שיעורים: חומש: שופטים, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: ט. אהוביי ... ־קיד־ פי התורה.
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו. הדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.
(המשך בשרשור)
שליטא
30.08.1910:53
1. הפתגם היומי להיום וליום שבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כט מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שופטים, שני עם פירש"י. תהלים: קמ-קמד. תניא: ע"כ אהוביי ... ציון כו'.
עס דארף זיין עבודה בכח עצמו. העכער איז אז מ'נעהמט פאר'ן האנט און מ'פירט. טייערער איז אז עס איז בכח עצמו.
__תרגום_
הנדרש הוא שתהיה העבודה בכח עצמו. גבוהה יותר היא הדרגה בה מובילים יד ביד מלמעלה; יקרה יותר - היא העבודה בכח עצמו.
כשהיה הצ"צ [הצמח צדק] בן תשע שנים אמר לו רבינו הזקן: קבלתי ממורי [הרב המגיד] שקיבל ממורו הבעש"ט [הבעל שם טוב] בשם מורו הידוע [=אחיה השילוני], אשר מיום שני דר"ח [דראש חודש] אלול עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאפיטלאך תהלים, וביוהכ"פ [וביום כפורים] שלשים וששה קאפיטלאך: ט' קודם כל נדרי, ט' קודם השינה, ט' אחר מוסף, ט' אחר נעילה. ומי שלא התחיל ביום ב דר"ח [דראש חודש] יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים.
בני ישראל נקראו ארץ חפץ, שיש בהם כמה חפצים יקרים באהבת השי"ת [השם יתברך] ויראתו ומדות טובות, ואין דבר גילוי המדות הטובות תלוי אלא במעורר. דבר ברור הוא, אשר בכל חלקי האדמה נמצאים מעינות מים חיים, וההבדל הוא רק בקירוב וריחוק, ואם כן הלא הכל תלוי בהחופר וכח סבלנותו ומתינותו. וכיון שהרצון הוא כח עליון הגוזר ומפקד על כל הכחות, ומכריחם לעשות ולפעול כפי הפקודות שלו, א"כ [אם כן] איפוא עיקר העבודה הוא לעורר את הרצון לפעול ולעשות הן בעצמו הן בזולתו.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.09.1914:30
4. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ג אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שופטים, שישי עם פירש"י. תהלים: יח-כב, ז-ט תניא: והנה מדת ... בא כו'.
המאמין בהשגחה פרטית יודע כי מהשם מצעדי גבר כוננו, אשר נשמה זו צריכה לברר ולתקן איזה בירור ותיקון במקום פלוני. ומאות בשנים או גם משעת בריאת העולם הנה הדבר שצריך להתברר או להתתקן מחכה לאותה הנשמה שתבוא לבררו ולתקנו, וגם נשמה הלזו הנה מאז נאצלה ונבראה היא מחכה לזמן ירידתה לברר ולתקן את אשר הוטל עליה.
סדר ברכות התורה: נוגע בטליתו בתחילת הקריאה ובסופה נושק הטלית במקום שנגע בס"ת [בספר תורה], גולל הס"ת [הספר תורה], מפנה פניו, קצת, לימין ומברך. פותח הס"ת [הספר תורה] וקורא. במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם. ומאחר דאפשר לעשות מאנוש איש או אדם, הרי בהכרח דגם באנוש ישנם כל אותם המעלות שישנם באיש וגם באדם.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.09.1910:51
6. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ה אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כט-לד, יג-טו. תניא: יב. והי' ... מדות לבדן.
מנהגנו בלבישת טלית גדול: מניחים הט"ג [הטלית גדול] מקופל על כתף ימין ובודקים הציצית. בשעת הבדיקה אומרים ברכי נפשי גו'. אח"כ [אחר כך] לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת להתעטף בציצית, סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צוארו לאחוריו בצד שמאל. [עיין שארית יהודא או"ח [אורח חיים] ס"א [סימן אלף], דברי נחמיה או"ח [אורח חיים] ס"ט [סימן טית].
אפשרויות ניהול
שליטא
06.09.1915:03
7. הפתגם היומי להיום וליום שבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שני ו אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שני עם פירש"י. תהלים: לה-לח, טז-יח. תניא: אך ... ־234־ הקדושות ית'.
הצ"צ [הצמח צדק] סיפר: דער בעש"ט [בעל שם טוב] האט זייער האלט געהאט ליכטיקייט ואמר: אור בגימטריא רז, דער וואס ווייס דעם סוד וואס אין יעדער זאך, קאן ליכטיג מאכען.
__תרגום___
ה"צמח צדק" סיפר: הבעש"ט מאד חיבב אור, ואמר: אור בגמטריא 'רז' - היודע סודו של כל דבר מסוגל הוא להאיר את הדבר.
הצ"צ [הצמח צדק] מנה שלשה דברים שבזכותם הצליח בשנת תר"ג בפטרבורג באסיפת הרבנים. ואחד מהם הוא זכות שלשים ושתים אלף השעות, אשר טרח ויגע בדרושי רבינו הזקן במשך שלשים השנים תקס"ד-תקצ"ד [בשנת תקס"ד קבע לו שיעור מיוחד ללמוד דרושי רבינו הזקן, בשנת תקצ"ד התחילו להתעסק בהדפסתם].
אפשרויות ניהול
שליטא
09.09.1914:20
9. פתגם היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ט אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, חמישי עם פירש"י. תהלים: מט-נד, כה-כז. תניא: הנה מודעת ... ־236־ פעמים וכו'.
אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] אמר - ביחס להתבוננות בהעמקת הדעת בענין קשה ההשגה: אם הענין נוגע אזי מבינים ומשיגים בכי טוב, וראיה מן התורה בדיני נשים וכו' וטענותיהן שיכולות לטעון. ומדברים בזה תנאים ואמוראים והגאונים שכולם הם בעלי השכלה מופלגה, והתורה היא תורת אמת, והלא האשה אינה בערך לטעון טענות אלו. אבל האמת הוא, דכאשר הענין נוגע הנה גם חלושי הדעת ממציאים שכליים עמוקים.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.09.1911:33
10. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי י אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט, כח-ל. תניא: וז"ש והי' ... כל חטאתם.
גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט [= בירור, קביעה, איחוד] - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל [בדברי רבותינו זכרונם לברכה]: שקלים פ"ו [פרק ו'] מ"ב [משנה ב'], יבמות ס"ב. א, בראשית רבה פ"ך [פרק כ'] - זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות.
אפשרויות ניהול
שליטא
11.09.1910:29
11. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יא אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שביעי עם פירש"י. תהלים: ס-סה, לא-לג. תניא: יג מה רב ... בסוכה וגו'.
ש"פ [שבת פרשת] תצא תר"ג בשולחן קדוש היום הואיל הצ"צ [הצמח צדק] לאמר: עוה"ז [עולם הזה] הוא עלמא דשיקרא, לכן הנה גם בהטוב מעורב פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה. העוה"ב [העולם הבא] הוא עלמא דקשוט - הנה גם הדברים בדברי תורה המדברים בענינים הנראים לחסרון, הרי כמו שלומדים אותם בג"ע [בגן עדן] הם מעלה. - והתחיל לנגן, והראה בידו הקדושה לאות כי ינגנו אתו. בני הצ"צ [הצמח צדק] התחילו לנגן ואחריהם ענו כל החסידים בקול שיר שהלהיב הלבבות. - כשגמר לנגן אמר הצ"צ [הצמח צדק]: בעלמא דין איז דער טייטש פון דעם מאמר [סנהדרין צט. ב] הלומד תורה לפרקים אז ער לערענט תורה צייטענווייז. אין ג"ע [גן עדן] טייטשט מען דעם מאמר אז ער לערענט תורה און די תורה נעהמט איהם פאנאדער, די דברי תורה דערנעמען איהם.
__תרגום___
שבת פר' תצא תר"ג בשולחן קידוש היום הואיל ה"צמח צדק" לאמר: עוה"ז הוא עלמא דשיקרא [=עולם השקר], לכן הנה גם בהטוב מעורב פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה. העוה"ב הוא עלמא דקשוט [=עולם האמת] - הנה גם הדברים בדברי תורה המדברים בענינים הנראים לחסרון, הרי כמו שלומדים אותם בג"ע - הם מעלה. - והתחיל לנגן, והראה בידו הקדושה לאות כי ינגנו אתו. בני הצ"צ התחילו לנגן ואחריהם ענו כל החסידים בקול שיר שהלהיב הלבבות. - כשגמר לנגן אמר הצ"צ: בעלמא דין [=בעולם הזה] פירושו של המאמר (סנהדרין צט,ב) "הלומד תורה לפרקים" - שלומד תורה לעיתים; בג"ע מפרשים את המאמר - שלומד תורה והתורה "מפרקת" אותו לפרקים, דברי התורה "לוקחים" אותו.
אפשרויות ניהול
שליטא
12.09.1913:15
12. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יב אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: סו-סח, לד-לו. תניא: יד. לעורר ... ־240־ מעלה.
המשך הגדול הידוע בשם "בשעה שהקדימו, תער"ב" התחיל אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] לאמרו יום א' דחגה"ש [דחג השבועות] תער"ב בליובאוויטש, וסיימו ש"פ [שבת פרשת] וירא תרע"ו ברוסטוב, במאמר המתחיל וה' אמר המכסה אני מאברהם. ובו קמ"ד מאמרים. ויש בכתובים חלק שני שלא אמרו, ולא נחלק למאמרים.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.09.1912:29
13. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יג אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, שני עם פירש"י. תהלים: סט-עא, לז-לט. תניא: ובכל שנה ... וד"ל.
החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה, וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען.
__תרגום___
החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה; מה-שרק-לא-יהיה - מערלת הלב התפטרו מיד.
אפשרויות ניהול
שליטא
15.09.1911:10
14. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי טו אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, רביעי עם פירש"י. תהלים: עז-עח, מג-מה. תניא: אך צריך ... ־קכב־ ומליצה.
התיסדות ישיבת "תומכי תמימים". יום א' ט"ו אלול תרנ"ז. התחלת הלימוד בנגלה ודא"ח [ודברי אלקים חיים]: יום ד' ח"י אלול תרנ"ז. בליל שמח"ת [שמחת תורה] תרנ"ט אחרי ההקפות הכריז אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: הישיבה שמה "תומכי תמימים" ותלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים".
אפשרויות ניהול
שליטא
16.09.1912:02
15. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי טז אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, חמישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב, מו-מח. תניא: והנה כללות ... ־קכג־ כמו שית'.
רבינו הזקן פירש מאמר כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא, אויף א אידען דארף מען קוקען ווי ער שטייט אין מחשבה הקדומה דא"ק [דאדם קדמון], און דארטען שטייט יעדער נשמה מיט אלע דורות וואס קומען ארויס פון איהר ביז ביאת המשיח גואל צדק, און אז מען טוט א אידען א טובה, טוט מען א טובה, אט די אלע נשמות עד סוף כל הדורות.
__תרגום___
רבינו הזקן פי' המאמר " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" - על יהודי יש להביט כפי שהוא "נמצא" במחשבה הקדומה דא"ק [דרגה הגבוהה ביותר באלוקות, שהיא מקור לנשמות ישראל] ושם "נמצאת" כל נשמה על כל דורות צאצאיה עד ביאת המשיח גואל צדק, וכשעושים ליהודי טובה, מטיבים לכל הנשמות הללו עד סוף כל הדורות.
רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ [שבת פרשת] תבא, ושמע אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ [שביום הכפורים] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות" [="אין נשמעים קללות"].
אפשרויות ניהול
שליטא
18.09.1911:32
17. הפתגם היומי ליום הבהיר ח''י אלולבתגובה להודעה מספר 0
יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש [=אחיה השילוני] - תפ"ד. יום שנתגלה הבעש"ט - תקה. יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה. תוכן תורת הבעש"ט [בגן-עדן] בשבת פר' תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבא אל הארץ גו'". 'ארץ' לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את ה'רצון' שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת' - "להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו' ושמת בטנא' - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך' - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו. אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו'' - בכדי להגיע לרצון כו', זהו ע"י ש'והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם' - למסור את הנפש כדי לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.09.1913:26
18. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יט אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצו"י, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: צ-צו, נה-נז. תניא: טז. אהוביי ... ־248־ דף פ'.
רבינו הזקן זייענדיג נאך אין וויטעבסק, האט אמאל געזאגט א תורה אויפ'ן פסוק אתם נצבים גו', און האט געטייטשט מחוטב עצך לשון עצה, מ'דארף אויסהאקען די רבות מחשבות בלב איש, שואב מימיך אויסשעפען די מים וואס מצמיחים כל מיני תענוג..
__תרגום___
רבינו הזקן בהיותו עדיין בוויטעבסק, אמר פעם תורה על הפסוק "אתם נצבים גו", ופירש" 'מחוטב עציך' - לשון עצה, יש לעקור את ה"רבות מחשבות בלב איש"; 'שואב מימך' - לשאוב את המים שמצמיחים כל מיני תענוג.
אפשרויות ניהול
שליטא
20.09.1912:26
19. הפתגם היומי להיום ולשבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.09.19 בשעה 12:35 בברכה, שליטא
יום שני כ אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצבים וילך, שני עם פירש"י. תהלים: צז-קג, נח-ס. תניא: והנה זהו ... לב ונפש.
דער וואס איז נידעריג און גראב הערט ניט אן די אייגענע גראבקייט און נידעריקייט.
__תרגום_
מי שנחות וגס אינו חש בגסותו ונחיתותו העצמית.
יום שלישי כא אלול ה'תש"ג
שיעורים:ית חומש: נצבים וילך, שלישי עם פירש"י. תהלים: קד-קה, סא-סג. תניא: יז. נודע ... ־250־ וע"ש היטב.
אבינו הראשון אברהם בגלל עבודתו במסירת נפש לפרסם אלקותו יתברך - אל אחד - לכל בני העולם, זכה להנחיל לזרעו עד סוף כל הדורות את האמונה הטהורה בה' ובתורתו, וכל איש ואשה בישראל יש להם הכח והעוז למסור נפשם על התורה הקדושה.
תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים, כמבואר ענינה בדא"ח [בדברי אלקים חיים], המשכת המוחין למדות.
__תרגום___
תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה, צריכים להסיר את הצפרנים, לא לדקור, כי [הקליפות הטמאות] בטופרהא אחידן [=בצפרנים נאחזות], כל דקירה היא קליפה וסטרא אחרא; ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות הנטילת ידים, כמבואר ענינה בדא"ח - המשכת המוחין למדות.
ר' משה, בנו של רבינו הזקן בלמדו - והוא אז כבן ח' - י"א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים בגטין [ס"ז א] נסתפק במאמר רשב"י [רבי שמעון בן יוחאי] שם שנו מדותי שיש בזה שני פירושים: לימדו תורתי [רש"י] או מדותי כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל [הנזכר לעיל] קרה גם להצ"צ [להצמח צדק] בהיותו בגיל ח' - י"א שנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
24.09.1911:43
22. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי כד אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: נצבים וילך, שישי עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח, ע-עב. תניא: והשנית היא ... דעהו.
אמאל איז יעדער ווארט וואס מ'האט געהערט געווען א תורה, און יעדער זאך וואס מ'האט געזעהן - א הוראה אין עבודה און הדרכה.
__תרגום___
בעבר, כל אמרה ששמעו - היתה תורה, וכל מחזה שראו - הוראה בעבודה והדרכה.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבינו] הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הה"מ [הרב המגיד] בשם מורו רבו הבעש"ט [הבעל שם טוב] נ"ע [נשמתו עדן]: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחדש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב אתם נצבים היום, דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמ"ש [וכמו שכתוב] ויהי היום גו' ותרגם והוה יום דינא רבא, ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ר"ה [ראש השנה] שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא], בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
26.09.1912:11
24. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כו אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: האזינו, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי, עו-עח. תניא: אך הענין ... ־קכח־ האותיות.
סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שרי'[ה], מליחה, הדחה. ענינם בעבודה: שרי-ה - ווייקען זיך אין [=להשרות עצמו] בדברי הרב, מליחה - יחידות, הדחה - ניגון.
אפשרויות ניהול
שליטא
27.09.1914:25
25. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כז אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: האזינו, שני עם פירש"י. תהלים: קכ-קלד, עט-פא. תניא: והנה בחי' ... ־256־ ושכל.
מדברי קודש רבינו הזקן: ישראל גוי אחד בארץ, דער עם ישראל אויך אין דער ערדישער וועלט איז פארבונדען מיט ה' אחד, השי"ת [השם יתברך] מאכט פון רוחניות גשמיות, און דער עם ישראל מאכט פון גשמיות רוחניות.
__תרגום___
מדברי קודש רבינו הזקן: "ישראל גוי אחד בארץ" - עם ישראל, גם כשהוא בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד. השי"ת יוצר מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל יוצר מהגשמיות רוחניות.
אפשרויות ניהול
שליטא
27.09.1914:27
26. האמרה היומית לשבת קודשבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כח אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: האזינו, שלישי עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט, פב-פד. תניא: כן עד"ז ... ־256־ מהאריז"ל.
ברכת ד' היא תעשיר, בכלל ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי צבור בעניני צדקה וחזוק היהדות, וכמאמר: דער אויבערשטער ב"ה [ברוך הוא] בלייבט ניט קיין בעל חוב, פאר יעדער גוטער זאך וואס א איד טוט, צאלט ער במיטב מיט בני חיי ומזוני רויחי.
__תרגום___
"ברכת ד' היא תעשיר" - בכלל, ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי ציבור בעניני צדקה וחיזוק היהדות, וכמאמר [השגור]: אין הקב"ה נשאר בעל-חוב, תמורת כל פעולה טובה שיהודי עושה, משלם הוא ב'מיטב', בבני חיי ומזוני רויחי [בנים, חיים, ופרנסה בריוח].
יום הולדת את הצמח צדק - שנת תקמ"ט. מפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, ווי עס איז טייער בא השי"ת [השם יתברך] דער גוף פון א אידען.
__תרגום_
יום הולדת את ה"צמח צדק" - שנת תקמ"ט. מפתגמי רבינו הזקן: אין לנו מושג כלל עד כמה יקר אצל הקב"ה גופו של יהודי.
שנה טובה ומתוקה
אפשרויות ניהול
שליטא
02.10.1909:46
28. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת ג תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: האזינו, שביעי עם פירש"י. תהלים: יח-כב, צד-צו. תניא: אך נשמת ... ־260־ בבי"ע.
מתחילין מזמור לדוד ולא לכו נרננה וכן בכל שבת מוציו"ט [מוצאי יום טוב] הפטורה: שובה - יכשלו בם. מי אל כמוך - מימי קדם. ביחידות הצ"צ [הצמח צדק] אצל רבינו הזקן ב' תצא בששי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ [שבת פרשת] תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי [הרב המגיד ממעזריטש] - תורה והתחלתה ושבת עד הוי' אלקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר הוי', שהוא למעלה מהעולמות, יהי'[ה] אלקיך, אלקים בגימטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ [הרב הצדיק] ר' משולם זוסיא מאניפאלי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה ר"ת [ראשי תיבות]: ת, תמים תהיה עם הוי' אלקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד. ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם ה' אלקיך. כשסיפר לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] את הנ"ל [הנזכר לעיל], סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכח אל הפועל ע"י [על ידי] עבודת התפלה.
אפשרויות ניהול
שליטא
03.10.1912:54
29. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 28
יום ראשון ד תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כג-כח, צז-צט. תניא: אמנם ... ־קלא־ והלידה.
צום גדליה נדחה. אבינו מלכנו. סליחות. קיצור ביאור אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] באופן הא': ת, תמים תהיה עם ה"א [הוי' אלקיך], עבודת התשובה הבאה ע"י [על ידי] התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט [="רצינות"] - כאמור באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
אפשרויות ניהול
שליטא
04.10.1913:25
30. הפתגם היומי להיום וליום שבת קודשבתגובה להודעה מספר 29
יום שני ה תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: כט-לד, ק-קב. תניא: ובזה יובן ... ־קלא־ וכדלקמן.
קיצור ביאור באופן הב': ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז [על ידי זה] אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההוי' של העולם ומלואו.
יום שלישי ו תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שלישי עם פירש"י. תהלים: לה-לח, קג-קה. תניא: והנה כמו"כ ... ־262־ להחיותם.
קיצור ביאור אופן הג': ו, ואהבת לרעך כמוך, כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את הוי' אלקיך, וביאור במאמר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
06.10.1911:18
31. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 30
יום רביעי ז תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: לט-מג, קו-קח. תניא: אמנם מציאותו ... ־262־ כנ"ל.
קיצור ביאור אופן הד': ב, בכל דרכיך דעהו, האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
אפשרויות ניהול
שליטא
07.10.1912:27
32. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 31
יום חמישי ח תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, חמישי עם פירש"י. תהלים: מד-מח, קט-קיא. תניא: ועוד ... ־קלב־ דמל' דאצי'.
קיצור ביאור אופן הה': ה, הצנע לכת עם הוי' אלקיך, זהירות שלא תהי שום בליטה, וכמאמר לעולם יהא אדם ערום ביראה, וענין הערמומית הוא שלא יהיה ניכר כלל, ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג"פ [ג' פעמים] ס"ה [סך הכל] מסבב ט"פ [ט' פעמים]. עד סוף תשרי א"א [אין אומרים] תחנון. מלקות: המלקה והנלקה שניהם אומרים והוא רחום שלש פעמים. בעריוהכ"פ [בערב יום הכפורים] העבודה היא חרטה על העבר, ביוהכ"פ [ביום הכפורים] - קבלה על להבא.
אפשרויות ניהול
שליטא
08.10.1913:43
34. האמרה היומית ליום הכיפוריםבתגובה להודעה מספר 33
שבת י תשרי, יום הכפורים ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שביעי עם פירש"י. תהלים: נה-נט. קודם כל נדרי: קטו-קכג. קודם השינה: קכד-קלב. אחר מוסף: קלג-קמא. אחר נעילה קמב-קנ. תניא: ומזה יובן ... עוה"ב.
ליל יוהכ"פ [יום הכפורים] מתחילים ה' מלך תגל גו'. פסוק אור זרוע - פעם אחת ובקול רם. על דעת הקהל כו' ג"פ [ג' פעמים] ובקול נמוך. אין כופלים החרוז כי הנה כחומר. קשעהמ"ט [קריאת שמע שעל המטה] כמו בשיו"ט [בשבת ויום טוב]. א"מ [אבינו מלכנו] זכור רחמיך כו' - בכל תפלות היום. בר"ה [בראש השנה] ויוהכ"פ [ויום הכפורים] אומרים יגמה"ר [י"ג מדות הרחמים] בהוצאת הס"ת [הספר תורה] גם כשחל בשבת. שיעור תהלים אחר מוסף. הפטורת מנחת יוהכ"פ [יום הכפורים]: ויהי דבר - ובהמה רבה. מי אל כמוך גו'. גם במנחה אומרים לדוד ה' אורי. פתיחת הארון בנעילה לאשרי, ונשאר פתוח עד אחרי כל תפלת נעילה. בקדיש דנעילה - לעילא ולעילא, אין כאלקינו, עלינו. ואין נ"כ [נושאים כפים]. אומרים היום יפנה, גם אם העריב היום. אין מברכים שעשה לי כל צרכי עד למחר. יוהכ"פ [יום הכפורים] קומט אויס צו פאסטען זעקס און צוואנציג שעה.
__תרגום_
ליל יוהכ"פ מתחילים ה' מלך תגל גו'. פסוק אור זרוע - פעם אחת ובקול רם. על דעת הקהל כו' - ג' פעמים ובקול נמוך. אין כופלים החרוז כי הנה כחומר. קריאת שמע שעל המיטה כמו בשבת ויו"ט. אבינו מלכנו זכור רחמיך כו' - בכל תפילות היום. בר"ה ויוהכ"פ אומרים י"ג מידות הרחמים בהוצאת הס"ת גם כשחל בשבת. שיעור תהילים אחר מוסף. הפטורת מנחת יוהכ"פ: ויהי דבר - ובהמה רבה. מי אל כמוך גו'. גם במנחה אומרים לדוד ה' אורי. פתיחת הארון בנעילה לאשרי, ונשאר פתוח עד אחרי כל תפילת נעילה. בקדיש דנעילה – לעילא ולעילא, אין כאלוקינו, עלינו. ואין נושאים כפיים. אומרים היום יפנה, גם אם העריב היום. אין מברכים שעשה לי כל צרכי עד למחר. ביוהכ"פ מזדמן לצום עשרים ושש שעות.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.10.1912:34
35. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יא תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: כא. אד"ש ... ־266־ בכל יום.
במוצאי יוהכ"פ [יום הכפורים] תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים . כנהוג אז דרושים קצרים - ע"פ [על פסוק] מי כהשם אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דע"ס [דעשר ספירות] דאצילות, דער רבי דער בעש"ט [בעל שם טוב] זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דע"ס [דעשר ספירות] דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות א"ס [אין סוף] וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות א"ס [אין סוף] און עצמות הנשמה, תפלה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות א"ס [אין סוף], אז עצמות א"ס [אין סוף] זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים.
__תרגום___
במוצאי יוהכ"פ תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - 'אליו ולא למדותיו': ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות; הרבי הבעש"ט אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות; הפירוש הפשוט הוא: "אליו" - עצמות אין סוף שבתודעה העצמית - שעל ידי אמונה פשוטה - של כל יהודי פשוט. וזהו 'קרובים אליו', ו'בכל קראנו אליו' - עצמות א"ס ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות א"ס, שעצמות א"ס יהיה הרופא חולים ומברך השנים.
אפשרויות ניהול
שליטא
11.10.1913:53
36. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יב תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: אך גם ... יבא שילה.
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם.
שבת שלום ומבורך
אפשרויות ניהול
שליטא
13.10.1910:46
37. אמרות היום ומחרבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יד תשרי, ערב חג הסוכות ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: אך האמת ... יאהב ה' וכו'.
עירוב תבשילין. אין מוסיפין על שתי ערבות, משא"כ [מה שאין כן] בהדסים. מהדרים לאגוד הלולב בסוכה ובערב יו"ט [יום טוב]. על הלולב שתי כריכות - ומשתדלים ששתיהם תהיינה מכוסות בהדסים וערבות, גם כריכה העליונה במעט על כל פנים - ומלבד זה שלש כריכות שבהם אוגד ההדסים והערבות עם הלולב, שלש אלו במשך טפח אחד.
בקדוש הלילה: שהחינו ואח"כ [ואחר כך] לישב בסוכה. במנחה א"א [אין אומרים] הודו, אבל אומרים פתח אליהו. הצ"צ [הצמח צדק] סיפר: תקס"ט האבען מיר געהערט פון זיידען דעם זעקסטען מאל דעם ושאבתם מים - הראשון - פון לקו"ת [לקוטי תורה], און עס איז געווען ע"ד [על דרך] ווי די גמרא זאגט [ירושלמי סוכה פ"ה [פרק ה'] ה"א [הלכה א']] שמשם שואבים. יונה האט מקבל געווען בשמחת בית השואבה גילוי הנבואה, מיר האבען מקבל געווען עד אין סוף, דער סוף איז אז משיח וועט קומען, שנעוץ תחלתן בסופן.
__תרגום___
בקידוש הלילה: שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה. במנחה אין אומרים הודו אבל אומרים פתח אליהו. ה"צמח צדק" סיפר: בשנת תקס"ט שמענו, מהסבא [אדמו"ר הזקן], זו הפעם השישית את [המאמר] "ושאבתם מים" - הראשון - שב"לקוטי-תורה", והיה זה [=המעמד] על-דרך מה שהגמרא אומרת (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א) - שמשם שואבים. יונה [הנביא] קיבל בשמחת בית השואבה את גילוי הנבואה, אנו קבלנו עד אין-סוף, הסוף הוא שמשיח יבא, שנעוץ תחלתן בסופן.
אפשרויות ניהול
שליטא
16.10.1919:07
39. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יח תשרי, ב דחוהמ"ס [בחו"ל] ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: וההפרש ... ־קלו־ עמלה בה.
אומרים אום אני חומה וגם אדון המושיע, אבל אין מקיפים אלא פ"א [פעם אחת]. אומרים תיבת "הושענא", הן בראש והן בסוף - באותם האותיות שאומרם הש"ץ [השליח ציבור] בקול רם, בהשאר אומרים רק פעם אחת. מנהגינו להתחיל בקול רם מאות "ס" או "ע". מדייקים לעשות היקף שלם ומשלימים באות "ת".
גם בשמחה ובצהלה. שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך - אומרים בלחש. במוסף - ומנחתם ונסכיהם אחרי פסוקי כל יום ויום. בשבת א"א [אין אומרים] הושענות. על ידי העבודה דנסיונות מתגלה בחינת יחידה שבנפש, כמאמר חבוקה ודבוקה בך - התקשרות הנשמה באלקות, ועי"ז [ועל ידי זה] - טוענת עולך - בקיום התורה ומצות במסירת נפש, הנה - יחידה ליחדך - שמתגלה בחינת יחידה שבנפש, דע"י [דעל ידי] התגלות זו נהפך יחידה שבנפש הבהמית לאלקות, שהו"ע [שהוא ענין] התוקף בקיום התומ"צ [התורה ומצות] בחיות פנימי, ובהרגש תענוג גדול והנאה מרובה בעבודת ה', ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשואה אמיתית, כי נלקח ממנו התענוג וטוב טעם שבענינים הגשמיים.
אפשרויות ניהול
שליטא
18.10.1911:21
41. פתגם היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני יט תשרי, ג דחוהמ"ס [בחו"ל] ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: אבל ההשראה ... ־272־ לגמרי.
איתא שכל השנה באמרו בש"ע [בשמונה עשרה] ואת כל מיני תבואתה לטובה, צריך לכוון לחטים למצה ואתרוג - במקום אחד נזכר מלבד הנ"ל [הנזכר לעיל] גם יין לקדוש - ואז במילא תהיה כל התבואה לטובה.
גוד מועד ושבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
20.10.1911:29
42. פתגמי היום ומחר (שמיני עצרת ושמחת תורה)בתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כא תשרי, הושענא רבה ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: ע"כ אהוביי ... בפירש"י ז"ל שם.
בתקון ליל הו"ר [הושענא רבה] גם פרשה ברכה אומרים רק פ"א [פעם אחת] מקרא - היו יחידים שאאמו"ר [שאדוני אבי מורי ורבי] ציום לאומרה בהו"ר [בהושענא רבה] עם פירש"י [פירוש רש"י] ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שנים מקרא ואחד תרגום. קודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' מאגדים ג' המינים יחד. עירוב תבשילין. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמע"צ [בשמיני עצרת] ושמח"ת [ושמחת תורה].
מקדשים ואוכלים ושותים בסוכה (בחו''ל) בין בלילה ובין ביום. הקפות בליל שמע"צ [שמיני עצרת]. הפטורה: ויהי ככלות - ולישראל עמו. אין אומרים היהי רצון ביציאה מן הסוכה. שמע"צ [שמיני עצרת] ור"ה [וראש השנה] משתווים בכמה עניני כוונות ויחודים עליונים, אלא שבר"ה [שבראש השנה] הם בענין העלי'[ה] ובשמע"צ [ובשמיני עצרת] הם בענין ההמשכה. בר"ה [בראש השנה] העבודה בתחנונים בהכנעה ובמרירות עצומה, ובשמע"צ [ובשמיני עצרת] היא בקו השמחה.
אין קוראים בתורה בלילה. נ"כ [נשיאת כפים] בשחרית. אין נוהגים לפרוש טלית על ראשי העולים לחתן תורה או לחתן בראשית. גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ [חזק ונתחזק]. בשמחת תורה תק"מ אמר רבינו הזקן: עץ חיים היא למחזיקים בה - אלו בעלי השגה הלומדים תורה. ותומכיה מאושר - אלו בעלי עבודה העוסקים בתורה. מאושר - גליקלאך, כדאיתא בזהר [ח"ג [חלק ג'] נג. ב] אל תקרי מאושר אלא מראשו, דע"י [דעל ידי] עבודתם ממשיכים מראשו היינו מפנימיות הא"ס [האין סוף] ב"ה [ברוך הוא], וכמעלת הרגל המקיים את הראש דוקא.
אפשרויות ניהול
שליטא
23.10.1911:03
44. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
שבת כד תשרי, אסרו חג [בחו"ל] ה'תש"ד
שיעורים: חומש: בראשית, כל הסדרה עם פירש"י. תהלים: קיג-קיח. תניא: וע"כ קבעו ... בלבותם.
מברכים ר"ח מ"ח [ראש חדש מרחשון]. אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: כה אמר - ויאדיר. ההתוועדות - פארבריינגען - ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל. רובא דרובא הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עתים ללמוד דא"ח [דברי אלקים חיים] ושישמרו הקביעות, ואשר הלמוד יהיה על מנת ללמוד ולקיים. - והנה כללות ענין ואופן התוכחה מבואר היטב בד"ה [בדיבור המתחיל] ואם רוח המושל [קונטרס למ"ד] אשר ראוי לכל אחד ואחד מאנ"ש [מאנשי שלומינו] ללמדו היטב אדעתא דנפשיה - אמנם הוכחה זו בעת ההתוועדות היא רק על דברים וענינים שאין בהם משום הלבנת פנים ולא כלום, כמו שהי'[ה] מאז ומקדם, אשר איש את רעהו הוכיחו באהבה ובחיבה גדולה.
אפשרויות ניהול
שליטא
24.10.1910:46
45. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כה תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: נח, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קיט, אשרי...מצותך מאד. תניא: כה. להבין ... לדבר מאומה.
עשרה נגונים - מהם תנועות בלבד - מיוחסים לרבנו הזקן שהוא בעצמו חברם. המיוחסים לרבינו האמצעי, היינו שנתחברו בזמנו והיו מנגנים אותם לפניו, אבל לא שהוא מחברם. והיתה אצלו קבוצת אברכים מנגנים - וידועה בשם "דעם מיטעלען רבי'ס קאפעלע" [=מקהלתו של הרבי האמצעי] - ונחלקה לשתי פלוגות: בעלי שיר - בפה, ובעלי זמרה - בכלים שונים.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.10.1913:44
46. הפתגם היומי להיום ולמחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני כו תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: נח, שני עם פירש"י. תהלים: קיט, מה...לא שכחתי. תניא: וזהו כי ... ־קלט־ רוחניות.
הענין ע"פ [על פסוק] לעולם ה' דברך נצב בשמים מביא רבינו הזקן [שער היחוה"א [היחוד והאמונה] פ"א [פרק א'], אגה"ק [אגרת הקודש] כ"ה] בשם הבעש"ט [הבעל שם טוב] , הגם שיש ענין זה במדרש תהלים, וכמש"נ [וכמו שנתבאר] גם בלקו"ת [בלקוטי תורה] בד"ה [בדיבור המתחיל] כי ביום הזה יכפר, וכוונה מיוחדת בזה, כי ביום שני הי'[ה] המאמר יהי רקיע - שהוא הנצב בשמים - וזה יהי'[ה] לזכרון עולם, כי ביום שני ח"י אלול נולד הבעש"ט [הבעל שם טוב].
שבת שלום
אפשרויות ניהול
שליטא
27.10.1910:47
47. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כח תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: נח, רביעי עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: (אלא שבארצות ... עמהם)).
אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם.. לימוד התורה וקיום המצות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם.
מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה. איינער פון די מעזיבוזשער בעלי בתים האט געהאט א מחלוקת מיט נאך א בעל הבית, און זייענדיג אמאל בא דעם בעש"ט [בעל שם טוב] אין שוהל האט ער געשריען, אז ער וואלט זיין בר פלוגתא קורע כדג זיין. דער בעש"ט [בעל שם טוב] האט געהייסען די תלמידים געבען איינע די אנדערע די הענט, און זיך שטעלען לעבען אים מיט צוגעמאכטע אויגען. דער בעש"ט [בעל שם טוב] האט ארויפגעלייגט זיינע הייליגע הענט אויף די אקסלען פון די צוויי תלמידים, וועלכע זיינען געשטאנען לעבען אים, פלוצלונג האבען די תלמידים אנגעהויבען שרייען פון גרויס שרעק: זיי האבען געזעהן ווי דער בעל הבית איז קורע כדג זיין בר פלוגתא. דאס באווייזט קלאהר, אז פון יעדער כח איז פאראן א פועל דבר: אדער אין א לבוש חומרי, אדער א רוחני וואס מי קאן אים אנעמען נאר מיט העכערע און איידעלערע געפילען.
__תרגום___
מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה. לאחד מהבעלי-בתים של העיר מעזיבוש היה ריב עם בן עירו, ותוך כדי שהות במחיצת הבעש"ט בביהכ"נ, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעש"ט צוה לתלמידיו לשלב ידיהם ביד חביריהם, ולהתייצב לידו בעינים עצומות. הבעש"ט הניח ידיו הקדושות על כתפי שנים מתלמידיו, אלה שעמדו בסמוך. לפתע נזדעקו התלמידים מתוך אימה גדולה: הם ראו כיצד קורע הוא כדג את יריבו! מכאן הוכחה גמורה, שמכל כח - תוצאה ופועל דבר: אם בלבוש חומרי, או רוחני, שאפשר לתופסו רק בחושים נעלים ועדינים יותר.
