להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום בית המדרש אשכול 25115

שליטא 22.07.2009:19

פתגם חסידי יומי מספר ''היום יום...''

יום שני א מנחם אב, ראש חדש ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, שני עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: פרק י. והנה ... דזמרה כנודע.

מעלת המשיח שיהי'[ה] עניו, דהגם שיהי'[ה] בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומרע"ה [ומשה רבינו עליו השלום], בכל זה יהי'[ה] בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים.



שליטא 23.07.2014:30
1. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שלישי ב מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, שלישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ומאחר שהתפלה ... עילאה.

הוראה לרבים: מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר מצוה. בתחלה בלא ברכה וכעבור איזה שבועות בברכה.
שליטא 24.07.2015:23
2. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי ג מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, רביעי עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: פרק יא. ואמנם ... ־ק־ לאין קץ.



משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: אז, כשמשיח יבא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה. כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן.
שליטא 25.07.2022:37
3. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי ד מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, חמישי עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: ומה שמשבחים ... ־200־ היא מיד.


ביגיעה הגדולה ביותר, אי אפשר להרוויח "סענט" אחד יותר מאשר קבע הקב"ה - שכך וכך ירוויח פלוני. צריך לעשות כל שנחוץ, אך יש לזכור שכל העבודה אינה אלא "טפל", ברכת השם יתברך היא ה"עיקר", אותה מרוויחים כשמתנהגים כראוי ליהודי: תפלה בציבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים אצל מלמדים יראי-שמים.
שליטא 26.07.2008:53
4. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שישי ה מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, שישי עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: ומ"ש וחטאתי ... פשעיו.


"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". פירש הבעש"ט: בכל דבר גשמי מהדברים המותרים ישנו טוב ורע: הגשמי הוא רע, והחיות האלוקי המחיה את הגשמי - הוא טוב. על האדם המשתמש בגשמי להיות 'סור מרע' - לא לרצות בתענוג הנמצא בגשמי. 'בקש שלום ורדפהו' - האדם שהוא [בבחינת] 'סור מרע ועשה טוב' צריך לרדוף ולבקש לעשות שלום בין הגשמי לבין חיות האלוקי שמחייהו.
שליטא 27.07.2014:22
5. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



שבת ו מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: דברים, שביעי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: פרק יב. וטעם ... ימצא טוב.


הרבי (רבינו הזקן) כאשר הגיע מפטרבורג, אמר לפני אדמו"ר האמצעי מאמר - בן מספר שורות בלבד - : "שאו ידיכם קודש" - זהו העלאת המדות במוחין והארת המוחין במדות, "וברכו את ה'" - שממשיכים על ידי זה שם הוי' דלעילא, שעל ידי זה פועל שיהיה "יברכך ה' מציון" - המשכת שם הוי' מעצמיות הנשמה, "עושה שמים וארץ" - שעל ידי זה הוא קיום העולמות.
שליטא 29.07.2009:58
6. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שני ח מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ואתחנן, שני עם פירש"י.
תהלים: מד-מח.
תניא: אך מי ... ־204־ מצוי הנפש.

שש זכירות אומרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט [יום טוב], ר"ה [ראש השנה] ויהכ"פ [ויום הכפורים].
מפתגמי אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: וואס איז די פעולה פון חסידות און יראת שמים, אז עס פעלט דער עיקר - אהבת ישראל, און נאך גורם זיין ח"ו צער אל הזולת.

___תרגום____

שש זכירות אומרים אותם בכל יום גם בשבת, יו"ט, ראש השנה ויום הכיפורים.
מפתגמי אאזמו"ר [המהר"ש]: מה התועלת בפעולה של חסידות ויראת שמים - כאשר חסר העיקר, אהבת ישראל, ונוסף ע"כ גרימת צער לזולת.
שליטא 31.07.2012:14
7. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי י מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ואתחנן, רביעי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: ב. קטנתי ... הפנים וגו'.


מסיפורי אאזמו"ר [המהר"ש]: א) מתחלה היה אגה"ק "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כו'", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים גו' כפירש"י ולא כתרגומו", אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מידות טובות.
ב) אילו היה הרבי משמיט את שלש התיבות "במדת אמת ליעקב" - באגה"ק "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, הרבי תובע מידת אמת.
שליטא 03.08.2012:52
8. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



שבת יג מנחם אב ה'תש"ג

בשעת קריאת עשה"ד [עשרת הדברות] עומדים ופניהם אל הס"ת [הספר תורה].

שיעורים:
חומש: ואתחנן, שביעי עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ד. אין ... ־קו־ בצדקה.

ודברת בם בשבתך גו', ואמרז"ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] ודברת בם בדברי תורה הכתוב מדבר. אמנם בעסק התורה גופא יש כמה חלוקי מדרי'[גות], ומבאר כאן כל המדרי'[גות]: בשבתך בביתך הוא מעמד הנשמה למעלה באוצר הנשמות, קודם ירידתה למטה, ועוסקת שם בתורה. בלכתך בדרך, - קאי על הזמן שהנשמה יורדת מעולם לעולם וממדרי'[גה] למדרי'[גה], עד בואה למטה לעולם התחתון להתלבש בגוף גשמי ומתחיל ללכת בדרך עולם זה עד ימי זקנה ושיבה, עד ובשכבך בבוא ימי פקודתו, וגם אז הנה התורה תשמור עליו כמבואר בששי דאבות, עד ובקומך כאמור והקיצות גו'.
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג