישראל של אבחון הסרטן מהסוג הזה חלק מגורמי הסיכון לסרטן הזה הוא עישון, השמנת יתר, דלקת כרונית בלבלב, או רקע משפחתי של סרטן הלבלב. מדובר בסרטן מסוג שהתסמינים שלו לא מאוד ברורים לאבחון מוקדם. אלאל הותירה אחריה שני בנים, ובמשך שנים ארוכות הייתה קול חשוב של הקהילה הגאה בישראל. נחשבה במשך חמישה עשורים ליוצרת בעלת קול מיוחד, שחגגה לאחרונה 50 שנות קריירה. נכסי צאן ברזל ושירים שהפכו להימנונים ילוו את ישראל שנים רבות בעתיד.
רק לפני כמה חודשים, אלאל סיפרה על החששות: "כל הופעה שלי היא אולי האחרונה". על ההתמודדות הקשה עם הגידול בלבלב היא סיפרה: "זה כאילו אויב פנימי, חמאס, נכנס לך לתוך הגוף ומתקיף אותך בתוך המנהרות שלו, של הגוף. פשוט מחלה פנימית כזאת שצריך לנצח אותו". בנוסף, אלאל הודתה: "אני מרגישה גם חטופה, אני מרגישה גם שהוציאו אותי מהבית, אני מרגישה שכולה. מצד שני, אנחנו צריכים את הרגעים הקטנים האלה לתת לנו קצת אור וקצת מזון לנפש, כי הנפש שלנו על האדמה - וזה כאילו מצמיח לנו שורשים חדשים". עוד ב-
קורין אלאל נאלצת להעדר מהבמות: "אני לא יכולה, עוד חולה" לכתבה המלאה אלאל הביאה לעולם כמה מהשירים המוכרים ביותר כמו "כשזה עמוק" שנחשב בקרב רבים לאחת היצירות הגדולות במוסיקה הישראלית, "שיר לשירה", "זן נדיר", או "שיר בכיף", "אין לי ארץ אחרת", וגם "אנטרטיקה", הוציאה שורה של אלבומים מוצלחים והובילה את ז'אנר הרוק הנשי בארץ במשך שנים. תגיות זמרת | מחלה | סרטן | סרטן לבלב | פטירה | קורין אלאל הכתבות החמות הפניקס, צילום: Magma Images, shutterstock
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
12.12.2422:49
5. סרטן הלבלב: המחלה שממנה סבלה קורין אלאלבתגובה להודעה מספר 1
אחר שנודע היום על מותה המצער של הזמרת והיוצרת בגיל 69 מסרטן הלבלב, מומחית מסבירה כל מה שחשוב לדעת על המחלה הקטלנית: מי בסיכון, מהם הטיפולים הניתנים כיום ומדוע אחוזי הריפוי כמעט אינם קיימים?
מיכל הלפרין mako בריאות עודכן 12/12/24 09:51
היום (חמישי) דיווחנו כי הזמרת, היוצרת והמוזיקאית קורין אלאל הלכה לעולמה היום בגיל 69 בלבד לאחר מאבק במחלת הסרטן. הסרטן התגלה אצל אלאל לאחר שחשה ברע בשנה שעברה ועברה סדרת בדיקות, בסיומן הגיעה הבשורה הקשה שמדובר בגידול סרטני בלבלב. היא עברה ניתוח להסרת הגידול ובדצמבר 2023 חזרה לבמות אך לבסוף נכנעה למחלה. כזכור, לפני מספר שנים הלכה לעולמה מירית הררי מאותו סוג של סרטן.
בעזרת ד"ר שרון פלס, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי איכילוב ת"א, ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת על המחלה.
מעל 500 מקרים בשנה רק בישראל
הלבלב הוא חלק ממערכת העיכול שלנו ותפקידו העיקרי קשור בהפרשת הורמונים, אנזימי עיכול וויסות מאזן הסוכר בגוף. הוא ממוקם במדור האחורי של הבטן העליונה ומוקף בתריסריון, שהוא החלק הראשון של המעי ובקרבתם כלי דם ועצבים חיוניים.
ישנם כמה סוגי גידול שעלולים להתפתח בלבלב והם מאוד שונים אחד מהשני, אך לרוב כשאומרים סרטן הלבלב מתכוונים לאדנוקרצינומה שאחראי על הרוב המוחלט של המקרים שבהם מתפתח סרטן בלבלב. בארץ יש מעל 500 מקרים בשנה ובעולם מסתמנת עלייה במספר המקרים בעשורים האחרונים. למרות שעורי התמותה הגבוהים ממחלה זו האתיולוגיה לא לגמרי ידועה.
גורמי הסיכון המוכרים להתפתחות סרטן הלבלב: סיפור משפחתי של סרטן הלבלב עישון השמנת יתר דלקת כרונית של הלבלב (פנקראטיטיס כרונית) התסמינים: התסמינים של סרטן הלבלב תלויים במיקום של הגידול בתוך הלבלב (ראש, צוואר או גוף הלבלב) ובדרגת המחלה. בשלבים מוקדמים של המחלה לרוב לא ניתן לחוש את התסמינים, ולכן לרוב המחלה מתגלה בשלבים יותר מתקדמים, שבהם ניתן כבר לשים לב ל-
צהבת עורית צואה בהירה או שתן כהה כאב בטן עליונה או מרכזית שמקרינים לגב ירידה במשקל מסיבה לא ברורה ירידה בתאבון עייפות אמצעי הדמיה ראשוניים לזיהוי המחלה האמצעים כוללים טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או תהודה מגנטית (MRI) של הבטן. בדיקת הבחירה כשעולה חשד לממצא בלבלב הינו סונר אנדוסקופי (EUS) באמצעותו ניתן לאפיין יותר טוב את הממצא ולקחת ממנו דגימה (ביופסיה) כדי לקבל אבחנה ברורה של סוג הגידול.
קורין אלאל (צילום: חדשות 12) קורין אלאל ז"ל | צילום: חדשות 12 במקרים שבהם המחלה ממוקמת, מומלץ לוודא שאכן אין פיזור מרוחק בבדיקת הדמייה מתקדמת נוספת PET CT. בנוסף יש להשלים סדרה של בדיקות דם הכוללת גם סמנים של סרטן בדם (מארקרים) CEA ו- CA19-9. כל אחת מהבדיקות המצוינות כאן יכולה להיות שלילית ועדיין ייתכן ומדובר בסרטן הלבלב.
דרכי הטיפול לאחר שאוספים את כל המידע הקליני, המעבדתי וההדמייתי מתקיים דיון צוות רב תחומי הכולל אונקולוגים, כירורגים ואנשי הדמייה במרכז רפואי כדי לדון באפשרויות הטיפוליות. במקרה שהמחלה ממוקמת ללא עדות לפיזור גרורתי מרוחק הטיפול המועדף לרוב ישלב ניתוח וטיפול כימותרפי מונע חצי שנה או טיפול כימותרפי טרום ניתוחי ולאחריו ניתוח. לעיתים יש צורך בהשלמה של טיפול כימותרפי נוסף גם לאחר הניתוח.
במקרים שבהם מתוכנן גם ניתוח, הטיפול הכימותרפי הינו טיפול אגרסיבי במשלב המכונה FOLFIRINOX והוא כולל 3 סוגי כימותרפיה – פלאורופירימידינים (FU5), אוקסליפלטין ואירינותקן בשילוב עם לויקוורין שהינו נגזרת של חומצה פולית ותפקידו לשפר יעילות של הפלאורופירימידינים. התשלובת ניתנת במשך 48 שעות ברציפות אחת לשבועיים, והיא הראתה תוצאות טובות בכל המחקרים שבהם נבדקה מבחינת מדדי יעילות אונקולוגים. מבחינת תופעות הלוואי העיקריות היא עלולה לגרום דיכוי זמני של מערכת החיסון, שלשול, פצעים בפה, נשירת שיער ותופעות עצביות אותן ניתן לצמצם אם נמנעים ממגע ישיר עם קור.