אפשרויות ניהול
שליטא
29.10.1914:54
49. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ל תשרי, א דר"ח ה'תש"ד
שיעורים: חומש: נח, שישי עם פירש"י. תהלים: קמה-קנ. תניא: והנה נפש ... ־280־ בלא דבור.
הלל: כופלין הודו לה' אחר כל אחד מהג' פסוקים יאמר נא, וגם כשמתפללים ביחיד. - ואברהם זקן גו' זבדי' ישמרני כו' - ג"פ [ג' פעמים].
במנחה - וכן בשני ובחמישי דשבוע הבע"ל [הבא עלינו לטובה] - קורין לישראל מפסוק וירא ה' אל אברם גו'. כ"ק [כבוד קדושת] אאמו"ר [אדני אבי מורי ורבי] אמר לאחד על יחידות: מאז שאמר הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] לאברהם אבינו ע"ה [עליו השלום] לך לך מארצך גו' וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, הותחל סוד הבירורים. וע"פ [ועל פי] גזירת ההשגחה העליונה האדם הולך למסעיו במקום אשר הניצוצות הצריכים להתברר על ידו מחכים לגאולתם. הצדיקים שהם בעלי ראי'[ה] רואים הם באיזה מקום הבירורים שלהם מחכים להם והולכים שמה בעצמם, ועמא דבר, הנה עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות מסבב כמה עילות וסיבות שיבואו למקום ההוא אשר שם הוטלה עליהם העבודה בעבודת הבירורים.
אפשרויות ניהול
שליטא
31.10.1912:29
51. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ב חשון ה'תש"ד
שיעורים: חומש: לך לך, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: י-יז. תניא: ואחר ... ־קמא־ טובא.
משיחת אאמו"ר [אדני אבי מורי ורבי] מוצש"ק [מוצאי שבת קודש] לך לך תרנ"א: אין די ערשטע יאהרען פון זיינע נשיאות האט דער אלטער רבי געזאגט ברבים "מען בעדארף לעבן מיט דער צייט". דורך זיין ברודער מהרי"ל [מורינו הרב ר' יהודה ליב] האבען זקני החסידים אויסגעפונען, אז דער רבי מיינט אז מ'דארף לעבען מיט דער פרשת השבוע און פרשת היום פון דער סדרה פון דער וואך. ניט נאר לערנען די פרשת השבוע יעדען טאג, נאר לעבען מיט איר.
__תרגום___
משיחת אאמו"ר [הרש"ב] מוצאי ש"ק לך לך תרנ"א: בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל [יהודה לייב] גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה.
אפשרויות ניהול
שליטא
01.11.1910:17
52. אמרות היום ומחר (שבת קודש)בתגובה להודעה מספר 0
יום שני ג חשון ה'תש"ד
שיעורים: חומש: לך לך, שני עם פירש"י. תהלים: יח-כב. תניא: וכמדומה ... ־קמב־ אמרי פי.
[המשך שיחה הנ"ל [הנזכר לעיל]]: בראשית איז א פרייליכע סדרה, אפילו דער סוף איז ניט גאר אזוי געשמאק. נח איז דער מבול, אבער א פרייליכער סוף וואך - געבארן געווארן אברהם אבינו. די אמת פרייליכע וואך איז פרשת לך לך, אלע טעג פון דער וואך לעבט מען מיט אברהם אבינו, דער ערשטער וועלכער האט זיך מוסר נפש געווען אויף מפרסם זיין געטליכקייט אויף דער וועלט, און זיין מסירת נפש האט אברהם אבינו איבערגעגעבען בירושה צו אלע אידען.
__תרגום___
(המשך שיחה הנ"ל): "בראשית" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "נח" - המבול, אך סוף-שבוע שמח: לידת אברהם אבינו; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ומסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל.
שבת שלום ומבורך
אפשרויות ניהול
שליטא
03.11.1912:40
53. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ה חשון ה'תש"ד
שיעורים: חומש: לך לך, רביעי עם פירש"י. תהלים: כט-לד. תניא: והנה המובן ... ־קמג־ בלבד.
ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה. כל אחד מישראל, בין איש ובין אשה, יש בו די כח מוסרי ורוחני, להשפיע להעמיד גם את מכיריו ומיודעיו בקרן אורה.
אפשרויות ניהול
שליטא
04.11.1914:10
54. אמרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ו חשון ה'תש"ד
שיעורים: חומש: לך לך, חמישי עם פירש"י. תהלים: לה-לח. תניא: ועוד יש ... ־286־ בהסתר כו'.
כשרצה רבינו הזקן לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודה. וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: אבער ניט מיט פויערשע יאהרן, וואס עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו, מען זעהט ניט קיין ג-טליכקייט און מען הערט ניט קיין ג-טליכקייט.
__תרגום___
כשרצה רבינו הזקן לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מלימוד החסידות והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות".
אפשרויות ניהול
שליטא
05.11.1914:17
55. האמרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ז חשון ה'תש"ד
שיעורים: חומש: לך לך, שישי עם פירש"י. תהלים: לט-מג. תניא: אך ... ־קמד־ הכל אחד.
הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דבור מחשבה, אברהם אבינו שהיה קודם מ"ת [מתן תורה] הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אח"כ [אחר כך] פרסם אלקותו, - דבור, ואח"כ [ואחר כך] מילה - מעשה.
אשכול 24072
