החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום בית המדרש אשכול 23905

שליטא 07.07.1914:39

שאלה לדיון(2) : ''הכל (!) בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים (?)''

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 14.07.19 בשעה 05:32 על-ידי גבעתי (מפקח)

נשמח לחוות דעתכם...
שליטא 07.07.1917:19
1. אם ''הכל'' - הכוונה שבאמת הכל כולל היראת שמיים וכן מובא בספרים בתגובה להודעה מספר 0
כח המלך 07.07.1919:50
3. ידוע הכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל... בתגובה להודעה מספר 1
השאלה אם זה תקף גם לכלל אותו הבאתי בכותרת ;)

וקצת יותר לעומק ניתן לומר שבאמת גם זה קשור לשמיים בשל סביבת האדם אלי'ה הוא נולד, מאורעות שמתרחשים סביבו מעת לעת אבל כל זה לא מחליף את בחירת האדם עצמו בסופו של דבר.

אגב, כדאי לציין יהודי שעבד רבות על יראת השמיים העצומה שלו וזהו יום הפטירה שלו לפני 24 שנים - המשפיע הרב מנחם מענדל בן מנחם מענדל פוטרפס או בקיצור ר' מענדל.

שנבחר נכון וכראוי ונביא גאולה אמיתית ושלמה תיכף ומי"ד ממ"ש למרות שזה ישלול לנו את הבחירה!
אלי סקופר 07.07.1919:26
2. כל ישראל יש להם חלק חוץ וכו' בתגובה להודעה מספר 0
אם מיד כתוב חוץ, ברור שזה לא הכל.
שליטא 07.07.1920:23
5. ..ובכל זאת הרבי ה''צמח צדק'' מקשה: איך זה שאנחנו מבקשים בתפילה ''וטהר לבנו לעבדך באמת''? בתגובה להודעה מספר 2
ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" > מאמרי אדמו"ר צ"צ > ספר תרט"ו > הוספות > וטהר לבנו לעבדך באמת
<< >>
וטהר לבנו לעבדך באמת
קפג
וטהר לבנו לעבדך באמת, ולכאורה הוא פלא איך מבקשים מלמעלה וטהר לבנו הלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש, הגם שכתוב ג"כ ואתן לכם רוח חדשה ולב בשר אעפ"כ פלא הוא. אך איתא במדרש תהלים על פסוק מי יתן מציון ישועת ישראל שהוא כתוב שני פעמים א' בקפיטל י"ד והב' בקפיטל נ"ג, שיש ב' פעמים מי היינו קוב"ה אמר מי יתן והי' לבבם זה להם כל הימים ליראה אותי ומשה א' מי יתן והי' כל העם נביאי', ודברי הרב ודברי התלמיד הכל על לע"ל נאמרו, וזהו ב"פ מי יתן מציון.

ולהבין כ"ז צריך להבין ענין מי מהו, כי מי לשון פלא שאינו מושג וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי ואלה אותיו' אלקי', אלה הוא לנוכח בגילוי ומי הוא בהעלם שאינו מושג, כי יש ב' בחי' השתלשלות ולמעלה מההשתלשלות, ולמשל כמו מדות מקבלי' משכל אזי המדות הם בערך להשכל כי לפי ערך התבוננו' השכל כמו"כ הוא התפעלות המדות, ומדות למח' וממח' לדיבור, והוא כמו שלשלת מטבעת שאוחזין ראש הטבעת האחרון בסוף טבעת הראשון, וזהו המשל מדיבור למח' וממח' למדות ושכל אבל שכל בלמעלה מן השכל אינו מושג, וזהו למעלה ג"כ בריאה יש מאין, יש הוא מושג והאין אינו מושג, אפי' החכ' נקר' יש והחכ' מאין תמצא והאין אינו מושג, וזהו נקר' מי ואלה, אלה הוא מושג ומי הוא שאינו מושג, ומי ברא אלה מאינו מושג נברא המושג, וזהו השתלשלות המושג ואלה זהו מדות מקור המושג אבל למעלה מהמדות אינו מושג.

וזהו הכל בידי שמים, כי שמים הוא אש ומים מדות, והכל נמשך ממדות עליונות, אבל יראת שמים הוא מבחי' מי, אבל אינו בא בגילוי, והגילוי יהי' לע"ל כי לע"ע אינו בנמצא לא נבואה ולא יראת שמים ביותר רק על לעתיד נא' ואשפוך רוחי, ואתן לכם לב בשר ורוח חדשה. וזהו ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, הוא לשון נסתר וזה הוא לשון גילוי, ולעתיד יהי' מהוא זה, וזהו לע"ל יהי' מי יתן והי' לבבם זה כל הימים ליראה, ומי יתן והי' כל עם ה' נביאי', וזהו ב' פעמים מי יתן מציון, מי יתן מציון שיהי' הגילוי יראה ומי יתן מציון שיהי' הגילוי נבואה. אך אפס קצהו הוא מתגלה ביו"כ כי ביו"כ הוא כתי' כי אתה סלחן לישראל סליחות עונות וסליחו' עונות הוא מבחי' י"ג מדה"ר שלמעלה מהשתלשלות והוא מבחי' מי, וזהו ע"י תשובה כי התשובה הוא להפוך מן הקצה לקצה כי עפ"י התורה הוא כשר ופסול וטמא וטהור והתשובה הוא להפוך מזדונות לזכיות, וזהו מי יתן טהור מטמא לא אחד. שזהו להפוך מטהור לטמא. לו א'. קרי וכתיב לו בוי"ו ולא באלף, ואחד הוא יחידו ש"ע, וזהו ימים יוצרו ולוא א' בהם זהו יו"כ, אכן ביו"כ נתגלה בחי' מי, וכן ע"י
שליטא 07.07.1920:10
4. הדבר תלוי באדם עצמו בתגובה להודעה מספר 0

בשום דבר אין להתפאר חוץ מיראת שמים. כי בשאר הדברים הרי הכול תלוי בחסדי ה', אבל על יראת שמים נאמר "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים". דבר זה תלוי באדם, ולכן מותר להתפאר בכך.

(רבי חיים מצאנז)

רק אצל האדם

"הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג,ב). את כל המידות הנדרשות מהאדם מוצאים אצל הקב"ה – אהבה, רחמנות, סבלנות וכו'. רק יראת-שמים היא מידה שאינה שייכת לו. זו הכוונה "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" – מידה זו אין אנו מוצאים אצל הקב"ה.

(תולדות יעקב יוסף)

תמיד אפשר לקיים

קיומן של רוב המצוות תלוי בדברים נוספים. אין אדם יכול לקיים מצוות מזוזה כשאין לו בית. ציצית אי-אפשר לקיים כשאין לאדם בגד. אבל יראת-שמים יכול אדם לקיים בכל הזמנים ובכל התנאים, שכן קיומה אינו תלוי בדבר שחוץ מהאדם.

(מאוצרנו הישן)

רן הפיכח 16.07.1910:40
12. כמה שאדם ירא מהקבה בתגובה להודעה מספר 4
כך הוא יותר צנוע ויותר בענווה.
אז הוא בכלל לא מתפאר ביראת שמים שלו.
הירא האמיתי.
לא מרגיש יראתו בגלל הצנעה והענווה.
אך הסובבים אותו מרגישים יראתו.
ובכלל יראה שהיא מדרגה נעלית היא מכוח השכינה השורה על הירא האמיתי.
והיא מדרגה גבוהה של קדושה.
ודוקא יראה זו משמים היא ניתנת.
לעובד הנאמן לקבה.
והיראה היחידה שאינה משמים זו יראת החטא.
וגם היא מאירה באדם כשכוונת ליבו לטובה לשמירה על הבריאה של הקבה ולהמנע מקלקול ושיבוש ירידת השפע לעולם.
ולא מפחד העונש.
ירושלמי ציוני 07.07.1920:49
6. חוות דעתו של הרמב״ם: בתגובה להודעה מספר 0
שמונה פרקים, פרק 8:

״אבל הלשון הנמצא לחכמים והוא אמרם הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים – הרי הוא אמת, ומכוון אל מה שזכרנו. אלא שהרבה יטעו בו בני אדם, ויחשבו בקצת מעשי האדם הבחיריים – שהוא מוכרח עליהם... וזה אינו אמת, כי זאת האשה, אם היתה לקיחתה בכתובה וקידושין, והיא מותרת, ונשאה לפריה ורביה – הרי זו מצוה, וה' לא יגזור בעשיית מצוה. ואם היה בנשואיה פגם – הרי היא עבירה, וה' לא יגזור בעבירה... ואין הדבר כן, אלא כל מעשי האדם הבחיריים – בהם בלא ספק יימצאו המשמעת והמרי. כי כבר בארנו בפרק השני, שהציווי והאזהרה התוריים אמנם הם במעשים אשר לאדם בחירה בהם אם יעשם או לא יעשם, ובזה החלק מן הנפש תהיה יראת שמים, ואינה בידי שמים, אלא היא מסורה לבחירת האדם, כמו שבארנו. ואם כן, אומרם 'הכל' – אמנם ירצו בו הדברים הטבעיים, אשר אין לאדם בחירה בהם, כגון היותו ארוך או קצר, או רדת מטר או בצורת, או הפסד אויר או בריאותו, וכיוצא בזה מכל מה שבעולם, חוץ מתנועות האדם ומנוחותיו״.
ירושלמי ציוני 07.07.1921:02
7. וכן חוות דעתו של רש״י (ברכות לג ב): בתגובה להודעה מספר 6
״הכל בידי שמים - כל הבא על האדם ביד הקב"ה, כגון: ארוך קצר, עני עשיר, חכם שוטה, לבן שחור - הכל בידי שמים הוא. אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים- את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שני דרכים והוא יבחר לו יראת שמים״.
ירושלמי ציוני 07.07.1921:20
8. וכן חוות דעתו של רלב״ג: בתגובה להודעה מספר 7
לפסוק בדברים ה, כו- מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת־כָּל־מִצְוֺתַי כָּל־הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם:

״למדנו מזה, שהדברים המיוחסים אל הבחירה - אין השם יתעלה מכריח אחד מחלקי האפשר על דרך החיוב; שאם היה העניין כן, לא היה אומר השם יתעלה: מי יתן והיה לבבם זה להם, שכבר היה זה ביד השם יתעלה לפי זאת ההנחה; רוצה לומר: לחייב שתהיה בחירתם תמיד אל ההִמָשך בדרכי התורה״.
ירושלמי ציוני 07.07.1921:22
9. וכן חוות דעתו של הרמב״ן: בתגובה להודעה מספר 8
על הפסוק הנ״ל:

״ מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי - בעבור היות רשות האדם בידו להצדיק ולהרשיע , והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ראה ברכות לג , ב), יאמר הכתוב כן; והוא כלשון בני אדם״.
הניצוץ 15.07.1923:02
10. זו דעתו של רבי חנינא בלבד, ושאר חכמים חולקים וסוברים שדברים נוספים נתונים ביד האדם בתגובה להודעה מספר 0
במסכת שבת דף קנו ע"א.
קונטרס הספקות 15.07.1923:15
11. אפשר שלא חולקים. בעירובין (כמדומני כז.) איתא שאין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ בתגובה להודעה מספר 10
אז אפשר שכאן רצה להדגיש איזה עניין...
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
מזג אשכול
מזג עם פוסט מספר:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג