החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום בית המדרש אשכול 23897

גבעתי 04.07.1905:17

שיעור יומי מתוך ספר'' החפץ חיים''

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.07.19 בשעה 06:53 בברכה, גבעתי

שיעור יומי מתוך ספר" החפץ חיים"
גבעתי 04.07.1905:19
1. שיעור ליום א' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : תועלת - חינוך
לימוד משגיאותיהם של אחרים

ראינו לעיל (יום 11) שאסור לספר על מגרעותיו של אדם אפילו לאנשים המכירים אותו ממילא,
משום שעצם סיפור בגנות מידות רעות של אדם - אסור הוא.
אולם כשמדובר במטרות חיוביות מותר להביא דוגמא מציאותית להתנהגות בלתי ראויה של הזולת
ואפילו לציין את שמם של בעלי התנהגות זו, בתנאי שהמאזינים מכירים כבר את התנהגותם של אותם אנשים,
השימוש בדוגמאות מעשיות יכול לסייע בהעברת המסר יותר מאשר דיון מופשט בלבד.
כאן נעשית הזכרת הגנאי לשם תועלת, ועל כך אין בה משום לשון הרע.
לפיכך מותר להזכיר אורח חיים של יהודי שאינו שומר מצוות למטרה חינוכית-
כדי להדגיש פגם בהתנהגותו ואת תוצאותיה -
אף כי אי שמירתו את המצוות נובעת מתוך בורות וחוסר ידע מכל מקום יש להיזהר שלא לגנות אותו.
אין להביא דוגמאות מעברו של בעל תשובה ללא רשותו,
כוונה לתועלת אינה מתירה להביך אדם ולהכלימו.
כמו כן אין להביא דוגמאות מאורח החיים של עדות שונות בקרב עם ישראל
אלא אם כן ברור שהן המספר והן המאזינים אינם בעלי דעה שלילית על אותה עדה.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 90 , א' תמוז

טוביה 19.07.1910:04
17. האם מותר לספר על אדם שהוא בעל תשובה? בתגובה להודעה מספר 1
מצד אחד זו מילה טובה, מצד שני זה מזכיר את עברו (אני חושב שיש רמבם על זה).
גבעתי 21.07.1905:24
20. להבנתי זה אסור בתגובה להודעה מספר 17
כך כותב החפץ חיים ליום א' תמוז

אין להביא דוגמאות מעברו של בעל תשובה ללא רשותו,
כוונה לתועלת אינה מתירה להביך אדם ולהכלימו.
גבעתי 05.07.1905:21
2. שיעור ליום ב' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה
איסור שמיעת לשון הרע


לא זו בלבד שדיבור לשון הרע הוא מעשה ירוד שאינו הולם את צלם האלוקים שבו נברא האדם,
אלא שכך הדבר גם לגבי שמיעת לשון הרע מפי מישהו אחר.
מקור האיסור לשמוע לשון הרע בפסוק "לא תשא שמא שוא" שמות כג' א'
על פי החפץ חיים עצם תשומת הלב לדברי לשון הרע בשעת האמרם-גם מבלי לקבל אותם-
היא עבירה על איסור "לא תשא שמא שוא " כי יש בזה משום הענקת מידה מסוימת של אמון לדברים שנאמרו.
כשם שאסור לאדם להציג את חסרונותיו של הזולת כנושא לדיבורו ,
כך גם אין למקד את תשומת הלב בדברי גנאי המסופרים מפי אחרים.
כשם שאסור לגרום נזק לזולת באמצעות הדיבור , כך גם אין להטות אוזן ולשמוע מפי אחרים דיבורים הטומנים בחובם נזק אפשרי.
בקצרה , אסור לשמוע לשון הרע הנאמר על ידי סיפור גנות או על ידי דיבורים מזיקים אחרים.
שמיעת לשון הרע אפילו כשלא מאמינים לדברים היא עבירה על איסור מדאוריתא.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 91 , ב' תמוז
גבעתי 06.07.1923:34
3. שיעור ליום ג' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה
שותף לדבר עבירה

בנוסף לעבירה על איסור לשון הרע , הופך כל השומע לשון הרע לשותף לעבירת דיבור לשון הרע
שהרי בעצם הקשבתו הוא מאפשר למספר לבטא את דיבוריו האסורים ולפיכך הוא שותף לחטאו של המספר.
במקרה של מאזין יחיד, בודאי חל האיסור "ולפני עור לא תתן מכשול" ויקרא יט' יד'
שהרי בפסוק זה נכלל גם האיסור להביא יהודי אחר לידי חטא .
אם אדם הוא המאזין היחיד ללשון הרע, הרי הוא זה האחראי למתן ההזדמנות לחטוא למספר הלשון הרע.
להלן נראה שבמקרים מסוימים אסןר לשמוע לשון הרע לא בגלל האיסור העיקרי שבשמיעתו
אלא בגלל האיסור לגרום ליהודי אחר לחטוא.


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 92 , ג' תמוז

גבעתי 07.07.1905:28
4. שיעור ליום ד' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : שמיעה
הוכחת המדבר לשון הרע

המצווה הוכח תוכיח את עמיתך (ויקרא יט' יז')מחייבת להודיע לחוטא שהתנהגותו אינה הולמת ולנסות לשכנעו להיטיב את דרכיו .
במהלך התוכחה , על המוכיח להיות מוכן לתגובה מביכה או מעליבה ובכל זאת עליו להמשיך בתוכחתו כל עוד המעשה האסור חוזר ונשנה.
גם אם נראה שיש סיכוי קלוש ביותר או שאין כלל סיכויים שדבריו יתקבלו .
בכל זאת עליו להמשיך ולמחות על המעשה .
רק במקרה שבו ידוע שהתוכחה תגרום לחוטא להגדיל עוד יותר את הקלקול - יש להימנע מלהוכיחו.
התוכחה חייבת להעשות בנחת ובלשון רכה.
רצוי ככל האפשר להוכיח את החוטא בצינעה ולא להלבין את פניו ברבים.
באופן כללי אדם השומע לשון הרע חייב להפסיק את המספר לשון הרע ולהוכיחו.
עליו לעשות כמיטב יכלתו כדי לעצור בעדו ולשים קץ לדיבוריו האסורים
אלא אם כן תגובתו הצפויה של המספר תהיה להרבות עוד יותר את דברי הגנות
על המדובר וזאת כאמצעי הגנה על דיבורו האסור.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 93 , ד' תמוז
גבעתי 08.07.1905:32
5. שיעור ליום ה' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה
תוכחה לרבים

ראינו שחייבים להוכיח את המספר לשון הרע גם כשכמעט אין כל סיכוי שהוא יקבל את דברי התוכחה.
כשמספר אנשים מעורבים בשיחה הכוללת לשון הרע, חייב אחד מהם להוכיחם על הדיבור האסור.
אולם, שלא כמו במקרה של יחיד המדבר לשון הרע,
אם הקבוצה מתעלמת מן התוכחה , לא ימשיך היחיד בתוכחתו אלא אם כן יש לו יסוד להניח
שדבריו יביאו בסופו של דבר לידי תועלת .
כשמדובר בחבורת אנשים שאינם מקבלים תוכחה , מוטב שלא להרבות בה.
היוצא מכלל זה הוא כאשר אדם מוצא את עצמו בתוך ציבור שמזה זמן רב כבר הספיק להתיחס לאיסור לשון הרע,
הרגל נפוץ דורש יותר מאשר תוכחה רגילה , נדרשת כאן מחאה נמרצת.
צריך לעורר את האנשים לחומרת עוון דיבור לשון הרע ולצורך ידיעה ברורה בהלכות לשון הרע.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 94 , ה' תמוז


גבעתי 09.07.1905:29
6. שיעור ליום ו' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : שמיעה
תגובה כהלכה

על יסוד הכללים הקודמים, מובן וברור שברגע שאדם שומע לשון הרע,
עליו להפסיק מיד את הדובר.
עדיף לשנות בעדינות את נושא השיחה ובכך למנוע המשך דיבורי לשון הרע.
יש לומר לדובר שהדברים שאמר היו אסורים .
יש לעשות זאת מיד , על אתר , אם אין בכך כדי להביך את הדובר.
אם עלולה להיגרם לו מבוכה, יש להוכיחו בצינעה בהזדמנות אחרת .
אם אין השומע יכול לשנות את הנושא, עליו להתרחק מן המקום.
כשאין ביכולתו לקיים את מצוות התוכחה, הוא בכל זאת חייב להימנע מן החטא שבשמיעת לשון הרע,
אם אינו יכול לעזוב את המקום, לפחות יעשה כמיטב יכולתו להתעלם מן הנאמר ויפגין בארשת פניו את זעמו על כך,
ודאי שלא יראה שום סימן כאילו הוא נהנה מן הדברים.
חייב אדם להרגיל עצמו להגן על ערכיו, לדאוג יותר לאמת מאשר לגאוותו האישית.
בסופו של דבר יגלה שככל שיחשוש פחות מן המלעיגים, כן תגדל הערכתו העצמית ומעמדו אף יעלה בעיני אחרים.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 95 , ו' תמוז
גבעתי 10.07.1905:21
7. שיעור ליום ז' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה
הוכח תוכיח - את מי ?

על פי החיוב להוכיח את הזולת נדרשת גם מניעת הורה מדיבור לשון הרע על ידי שינוי
הנושא מתוך כבוד ודרך ארץ.
כמו כן אין להניח גם לרב לדבר מה שנראה כלשון הרע. מכל מקום יש מן החוצפה בהאשמת
רב בדיבור לשון הרע . עדיף לבקש מן הרב שיסייע להבין מדוע מותר היה לו להתבטא באופן מסוים .
החיוב של הוכח תוכיח את עמיתך אינו חל על הוכחת ילדים .
בכל זאת אחראים הן ההורים והן המורים להתנהגותם של הילדים מכח מצוות החינוך.
עליהם לחנך את הילדים לשמירת המצוות כהלכתן.
לפיכך עליהם להרגיל את הילדים כבר בגיל הרך להימנע מדיבור לשון הרע או בשמיעתו.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 96 , ז' תמוז

גבעתי 11.07.1905:21
8. שיעור ליום ח' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0


לשון הרע : שמיעה

את מי אין להוכיח

המצווה להוכיח את עמיתנו היהודי אינה חלה על יהודי שאינו שומר תורה ומצוות הנכלל בגדר מומר
(זה היודע את החיובים ההלכתיים ומתעלם מהם)
בכל זאת יהודי שאינו שומר תורה ומצוות הנכשל בחטא דיבור אסור בגלל חוסר ידיעה ,
יש להורותו בדרכי נועם מהו לשון הרע,
אפילו בעלי הידיעה הקלושה ביותר בתורה ובמצווות יכולים לראות את היופי שבשמירת הלשון
ויש לאפשר להם זאת בהזדמנות האפשרית הראשונה .
מכל מקום לא יוכיח אדם את זולתו שאינו שומר תורה אם אין לו כל קשר איתו.
ברור שתוכחה כזו לא תשכנע אותו לחדול מדיבור לשון הרע בעתיד והיא אך תעורר את כעסו.
הרי זה דומה למצב שבו עלולה התוכחה לגרום לקלקול גדול עוד יותר ולפיכל יש להימנע ממה.
כלל זה חל גם לגבי יהודי שומר תורה ומצוות.
אין טעם לנסות להוכיח מישהו שאין לו כל קשר אליו,
כי ברור שהוא לא ייטיב את דרכיו והוא ייפגע מכך שאדם זר מתערב בעניניו.
במקרה זה התוכחה תעורר שנאה ויתכן שאף תגרום לעוד יותר לשון הרע.


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 97 , ח' תמוז
גבעתי 13.07.1922:55
9. שיעור ליום ט' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0

לשון הרע : שמיעה לתועלת

ידיעות נחוצות

מן האיסור : " לא תשא שמע שוא " אנו למדים שאסור לשמוע דיבור לשון הרע ואסור לקבל אותו.
מכל מקום כשהידיעות בהן מדובר חשובות ועשויות להיות לתועלת , מותר לשמוע אותן.
כשם שמותר לספר דברים כשמכוונים לתועלת ואין בהם משום לשון הרע,
כן גם מותר לשמוע אותם כשיש בהם תועלת.
הדברים שמותר לשמוע אותם כוללים כל מה שעשוי לסייע במניעת נזק והפסדו למישהו.
או לתקן נזק שכבר נגרם , ויהי זה נזקו של המספר , השומע, זה שעליו מדברים או כל אדם אחר.
הדברים כוללים מידע שיוכל לסייע במניעת או בתיקון נזק גופני , כספי , נפשי או רוחני.
מותר לשמוע טענתו של אדם נגד פלוני אם השומע חושב שביכלתו לסייע בתיקון המעוות.
או כאשר השומע או מישהו אחר עלול להיפגע באותו אופן על ידי אותו פלוני.

מותר לשמוע מידע על אדם שעומדים להיכנס איתו לשותפות אם הידיעות נוגעות לאותה שותפות.
בכל המצבים שצוינו לעיל , שומעים את הדברים לשם תועלת, ולפיכך אין הם נחשבים בגדר לשון הרע.


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 98 , ט' תמוז
גבעתי 13.07.1922:56
10. שיעור ליום י' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : שמיעה לתועלת

על פי הכוונה

בעוד ששמיעת דברים שליליים למטרת תועלת איננה בגדר עבירה על איסור קבלת לשון הרע,
בטרם שומעים דברים כאלו חייב השומע להיות בטוח שאין הוא גורם למספר הדברים לעבור עבירה.
ראינו שכדי לספר את הדברים הנחוצים מבלי שיחשבו כלשון הרע, חייבים להתקיים כמה תנאים,
לדוגמא, כוונתו של המספר צריכה להיות לתועלת.
אם המספר אינו מכוון לתועלת , יהיו דבריו לשון הרע, למרות העובדה שיש להם חשיבות לגבי השומע.
במקרה כזה שמיעת הדברים תהיה עבירה על "לפני עיור לא תיתן מכשול" ויקרא יט' יד'
אם אדם עוסק בשותפות עם מישהו אחר, ואז במקרה מתחיל ידיד לדבר לשון הרע על אותו שותף,
הוא חייב להפסיק אותו מיד או לעזוב את המקום, היות והמספר אינו יודע שהשומע קשור עם אותו אדם בקשרי עסקים,
הרי הוא מדבר לשון הרע וחובה להפסיקו.
לאחר שיפסיקו מותר לו לומר למספר שהדברים שהחל לספר עשויים להביא תועלת לשומע,
ועיח מותר לו להמשיך בהם בתנאי שהוא מסוגל באמת ובתמים לספרם אך ורק לשם התועלת.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 99 , י' תמוז
גבעתי 14.07.1905:34
11. שיעור ליום יא' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה לתועלת

