נשאלת השאלה, מיהו ה"גר" שלגביו ניתנו ציוויים אלה (ואחרים)?
אם אני לא טועה, להלכה רוב הפוסקים קבעו שמדובר בגר צדק; כלומר בנכרי שהתגייר. למשל:
- בספר החינוך נכתב "והוא אחד מן האמות שנתגייר ונכנס בדתנו" (מצווה סג) - בספר המצוות להרמב"ם נכתב "וכן גר זה שהזהיר מלהונותו הם שקבלו עליהם את התורה, כלומר: גרי צדק" (לאווין, רנה)
ככול נראה פוסקים אלה פסקו את אשר פסקו על פי המדרש בספרא: "לא תונו אותו - שלא תאמר לו : 'אמש היית עובד עבודת כוכבים והיום נכנסת תחת כנפי השכינה'" (קדושים, ח ב); ועל מנת להמנע מהתוצאה שאולי היתה מתחייבת מהגמרא (בבא מציעא, נט, ע"ב), לפיה - "וגר בכלל עמיתו הוא".
ובכל זאת, ברור כי פירוש זה לא תואם את הכתוב בתורה: התורה מפרטת את הסיבה בגינה ניתנו ציוויים אלו - כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - ובני ישראל בוודאי לא היו גרי צדק במצרים.
ואכן, בפירושו לשמות כב, כ רש"י כותב "כל לשון גר- אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם"; וראב"ע מפרש: "וטעם וגר לא תונה - הוא גר תושב, כי אין עוזר לו ממשפחה, וכל אחד מן האזרחים יכול להונותו בהונו גם בדירתו גם להביאו לידי לחץ על ידי עדות"; וכן בספר המצוות הקצר לבעל החפץ חיים נכתב: "ופירוש 'גר' כאן, הוא: שבא מארץ אחרת ומעיר אחרת לגור אתנו, ומכל שכן גר שנתגייר" (מצוות עשה, סא)
משכך לא ברור לי איך להלכה קנתה לה אחיזה דווקא הפרשנות הסותרת את התורה. (ואולי אני בכלל טועה, ולא זו הפרשנות המקובלת?)
תודה רבה
24.08.1806:06
1. אני לא בקיא בנושא,בתגובה להודעה מספר 0
ולא יודע מה אומרים רוב הפוסקים. אבל אולי אפשר לומר שסברת הרמבם היא שגם בגר צדק יש בדידות.
אפשרויות ניהול
ירושלמי ציוני
24.08.1811:00
3. זה ההסבר שנותנים להסרת חולשה אחרת בפירוש זה של 'גר צדק'בתגובה להודעה מספר 1
אבל אולי אפשר לומר שסברת הרמבם היא שגם בגר צדק יש בדידות. ציטוט מאת: תודה רבה
והיא החולשה שאם ממילא גר צדק הוא חלק מעם ישראל - למה צריך לציינו במפורש ובנפרד? למשל: אם אנו ממילא מצווים ב'אהבת לרעך כמוך' - למה צריך ציווי אחר בדבר אהבת הגר? התשובה - לפי שיטה פרשנית זו - היא שיש להדגיש את הגר במיוחד, בשל חולשתו החברתית. אז כיוונת לדעת גדולים ... אבל נראה שזה לא פותר את הקושי עליו אני הצבעתי.
אפשרויות ניהול
אחד מהשורה
24.08.1809:11
2. יש מושג של 'גר תושב'בתגובה להודעה מספר 0
גוי שמקבל את מלכות ישראל.
כמפורט כאן:
גר תושב הוא מעמד הניתן בהלכה לגוי המקבל על עצמו לשמור על שבע מצוות בני נח, וכן מקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ד, עמוד ב'). המעמד מאפשר לגר תושב להתגורר בארץ ישראל; ומכאן שמו, שהוא גר לעניין הישיבה בארץ, אך אינו גר למכלול הדברים (כגון שמירת שאר המצוות). מעמדו של גר תושב אינו כגר צדק, אלא הוא מוגדר כ'חסיד אומות העולם'.
אפשרויות ניהול
ירושלמי ציוני
24.08.1811:02
4. בהחלט. זו שיטת ראב''ע, כמצוטט לעיל.בתגובה להודעה מספר 2
5. אגב, אני חושב שהציטוטים שלך מתייחסים לשני סוגי גרים שונים.בתגובה להודעה מספר 4
וגר לא תלחץ ולא תוננו- גר תושב.
ואהבת את הגר- גר צדק.
וכן הלאה
אפשרויות ניהול
תודה רבה
24.08.1811:31
6. כדאי שתקרא את ההודעה הראשונה שלו במלואה :)בתגובה להודעה מספר 5
אפשרויות ניהול
אחד מהשורה
24.08.1812:13
7. קראתי, אני עדיין חושב שיש מפרשים שמתייחסים לשני סןגי גרים ולא לאחדבתגובה להודעה מספר 6
אפשרויות ניהול
תודה רבה
24.08.1812:14
8. הוא הביא מהרמב''ם שבלא תונה הכוונה לגר צדקבתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
אלי סקופר
24.08.1813:11
9. הכוונה גרים שהם עצמם כגרים, שכן גם הם עבדו ע''ז במצרים כך מבואר בחזקוני.בתגובה להודעה מספר 0
ראה לשון מסכת גרים פ"ד ה"א "וגר לא תונה ולא תלחצנו, לא תוננו בדברים ולא תלחצנו בממון, אל תאמר לו, אמש היית עובד את הבל ואת הנבו, ועד עכשיו חזיר בין שיניך, ואתה עומד ומדבר עמי. אל תאמר לו כן, שהוא יכול לומר לך כי גרים הייתם בארץ מצרים. מכאן היה רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחבירך".
אפשרויות ניהול
ירושלמי ציוני
24.08.1816:37
10. אז לא היינו ׳גרים׳ בארץ מצרים, אלא עובדי עבודה זרה - כמי שעדיין לא התגיירובתגובה להודעה מספר 9
זה עוד מדרש שלא מתיישב עם הפסוקים.
אפשרויות ניהול
אלי סקופר
24.08.1816:57
11. מצינו לא מעט כתובים בלשון מליצי לשון נופל על לשון ללא כוונה שזה ממש אותו דבר.בתגובה להודעה מספר 10
ואני אומר לך גם מה ההכרח לא לפרש כפשוטו, שכן התורה ציוותה לעקור ולהרוג את כל יושבי הארץ מחשש שילמדו מדרכיהם הרעים, וכמו שכתב בספר החינוך: לפי שאלו השבעה עממים הם שהחלו לעשות כל מיני עבודה זרה וכל תועבת השם אשר שנא, ועל כן בהיותם עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון נצטוינו עליהם למחותם ולאבדם מתחת השמים, לא יזכרו ולא יפקדו בארץ החיים, ובמצותנו זאת עליהם להחרימם ימצא לנו תועלת, שנאבד זכרם מן העולם, ולא נלמד ממעשיהם, וגם יש לנו לקח מוסר בזה, שלא נפנה אחר עבודה זרה, כי ברדפנו אחר כל איש מהמשפחה הרעה הזאת להרגו על התעסקם בעבודה זרה, לא יעלה על לב איש לעשות כמעשיהם בשום פנים. אז לגבי אומות אחרות אכן לא נצטווינו להחרימם, אבל כמובן שאין לקרבם ולהתקרב עמהם, אלא בגר תושב שקיבל על עצמו שלא לעבוד עבודה זרה, שאצלו יש מצוות מיוחדות, אבל סתם מהגר עובד עבודה זרה, עליו ודאי זה לא נאמר.
אפשרויות ניהול
ירושלמי ציוני
24.08.1817:23
12. אבל בשיטה שאתה מביא זה בדיוק הפוך. כתיב - 'גר צדק'; קריא 'עובד ע''ז'.בתגובה להודעה מספר 11
מצינו לא מעט כתובים בלשון מליצי לשון נופל על לשון ללא כוונה שזה ממש אותו דבר. ציטוט מאת: אלי סקופר
לא חושב שיש רבים שיחלקו על יתר דבריך; אבל אני לא רואה את הקשר. ברור שאין ציווי לאהוב את מי שמנסה להחטיא את ישראל בעבודה זרה. הדברים אף מופיעים בסמיכות, באותו הפרק בספר שמות (פרק כג):
אשכול 23164
...
בתגובה להודעה מספר 6