במקרים שבהם יש גרורות מרוחקות טיפול הבחירה הינו תשלובת כימותרפית המותאמת למטופל על ידי האונקולוג המטפל לפי מצבו התפקודי של המטופל ומחלות הרקע שלו וזאת לאחר שהתנהל דיון עם המטופל על ציפיותיו מהטיפול והצגת פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול. הטיפולים הקיימים משפרים את איכות המטופל וצפויים להאריך את חייו. גם במתאר זה ניתן להשתמש בתשלובת ה- FOLFIRINOX כפי שצויין לעיל או לחלופין ניתן לבחור בכימותרפיה שבועית בגמציטבין (גימזר) בשילוב עם נאבפאקליטקסל (טקסול שקשור לאלבומין), ובמקרים שבהם עולה חשש שהמטופל לא יוכל לשאת טיפול משולב מבחינת פרופיל תופעות הלוואי, ניתן להסתפק בטיפול שבועי בגמציטבין בלבד שהוא סביל מאוד, אינו גורם לרוב נשירת שיער אך כן עלול לגרום לעליית חום זמנית יממה לאחר הטיפול, בצקות ברגליים ודיכוי זמני של מערכת החיסון. ההחלטה הטיפולית מתקבלת רק לאחר דיון אמיתי בין המטפל למטופל והתאמת הטיפול למצב הרפואי ולמצבו התפקודי של המטופל.
נכון להיום אין טיפול ביולוגי יעיל כנגד סרטן לבלב, ורק במיעוט המקרים הריצופים הגנומיים המתקדמים הקיימים היום בשוק (שאינם כלולים בסל הבריאות) יצליחו לזהות התאמה לטיפול ביולוגי שבסופו של דבר יעילותו מוטלת בספק. אפשרות מתקדמת נוספת היא בדיקת התאמה לטיפול אימונותרפי לאחר כישלון של כימותרפיה. אחוז קטן מהמטופלים שנמצאים מתאימים לטיפול זה ייהנו מטיפול שמסייע למערכת החיסון לפעול נגד הגידול.
כמו כן, לאחרונה נכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר חדשה לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב עבור נשים ממוצא אשכנזי.
אפשרויות ניהול
יוניגר
12.12.2422:46
2. לכו להיבדקבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
זבנג וגמרנו
12.12.2422:46
3. אולי יש עלייה גדולה במדינות אחרות, אבל לפי המחקר הזה בישראל יש עלייה אפסית של 0.46% בשנה בקרב צעירים:בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 12.12.24 בשעה 23:08 בברכה, זבנג וגמרנו
אפשרויות ניהול
תילתן אדום
13.12.2402:50
17. המדגם בישראל קטן מידי 500 מקרים לכל הגילאים בשנה, כך שלא ניתן להסיק מכך כלום. סרטן הלבלב מאוד קטלני ומעט מאוד שורדים יותר משנה. לעומת זאתבתגובה להודעה מספר 3
סרטן המעי הגס בעל אחוז שרידות גבוה ככל שמגלים אותו מוקדם. לכן מעבר לפעילות מונעת, אבחון מוקדם משמעותי ביותר ובדיקת קולונוסקופיה תקופתית מאוד מאוד חשובה
אפשרויות ניהול
חדשוט
12.12.2422:48
4. ולכןבתגובה להודעה מספר 0
בישראל חשוב מאוד בטחון תזונתי לכלל האוכלוסיה ובפרט אלה שעומדים לפני גיוס
ןאלה שמשרתים בשירות מילואים פעיל.
אפשרויות ניהול
החלילן
12.12.2423:39
10. מה הקשר לביטחון תזונתי? ביטחון תזונתי זה אומר שיש מספיק מזון, ומספיק קלוריות, ותזונה שכוללת את כל אבות המזון, בצורה כזאת שאדםבתגובה להודעה מספר 4
לא הופך לשלד מהלך, ואין לו מחסור ברכיבים חיוניים שהגוף צריך. לא נובע מזה שהתזונה היא בריאה, ולא גורמת בטווח הארוך לכל מיני מחלות, ביטחון תזונתי יכול להיות מורכב מכמות גדולה של מזון מעובד, בדיוק הדברים הלא בריאים.
אפשרויות ניהול
חדשוט
12.12.2423:48
12. אחבתגובה להודעה מספר 10
יקר לא זו הכוונה. פתח גוגל.
אפשרויות ניהול
DOMINO D
12.12.2423:19
6. אלה שכיניתם אותם קונספירטורים בקורונה טענו שזה מה שיקרה כעבור מספר שנים כתוצאה מהחיסוניםבתגובה להודעה מספר 0
בזו להם אז והיום מלא לוקים בגופם ואין להם מושג למה המרפאות האונקולוגיות מפוצצות בצעירים .אני לא זוכר מצב כזה מ 2011 אני במרפאה לא ראיתי מצב כזה
אפשרויות ניהול
החלילן
12.12.2423:37
8. אתה כמובן בטוח שזה קשור לקורונה כי זה מה שאתה רוצה לחשוב, למרות שהעלייה בתחלואה צעירים בסרטן המעי הגס התחילה עוד לפני הקורונהבתגובה להודעה מספר 6
זה תהליך ארוך שנים, זה גם לא עלייה דרמטית פשוט אנחנו נלחצים ובצדק גם מעלייה קטנה, וה"מרפאות המלאות צעירים" שאתה רואה בהירורי ליבך ודמיונך זה כמו שמישהו כתב היום בתגובה משפט מאוד יפה אי אפשר לשכנע מישהו שחובש משקפיים ירוקות שהעולם לא ירוק.
אפשרויות ניהול
חלוץ שפוי
13.12.2407:17
21. האותיות קורנה הן האותיות של קרוהןבתגובה להודעה מספר 8
וברור שיש קשר בין סרטן המעי הגס לבין מחלת הקרוהן.
הנה התאמתי לו את זה ל"תורת האותיות" או אך שהוא לא קורא לקישקושים שלו
אפשרויות ניהול
Xbox
13.12.2408:21
25. אין קשר לקורונה או לחיסונים יש קשר לתזונה עתירה בדגנים, סוכרים ופחמימותבתגובה להודעה מספר 6
ואכילה מרובה ללא נתינת אפשרות לגוף לצום.
צום של 72 שעות אחת לחודש יעשה פלאים גם לאדם בתזונה לא משהו.
אפשרויות ניהול
מגן כחול
12.12.2423:23
7. יש התפלגות לפי מין? תכלס זה לא משנה כולנו יודעים איך זה: האישה חולה, חולה, חולה, חולה, חולה , חולה...בתגובה להודעה מספר 0
בסוף הבעל מת.
אפשרויות ניהול
יוניגר
12.12.2423:38
9. מת בגלל שהוא חולה עליהבתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
החלילן
12.12.2423:39
11. בסוג הזה, סרטן המעי הגס, אין הבדל משמעותי בין גברים לנשים.בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
ארץ
13.12.2404:14
18. אני מכיר את זה בנוסח הזה: אישה חולה חולה חולה חולה אלמנה....בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
SlevinKelevra
13.12.2400:01
13. תפסיקו לאכול זבל (מזון מעובד)בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
jo08
13.12.2400:15
14. אורח חיים יושבני וחסר פעילות ''גורם'' ל-אי חשיפה לשמש והתוצאה מחסור חמור בויטמין D.כמובן אומגה 3.לא קראתי הכלבתגובה להודעה מספר 0
אבל,לא יודע אם נתנו דעתם,על היחסיות(בדגש על יחסי) בין אומגה 6 הנצרכת עשרות מונים בתזונה ביחס לאומגה 3 המטיבה. לכתוב בגוגל: סרטן מעי הגס ויטמין d
Vitamin d prevention of colon cancer
אפשרויות ניהול
ביריון
13.12.2400:17
15. מידע חשוב. תודה לך על הבאתו.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
מה יהיה
13.12.2401:20
16. איזה בדיקה יכולה לגלות זאת?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
מיזנתרופ
13.12.2406:39
19. קולונוסקופיה.בתגובה להודעה מספר 16
ההמלצות הן מגיל 50, לדעתי היום בגלל סטרס, אוכל לא בריא וחוסר בפעילות גופנית, זו בדיקה שכדאי לעבור כל 5-10 שנים כבר מגיל 35.
אפשרויות ניהול
מה יהיה
13.12.2407:46
23. תודהבתגובה להודעה מספר 19
אפשרויות ניהול
Inorganic
13.12.2407:10
20. מרסו ז''ל גם נפטר מסרטן זה (או מאוד דומה)בתגובה להודעה מספר 0
יהי זכרו ברוך
אפשרויות ניהול
החלילן
13.12.2407:24
22. מי שעושה כל שנה דם סמוי גם צריך לעשות קולונוסקופיה פעם ב-10 שנים?בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
פלדל
13.12.2412:30
28. קלונוסקופיה מגלה פוליפים ב''תחילת דרכם'' . הדם הסמוי מגלה את הפולים לקראת ''סוף דרכם''. והמבין. יבין.בתגובה להודעה מספר 22
אפשרויות ניהול
Xbox
13.12.2408:09
24. מומלץ לצמצם צריכת מזון מהצומח ולהגביר צריכת מזון מהחיבתגובה להודעה מספר 0
לאכול יותר בשר שמן, שומן בקר, שומן כבש, ביצים, חמאה, יוגורט, חלב, גבינות שמנות, דגים שמנים, אומגה 3 מהחי.
ולאכול פחות (הרבה פחות): סוכר, עמילנים, דגנים וקטניות.
מזון מהצומח להעדיף מזון שמן: פיצוחים, זרעים, גרעינים, אגוזים, טחינה, בוטנים, פולי קקאו, קוקוס, שמן קוקוס, שמן דקל.
ירקות ופירות לאכול מעט במידה, אלא אם זה ירקות ופירות מותססים שמכילים חיידקים פרוביוטיים ואז זה סבבה לגמרי.
27. הכל הפוך ממה שאמרת, כל המחקרים מראים את הקשר בין בשר מעובד לסרטן המעי הגס, קשר חזק, ואין דבר יותר טוב מסיבים תזונתיים.בתגובה להודעה מספר 24
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.12.24 בשעה 08:50 בברכה, החלילן
מה שכתבת זה סאבדו מדע שאין לו שום קשר למציאות של כל מיני גורואים של “רפואה” אלטרנטיבית שאין לזה שום בסיס מדעי אלא כל אחד ממציא מה שבא לו לא צריך מחקר ולא צריך הוכחות.
מחקר: דיאטת קטו עלולה להיות מסוכנת חוקרים מזהירים כי דיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים - בסגנון הדיאטה הקטוגנית - עשויות להוביל לעלייה ברמות של כולסטרול רע ועלולות להיות כרוכות בסיכון מוגבר לאירועי לב וכלי דם. מה מגבלות המחקר? מאת אלה הר-נוי07/03/23
הדיאטה הקטוגנית (דיאטת קטו) שהולכת וצוברת פופולאריות בשנים האחרונות, עשויה לגרום לעלייה ברמות של כולסטרול LDL ("כולסטרול רע") ולהוביל לסיכון גבוה פי שניים לאירועי לב וכלי דם כמו אנגינה פקטוריס (כאבים בחזה), חסימות עורקים שדורשות צנתור, התקפי לב ושבץ מוחי. כך עולה ממחקר חדש שהוצג השבוע בכנס הקולג׳ האמריקאי לקרדיולוגיה והקונגרס העולמי לקרדיולוגיה.
פחמימות הן המקור הראשון של הגוף לאנרגיה. דיאטות דלות בפחמימות ועשירות בשומנים כגון הדיאטה הקטוגנית מבוססות על "קטוזיס" - המנגנון הביולוגי שמוביל לכך שכשמאגרי הפחמימות בגוף מתרוקנים, רקמות הגוף ישרפו מולקולות שומן במקום גלוקוז (סוכר), וישחררו לדם קטונים/ גופי קטו שישמשו מקור אנרגיה לתאים ויובילו לדלדול מסת השומן בגוף ולירידה במשקל.
הדיאטה מבוססת על הפחתה דרמטית בכמות הפחמימות בתפריט – לרוב עד 10% קלוריות מפחמימות בלבד ליום וזאת ללא הבדל בין פחמימות פשוטות למורכבות – כדי שהגוף ינצל את מלוא מאגר הסוכר בכבד לייצור אנרגיה ויעבור לייצר אנרגיה מתאי שומן. לצד הורדה בכמות הפחמימות – דיאטה זו כוללת בעיקר צריכת מזונות עתירי שומנים (60% עד 80% קלוריות משומן בצריכת הקלוריות היומית).
כיום השפעות הדיאטה הקטוגנית על הסיכון למחלות לב וכלי דם שנויות במחלוקת בקהילת המדענים והתזונאים. בעוד שישנן עבודות שמצביעות על שיפור בפרופיל השומנים בדם אצל המתמידים בדיאטה הקטוגנית, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהיא דווקא עלולה להיות כרוכה בהרעה בפרופיל השומנים ועלייה בכולסטרול LDL שגורם לטרשת עורקים שחוסמת את כלי הדם.
חוקרים קנדים מאוניברסיטת קלומביה הבריטית ביקשו לבחון את ההשפעות של דיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים על פרופיל השומנים בדם ועל הסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם, וזאת לאחר שנתקלו במרפאתם במטופלים עם רמות מאוד גבוהות של כולסטרול בדם שהקפידו על דפוס תזונה קטוגני.
לטובת המחקר החוקרים הגדירו דיאטות דלות בפחמימות ועשירות בשומנים ככאלה שמכילות לא יותר מ-25% מסך צריכת האנרגיה היומית מפחמימות וצריכה של יותר מ-45% קלוריות משומנים – דיאטה פחות נוקשה מדיאטה קטוגנית קלאסית מלאה.
המחקר התבסס על מאגר נתונים של יותר מחצי מיליון איש בבריטניה, מתוכם 70,684 השלימו שאלון עצמי מפורט ומתוקף על תזונה באופן חד פעמי ונתנו דגימות דם לבדיקה של רמות הכולסטרול.
החוקרים זיהו 305 משתתפים שהשאלונים שלהם הצביעו על דיאטה שעמדה בהגדרות החוקרים כדלת פחמימות ועשירה בשומנים. נבדקים אלו הושוו ל-1,220 אנשים באותו מין וגיל. בקרב נבדקים עם דיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומנים מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע עמד על 27.7 ובקבוצה של התזונה הסטנדרטית על 26.7.
בהשוואה לנבדקים עם דיאטה סטנדרטית, אלו עם דיאטה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות היו עם רמות גבוהות של כולסטרול LDL וכן של אפוליפופרוטאין B - סוג מסוים של חלבון שיושב על פני השטח של כולסטרול ומחקרים הראו כי הוא עשוי להיות מנבא טוב יותר מכולסטרול לסיכון למחלות לב וכלי דם.
לאחר מעקב ארוך שנמשך בממוצע 11.8 שנים, ולאחר שלקחו בחשבון בניתוח הנתונים משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על הסיכון למחלת לב כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנה ועישון, נבדקים שהתזונה שלהם הייתה דלת פחמימות ועתירה בשומנים היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים לאירועי לב וכלי דם לרבות חסימת כלי דם שדורשת צנתור, התקף לב, שבץ ומחלת כלי דם פריפרית. באופן כללי, 9.8% מהנבדקים עם תזונה דלה בפחמימות ועשירה בשומנים חוו אירוע לב או כלי דם חדש, בהשוואה ל-4.3% מנבדקים עם תזונה סטנדרטית.
לפי דיווח החוקרים, בקרב הנבדקים עם התזונה דלת הפחמימות והעשירה בשומנים, אלו עם הרמות הגבוהות ביותר של כולסטרול LDL היו בסיכון הגבוה ביותר לאירוע לב וכלי דם.
השפעות שונות על אנשים שונים
עוד עולה מהממצאים כי לא כולם מגיבים לדפוס תזונה דל פחמימות ועשיר בשומנים באותו האופן. החוקרים מסבירים כי אומנם בממוצע, רמות הכולסטרול נוטות לעלות בדיאטה זו, אך רמות הכולסטרול אצל חלק מהאנשים יכולות להישאר אותו הדבר ואפילו לרדת - כפי שנמצא גם בחלק מהמחקרים שבחנו את הנושא בעבר. אחד השלבים הבאים במחקר יהיה ניסיון לזהות מאפיינים מסוימים או סמנים גנטיים שיכולים לנבא כיצד אדם מסוים יגיב לסוג זה של דיאטה.
חשוב לציין כי למחקר החדש מספר מגבלות, ובהן שמדובר במחקר תצפיתי – וככזה לא ניתן להסיק ממנו שקיים קשר ישיר של סיבה-ותוצאה בין התזונה לסיכון לאירועי לב. מגבלה חשובה נוספת היא שהתזונה של הנבדקים נבדקה על בסיס חד פעמי ובאמצעות שאלון עצמי – וייתכן כי היא לא מייצגת את התזונה של הנבדקים לאורך זמן וכי הדיווחים אינם מדויקים. בנוסף, המחקר מבוסס על מספר לא גדול של משתתפים. ומעבר לכך - המחקר הוצג בכנס אך טרם פורסם בכתב עת מדעי ולכן טרם עבר ביקורת עמיתים.
עם זאת, בהודעה לעיתונות שפרסם הקולג׳ האמריקאי לקרדיולוגיה החוקרים מסכמים כי הממצאים מראים שאנשים ששוקלים להתחיל בדיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומנים צריכים להיות מודעים לכך שזה עלול להוביל לעלייה ברמות הכולסטרול LDL, שלפני התחלת דפוס תזונה זה הם צריכים להיוועץ עם מטפל ושתחת הדיאטה מומלץ שיבדקו את רמות הכולסטרול שלהם ויפעלו לצמצם גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם כמו לחץ דם גבוה, חוסר פעילות גופנית ועישון.
ריח רע מהפה וסיכון למחלות לב זהו אינו המחקר היחיד שמצביע על הסיכונים בדיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים. מחקר שפורסם עוד באוגוסט 2003 בכתב העת JAMA, שנערך על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, העלה כי תוך חצי שנה בלבד דיאטה קטוגנית הובילה לעלייה ברמות השומנים המסוכנים בדם.
מחקר נרחב שבחן את השפעותיהן של דיאטות דלות בפחמימות ובייחוד הדיאטה הקטוגנית על הסיכון לתמותה שכלל 462,934 נבדקים שהשתתפו במחקרי מעקב שונים וממצאיו פורסמו בספטמבר 2019 בכתב העת European Heart Journal, העלה כי דיאטות דלות פחמימות בכללן מעלות ב-22% את הסיכון הכולל לתמותה, ב-13% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ואף מגדילות ב-8% את הסיכון לתמותה מסרטן.
מעבר לכך, דיאטה קטוגנית עלולה לפגוע בצריכה של רכיבים חשובים כגון סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון ולהוביל לחוסרים תזונתיים. דפוס תזונה זה גם גם נקשר למספר תופעות רפואיות בעייתיות, לרבות עייפות וחולשה בתחילתה וריח חריף מהפה – בעקבות העלייה בחומציות הדם עם שחרור קטונים לזרם הדם – תופעה שזכתה בשם 'נשימת קטו', וכן עשוי להוביל לסיבוכים בעיכול המזון – לרבות עצירות, בחילות והקאות ולהפרעות שינה. צריכת חלבונים מוגברת במסגרת הדיאטה הקטוגנית גם נקשרה להתפתחות אבנים בכליות.
אפשרויות ניהול
תשבץ
13.12.2412:31
29. ממש מוזר לי מה שרשמת. זה הפוך בדיוק לכל מה שאני מאמין בהרבה דבריםבתגובה להודעה מספר 24
אפשרויות ניהול
Xbox
13.12.2408:30
26. מתי הייתה הפעם האחרונה שצמתם צום מים ומלח נקי במשך 72 שעות?בתגובה להודעה מספר 0
זאת הבעיה. גוף האדם בנוי להתמודדות עם תקופות חוסר ושפע, אבל בדורות האחרונים גוף האדם חווה תקופת שפע תמידית ללא תקופות חוסר וזה עושה אותו חולה.
צום לסירוגין סטנדרטי לא עוזר, צריך לצום צום לסירוגין של מעל 22 שעות ביום באופן קבוע או מדי פעם, נניח אחת לחודש-חודשיים-שלושה לצום כמה ימים (2-5 ימים).
אשכול 880982