בירורים

לאור האמור לעיל אם חייב פלוני לברר על אדם מסוים , על משפחה, על קהילה על בית ספר או ישיבה,
בעומדו לפני החלטה חשובה , אך אין הוא חפץ שאחרים ידעו את תכניותיו ,
אסור לו לגלגל את השיחה עם אחרים כדי להוציא מהם ידיעות שיש בהן דברי גנאי או נזק אפשרי .
היות והמספר אינו יודע שדיבורו עשוי להביא תועלת, הריהו חוטא בדיבור לשון הרע
והשומע שגרר אותו לשיחה זו הוא זה המחטיאו.
לפיכך כאשר מבררים וזקוקים למידע חשוב , צריך להבהיר לאדם השני שהדברים מותרים לאור הנסיבות
ועל כן תשובתו לא תהיה בגדר לשון הרע.
הרגל נפוץ במצבים כאלו הוא לא רק להימנע מגילוי מטרת הבירורים, אלא גם לברר על כמה וכמה אנשים בעת ובעונה אחת.
כדי להסתיר את העובדה שבעצם מטרת הבירורים נוגעת לאדם מסוים אחד. דבר זה אסור לחלוטין.
הרצון לשמור על הפרטיות אינו מצדיק השגת מידע שלילי בלתי נחוץ והחטאת אחרים בדיבור לשון הרע.


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 100 , יא' תמוז

גבעתי 15.07.1905:20
12. שיעור ליום יב' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : שמיעה לתועלת

תנאים מוקדמים לאיסוף מידע

היות ואסור להחטיא את הזולת, אסור לבקש מידע אלא אם כן ברור לחלוטין שלמשיב מותר לספק את המידע הזה.
משום כך, חייבים להתקיים התנאים הבאים כדי שאפשר יהיה לאסוף את המידע המבוקש :
א. האדם שאליו פונים בבקשת המידע איננו מוכר כמי שממציא סיפורים על אחרים.
אינו מפרש את התנהגותם בצורה מעוות או שאינו ממהר להסיק מסקנות חפוזות על אופיים, כמו כן -
ב. אין הוא ידוע כבעל גוזמאות בתאור הדברים : וכמו כן -
ג. אפשר להניח שכאשר יודיעו לו על נחיצות המידע הוא לא ישיב מתוך שנאתו למדובר
(על כן אסור לפנות בבירורי מידע לאדם הידוע ביחסיו המעורערים עם המדובר ) וכן -
ד. ברור שהמידע נחוץ למען מטרה מועילה ואין כל דרך אחרת להשיגו.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 101 , יב' תמוז
גבעתי 16.07.1905:19
13. שיעור ליום יג' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : שמיעה לתועלת

אינו נוגע , אך מותר

במקרים שנדונו עד כה ראינו שהגורם הקובע את ההיתר לשמוע דברי גנות הוא שייכותם של הדברים,
אם הדברים מסופרים מתוך כוונה לתועלת השומע, והם חשובים עבורו,
מותר לו לשמוע אותם ולפעמים גם מותר לו לבקשם,
יש פעמים שבהם מתיר ההלכה לשמוע דברי גנות כשאין הם נוגעים לשומע או למישהו ממכריו,
כאשר המספר מרגיש צורך לבטא את כעסו או את תיסכולו כדי להקל על מתוקתו הרגשית,
הרי זה מעשה של חסד, כששומעים אותו ומגלים הבנה לרגשותיו .
אם השומע מרגיש שאפשר להסביר למספר שהוא מבין שלא כהלכה את האדם שציער אותו ואשר בגנותו הוא מדבר -
חובה לעשות זאת.
(אולם לעיתים קרובות האדם המביע את תיסכולו זקוק לגילוי השתתפות והבנה ואינו מוכן להקשיב להסברים הגיוניים.
בשלב מאוחר יותר לאחר שהמספר כבר נרגע, יכול השומע לפנות אליו
ולנסות להסביר לו כיצד יתכן שטעה בפרשנותו ולא הבין נכונה את המצב)
יש לשמור שהמספר לא יסטה מן הנושא ולא יגרר שלא לצורך להטלת דופי בתכונותיו של מי
שהוא סבור שהרע לו.
יתרה מזו , השומע - במקרה כזה חייב להיזהר שלא לקבל כעובדות את הדברים הנאמרים.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 102 , יג' תמוז
גבעתי 18.07.1919:41
14. שיעור ליום יד' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : שמיעה לתועלת

בין איש לאשתו

ראינו לעיל (יום 16) שאסבור לאדם לספר לאשתו דברי רכילות.
אין לראות בהימנעות מסיפור לשון הרע לאישה משום פגיעה באמון ההדדי ביניהם.
יתרה מזו, סיפור דברי גנות (כגון ידיעות שיש בהם גנאי או רגשות שליליים וכדומה)
אינו מסייע ליצירת קשר בריא וחיובי.
מכל מקום כשבעל או אישה זקוקים לתמיכה רגשית בעמדם בפני קשיים
הרי זה אך טבעי לצפות לסיוע מבת או בן הזוג.
דיבור או שמיעה בתנאים כאלו כוונתו לתועלת וברור שהוא מותר.
כאשר יתאפשר הדבר צריך להשתדל להסביר לבן הזוג את המצב באופן שיקל על רגשי כעסו או תיסכולו.
אם מתברר שבן הזוג זקוק באופן מתמיד ל"שיחרור קיטור" - חשוב ליצור שינוי כללי בגישתו על ידי שיחות קריאה ועיון,
האזנה לקלטות או שיחות עם רב או בר סמכא אחר.
בעוד שבן / בת הזוג צריך להיות מוכן להאזין לבת / בן הזוג ולהעניק לו או לה תמיכה רגשית בשעת הצורך,
הרי צריך תמיד להיזהר שלא להיגרר לשיחה של לשון הרע שאין בה מטרה של תועלת.
לעיתים מזומנות קורה שזוגות אינם מצליחים לשמור על ההבחנה הזו,
ועקב כך הם מתעלמים לחלוטין מהלכות שמירת הלשון בשיחותיהם.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 103 , יד' תמוז
גבעתי 18.07.1919:42
15. שיעור ליום טו' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : שמיעה לתועלת
ילדים

על ההורים מוטלת החובה לחנך את ילדיהם לרגישות לחומרת עוון לשון הרע ולסייע להם
בפיתוח שליטה עצמית בתחום זה.
בה בעת, מוטלת על ההורים החובה להעניק לילדיהם סיוע ותמיכה רגשיים.
ההורה הקפדן מדי עלול לגרום לילדו נזק בלתי ניתן לתיקון אם ינזוף בו תמיד, גם שלא לצורך.
מכל מקום אי הצלחה בחינוך הילד למשמעת הריהי לא פחות מזיקה .
צריך ללמוד להבחין בין מצבים שבהם הילד מספר על ארוע מכיון שהוא זקוק לעזרת ההורה.
לבין מקרים שבהם הוא מדבר לשון הרע ללא כל סיבה מוצדקת.
יש לחנך את הילד להשמיט את השמות בספרו על ארועי היום המעניינים שיש בהם דברי גנות על הזולת .
כשילד מספר כצד חברו הפריע בכיתה, הרי זה לשון הרע.
גם אם התנהגותו של אותו חבר הייתה שנונה ומשעשעת .
מאידך מותר לילד לגלות את זהותו של חבר המפריע לו או מציק לו בכיתה בשעת השיעור.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 104 , טו' תמוז
גבעתי 19.07.1905:51
16. שיעור ליום טז' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : שמיעה לתועלת
מי שאינם שומרי תורה ומצוות
כפי שראינו אסור לשמוע דברי גנאי בכל מצב שבו המספר עובר על איסורי לשון הרע ורכילות בספרו את הקברים .
כשם שאסור לדבר לשון הרע על יהודי שאינו שומר תורה ומצוות אלא אם כן הוא ידוע כאפיקורס ,
כך אסור לשמוע לשון הרע המסופר עליו ,כפי שהוזכר לעיל .
כיום מוגדר היהודי הממוצע שאינו שומר תורה ומצוות כ"תינוק שנשבה" קרבן הנסיבות והבורות ולא חלילה אפיקורס.
כפי שהוזכר לעיל דיבור על אורח חייו של מישהו מסוים שאינו שומר תורה ומצוות
כדי לחנך אחרים שלא ילמדו מדרכיו - נחשב דיבור לתועלת , והוא מותר .
לפיכך גם מותר לשמוע עליו דיבור מסוג זה.
בדומה לכך כשמפרסמים ברבים את התנהגותו הבלתי ראויה של יחיד כאמצעי לחץ עליו שייטיב את דרכיו,
מותר לשמוע זאת.
שהרי המטרה לעולם לא תושג אם הכל יחליטו להתעלם מהנאמר אודותיו.


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 105 , טז' תמוז

גבעתי 20.07.1923:14
18. שיעור ליום יז' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע

ידיעות מכלי שני

המצווה לא תשא שמע שוא (שמות כג' א') אומרת לקבל כעובדה כל גנות שהיא אודות אדם און קבוצת אנשים.
כדי לפרש נכונה התנהגותו של אדם ו/או מעשיו, נדרשות ידיעות יסודיות של הרקע למעשיו והשתלשלות הארועים שהובילו אליהם,
הבנת אישיותו של אותו אדם הלך רוחו ואופן דיבורו, וכן רגישות רבה,
מובן שכל זה בלתי אפשרי אלא אם כן היה מישהו נוכח בשעת המעשה ושמע את התגובות הנלוות.
התורה מתנגדת להסתמכות על רגישות אובייקטיבית , יושר וחכמה של מישהו אחר שהשמועה טוענת
שהיה עד למעשה השלילי , והיא אוסרת להאמין לשמועות אלו .
ברור שאם המספר עובר על חטא לשון הרע , גם יושרו שלו מוטל בספק,
ואי אפשר לקבל את דבריו כנכונים ומדויקים.
על פי דין תורה אפשר להאמין בדברים שליליים על בן אדם ולראותם כעוהדות רק על פי
עדותם של שני עדים כשרים שהתקבלה על ידי בית הדין .

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 106 , יז' תמוז
גבעתי 21.07.1905:21
19. שיעור ליום יח' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע
זהירות באיסור קבלת לשון הרע

העובדה שדברי גנות נאמרו מתוך כוונה לתועלת אינה מתירה לשומע לקבל זאת כעובדה.
מותר לשמוע דבר גנות לשם תועלת ,אבל אסור להאמין למידע שלילי זה
מותר לאדם לפעול על יסוד מידע כזה בהביאו בחשבון שיתכן שיש בכך אמת,
משום כך התנאי הראשון לדיבור לשם תועלת הוא שהאדם יודע ממקור ראשון את המידע השלילי אותו הוא מוסר.
היות ואין לקבל לשון הרע כעובדה אין הוא יכול להציג זאת לאחרים כעובדה.
במצבים שבהם מותר למסור הלאה מידע מכלי שני , נדרש האדם לציין שהוא שמע זאת מאחרים ואין הוא בטוח בדיוקם של הדברים

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 107 , יח' תמוז
גבעתי 22.07.1905:41
21. שיעור ליום יט' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע
גישה נכונה

הגמרא אומרת (נדה ס"א ע"א) בבהירות שעל אף שאין להתייחס לדברי גנות כאל עובדות,
אפשר וצריך לפעול להגנה עצמית או להגנת אחרים מתוך החישוב שיתכן ויש אמת בדברים.
כשם שאסור ואווילי להאמין לדברי לשון הרע שאדם שומע , כן יהיה זה אווילי וחסר אחריות להתעלם לחלוטין מדברים שעשויים להציל את האדם,
או אחרים מפני אפשרות של נזק או סבל.
במישור האישי אסור לשנות את היחס אל האדם נשוא דברי הגנות ,
סביר להניח שהדברים אינם מדויקים ,אם לא כוזבים לגמרי .
לפיכך אסור שהדברים ישפיעו כלל וכלל על היחס לאותו אדם , ויש להמשיך לנהוג כלפיו בסבר פנים יפות
ולהמשיך לנהוג כלפיו בסבר פנים יפות ולהמשיך לעזור לו כמו בעבר,
במישור המעשי צריך לברר את העניין ולהתגונן מפני כל נזק אפשרי העלול להיגרם אם יתברר שהדברים אכן נכונים .
אם למשל אדם שומע שמטילים דופי ביושרו של אחד ממכריו, אסור לו לחשוב עליו כעל אדם בלתי הגון,
אבל עליו לשמור את ארנקו במקום בטוח כאשר אותו מכר נמצא בסביבה ,
אם מספרים לאדם שפלוני המקבל צדקה הוא בעצם איש אמיד לא יפסיק לתמוך בו עד שהעניין יבורר היטב
מעל לכל ספק שאין הוא זקוק לתמיכה .

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 108 , יט' תמוז
גבעתי 23.07.1905:09
22. שיעור ליום כ' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : קבלת לשון הרע
להקדים בדברי הבהרה

ראינו שאסור להאמין לדברי גנאי על פלוני כאילו הם עובדות אפילו כשמכוונים לתועלת.
יש לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים מבלי לשנות את היחס כלפי האדם המדובר.
למדנו גם שהמחטיא יהודי אחר עובר על האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול" ויקרא יט' יד'
לפיכך כשאדם מספר דברי גנות לשם תועלת
עליו להיזהר שלא להחטיא את השומע בכך שהלה יקבל את הדברים כעובדות של ממש.
האופן הנכון למסירת מידע שלילי כשמכוונים לתועלת הוא להקדים לדברים משפט כגון :
איני ערב לנכונות הדברים -יתכן שאני טועה- אבל יש להתייחס לענין ברצינות


ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 109 , כ' תמוז
גבעתי 24.07.1905:15
23. שיעור ליום כא' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : קבלת לשון הרע
דאגה בלב איש

ראינו לעיל שסיפור גנות לצורך פריקת מועקה נפשית של המספר יכול להחשב כאופן של דיבור שכוונתו לתועלת.
סביר שאדם יביע את כעסו ותיסכולו שנגרמו לו על ידי פלוני באזני הוריו, בן או בת הזוג , מורו או רבו
כדי לקבל מהם עצה או אישור והשתתפות ברגשותיו וחובתו של השומע לספק לו את התמיכה הזו ולהרגיעו מדאגותיו.
אולם גם במצבים כאלו אסור לשומע לקבל בליבו את הדברים כדברי אמת ,
היות וככל שהדברים נוגעים אליו הרי המידע הזה הוא רק מכלי שני .
לפיכך חשוב שתהינה ההבנות הבאות בין המעורבים בשיחות מעין אלו :
ההלכה מתירה לאדם לפרוק מעת לעת את רגשותיו ולהביע את תיסכוליו באזני מישהו אחר.
אולם ברור שמי שמעורב במחלוקת עד כדי כעס , או רואה עצמו כקרבן לעלבונות של אחרים ,אינו מסוגל להיות אובייקטיבי.

כל דברי גנות המושמעים בנסיבות שכאלו חייבים להתקבל אך כתיאור רגשותיו של הדובר ולא כדיווח אמיתי ומדויק של המתרחש.
באופן זה בעל ואישה או ידידים קרובים יכולים לסמוך זה על זה במתן תמיכה רגשית מבלי לעבור על הלכות שמירת הלשון .


ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 110 , כא' תמוז

גבעתי 25.07.1905:27
24. שיעור ליום כב' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : קבלת לשון הרע
בין תלמיד לרבותיו
לשון הרע מפי ילדים שנתקבל כעובדות על ידי הוריהם,
גורם לעיתים קרובות לעוול ולאי צדק רב.
תכופות קורה שתלמיד אחד או שניים , בעלי מעמד בכיתתם מחליטים באופן שרירותי להטיל דופי
במורה והסיפורים מקבלים מימדים מוגזמים ומתחילים להתפשט סביב סביב.
ללא כוונות רעות מקבלים הורים את סיפורי ילדיהם על המתרחש בכיתה ועד מהרה מוצא עצמו המורה
בעמדת התגוננות ובמאבק על שמו הטוב.

כפי שיודע כל מבוגר אי שביעות רצונם של ילדים אינה מעידה על מגרעותיו של המורה כמחנך,
יש להתחשב בגירסתם של התלמידים על המצב ,אך אין לקבל אותה כעובדה.
יש לערוך בירור יסודי וזהיר אשר לא יביך את המורה בטרם מכריזים על אי כשירותו.
אף על המורה מוטלת החובה שלא להאמין להאשמות שמטיחים תלמידיו זה בזה.
גם כאן יש צורך לברר את העניין ובאין ביסוס עובדתי , אסור לפעול על פיהן .


ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 111 , כב' תמוז


יוסף 25.07.1912:41
25. כמורה ומחנך בישראל, וגם בכובעי כהורה, אני מזדהה מאד עם הנכתב. בתגובה להודעה מספר 24
דוגמאות אין ספור יש באמתחתי למקרים שכאלו, גם אירועים כואבים.
גבעתי 26.07.1905:19
26. שיעור ליום כג' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : קבלת לשון הרע

שמועות

יש שמועות שההלכה מתירה לחוש להן, אך לעולם אין לקבל אותן כעובדות ואסור להאמין בלב באמיתותן .
חשוב להכיר בהבדלים ההלכתיים שבין שמועות שאולי יש להן מעט אמינות לבין כאלו שאינן אלא רצח אופי.
אם ידוע שלמדובר יש אויבים בקרב הציבור, וסביר מאוד שהם הם המקור לשמועות, אסור בהחלט לקבלן,
גם אם אין לו אויבים בעיר שאפשר לומר שהם הוציאו עליו את הקול,
על הלעז לעבור בעיר לפחות יום ומחצה מבלי לאבד מעוצמתו לפני שאפשר יהיה להתיחס אליו ברצינות.
כששמועה בכל זאת ממשיכה לעבור במלוא תוקפה, מותר על פי הדין להטיל ספק במעמדו של המדובר.
כגון שהשמועה נוגעת למעמדו של אדם ככהן או כבעל יחוס דומה.
המציאות המצערת היא שלעיתים נדירות ביותר יש בשמועה שמץ שיהיה בו יותר מהפצת לשון הרע גרידא.
גם כאשר על פי ההלכה יש איזה איסור שעליו עבר המדובר , אסור לקבל את השמועה כאמת ואין להאמין בה.


ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 112 , כג' תמוז

לע"נ חיה שרה בת משולם ע"ה
גבעתי 27.07.1921:50
27. שיעור ליום כד' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





לשון הרע : קבלת לשון הרע

היוצא מן הכלל

ראינו לעיל שאסור להאמין אפילו לבן או בת הזוג, או לידיד קרוב ביותר,
כשהם מספרים לשון הרע על אחרים,
לכל היותר מותר להביא בחשבון את האפשרות שהדברים אולי יכולים להיות אמיתיים.
הגמרא מביאה יוצא מן הכלל לכלל זה, כאשר המספר נחשב בעיני השומע כאיש מהימן במיוחד השוקל בפלס את כל דבריו .
באדם זה אפשר לתת אמון ולהניח שהוא מספר את המעשה בדיוק כפי שהתרחש עד כדי כך שהשומע כאילו היה עד למעשה,
והוא יכול לקבל את הדברים ולהאמין להם בתור עובדות,
עם זאת היות וההחלטה בדבר מהימנותו של המספר היא החלטה אישית של השומע,
אסור לו להעביר הלאה את הדברים ולספרם לאחרים כאילו היה עד להם, אפילו כשמכוון לתועלת.
החפץ חיים גורס שבימנו אין איש שיוכל להחשב מהימן בדרגה כזו שדבריו יוכלו להתקבל כעובדות,
ולפיכך אסור לכל אדם לקבל דברי לשון הרע ורכילות על יסוד סיפורו של מישהו אחר.

ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 113 , כד' תמוז

יוסף 27.07.1923:08
28. החפץ חיים, אפילו את עצמו לא החשיב כמהימן? בתגובה להודעה מספר 27
גבעתי 28.07.1905:40
29. שיעור ליום כה' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0



לשון הרע : קבלת לשון הרע

הערות "תמימות"

יש פעמים שההלכה מקבלת הערות "תמימות" כעובדות .
לדוגמא :כשהן נאמרות מפי מסיח לפי תומו שאינו מודע לתוצאת דבריו,
ככלל אנשים אינם משקרים שלא לצורך כך שכאשר אדם אינו מודע לכך שהוא אומר דברים בעלי משמעות, יש להניח שהוא דובר אמת ,
ההלכה מעניקה לאמירות כאלו תוקף של עדות בשני מצבים :
א. כאשר בטוח שבסופו של דבר תתגלה האמת לכל, אנשים אינם ממציאים סיפורים כאשר ברור להם שדברי השקר שלהם יתגלו במלואם.
ב. כדי לקבוע שפלוני אינו בחיים.

לעומת זאת אין תוקף להערות שליליות "תמימות" הרי הן לשון הרע ואסור להאמין להן.

ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 114 , כה' תמוז
גבעתי 04.08.1905:14
30. שיעור ליום כו' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע

אימות חשדות

התורה אינה מקבלת ראיה נסיבתית כהוכחה לאשמתו של אדם,
לפיכך כאשר מישהו חושד שפלוני התנהג שלא כראוי , אסור לו להחליט שחשדותיו נכונים על יסוד
תגובותיו של פלוני להאשמות נגדו או על יסוד כל התנהגות חריגה אחרת הצביעה על אשמתו.
בכל זאת אם- בנוסף לראיה הנסיבתית החשדות הללו נתמכים על ידי מישהו אחר הטוען שהיה עד לדברים
וראה בעצמו את פלוני בעשותו את המעשה , ניתן להאמין שחשדותיו נכונים.
מכל מקום השומע עדיין חייב במידת האפשר לדון את המואשם לכף זכות ,
עליו להשתדך להבין את מניעיו ואל ימהר לגנות אותו.
יתר על כן אסור לספר את הדברים מבלי שנתקיימו התנאים המאפשרים סיפור גנאי כשמכוונים לתועלת.

ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 115 , כו' תמוז
גבעתי 04.08.1905:15
31. שיעור ליום כז' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע

החוטא בקביעות

איסור קבלת לשון הרע אינו חל כשהמדובר ידוע כמי שעובר בקביעות ובשאט נפש על איסור ידוע, ולפיכך,
אם ראה פלוני במו עיניו את אותו אדם שב ועובר על אותו איסור מספר פעמים,
מותר לו להאמין שהלה עבר על אותו איסור פעם נוספת.
מתוך דברי החפץ חיים עולה שיהיה לו אפילו מותר להאמין שהלה עבר על חטא אחר,
כאשר אדם ידוע ומוחזק כרשע גמור שאינו שומר כלל תורה ומצוות , מותר לקבל עליו שעבר כל עבירה שהיא.
אם אדם ידוע כחוטר בשוגג בקביעות העובר על איסור מסוים בגלל עצת היצר,
מותר להאמין שעבר שוב על אותו איסור, אבל יש לדחות את הטענה שהפעם היה זה במזיד.


ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 116 , כז' תמוז
גבעתי 04.08.1905:16
32. שיעור ליום כח' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0




לשון הרע : קבלת לשון הרע

עשיית תשובה

סדר התשובה הרגיל למי שעבר על עבירות שבין אדם למקום הוא :
חרטה , וידוי וקבלה לעתיד שלא לחזור על אותו החטא לעולם,
מי ששמע וקיבל לשון הרע שסופר על ידי מישהו אחר, צריך לעשות תשובה כסדר זה.
אם מישהו האמין וקיבל דברי לשון הרע , כי אז עליו להקדים לשלבי התובה הנ"ל השתדלות אמיתית לעקור מליבו
את הדברים ולשכנע את עצמו שאין הם נכונים.
הדברים תקפים גם כאשר ההלכה מתירה לשמוע גנות לתועלת . אבל אינה מתירה להאמין בה כעובדה.
באופן כללי עבירות שבין אדם לחברו אין להן כפרה עד שיבקש החוטא מחילה מהאדם שחטא לו,
אולם דברים אלו אינם אמורים במי שקיבל לשון הרע.

כל עוד השומע לא פעל על יסוד הדברים ששמע באופן שיזיק למדובר,
אין צורך לפנות אליו ולבקש את מחילתו, למעשה אסור לספר לו שדיברו עליו לשון הרע,
כי לא תצמח מכך כל תועלת פרט לפגיעה ברגשותיו ואולי גם עיסוק ברכילות המעוררת שנאה.

ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 117 , כח' תמוז
גבעתי 04.08.1905:16
33. שיעור ליום כט' תמוז מתוך ספר החפץ חיים בתגובה להודעה מספר 0





רכילות

הרכילות מהי ?

הפסוק "לא תלך רכיל בעמיך" ויקרא יט' טז' אוסר את כל אופני לשון הרע
אך המושג רכיל מתייחס במיוחד לרכילות, סיפור דברים המרבים שנאה בקרב יהודים
בעוד לשון הרע שיש בו דברי גנאי יכול לגרום למדובר כי יתבזה בעיני אחרים יכולה הרכילות
להזיק ליחסים שבין המדובר לבין אחיו היהודים.
אסור לספר למישהו שפלוני עשה משהו כדי להזיק לו , דיבר עליו לשון הרע,
אינו מחבב אותו או אינו מעריך אותו , היות ורבים הסיכויים שדברים
כאלו יעוררו בלב השומע רגש שלילי כלפי פלוני


ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 118 , כט' תמוז

העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
מזג אשכול
מזג עם פוסט מספר:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג