החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום בית המדרש אשכול 23929

גבעתי 14.07.1900:56

שאלה לדיון (4) תורה למשה מסיני אז למה קיימים המנהגים?

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.07.19 בשעה 22:21 בברכה, גבעתי

איך / מתי ולמה החלו מנהגי העדות בישראל ?

מדוע השונות בנוסחי התפילה ?

מתי נזכה לאחדות ולאיחוד של סידור התפילה ?

מדוע קיימת השונות במנהגים בין העדות בכל דבר השייך ליהדות ?
שליטא 14.07.1910:40
1. בפשטות - כשם שאין פרצופיהם דומין, כך אין דעותיהן שוות. והתורה לא בשמים היא.. בתגובה להודעה מספר 0
והיא אין סופית, ומתחדשת בהתאם לצורך השעה וסביבת המגורים (אקלים וכו') עפ''י 13 כללים וכו' שניתנו למשה מסיני.

(סידור אדמו''ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, 'תהלת השם' שעל-פי נוסח האר''י ז''ל, מותאם לכל העדות והזרמים)
ריינג'ר ירוק 15.07.1900:00
2. לעניות דעתי המנהגים התחילו בתקופת הגלות בתגובה להודעה מספר 0
כשלא היה קשר ישיר בין כל הקהילות אז כל אחד התחיל לנהוג בצורה אחרת, והקהילות שיכלו לשמור על קשר מסויים יש להם מנגים דומים.
הניצוץ 15.07.1923:06
3. אלו דברי האריז''ל בתגובה להודעה מספר 0
שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א

ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים.
כח המלך 19.07.1912:56
4. בנוסף לתשובות היפות והמלמדות שכבר ניתנו צריך להדגיש שמנהג ישראל (ממקור נכון וכראוי על פי התורה) - תורה הוא! בתגובה להודעה מספר 0
מנגד מנהגים שהתקבלו סתם כך ייתכן מאוד שמתקיימת בהם האימרה "מנהג אותיות גהנם"...

הצורך במנהגים (הראויים כדלעיל) הוא מכיוון שיש דברים שלא ניתן לחייב לגמרי אך דווקא בהם מתגלה עצם הרצון האמיתי.

ובנוגע לשונות בכך (ובגדרי הלכה שיש רק במקומות מסויימים) ניתן לומר על דרך משל שזה בדומה לנסיעה משותפת ליעד אחד ויחיד בהוראות דרך מאוחדות וברורות, אך כל אחד ברכב מסוג שונה על פי העדפתו וצרכיו - מה שלא מהווה חילוק אמיתי ומהותי ח"ו.
וגדרי ההלכה נעשו כהוראת התורה על ידי החכמים בכל מקום על פי הסיכונים שבו...

על נוסחי התפילה ענו מהאריז"ל אך צריך להוסיף שישנו גם שער השלוש עשרה (עבור הלויים) שייסד האריז"ל עצמו שמתאים לכולם באופן עקרוני וככל הנראה הוא יהי'ה המאחד את כולם בגאולה.

שנזכה תיכף ומי"ד ממ"ש מתוך אחדות להפוך את הימים הבאים לשמחה של גאולה אמיתית ושלמה!
קונטרס הספקות 23.07.1900:17
5. אוסיף סיפור נחמד ומעניין על חשיבותו של מנהג. מקווה שאזכור לדייק כראוי, בכל אופן השלד ברור: בתגובה להודעה מספר 0
מסופר שהרמ"א ראה בבית הכנסת שהגבאי עובר כל בוקר ואומר "מזל טוב" שקט לכמה מתפללים. כשעה שזה קורה כלל יום לאנשים נוספים החליט לשאול את הגבאי לפשר העניין.
הגבאי ענה לו שאשתו היא הבלנית במקווה, וכשאשתו של מי מחברי הקהילה מגיעה לטבול, היא מודיעה לבעלה (הגבאי), ושהוא בבוקר רואה את בעלה (של הטובלת), הוא אומר לו מזל טוב. וזה מנהג קדום בקהילה...

הרמ"א הזדעזע למשמע הדברים, שכן אין הדבר צנוע כלל, חיים הברכה שורה אלא בסמוי מן העין וכו', והורה לגבאי לבטל את המנהג לאלתר.

אלא הדברים האלה, אחד הגברים בעיירה הגיע להתפלל, וחיכה שהגבאי יגיד לו מזל"ט... שכן אשתו יציאה לטבול אמש...
משזה לא קרה, חשב שמא יש בליבו של הגבאי משהו עליו, והלך לשאול. הגבאי השיב לו שכך הנחה הרמ"א, ומעכשיו הנוהל בטל...
"אגב", אמר הגבאי, "אם כבר שאלת, לפי מה שאשתי אומרת, לא מגיע לך מזל טוב"....

משנודע לרמ"א, הוא הבין שמחמת שהמקווה רחוק מהעיירה, היו פעם נשים שהתקשו ללכת, ולא טבלו... ולכן תיקנו בחשאי דרך לוודא העניין... הרמ"א קיבל על עצמו להאדיר את מנהגי אשכנז וכו' וכו'....
כח המלך 15.08.1916:04
6. יישר כח הסיפור נפלא! עוד סיפור שמתאים לימים אלו על מהותו של מנהג מוזר והצורך בו למרות הכל: בתגובה להודעה מספר 5
https://harav.org/torat-harav/Maran...
מסופר על ידי הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

כתבתי שמתאים לימים אלו כי עיקר ט' באב הוא בעליי'ה שאחריו - מה שמתרחש במיוחד בט"ו מנחם-אב שאז הלבנה במילואה...

לכן יש הוראה להמשיך בסיומי מסכת ובשמחה מוגברת עד ליום זה ועוד יותר לאחר מכן כמובן, בהשתתפות ציבור גדול ככל האפשר (אנשים, נשים וטף ובהפרדה כמו שראינו ;).

בהצלחה רבה ושנזכה לעשות סיום למסכת הגלות ולהתחיל מסכת גאולה אמיתית ושלמה תיכף ומי"ד ממ"ש!
קן ציפור 15.08.1918:54
7. אני רק אחדד את השאלה בתגובה להודעה מספר 0
כמה מנהגים נכנסו ליהודים בטעות
והאם יתכן שלמשל נטילת ידיים או הדלקת נרות אינו אלא המצאה של אדם אחד שקם בבוקר והחליט שכך צריך לנהוג.
זאומרת שרוב המצוות הם תקנות חזל השאלה האם לא היו כמה רבנים שפשוט המציאו מנהגים וכך זה השתרש עד היום
מאות של תקנות שיהודים אמורים לעשות כי רק מישהו החליט בבוקר.
אני לא מדבר על מה שכתוב בתורה מפורש - זה דיון לאשכול אחר - מה המקור של התורה עצמה והאם באמת נתנה מסיני... (דיון מדעי נטו ללא עיסוק בכפירה חס ושלום)
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
מזג אשכול
מזג עם פוסט מספר:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג