עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.08.19 בשעה 15:50 על-ידי גבעתי (מפקח)
ספר ''היום יום'' הוא לוח לימוד יומי שבו פתגמי חסידות המסודרים לפי לוח השנה. בכל יום יש פתגם יומי שליקט רבי מנחם מענדל שניאורסון מתוך שיחות ואגרות של חתנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש. זהו הספר הראשון שערך והוציא לאור.
שיעורים: חומש: בהעלותך, שביעי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: פרק ה. והנה ... פרק ג].
כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע [זכותם יגן עלינו], אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף. לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות. עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע. אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזה"י [בעזרת השם יתברך] יתרפא מחליו.
שליטא
20.06.1908:25
1. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יז סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: פרק ו. והנה ... ־160־ בחסד.
ניט הנאה האבען פון עולם הזה אין פולען זין, הוא רק הכנה טובה לעבודה. ענין העבודה הוא לעשות הגשמי כלי לאלקות.
__תרגום___
שלא להנות מעולם הזה במלא המובן - הוא רק הכנה טובה לעבודה; ענין העבודה הוא לעשות הגשמי כלי לאלוקות.
אפשרויות ניהול
שליטא
21.06.1911:08
2. אימרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יח סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, שני עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: והנה מהתכללות ... ־פא־ בשמש.
בזמן הזה בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעוררו לתשובה, למען שלא יצא ח"ו [חס ושלום] מכלל ישראל שיזכו בעזה"י [בעזרת השם יתברך], לגאולה שלימה.
יום שלישי יט סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, שלישי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: ולכן הוצרך ... האלוקים.
בחדש מרחשון תרי"ג קבע הצ"צ [הצמח צדק], מלבד השיעורים האחרים, שיעור למוד עם אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] בכל יום שתי שעות ומחצה - בחורף מתחיל משעה העשירית לילה ובקיץ משעה הרביעית לפנות בוקר. - שתי שנים היה הלמוד: קבלה עם ביאורי חסידות. אחר זמן זה - עד אלול תרט"ז, שאז נפסק השיעור, למדו ספרי מחקר: הרס"ג [הרב סעדיה גאון] מורה נבוכים עיקרים כוזרי ועוד ע"פ [על פי] תורת החסידות.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
23.06.1911:03
3. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כ סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שלח, רביעי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: פרק ז. והנה ... ־פב־ עליו כלל.
מפתגמי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: דער שכל און מדות געבוי פון א חסיד, איז לפי ערך זיין ערשטע יחידות בא זיין רבי'ן. די ערשטע יחידות איז לפי ערך מהות עצמו פון א חסיד, לפי אופן מהות עצמו אזא סדר עבודה גיט איהם דער רבי
__תרגום___
מפתגמי אאזמו"ר [המהר"ש]: מבנה השכל והמדות של חסיד הוא לפי ערך ה'יחידות' הראשונה שלו אצל הרבי. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו - כך הוא סדר העבודה שנותן לו הרבי.
רבינו בספר של בינונים פ"ג [פרק ג'] אומר, כי ג' מוחין חב"ד וז' מדות הם השתלשלות מעשר ספירות העליונות, דכל זה הוא בנפש רוח ונשמה שהם המתלבשים בגוף האדם, אמנם ענין המסירת נפש על אלקות, וואס א איד ניט ער וויל און ניט ער קאן זיין ח"ו [חס ושלום] א נפרד מאלקות, זהו מעצמות א"ס [אין סוף] ב"ה [ברוך הוא], שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא ספירת החכמה.
___תרגום__
רבינו [הזקן] בספר-של-בינונים [=תניא] פ"ג אומר, כי ג' מוחין - חב"ד, וז' מדות הם השתלשלות מעשר ספירות העליונות, דכל זה הוא בנפש רוח ונשמה, שהם המתלבשים בגוף האדם, אמנם ענין המסירות נפש על אלוקות, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להפרד ח"ו מאלוקות - זהו מהעצמות א"ס ב"ה, שלמעלה מענין הספירות דראשיתם היא ספירת החכמה.
מענה אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] לאאמו"ר [לאדוני אבי מורי ורבי] ביחידות חורף תרל"ה: היצה"ר [היצר הרע] נקרא נה"ב [נפש הבהמית] לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות. בכל אחד ואחד הנה"ב [הנפש הבהמית] שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נה"ב [נפש הבהמית] למנוע מעבודת התפלה וכדומה. ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי'[ה] לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נה"ב [נפש הבהמית]. וסיים אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] נ"ע [נשמתו עדן]: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נה"ב [נפש הבהמית], ווער רעדט נאך א חסידישער נה"ב [נפש הבהמית].
__תרגום___
מענה אאזמו"ר [המהר"ש] לאאמו"ר [הרש"ב] ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש בהמית, לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל, פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו; ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק, תמים, עניו ובעל מידות טובות. בכל אחד ואחד הנה"ב שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נה"ב למנוע מעבודת התפילה וכדומה. ונקוט האי כללא [=אחוז כלל זה] בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית. וסיים אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש-בהמי [בלבוש] "דתי", שלא לדבר על [לבוש] "חסידי"…
אפשרויות ניהול
שליטא
27.06.1907:45
7. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כד סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קרח, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: והנה מכאן ... ־166־ הכל א'.
השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים.. ..ההתקשרות האמיתית היא ע"י [על ידי] לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש [אנשי שלומינו] ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות.
אפשרויות ניהול
שליטא
28.06.1910:11
8. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כה סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קרח, שני עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: וז"ש בתקונים ... ־166־ דממלא לון.
דאגה בלב איש ישחנה ואמרז"ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] שני פירושים: יסיחנה מדעתו, ישיחנה לאחרים. ופירש הצ"צ [הצמח צדק]: לאחרים רק בגוף, אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו.
אפשרויות ניהול
שליטא
30.06.1912:06
10. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 8
יום שלישי כו סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קרח, שלישי עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: וזה ג"כ ענין ... ־פד־ בפועל ממש.
וירדו חיים שאולה - שגם בשאול חושבים שהם חיים. הברכה בוירדו חיים שאולה, כמו בני קרח לא מתו, מקום נתבצר להם ועשו תשובה, כי תשובה מועלת רק כל עוד שהוא חי, וזוהי הברכה, שגם בשאול יהיו חיים ויוכלו לעשות תשובה.
כתיב וברכך ה"א [ה' אלקיך] בכל אשר תעשה. האדם עליו רק לעשות כלי לפרנסתו, ולהשתדל בכל כחו אשר הכלי יהיה טהור מכל סיג ופסולת דאונאה כו', היינו שיהי'[ה] הכל ע"פ [על פי] דיני התורה, אשר אז הוא כלי ראוי לברכה העליונה בשנים: פרנסה בריוח, ואשר הפרנסה תלך למקום הראוי.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.07.1910:23
11. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי כח סיון ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קרח, חמישי עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: כי מקור ... ־168־ מדותיו.
הצ"צ [הצמח צדק] בספרו לבנו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] מאורע מחייו, סיים: מיט דעם וואס מען העלפט א אידען אין פרנסה, אפילו פארדינען זיבעציג קאפיקעס [מטבע קטנה ברוסיא] אין א קעלבעל, איז אלע שערי היכלות העליונים זיינען פאר איהם אפען. כעבור כמה שנים סיפר אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] כל הנ"ל [הנזכר לעיל] לאאמו"ר [לאדוני אבי מורי ורבי] והוסיף: מ'באדארף אפילו וויסען די וועג צו די היכלות העליונים, נאר דאס מאכט ניט אויס, עס דארף זיין דער עיקר, העלפען בלבב שלם מיט א געפיל, האבען א געשמאק אין א אידען טאן א טובה.
__תרגום___
ה"צמח צדק" בספרו לבנו אאזמו"ר [המהר"ש] מאורע מחייו, סיים: בכך שמסייעים ליהודי בפרנסתו, אפילו כדי להרוויח שבעים "קופיקעס" (מטבע קטנה ברוסיא) בסחר- עגלים, נפתחים בפניו כל שערי ההיכלות העליונים. כעבור כמה שנים סיפר אאזמו"ר כל הנ"ל לאאמו"ר [הרש"ב] והוסיף: צריך אפילו לדעת את הדרך להיכלות העליונים! אך אין זה גורע כלל, העיקר הוא לסייע בלבב שלם וברגש, שיהיה תענוג בעשיית טובה ליהודי.
עבודת האדם ע"פ [על פי] תורת החסידות, להרגיל את עצמו לראות ענין השגחה פרטית, איך כי בטובו ית' [יתברך] מחדש את העולם והנבראים בכל רגע בהשגחתו הפרטית, אשר זה אך זה הוא מציאות הנבראים חיותם וקיומם.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.07.1914:46
13. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת ל סיון שר"ח ה'תש"ג
שיעורים: חומש: קרח, שביעי עם פירש"י. תהלים: קמה-קנ. תניא: פרק ח. והנה ... ומקור החיות.
העברת הפרשה שמו"ת [שנים מקרא ואחד תרגום] - פסוק פסוק. וקורין גם ההפטרה, או שתי ההפטרות אם הוא שבת ר"ח [ראש חודש], או פרשיות מחוברות וכיוצא בזה. מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות זיינען הפכים בעצם מהותם. דאס וואס עס איז א מעלה אין גשמיות, איז א חסרון אין רוחניות. אין גשמיות איז א שמח בחלקו דער גרעסטער בעל מעלה. און דורך עבודה וועט אזא איינער צוקומען צו די העכסטע מדריגות. אין רוחניות אבער איז א שמח בחלקו דער גרעסטער חסרון, און ער ווערט, ר"ל [רחמנא ליצלן], א יורד ונופל.
__תרגום___
העברת הפרשה שמו"ת [=שנים מקרא ואחד תרגום] - פסוק פסוק. וקורין גם ההפטורה, או שתי ההפטורות אם הוא שבת-ר"ח, או פרשיות מחוברות וכיוצא בזה. מענה רבינו הזקן לאברך עילוי מצוין ובעל כשרון מפורסם כשנכנס ליחידות שלו הראשונה - בשנת תקנ"ה בליאזנא: רוחניות וגשמיות הפכים הם בעצם מהותם; מעלה בגשמיות היא חסרון ברוחניות: בגשמיות - "השמח בחלקו" הוא בעל מעלה גדולה ביותר, וע"י 'עבודה' הוא יגיע לדרגות הגבוהות ביותר. ברוחניות - "השמח בחלקו" הוא החסרון הגדול ביותר, והוא יורד ונופל ר"ל.
אפשרויות ניהול
שליטא
04.07.1914:28
14. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון א תמוז ב דר"ח ה'תש"ג
שיעורים: חומש: חוקת, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: א-ט. תניא: פרק ט. אבל ... אין קץ.
מס"נ [מסירות נפש] הראויה לבני תורה הוא כדרז"ל [כדרשת רבותינו זכרונם לברכה] אדם כי ימות באהל, להמית את כל התענוגים בעניני עולם. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.07.1913:31
15. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני ב תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: חוקת, שני עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: רק מפני ... למשכילים.
רבינו הזקן כותב בסידורו: נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך. זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה"א [ה' אלקנו] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל
שבת שלום ומבורך
אפשרויות ניהול
שליטא
07.07.1912:12
16. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ד תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: חוקת, רביעי עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: פרק י. אך ... ־174־ מדרכינו.
חסיד אחד או תלמיד אחד כאשר נותן לבו דעתו ונפשו על התורה וחיזוקה, פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר, והוא בדרך מלמעלה מדרך הטבע בזכות אבות העולם.
רבינו הזקן שאל את אחד החסידים הגדולים המקורבים ביותר בהיותו אצלו ביחידות, למצבו. ויתאונן החסיד כי ירד מנכסיו וכו'. ויענהו רבינו: דיך דארף מען - אז דו זאלסט מאכען ליכטיג דיין סביבה מיט תורה ועבודה שבלב. פרנסה און וואס דו דארפסט - דאס דארף דער אויבערשטער ב"ה [ברוך הוא] דיר געבען. טו וואס דו דארפסט, וועט השי"ת [השם יתברך] טאן וואס ער דארף.
___תרגום__
רבינו הזקן שאל את אחד החסידים הגדולים המקורבים ביותר, בהיותו אצלו ביחידות, למצבו. ויתאונן החסיד כי ירד מנכסיו וכו'. ויענהו רבינו: זקוקים לך שתאיר סביבתך בתורה ועבודה שבלב; פרנסה ושאר צרכיך - זה מוטל על הקב"ה לתת לך. עשה את המוטל עליך, ויעשה השי"ת את המוטל עליו.
המצות נמשכות ע"י [על ידי] המקיף שבמצות עצמם. מצות צדקה, עד"מ [על דרך משל], היא מצוה כוללת, אשר כל המצות נקראות בשם צדקה. ומהאי טעמא [=ומטעם זה] נכון במאד לתת קודם כל מצוה פרוטה לצדקה, שהוא המשכת המקיף בפנימי. ומ"מ [ומכל מקום] הוי מקיף הקרוב, משא"כ [מה שאין כן] תורה שהיא מקיף הרחוק ופעולתו נעלה יותר.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.07.1913:15
19. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת ז תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: חוקת, שביעי עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: פרק יא. והנה ... ־176־ בלבו.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: חסידות איז נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, די דרגא פון עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבער אחר כל זה איז דער עיקר איז סדר. דער בעש"ט [בעל שם טוב] איז געווען א מסודר, דער מעזריטשער האט מדקדק געווען אויף סדר, און דער עלטער זיידע - רבינו הזקן - האט געלערענט חסידים זיי זאלען זיין מסודרים, דאס זעהט מען אין זיינע מאמרים, בריף, ניגונים. די חסידים וואס האבען געהאט א זמן קבוע אויף קומען אין ליאזנא - דערנאך אין ליאדי - האבען ניט געהאט קיין רשות בייטען דעם זמן אן א רשיון פון רבי'ן, אויף באקומען א רשיון האט מען געדארפט זאגען א טעם. באם רבי'ן איז געווען א ועד מיוחד אויף פיהרען סדר החסידים ובראשו מהרי"ל [מורנו הרב ר' יהודה לייב] אחי רבינו, און א באזונדער ועד אויף אנפירען מיט חסידישע יונגעלייט ובראשו אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי.
__תרגום___
אאמו"ר [הרש"ב] אמר: חסידות נעוצה תחלתן בסופן וסופן בתחילתן; דרגת העיגולים, מבלי אשר ימצא ראש וסוף - אך למרות הכל העיקר הוא סדר. הבעש"ט היה מסודר, המגיד ממעזריטש דקדק על סדר, ואבי-סבי - רבינו הזקן - לימד את החסידים להיות מסודרים. רואים זאת במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לביאתם לליאזנא - אח"כ לליאדי - לא היה ברשותם לשנות את הזמן ללא רשיון מהרבי, כדי לקבל רשיון היה צריך לנמק הסיבה. אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת סדר החסידים, ובראשו מהרי"ל [יהודה לייב] אחי רבינו; ועד מיוחד להנהגת האברכים החסידיים, ובראשו אדמו"ר האמצעי.
אפשרויות ניהול
שליטא
11.07.1912:52
20. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ח תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בלק, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: מד-מח. תניא: אבל האמת ... כמ"ש במ"א.
מצינו דעיקר חבתו של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] לאברהם אע"ה [אבינו עליו השלום] הי'[ה] למען אשר יצוה - כפירושו יחבר - את בניו ואת ביתו. היינו דכל גודל עבודתו בהנסיונות אינו בערך לגבי הא דיצוה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים.
אפשרויות ניהול
שליטא
12.07.1912:29
21. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי י תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בלק, שלישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: כי הן ד"מ ... כו' כנ"ל.
רבינו הזקן בתחילת נשיאותו אמר תורה: מה' מצעדי גבר כוננו, אז א איד קומט אין א ארט, איז עס צוליב א כוונה טאן א מצוה, הן א מצוה שבין אדם למקום והן א מצוה שבין אדם לחבירו. א איד איז א שליח של מעלה, א שליח וואו ער איז, איז ער דער כח המשלח, דער יתרון המעלה אין נשמות לגבי מלאכים - וואס בא נשמות איז דאס על פי התורה.
___תרגום____
רבינו הזקן בתחילת נשיאותו אמר תורה: "מה' מצעדי גבר כוננו" - כשיהודי נקלע למקום, הרי זה מתוך כוונה שתעשה מצוה, הן מצוה שבין אדם למקום והן מצוה שבין אדם לחבירו. יהודי הוא שליח של מעלה. שליח, היכן שנמצא, הוא כוחו של המשלח. יתרון המעלה שבנשמות לעומת מלאכים - שבנשמות זהו על-פי התורה.
יום הולדת את כ"ק [כבוד קדושת] אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] שליט"א [שיחי'[ה] לימים טובים ארוכים] בשנת תר"ם. יום בו נתבשר - בשנת תרפ"ז - שהוא חפשי מגלותו אשר הגלה - אחרי שהיה תפוס במאסר - על עבודתו בחיזוק התורה והיהדות. ממכתב כ"ק [כבוד קדושת] אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] שליט"א [שיחיה לימים טובים ארוכים]: בשני ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז הבע"ל [הבאים עלינו לטובה] יתועדו אנ"ש [אנשי שלומינו], לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות, כאשר הוקבע מאת אבינו הראשון הוד כ"ק [כבוד קדושת] אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] רבינו הזקן זצוקללה"ה [זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא] נבג"מ [נשמתו בגנזי מרומים] זי"ע [זכותו יגן עלינו]. בהתועדות זו ידברו אנ"ש [אנשי שלומינו] שיחיו איש את רעהו בשבת אחים בחיזוק קביעות שיעורי הלמוד, והנני שולח להם את ברכתי כי ישא השם פניו אליהם בגו"ר [בגשמיות ורוחניות].
גוד יום טוב.
הרבי הריי''צ נ''ע
אפשרויות ניהול
שליטא
16.07.1913:10
23. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יג תמוז, חג הגאולה ה'תש"ג
אין אומרים תחנון.
שיעורים: חומש: בלק, שישי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: פרק ב. אך כל ... יום רצון.
יום בו יצא כ"ק [כבוד קדושת] אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] שליט"א [שיחיה לימים טובים ארוכים] לחרות. המאסר הותחל רבע על שעה השלישית אור ליום רביעי חמשה עשר בסיון תרפ"ז. התעכב בגלות - בעיר קאסטראמא - עד חצי שעה אחר חצות היום יום רביעי שלשה עשר בתמוז תרפ"ז. ממכתב כ"ק [כבוד קדושת] אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] שליט"א [שיחיה לימים טובים ארוכים] לחג הגאולה: הנני שולח מאמר... השתתפותי עם ידידנו אנ"ש [אנשי שלומינו] שיחיו בכל מקום מושבותיכם להצלחה, ולהיות אתכם עמכם בהתועדותכם בדבר חיזוק דרכי החסידות בקביעות ושמירת זמני למודי דא"ח [דברי אלקים חיים] ולהתעורר בקיום עניני הלימוד... אלקינו ואלקי אבותינו יברך את כללות אנ"ש [אנשי שלומינו] הם ביתם זרעם וזרע זרעם בתוך כלל אחינו בני ישראל, השם עליהם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
אפשרויות ניהול
שליטא
17.07.1915:24
24. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יד תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: בלק, שביעי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: פרק ג'. והנה ... ־184־ ג"פ כו'.
ז"ל [זה לשון] הצ"צ [הצמח צדק] באחד מדרושיו: רבינו ז"ל [זכרונו לברכה] באמרותיו לבניו יום ג' פרשת בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא... ותירוצם אינו אמת... ורבינו ז"ל [זכרונו לברכה] אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע"ח [בעץ חיים] שהתשעה גלגלים מקבלים מבחינת עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה.
אפשרויות ניהול
שליטא
18.07.1914:46
25. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון טו תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: אכן כל ... ־184־ תענית.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כותב באחד ממאמריו: תענוג נפשי על אלקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר"נ [הרב ר' נחום] מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מענית אמן יש"ר [יהא שמיה רבה].
אפשרויות ניהול
שליטא
19.07.1912:06
26. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני טז תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, שני עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: ומ"מ ... ־צג־ בהצדקה.
אהבת ישראל של הבעש"ט [הבעל שם טוב] - אין לשער. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הס"ת [הספר תורה] באותה האהבה, שהי'[ה] מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"חדר" כשהי'[ה] "באהעלפער".
יום שלישי יז תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, שלישי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: אכן מספר ... לא תמנו):.
תענית, סליחות, אבינו מלכנו. חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות: בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלקים, השניות פסל לך. המכתב - חרות על הלוחות שכדרז"ל [שכדרשת רבותינו זכרונם לברכה] עירובין [נד. א] הוא רק בלוחה"ר [בלוחות הראשונות]. במעלת בני ישראל - בלוחה"ר [בלוחות הראשונות] צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה. במעלת משה - במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות [רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפע"ח [בפרי עץ חיים]. מעלת לוחה"ש [לוחות השניות] שניתן ג"כ [גם כן] הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושי'[ה] כדאיתא בנדרים [כב. ב], וקירון עור פני משה.
שבת שלום ומבורך
אפשרויות ניהול
שליטא
21.07.1913:23
27. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יח תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, רביעי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: פרק ד. ואולם ... בנעימים.
דער אלטער רבי האט געזאגט אויף ר' משה ווילענקער: משה האט מוחין דגדלות, און אין די צען יאר וואס ער האט געהארעוועט, האט ער אויסגעהארעוועט מוחין רחבים. דריי יאר האט ר' משה ווילענקער זיך מכין געווען צו יחידות באם אלטען רבי'ן, און נאכדעם איז ער געבליבען זיבען יאר אין ליאזנא אויף בריינגען די יחידות אין עבודה בפועל.
__תרגום___
אדמו"ר הזקן התבטא על [תלמידו] ר' משה ווילענקער: משה הוא בעל מוחין דגדלות, ובעשר השנים ש'עבד' והתייגע הוא 'עיבד' מוחין רחבים. שלוש שנים התכונן ר' משה ווילענקער ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ונשאר אחר-כך שבע שנים בליאזנא כדי ליישם את היחידות בעבודה בפועל.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.07.1910:02
28. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יט תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, חמישי עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: אך הענין ... ־צד־ החי' וכו'.
מהנהגות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: כשנסע מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חדשים. הי'[ה] אומר בכל יום אחר התפלה תפלת הדרך - בלא שם ומלכות.
אפשרויות ניהול
שליטא
23.07.1910:03
29. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כ תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: פנחס, שישי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: ככה ממש ... ־צד־ האותיות.
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם התפלה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפלה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד. שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת [השם יתברך] עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען - ג-טליכקייט [=אלוקות] בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל [הנזכרים לעיל].
אין מברכים שהחיינו בין המצרים ואפילו בשבת. כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א [כל אחד ואחד] מישראל, שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום קדוש הוא. וכדאיתא בשמות רבה פ"ב [פרשה ב'] א"ר [אמר רב] אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי. וכל ענין השימום הוא בהבנינים, וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ"ש [וכמו שכתוב] אני ישנה ולבי ער, ואיתא במד"ר [במדרש רבה] אני ישנה מן המצות ולבי ער לגמ"ח [לגמילות חסדים] אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן, דכל ענין השימום, ר"ל [רחמנא ליצלן], שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ להיסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.07.1910:24
31. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כב תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מטו"מ, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: פרק ה. והנה ... כדלקמן.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: א חסידישער ווארט מאכט קלאר די קאפ און ריין די הארץ. א חסידישע הנהגה טובה מאכט ליכטיג אין שטוב. א חסידעשער ניגון שטארקט די תקוה ובטחון בריינגט שמחה און שטעלט אוועק די הויז מיט דער הויז געזינד אין קרן אורה.
__תרגום___
אאמו"ר [הרש"ב] אמר: פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב. הנהגה- טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה.
אפשרויות ניהול
שליטא
26.07.1914:22
32. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כד תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מטות-מסעי, שלישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: והנה יעקב ... נאמר וכו'.
מפתגמי הצ"צ [הצמח צדק]: א פנימי איז, אז בעטען א ברכה אויף עבודה איז דאס אל ישעו בדברי הבל, און עס דארף זיין תכבד העבודה על האנשים.
__תרגום___
מפתגמי ה"צמח צדק": "פנימי" הוא - שבקשת ברכה [מהרבי] להצלחה ב'עבודה' היא בבחינת "אל ישעו בדברי הבל", והרצוי הוא ש"תכבד העבודה על האנשים".
שבת שלום ומבורך
אפשרויות ניהול
שליטא
28.07.1909:58
33. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כה תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מטות-מסעי, רביעי עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: פרק ז. ואולם ... ־צז־ ונדכה כו'.
אין חסידות איז פאראן צוויי זייער כאראקטעריסטישע אויסשפראכען: א) א איד דערקענט ג-טליכקייט און פילט די איבערנאטירליכקייט און בעדארף אויף דעם קיין באווייזען ניט האבען. ב) א איד ניט ער וויל און ניט ער קען זיין אפגעריסען פון ג-טליכקייט. דער אמת איז אז די צוויי אויסשפראכין זיינען איין זאך: א איד דערקענט ג-טליכקייט און פילט דעם למעלה מן הטבע, דערפאר איז ניט ער וויל ניט ער קען זיין אפגעריסען פון ג-טליכקייט.
__תרגום___
קיימים בחסידות שני ביטויים מאוד אופיניים: א) יהודי מכיר באלוקות וחש את העל-טבעי ואינו זקוק להוכחות על כך. ב) יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות מנותק מאלוקות. האמת היא ששני הביטויים - אחד הם: יהודי מכיר באלוקות וחש את הלמעלה מן הטבע - לכן אינו יכול להיות מנותק מאלוקות.
אין לערנען איז די איבערגעגעבענקייט פון מענטשען צו א זאך, וועלכע ער וויל פארשטיין און פארשטייט. אין דאוונען איז די איבעגעגעבענקייט צו העכער ווי פארשטאנד. אין לערנען תורה פילט זיך א איד ווי א תלמיד בא א רבי'ן, אין דאוונען - ווי א קינד בא א פאטער.
___תרגום__
בלימוד - התמסרות האדם היא לדבר שחפץ להבין ומבין, בתפלה - ההתמסרות היא אל למעלה מהשכל וההבנה; בלימוד תורה מרגיש האדם כתלמיד בפני רבו, בתפלה - כבן אצל אביו.
אפשרויות ניהול
שליטא
30.07.1910:50
35. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כז תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מטות-מסעי, שישי עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד. תניא: ואף מי ... כנגד כולן.
אחד מהעילוים המפורסמים בעל כשרון גדול ועמקן נפלא בא לליאזנא ושקד בלימוד החסידות, ובגודל כשרונותיו רכש לו במשך זמן קצר ידיעה גדולה ורחבה בתורת החסידות. ביחידות הראשונה שנכנס לרבינו הזקן שאל: רבי מה חסר לי? ויענהו רבינו הזקן: אין חסר לך מאומה, כי ירא אלקים אתה ולמדן, רק צריך אתה להוציא את החמץ שהוא הישות וגסות הרוח, ולהכניס מצה שהוא ביטול. וכלי שנשתמש בו בישות שנדמה לו שהוא אור כגון שפודין, שדוחקין רגלי השכינה, דאין אני והוא יכולין לדור, צריך ליבון. והליבון הוא עד שיהיו הניצוצות דהבירורים ניתזין ונכללין בהאור האמיתי.
אפשרויות ניהול
שליטא
31.07.1911:14
36. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת כח תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: מטות-מסעי, שביעי עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: פרק ח. והנה ... למלכא וכו'.
לכל אחד מהרביים היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה [לטהר אויר העולם], אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי רבינו הזקן - החלצו שבלקו"ת [שבלקוטי תורה] בלי ההגהות. אחד ממאמרי אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - יפה שעה אחת, ותוכנו עשרה פרקים הראשונים דד"ה [דדיבור המתחיל] הנה כאו"א [כל אחד ואחד] אומר אלקי נשמה בדרה"ח [בדרך החיים]. אחד ממאמרי הצ"צ [הצמח צדק] - מה טובו שבלקו"ת [שבלקוטי תורה]. אחד ממאמרי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] - מי כמוכה באלים. אחד ממאמרי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] - וידעת היום מאסקווא רנ"ז.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.08.1911:58
37. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כט תמוז ה'תש"ג
שיעורים: חומש: דברים, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קמ-קנ. תניא: פרק ט. וביאור ... דר"ה.
מצאו פתקא כי"ק [כתב יד קודש] הצ"צ [הצמח צדק] ותוכנה, שהחליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה, ות"ל [ותודה לא-ל] שקיים ועבר על ש"ס בבלי וירושלמי וארבעה חלקי שלחן ערוך בעיון.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.08.1912:07
38. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני א מנחם אב, ראש חדש ה'תש"ג
שיעורים: חומש: דברים, שני עם פירש"י. תהלים: א-ט. תניא: פרק י. והנה ... דזמרה כנודע.
מעלת המשיח שיהי'[ה] עניו, דהגם שיהי'[ה] בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומרע"ה [ומשה רבינו עליו השלום], בכל זה יהי'[ה] בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים.
אפשרויות ניהול
שליטא
04.08.1909:22
39. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ג מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: דברים, רביעי עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: פרק יא. ואמנם ... ־ק־ לאין קץ.
משיחת אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: יעמאלט ווען משיח וועט קומען בב"א [במהרה בימינו אמן] וועט מען ערשט ביינקען נאך די גלות טעג. יעמאלט וועט ערשט פארדריסען פאר וואס מ'האט ניט געטאן אין עבודה. מען וועט ערשט דערהערען דעם גרויסען ווייטאג פון העדר העבודה. איצטער אין די ימי הגלות, איז די ימי העבודה צו מכין זיין זיך צו ביאת המשיח בב"א [במהרה בימינו אמן].
__תרגום___
משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: אז, כשמשיח יבא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה. כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.08.1915:18
40. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ד מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: דברים, חמישי עם פירש"י. תהלים: כג-כח. תניא: ומה שמשבחים ... ־200־ היא מיד.
מיט דער גרעסטער הארעוואניע קען מען ניט פארדינען קיין איין סענט מעהר וויפיל השי"ת [השם יתברך] האט אפגעשטעלט, אז דער און דער מענש זאל פארדינען. מען בעדארף טאן וויפיל עס איז נויטיג, אבער מען מוז געדיינקען, אז די גאנצע ארבעט, איז מער ניט ווי א טפל, דער עיקר איז די ברכה פון השי"ת [השם יתברך], און די ברכה פארדינט מען ווען מען איז א ערליכער איד: תפלה בצבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים בא מלמדים ערליכע אידען.
__תרגום___
ביגיעה הגדולה ביותר, אי אפשר להרוויח "סענט" אחד יותר מאשר קבע הקב"ה - שכך וכך ירוויח פלוני. צריך לעשות כל שנחוץ, אך יש לזכור שכל העבודה אינה אלא "טפל", ברכת השם יתברך היא ה"עיקר", אותה מרוויחים כשמתנהגים כראוי ליהודי: תפלה בציבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים אצל מלמדים יראי-שמים.
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, האט דער בעש"ט [בעל שם טוב] געזאגט: אין יעדער דבר גשמי פון דברים המותרים זיינען פאראן טוב ורע: דער גשמי איז רע און דער חיות אלקי וואס איז מחיה דעם גשמי איז טוב. באדארף דער מענטש וואס באנוצט דעם גשמי זיין א סור מרע, ניט וועלען דעם תענוג וואס איז פאראן אין דעם גשמי, און זיין ועשה טוב וועלען געשפייזט און געהאלפען ווערען פון דעם חיות אלקי וואס איז אין דעם דבר הגשמי. בקש שלום ורדפהו דער מענש וואס איז א סור מרע און א ועשה טוב, באדארף זוכען און נאכלויפען צו מאכען שלום צווישען דעם גשמי און חיות אלקי וואס איז איהם מחי'[ה]
__תרגום___
"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". פירש הבעש"ט: בכל דבר גשמי מהדברים המותרים ישנו טוב ורע: הגשמי הוא רע, והחיות האלוקי המחיה את הגשמי - הוא טוב. על האדם המשתמש בגשמי להיות 'סור מרע' - לא לרצות בתענוג הנמצא בגשמי. 'בקש שלום ורדפהו' - האדם שהוא [בבחינת] 'סור מרע ועשה טוב' צריך לרדוף ולבקש לעשות שלום בין הגשמי לבין חיות האלוקי שמחייהו.
אפשרויות ניהול
שליטא
07.08.1914:36
42. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת ו מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: דברים, שביעי עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: פרק יב. וטעם ... ימצא טוב.
דער רבי [רבינו הזקן] בעת ער איז געקומען פון פעטערבורג, האט ער גיזאגט פאר'ן מיטעלען רבי'ן א מאמר - אינגאנצען עטליכע שורות: שאו ידיכם קדש - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, וברכו את ה' - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעי"ז [שעל ידי זה] פועל שיהי'ה - יברכך ה' מציון - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, עושה שמים וארץ - שעי"ז [שעל ידי זה] הוא קיום העולמות.
__תרגום___
הרבי (רבינו הזקן) כאשר הגיע מפטרבורג, אמר לפני אדמו"ר האמצעי מאמר - בן מספר שורות בלבד - : "שאו ידיכם קודש" - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, "וברכו את ה'" - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעל ידי זה פועל שיהיה "יברכך ה' מציון" - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, "עושה שמים וארץ" - שעל ידי זה הוא קיום העולמות.
אפשרויות ניהול
שליטא
09.08.1909:37
43. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 42
יום ראשון ז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: א. פותחין ... ־204־ והגוף שבנפש.
אגרת הקדש פותחין בברכה, נכתבה עשרה שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי.
אפשרויות ניהול
שליטא
09.08.1909:39
44. הפתגם היומי להיום וליום שבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שני ח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, שני עם פירש"י. תהלים: מד-מח. תניא: אך מי ... ־204־ מצוי הנפש.
שש זכירות אומרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט [יום טוב], ר"ה [ראש השנה] ויהכ"פ [ויום הכפורים]. מפתגמי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: וואס איז די פעולה פון חסידות און יראת שמים, אז עס פעלט דער עיקר - אהבת ישראל, און נאך גורם זיין ח"ו צער אל הזולת.
__תרגום_
שש זכירות אומרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט, ראש השנה ויום הכיפורים. מפתגמי אאזמו"ר [המהר"ש]: מה התועלת בפעולה של חסידות ויראת שמים - כאשר חסר העיקר, אהבת ישראל, ונוסף ע"כ גרימת צער לזולת.
יום שלישי ט מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, שלישי עם פירש"י. תהלים: מט-נד. תניא: ועתה הפעם ... תורה וכו'.
במנחה: ק"ש [קריאת שמע], שש"י [שיר של יום], אכ"א [אין כאלקינו] וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואח"כ [ואחר כך] סדר תפלת מנחה. אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחר. אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] היה לומד בכל שנה ושנה בת"ב [בתשעה באב] איכה רבה וסוגית ר"י [רבי יוחנן] דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהי'[ה] אומרם כולם - הי'[ה] אומר איכה. הי'[ה] עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
11.08.1915:00
45. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי י מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, רביעי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. תניא: ב. קטנתי ... הפנים וגו'.
מספורי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: א) מתחלה הי'[ה] אגה"ק [אגרת הקדש] קטנתי מסיימת "ורוח נכאה כו'", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר כמים הפנים גו' כפירש"י [כפירוש רש"י] ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות. ב) ווען דער רבי וואלט ניט געשטעלט די דריי ווערטער "במדת אמת ליעקב" - באגה"ק [באגרת הקדש] קטנתי - וואלט ער געהאט נאך פופציג טויזענט חסידים, אבער דער רבי מאנט מדת אמת.
___תרגום__
מסיפורי אאזמו"ר [המהר"ש]: א) מתחלה היה אגה"ק "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כו'", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים גו' כפירש"י ולא כתרגומו", אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מידות טובות. ב) אילו היה הרבי משמיט את שלש התיבות "במדת אמת ליעקב" - באגה"ק "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, הרבי תובע מידת אמת.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.08.1910:07
46. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי יב מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, שישי עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: אך מי ... תדרשנו.
דער רבי - אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] הזקן - האט געזאגט פון מעזריטשער מגיד פון בעש"ט'ס [בעל שם טוב'ס] וועגען: ואהבת לרעך כמוך איז א פירוש וביאור אויף ואהבת את ה' אלקיך. אז מ'האט האלט א אידען, האט מען האלט דעם אויבערשטען, ווייל א איד האט דאך אין זיך א חלק אלקה ממעל, איז אז מ'האט האלט דעם אידען, דעם אינוועניג פון איהם, ממילא האט מען האלט דעם אויבערשטען.
___תרגום__
הרבי - אדמו"ר הזקן - אמר [פתגם] מהמגיד ממעזריטש, משמו של הבעש"ט: "ואהבת לרעך כמוך" הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה' אלוקיך"; באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה, שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי, הפנימיות שבו, ממילא אוהבים את הקב"ה.
אפשרויות ניהול
שליטא
14.08.1910:17
47. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יג מנחם אב ה'תש"ג
בשעת קריאת עשה"ד [עשרת הדברות] עומדים ופניהם אל הס"ת [הספר תורה].
שיעורים: חומש: ואתחנן, שביעי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: ד. אין ... ־קו־ בצדקה.
ודברת בם בשבתך גו', ואמרז"ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] ודברת בם בדברי תורה הכתוב מדבר. אמנם בעסק התורה גופא יש כמה חלוקי מדרי'[גות], ומבאר כאן כל המדרי'[גות]: בשבתך בביתך הוא מעמד הנשמה למעלה באוצר הנשמות, קודם ירידתה למטה, ועוסקת שם בתורה. בלכתך בדרך, - קאי על הזמן שהנשמה יורדת מעולם לעולם וממדרי'[גה] למדרי'[גה], עד בואה למטה לעולם התחתון להתלבש בגוף גשמי ומתחיל ללכת בדרך עולם זה עד ימי זקנה ושיבה, עד ובשכבך בבוא ימי פקודתו, וגם אז הנה התורה תשמור עליו כמבואר בששי דאבות, עד ובקומך כאמור והקיצות גו'.
אפשרויות ניהול
שליטא
15.08.1914:49
48. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יד מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: וזהו צדק ... סלה אכי"ר.
במנחה אין אומרים תחנון. יד מנ"א [מנחם אב] תש"א - נמלאו חמשים שנה מיום שאמר לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי. כאשר התחיל הצ"צ [הצמח צדק] לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הזקן: וקנה לך חבר, וקנה [קוף בקמץ, נון בסגל] - לשון קולמוס - לך חבר. פעם אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] בשם אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] הזקן וקנה - לשון קולמוס - לך חבר, ופירש אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] קולמוס הלב, אז יעדער זאך וואס מ'לערענט זאל מען איבערלעבען.
__תרגום___
במנחה אין אומרים תחנון. יד מנ"א תש"א - נמלאו החמישים שנה מיום שאמר לי אאמו"ר [הרש"ב] שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי. כאשר התחיל ה"צמח צדק" לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר הזקן: "וקנה לך חבר", וקנה (קוף בקמץ, נון בסגול) - לך חבר, ופירוש אאמו"ר, קולמוס הלב, משמע, כל דבר שלומדים צריך "לחיות" אותו.
אפשרויות ניהול
שליטא
16.08.1912:36
49. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי טז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, שלישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: אך ... ־קח־ וי"ב ע"ש.
נסיעות הבעש"ט [הבעל שם טוב] בתחילת ההתגלות שלו היו [על דבר] שלשה ענינים: פדיון שבוים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי היה מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים און צו וואסער גייט מען. פנימיות התורה נקרא אש און פאר פייער האט מען מורא. דערפאר דארף דער משפיע גיין צום מקבל אן זאגען איהם: האב קיין מורא ניט ווייל ה' אלקיך אש אוכלה הוא.
__תרגום___
נסיעות הבעש"ט בתחילת ההתגלות שלו היו על-דבר שלשה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר האמצעי היה מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים ואל מים - הולכים; פנימיות התורה נקרא אש ומהאש - נרתעים, לכן על המשפיע ללכת אל המקבל ולומר לו: אל תירא "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא".
אפשרויות ניהול
שליטא
18.08.1913:04
50. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, רביעי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: אך ביאור ... ־קח־ ח"ע כנ"ל.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הצ"צ [הצמח צדק] ביאר מה שמיחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: אז ער לערענט א הלכה און ווייס אז די זעלבע הלכה וועט ער לערנען נאך מאה ועשרים שנה אין גן עדן גיט עס אריין א פייערעל.
___תרגום__
אדמו"ר ה"צמח צדק" ביאר מה שמייחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: כשלומד הלכה ומודע לכך שאותה הלכה הוא ילמד לאחר מאה ועשרים שנה בגן עדן - חודרת לתוכו אש-קטנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.08.1911:25
51. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, חמישי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: אך עולם ... ־216־ בעשי'.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל בעדארף דערנעמען ביז מיצוי הנפש.
__תרגום___
אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל צריכה "לתפוס" עד מיצוי הנפש.
המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י [תפילין של יד] ותש"ר [ותפילין של ראש] דרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר [תפילין של ראש] דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תש"ר [תפילין של ראש] דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש. והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י [פירוש רש"י] ומצודות. ג) אח"כ [אחר כך] מניחים תפלין דר"ת [דרבנו תם] - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פרשת קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר [תפילין של ראש] דר"ת [דרבנו תם] ומניחים תש"ר [תפילין של ראש] דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת ולומדים פרשה חומש עם פירש"י [פירוש רש"י] - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו'.
אפשרויות ניהול
שליטא
21.08.1914:22
53. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כ מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, שביעי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: אך ... והמשכילים יבינו.
כשם שמצות תפילין, עד"מ [על דרך משל], יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד כן הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש [וכמו שכתב] הרמב"ם [יסודי התורה פ"ב [פרק ב'] ה"א [הלכה א']]: "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה"א [ה' אלוקיך] ונאמר את ה"א [ה' אלוקיך] תירא", הנה שיעור מצות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן, ולא זו בלבד אז אים זאל ווערען גוט פון דעם, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכן במדת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביר"ש [ביראת שמים] ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
___תרגום__
כשם שמצות תפילין, על דרך משל, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד, כך הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש הרמב"ם (יסודי התורה פ"ב ה"א): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא", הנה שיעור מצוות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן. ולא זו בלבד שיהיה לו טוב מזה, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכך במידת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דיבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביראת-שמים ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.08.1912:01
54. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כא מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ראה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: ו. זורע ... ־220־ ישענו כו'.
ההתעסקות בדרכי החסידות הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת החסידים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכיריו - בעניני מסחר - ידבר על לבו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים בדא"ח [בדברי אלקים חיים] או לאיזו התוועדות. וההתעסקות בדרכי החסידות הוא חובת גברא מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת דא"ח [דברי אלקים חיים].
אפשרויות ניהול
שליטא
23.08.1911:29
55. האמרה היומית להיום ולשבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כב מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ראה, שני עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: והנה מודעת ... תכונני.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך מלבד בימי התעניות - ברכות השחר.
מקובל רבי מפי רבי: אין דער צייט פון מחלוקת הידועה, האבען חסידים דערציילט דעם אלטען רבי'ן די גרויסע יסורים וואס מ'האט פון די מתנגדישע פראסטע אידען. האט דער רבי געזאגט: דער זיידע - אזוי פלעגט דער רבי רופען דעם בעש"ט [בעל שם טוב] - האט זייער ליב געהאט די פראסטע אידען. אין די ערשטע טעג ווען איך בין געווען אין מעזריטש, האט דער רבי הה"מ [הרב המגיד] געזאגט: מרגלא בפומיה פון רבי'ן - הבעש"ט [הבעל שם טוב] - אהבת ישראל איז אהבת המקום, בנים אתם לה' אלקיכם, אז מען האט האלט דעם פאטער האט מען האלט די קינדער.
__תרגום___
מקובל רבי מפי רבי: בזמן המחלוקת הידועה סחו החסידים לאדמו"ר הזקן את גודל היסורים שסובלים מפשוטי המתנגדים. ענה הרבי: הסבא - כך היה הרבי מכנה את הבעש"ט - חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. בימים הראשונים להיותי במעזריטש אמר הרבי - הרב המגיד: מרגלא בפומיה [=שגור בפיו] של הרבי - הבעש"ט - אהבת ישראל היא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלוקיכם" - האוהב את האב אוהב את בניו.
משיחות אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: אין דעם יציאת מצרים פון חסידות, איז פאראן די מצוה פון סיפור יצ"מ [יציאת מצרים] בדבור, דערציילען חסידישע ספורים און דערהערען דעם סיפור אין א פנימית דפנימית. מ'בעדארף וויסען אז יעדער סיפור איז א הוראה בחיים. יעדער ספור בעדארף בריינגען א מדה טובה און א חיות פנימי אין א הידור מצוה און דערהערען דעם דרכי נועם פון תורת החסידות.
___תרגום__
משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: ב"יציאת מצרים" של חסידות קיימת המצוה של סיפור יצ"מ בדיבור, לספר סיפורי חסידים ו"לקלוט" את הסיפור בפנימיות של פנימיות. יש לדעת כי כל סיפור הוא הוראה בחיים; על כל סיפור להביא למידה טובה וחיות פנימית בהידור מצוה, ו"לקליטת" דרכי הנועם של תורת החסידות.
מברכים ר"ח [ראש חודש] אלול, אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. חודש אלול הוא חדש החשבון. דכמו בגשמיות הנה הבעל עסק.. בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות... כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השי"ת [השם יתברך], דכל השנה הנה כל ישראל עוסקין בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דילי'[ה] הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. דעל ידי הכנה טובה זו.. זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות.
אשכול 23856
