ב"ה
ממתק לשמחת תורה תש"פ
ערב אחד ישבנו בבית חב"ד בבנגקוק בשיעור נכנסה בחורה בשם ענבל ואמרה אני רוצה לספר לכם משהו, היא סיפרה שטיילה בהודו במשך כמה חודשים ולפני כשבוע נרשמה לקורס מסויים של מדיטציה, בפתיחת הקורס אמר הגורו למשתתפים שהוא ישאל כל אחד מהמשתתפים שאלה וחייבים לענות לו מיד בקונוטציה הראשונה שעולה להם ואז אומרת ענבל "הוא הגיע אלי ושאל אותי "מה זה יהודי?" ואני בלי לחשוב עניתי לו "יהודי זה מישהו שמפחד לא להיות יהודי" ומיד אחר כך ניסיתי להבין מאיפה הגיעה התשובה הזו ולא יכולתי לענות לעצמי, הקורס התחיל ואני לא הייתי מסוגלת להתרכז, המשפט הזה שיצא לי בצורה כל כך טבעית לא נתן לי מנוח ולמחרת עזבתי את הקורס, עכשיו הגעתי לכאן ואני חייבת שתסבירו לי מה זה יהודי"...
בשמחת תורה אנחנו קוראים בתורה את הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" משה רבנו מדגיש שהתורה עוברת בירושה באופן אוטומטי מדור לדור, מהורים לילדיהם. התורה אינה נשארת רק של ההורים אלא עוברת בהכרח לבני הדור הבא. ונשאלת השאלה, איך בדיוק התורה עוברת בירושה? הרי הילדים יכולים לאהוב את התחום ולרצות להעמיק בו, אך רשאים לבחור בדרך רחוקה מחיי תורה ומצוות ואז לא תהיה כל משמעות לכאורה לירושה שקיבלו מהוריהם, אז למה זה נקרא ירושה?
יותר מכך משה רבנו עצמו כשביקש מהקב"ה שימנה לו יורש שינהיג את העם בפסוק "יפקוד ה' אלוקי הרוחות איש על העדה אשר יצא ואשר יבוא לפניהם" מסביר רש"י שמשה התכוון שהקב"ה ימנה את אחד מבניו והקב"ה אומר לו שיהושע ימשיך אותו מכיוון שהתורה היא לא ירושה ומי שהיה צמוד למשה הוא זה שימשיך את ההנהגה, אם כן איך אומרים שהתורה עוברת בירושה?
הרבי מליובאוויטש מסביר שבביטוי "מורשה", משה רבנו מתכוון לתאר את אחת התופעות הכי מופלאות בחיים היהודיים: "מורשה" כמו "תורשה גנטית". החיבור הפנימי של יהודי אל התורה עובר כחלק מהמטען הגנטי שלנו. ולכן יהודי לא יכול להיפרד לגמרי מהתורה, קורה לפעמים שיהודי בוחר לעזוב חלילה את דרך התורה והמצוות, אבל אפשר לראות שהוא לא באמת עוזב, הוא נשאר בסביבה. חולפות שנה-שנתיים או אפילו דור או שניים ואז הוא מגלה בתוכו שוב את הגעגועים הפנימיים הכמהים לשאוב כוח מהתורה.
זאת, אגב, אחת הסיבות שבשמחת תורה אנחנו חוגגים את הקשר עם התורה באמצעות ריקוד: במסגרת של ריקוד, ישנם רגעים שאנו יותר קרובים למרכז המעגל ורגעים רחוקים ממנו - אך שוב חוזרים אל מרכז המעגל. כך הקשר היהודי אל התורה: גם אם נוצרו תקופות של התרחקות ממרכז המעגל, שוב ושוב מגלה היהודי איך הוא נמשך פנימה אל תוך המעגל ורוצה להיות קרוב לקב"ה ולתורתו.
רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה.
ויהי רצון שבזכות השמחה עם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש
חג שמח
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
אשכול 24234