להורדת אפליקציה:
החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום בית המדרש אשכול 25760

שליטא 11.01.2115:37

פתגם חסידי יומי מספר ''היום יום..''




יום שני כז טבת ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: וארא, שני עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: משא"כ ... צדיקים כו' ע"ש.

רבינו הזקן אמר: אידישע גשמיות איז רוחניות, דער אויבערשטער גיט אונז גשמיות, מיר זאלן דערפון מאכען רוחניות. אמאל אז עס איז לרגע ניט אזוי, דארפען געבען דעם אויבערשטען אפילו מנחת עני גיט ער א פולע.

_תרגום__

רבינו הזקן אמר: גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה ניצור רוחניות. לעתים, כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני והוא נותן בשפע.
שליטא 13.01.2110:06
1. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי כט טבת ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: וארא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: פרק טו. ובזה ... ־40־ חלל בקרבו.

"אנן פועלי דיממא אנן" [=אנו פועלי יום אנו]. יום הוא אור; עבודתנו היא עבודת האור, להאיר העולם באור תורה. ומלבד כי צריכים לעמוד במעמד ומצב טוב, בעז"ה, בעצמו - להיות בעצמו כפי שצריך - הנה כל העבודה היא לזכות להעמיד תלמידים, אנשים יסודיים, אשר יהיו מסורים בלבם ודעתם אל הכוונה הפנימית. שאינו מספיק לימוד תורה הנגלית וחיבוב הקודש בשמירת המצוות, כי אם צריכים גם עבודה שבלב.
שליטא 14.01.2114:52
2. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי א שבט, ר"ח ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: וארא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: ובבינוני ... ־כא־ מרגילותו.

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל... ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות... עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בית הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.

ראש חודש טוב ומבורך
שליטא 15.01.2111:01
3. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שישי ב שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: וארא, שישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ובזה יובן ... עבודתו כלל.


אאמו"ר [הרש"ב] סיפר: הדרוש "וארא גו' ושמי ד' גו'" המדבר בענין כי לא ידח ממנו נדח (אינו הנדפס ב"תורה אור"), קנה לו שם "דער פרומער וארא" [="וארא הצדקני"], והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר ה"צמח צדק": בכל פעם היה זה אור חדש. והגיב אבא: ה'אור' שווה הוא תמיד, אך 'מאור' הוא בכל פעם כדבר חדש.
שליטא 17.01.2111:34
4. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום ראשון ד שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק יז. ובזה ... ־כג־ מצוותיו ותורתו.

מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפה"א [שנפש האלוקית] מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויציאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש.

לעילוי נשמת ''הבבא סאלי'', רבי ישראל בן רבי יעקב זצ''וקל תנצב''ה זיע''א
שליטא 18.01.2113:35
5. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שני ה שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, שני עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: וזה כל ... הרמ"ז שם.

א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות התורה (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוים.

__תרגום___

על אדם להרבות באמירת אותיות התורה (לומר תהילים, לשנן משניות) - מתי והיכן שיכול, בכדי לחזק את קיום העולם, בכדי להציל את עצמו מחיבוט הקבר וכף-הקלע [=עונשים שלאחר המיתה], ולזכות לכל הגילויים הנעלים ביותר.
שליטא 19.01.2111:03
6. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שלישי ו שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, שלישי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: והיא בחי' ... כמ"ש במ"א.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין רוה"ק [רוח הקודש] איתא בקרבן העדה ספ"ג [סוף פרק ג'] דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחי'[נת] העלם דחכמה.
שליטא 20.01.2111:16
7. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי ז שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: לט-מג.
תניא: פרק יח. ולתוספות ... ־46־ גם דחילו.

בהיות אדמו"ר [אדננו מורנו ורבנו] הזקן בן תשע שנה למד חכמת ההנדסה והתכונה. בן עשר - סדר לוח על חמש עשרה שנה. בהיותו בן שנים עשר נזדמן שלמד ברבים הל'[כות] קדוש החדש להרמב"ם, ולא מצאו הגאונים, שהיו באותו מעמד, ידיהם ורגליהם בבית המדרש.
שליטא 21.01.2110:06
8. אימרת היום בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי ח שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: מד-מח.
תניא: והענין ... ־כד־ גלגולים.

בפרט בזמן הזה אשר בחסדי השי"ת [השם יתברך] אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל, להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה"א [וה' אלקנו] דורש מאתנו תשובה לתומ"צ [לתורה ומצות], שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
שליטא 23.01.2120:29
9. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



שבת י שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: פרק יט. ולתוספת ... בלב כלל.


"תורה-אור" ד"ה "למען תהיה" סעיף המתחיל אמנם, "לא ישבות יומם מלראות", צ"ל: "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".
אמי זקנתי (מרת רבקה נ"ע) [אשת אדמו"ר מהר"ש] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציווה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה. אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר ה"צמח צדק", אמר לה: על יהודי להיות בריא ובעל כח. נאמר על המצוות "וחי בהם", שפירושו: וחי - בהם יש להחדיר חיות במצוות. כדי שתתאפשר החדרת החיות במצוות, בהכרח להיות בעל-כח ולהיות בשמחה. וסיים: אל לך לקיים את הבקרים על לב ריקן - עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה. ובירכה באריכות ימים (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י שבט תרע"ד).
מאמר זה אמר אאמו"ר [הרש"ב] לאחר יחידות, והוסיף: יש לעשות זאת בשמחה!
שליטא 24.01.2115:37
10. אימרת היום בתגובה להודעה מספר 0



יום ראשון יא שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בשלח, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: פרק כ. והנה ... ־כו־ וכאפס ממש.


סדר היום מתחיל ב"מודה אני", ואומרים זאת קודם לנטילת ידים, אפילו בידים טמאות - מפני שכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא ה"מודה אני" של יהודי, אפשר שחסר בזה או בזה, אך ה"מודה אני" נשאר בשלמותו.
שליטא 25.01.2109:39
11. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שני יב שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בשלח, שני עם פירש"י.
תהלים: סו-סח.
תניא: כי התהוות ... ־כו־ ודקות יותר.

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.
שליטא 26.01.2115:03
12. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שלישי יג שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בשלח, שלישי עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: אבל עשר ... עניני העולם.

יא"צ [יאר צייט] - ביום המיתה אפילו בשנה ראשונה, ואפילו כשיום הקבורה רחוק מיום המיתה.
מענה הצ"צ [הצמח צדק] לאאזמו"ר [לאדוני אבי זקני מורי ורבי] בהיותו כבן שבע: החסד ויתרון המעלה אשר האלקים עשה את האדם ישר להיות הולך בקומה זקופה הוא, דהגם שהולך על הארץ, מכל מקום הוא רואה את השמים, לא כן בהולך על ארבע דאינו רואה אלא את הארץ.
שליטא 27.01.2112:36
13. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי יד שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בשלח, רביעי עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: פרק כ"א. והנה '52' ... נבואתם.


במנחה אין אומרים תחנון.
אצל כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, הרי שמלבד הענין של התעוררות רחמים על המקושרים - היתה עבודה של הזכרת המקושרים בינו לבין עצמו, ולהתבונן בענין אהבתם והתקשרותם, כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימיים של זה שמתבוננים אודותיו, כפי שרואים במוחש שכאשר מביטים בחזקה על אדם, נאלץ הוא להחזיר מבט, כי הבטה פנימית מעוררת עצם הנפש - וכך גם בכח המחשבה.
שליטא 28.01.2112:05
14. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי טו שבט ה'תש"ג

אין אומרים תחנון.

שיעורים:י
חומש: בשלח, חמישי עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: והרי ... ־כז־ במציאות.

כשנגשו להדפיס חלק שני של ה"תורה אור" - כבר נודע להחסידים, אשר ישנם הגהות וביאורים מהצ"צ [מהצמח צדק] על המאמרים. ויפצירו הצ"צ [בהצמח צדק] אשר ידפיסם עם המאמרים, וימאן הצמח צדק. ויחלום חלום אשר זקנו אדמוה"ז [אדננו מורנו ורבנו הזקן] בא לבקרו ומבקשו להדפיסם, מ"מ [מכל מקום] העלים הדבר, עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם, ואז הסכים להדפיס גם הגהותיו וביאוריו לחלק השני, ויקראו לו בשם "לקוטי תורה".
שליטא 29.01.2111:00
15. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שישי טז שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: בשלח, שישי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: וכל הצמצומים ... חשיב ממש.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: צווישען קעלט און כפירה איז גאר א דינע מחיצה. עס שטעהט כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, אלקות איז פלאם פייער, לערנען און דאווענען בעדארף מען מיט התלהבות הלב, אז כל עצמותי תאמרנה די דברי ה' אין תורה ותפלה.

___תרגום__

אאמו"ר [הרש"ב] אמר: בין קרירות לכפירה מבדילה מחיצה דקה בלבד. נאמר: "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא". אלוקות היא שלהבת אש; על לימוד ותפלה להיות מתוך התלהבות הלב ש"כל עצמותי תאמרנה" את דברי ה' בתורה ותפלה.
שליטא 01.02.2114:53
16. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שני יט שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: יתרו, שני עם פירש"י.
תהלים: צ-צו.
תניא: ולכן נקרא' '56' ... כגוף לנשמה.

מצות עשה הראשונה, ובל'[שון] הרמב"ם "לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל נמצא כו' וידיעת דבר זה מ"ע [מצות עשה] וכמ"ש [וכמו שכתוב] אנכי ה"א [ה' אלוקיך]", היא מצות המוח והשכל, והיינו דהגם דכל אחד ואחד מישראל הוא מאמין בה' באמונה פשוטה ולבבו תמים עם ה', חובת המוח והשכל להביא אמונה זו בידיעה והשגה, וזהו "לידע שיש שם מצוי ראשון", ער זאל דאס וויסען בהשגה והבנה דוקא, וכמ"ש [וכמו שכתוב] דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם, וכתיב וידעת היום גו'.
שליטא 02.02.2116:43
17. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0




יום שלישי כ שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: יתרו, שלישי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: וכן הלבוש '56' ... ימיהם.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כותב באחד ממכתביו: על פי הגהות אשר"י נטילת ידים לסעודה ג' פעמים רצופות, כן היה עושה אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] - (מהר"ש נ"ע [נשמתו עדן]) - ומניח משפיכה הג' מעט מים בכף יד השמאלית ובזה משפשף שתי ידיו.
שליטא 03.02.2115:14
18. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי כא שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: יתרו, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: אך המחשבה ... ־כט־ כפקודין.

חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה. ועליהם לארגן חברת בנות החסידים לחזק כל דרכי החסידים בעניני הדרכה וחינוך כמו שהיה בבתי החסידים מאז ומקדם.
שליטא 04.02.2113:02
19. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי כב שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: יתרו, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: ומאחר שרצון ... בלא"ה.

עס זיינען דא צווייערליי חוקים: א) א געזעץ וועלכער שאפט לעבען ב) א געזעץ וועלכער ווערט באשאפען פון לעבען. מענשליכע געזעצען זיינען געשאפען פון לעבען, דערפאר זיינען זיי אין יעדער לאנד פארשידען, לויט די תנאים פון לאנד. תורת ה', איז דער ג-טליכער געזעץ וועלכער שאפט א לעבען. תורת ה' איז תורת אמת, די תורה איז אין אלע ערטער און אין אלע צייטען גלייך, תורה איז נצחית.

__תרגום___

קיימים שני סוגים של חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים. חוקי אנוש נוצרו מתוך החיים ולכן הינם שונים בכל מדינה, ולפי התנאים שבה. תורת ה' היא חוקת אלקית שיוצרת חיים. תורת ה' היא תורת אמת, התורה שווה בכל מקום ובכל זמן; תורה היא נצחית.
שליטא 05.02.2114:14
20. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום שישי כג שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: יתרו, שישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: ומזה יוכל ... כמ"ש לקמן.

אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפען, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".
האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: צאינה וראינה - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - בנות ציון, מלכות מעוררת ז"א [ זעיר אנפין], לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה.

__תרגום___

פעם, תוך כדי יציאה מחדרו, נזדמן לאדמו"ר הזקן לשמוע איך שהרבנית אומרת לכמה נשים: "שלי [=בעלי] אומר".
- אמר הרבי: בגלל מצוה אחת [קידוש אישה] אני שלך; במצוות רבות - של הקב"ה! ונשתרע על הרצפה כשכולו דבקות. בהתעוררו אמר [בהתייחס להתרחשות שע"י הרבנית התעורר לדבקות גדולה בקב"ה]: "צאינה וראינה" - כדי לצאת מעצמו ולראות אלוקות, זה ע"י: "בנות ציון" - מלכות [בחי' בת] מעוררת ז"א [=זעיר אנפין. המדות הקדושות העליונות], לעתיד לבא יתקיים הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה".
שליטא 07.02.2112:45
21. הפתגם היומי (השלמה) בתגובה להודעה מספר 0



שבת כד שבט ה'תש"ג

בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה. הפטורה: בשנת … מצבתה.

שיעורים:
חומש: יתרו, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: פרק כד. וזה ... כנודע.

וירא העם וינועו, אז זיי האבען דערזעהן ג-טליכקייט איז שוין וינועו, עס איז געווארען א תנועת חיים.
אלו ידעתם - אמר אדמו"ר [אדננו מורנו ורבנו] הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.

___תרגום__

בשעת קריאת עשרת הדברות עומדים ופניהם אל הספר תורה.
"וירא העם וינועו" - כשראו אלוקות אזי "וינועו", נפעלה תנועת חיים.
אילו ידעתם - אמר אדמו"ר ה"צמח צדק" - כוחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.
שליטא 08.02.2114:57
22. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שני כו שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: משפטים, שני עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה...לא שכחתי.
תניא: ואף שהאומר ... עליו כנודע.

האהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות: החוט המקשר [את ה]חסידים בינם לבין עצמם, והחוט המקשר [את ה]רבי עם חסידים וחסידים עם הרבי. זהו גם בדרך "אור ישר" וגם בדרך "אור חוזר"; אין לזה כל מחיצה, זהו מעל להגבלת מקום וזמן.
שליטא 09.02.2111:16
23. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שלישי כז שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: משפטים, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: והן בבחי' ... עבודת הצדקה.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] כותב באחד ממאמריו: חסידים הקודמים עשו הסכם בנפשם שכל דבר המותר, אך שיש לו איזה רצון וחמדת הלב לזה לא יעשנו, ועל ידי זה נעשה שבירת התאוה.
שליטא 10.02.2118:45
24. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי כח שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: משפטים, רביעי עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: וכיוצא ... ־לב־ ב"ה כנ"ל.

אחת מתורות הבעל שם טוב:
כי תראה חמור - כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלך שהוא הגוף, תראה - שונאך - שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא - רובץ תחת משאו - שנתן הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] להגוף שיזדכך ע"י [על ידי] תומ"צ [תורה ומצות] והגוף מתעצל בקיומם. ואולי יעלה בלבבך - וחדלת מעזוב לו - שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם - עזוב תעזוב עמו - לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.
שליטא 11.02.2109:59
25. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום חמישי כט שבט ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: משפטים, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: ויחוד ... ־לב־ כמ"ש במ"א.

דער אלטער רבי האט אמאל געזאגט: פירש"י [פירוש רש"י] אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירש"י [פירוש רש"י] אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי.

__תרגום___

אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירש"י על החומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות; פירש"י על הגמרא - פותח המוח ומגלה שכל עצמי.
שליטא 12.02.2111:11
26. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0
יום שישי ל שבט, ר"ח ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: משפטים, שישי עם פירש"י.
תהלים: קמה-קנ.
תניא: ובזה ... שעה כנ"ל.

כמה וכמה חסידים חשבו יום בואם לליובאוויטש ליום הולדת שלהם. מורי הרשב"ץ בא בפעם הראשונה לליובאוויטש אור ליום ששי פ'[רשת] משפטים שנת תר"ח, ובכל שנה ושנה היה ער כל אותו הלילה, ומכוון להניח תפילין בה בשעה אשר נכנס להצ"צ [להצמח צדק] בפעם הראשונה.
Eliya777 12.02.2111:46
27. תודה רבה. בתגובה להודעה מספר 0
שליטא 14.02.2112:01
28. הפתגם היומי בתגובה להודעה מספר 0



תו"א [תורה אור] ד"ה [דבור המתחיל] לא תהי' משכלה סעיף המתחיל והנה אחר: "במסירת נפש בפ"ע [בפני עצמו]" פירוש הר"ת [הראשי תיבות] הוא "בפנימית עצמותו".
כתיב: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב. הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו יצא אדם לפעלו, דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונה"ט [ונפש הטבעית] והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה.. עדי ערב בעוד יש זמן לעשות כמ"ש [כמו שכתוב] היום לעשותם. ובעומק הענין ביאור הכתוב.. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה ע"י [על ידי] ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעוה"ב [בעולם הבא] באופן התעסקותה בעוה"ז [בעולם הזה], ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, ולעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא

יום ראשון ב אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: פרק כז. ואם ... ־לד־ עשה ממש.

רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנ"ש העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה ע"י עבודה.
ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, להפוך את העולם. האמת הגמור הוא: אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית, די ומספיק: ברכה בכוונה; ביאורי המילים שבתפלה כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד; פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה'; פסוק תהלים' ומדה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחיבה.
אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעה רבה ועצומה, פשוט ללמוד הרבה ולהבין - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהיה כפי האמת.

יום שלישי ב אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: פקודי, שלישי עם פירש"י.
תהלים: י-יז.
תניא: ואם ירחיב ... ־86־ כמ"ש לקמן.

הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת.

שליטא 15.02.2112:44
29. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום שני ג אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, שני עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: ואדרבא ... ־לד־ ידים כנ"ל.

רבינו הזקן אמר: מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו.




יום רביעי ג אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: פקודי, רביעי עם פירש"י.
תהלים: יח-כב.
תניא: והנה בכל ... ־86־ מסטרא דא.

מענה ה"צמח צדק" לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: קבלת עול משנה את המהות. על-ידי קבלת עול של עבד פשוט, כזה שגם בשנתו ניכר עליו עולו - יכול גם למדן וגאון להגיע למעלתו ולחשיבותו של יהודי-של-מסירות-נפש פשוט ותמים.
שליטא 17.02.2114:08
30. האימרה היומית בתגובה להודעה מספר 0



יום רביעי ה אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, רביעי עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: ושני ... ־68־ דקב"ה לעילא.

בלי שום צל ספק וספק ספיקא, הנה בכל מקום מדרך כף רגלינו, הכל הוא לזכות ולטהר את הארץ באותיות התורה והתפלה, ואנחנו כל ישראל שלוחי דרחמנא אנו, איש איש כאשר גזרה עליו השגחה העליונה, אין חפשי מעבודת הקדש, אשר הועמסה על שכמנו.




יום שישי ה אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: פקודי, שישי עם פירש"י.
תהלים: כט-לד.
תניא: והוא בהקדם ... ־מד־ בראשו עכ"ל.

לימוד הנגלה לימוד החסידות ועבודה בפועל, כולם כאחד מוכרחים המה. ולא זו בלבד דאינו שייך לומר שהאחד ידחה או יודחה מפני חברו, אלא אדרבא הם מסייעים זה לזה, וכמאמר ולא עם הארץ חסיד - שצריך להיות לימוד הנגלה. איזהו חסיד המתחסד עם קונו - שצריך להיות לימוד החסידות, ותכלית הלימוד הלא הוא העבודה בפועל.
שליטא 18.02.2114:40
31. אימרות היום בתגובה להודעה מספר 0





יום חמישי ו אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, חמישי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: ולא עוד ... ־68־ לעילא הרבה.


משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: זוהי מעלה נפלאה כשהקב"ה מזכה, ומתברכים בחוש וטעם מיוחדים בעשיית טובה ליהודי עד כדי-כך שהזולת יקר בעיניו יותר מכפי שהוא יקר בעיני עצמו - שהרי על עצמו יכול הוא למצוא כמה טעמים מדוע נגזר שמצבו יהיה שלא בכי טוב ח"ו, אך על הזולת לא שייך הדבר כלל.

שבת ו אדר שני ה'תש"ג

הפטורה: ותשלם כל המלאכה. בברכות הפטורה אומרים תמיד: נאמן ורחמן אתה, תושיע ותשמח.

שיעורים:
חומש: פקודי, שביעי עם פירש"י.
תהלים: לה-לח.
תניא: והנה ביאור ... והמשכיל יבין.

מקובל אצל זקני אנ"ש [אנשי שלומינו]: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש [לאנשי שלומינו] על יחידות בשנות תק"מ-תק"ן. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נ"א [נוסח אחר]: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.
הצ"צ [הצמח צדק] סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"ן - אמר רבינו הגדול דרוש משביעין אותו תהי צדיק וכו', והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.
שליטא 19.02.2112:37
32. אימרות היום בתגובה להודעה מספר 0





יום שישי ז אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תרומה, שישי עם פירש"י.
תהלים: לט-מג.
תניא: ומקדושה זו ... מעט מעט.

כל איש בישראל עליו לדעת, כי הוא שליח אדון כל, למען הביא לפועל - בכל מקום שהוא - רצונו ית' [יתברך] וכוונתו בבריאת העולם, שהם להאיר את העולם באור תורה ועבודה, והוא ע"י [על ידי] קיום מצות מעשיות והשרשת מדות טובות.


יום ראשון ז אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקרא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: לט-מג.
תניא: פרק לו. והנה ... ־90־ ואפסי עוד.


כשהולכים ברחוב צריך להרהר בדברי תורה, במחשבה או בדבור - לפי תנאי המקום אם הוא מותר, ע"פ דין, באמירת דברי תורה. אך אם מתהלך ואינו עסוק בדברי תורה - מטיחה בו האבן עליו דורך: בולאך (גולם) מדוע אתה דורך עלי? במה היא עליונותך עלי?!
שליטא 21.02.2116:45
33. אימרות היום בתגובה להודעה מספר 0





יום ראשון ט אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצוה, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: מט-נד.
תניא: פרק כא. אך ... ־לו־ וגסותן.


כשהולכים ברחוב ומהרהרים תניא; יושבים בחנות עם חומש, תהלים - הרי זה יקר עתה יותר מכפי שהיה זמן שהרחוב היה מואר באור תורה. אסור להלך ברחוב אליבא רקניא [=בלב ריקן], יש להצטייד בתורה עמה יתהלכו ברחוב.

יום שלישי ט אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקרא, שלישי עם פירש"י.
תהלים: מט-נד.
תניא: ולזה נתן ... ־מו־ מהאר"י ז"ל.

בברכת בורא נפשות אומרים על כל מה שבראת - הכ"ף בחולם ולא בקמץ.
גודל התשוקה להתקשרות, יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראית פנים בלבד לא סגי.
שליטא 22.02.2116:46
34. אימרות היום בתגובה להודעה מספר 0





יום שני י אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצוה, שני עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: והסיבה ... ־לו־ בשר אדם.

בברכת המזון קודם מים אחרונים אומרים על נהרות בבל, למנצח בנגינות, אברכה, זה חלק.
ביום שא"א [שאין אומרים] בו תחנון: שה"מ [שיר המעלות] בשוב, לבני קרח, אברכה, זה חלק.
אחר מים אחרונים וידבר אלי.


יום רביעי י אדר שני ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ויקרא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט.
תניא: וגם כבר ... ־92־ מחייהו כו'.


טרם הנסיעה ממקום מדורו [-מגוריו] יסדר התוועדות חסידית, ויקבל ברכת הפרידה מחבריו הטובים, וכמאמר הידוע: חסידים אינם נפרדים, כי לעולם אינם נוסעים איש מרעהו. בכל מקום שהם - הם משפחה אחת.
שליטא 23.02.2115:45
35. אימרות היום בתגובה להודעה מספר 0





יום שלישי יא אדר א ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצוה, שלישי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: וכמאמר הלל ... ־לו־ האדם עצמו.

ידוע ומקובל בענין הכוונות שבתפלה, אשר אלו שאין דעתם יפה לכוון, מפני העדר הידיעה או מפני שאין בכחם לזכור כוונות הפרטיות בעת התפלה, מספיק שיכוונו כוונה כללית: להיות תפלתו נשמעת לפניו יתברך עם כל הכוונות המבוארות בספרי קבלה.


יום חמישי יא אדר שני ה'תש"ג

תענית אסתר מוקדם. סליחות, אבינו מלכנו. מחצית השקל.

שיעורים:
חומש: ויקרא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה.
תניא: רק שאח"כ ... ארצך וגו'.

חסידות כוללת שני ענינים עקרים: א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, היינו בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי ענינו כמבואר בדא"ח [בדברי אלקים חיים]. ב) הבנת ענין כל הלכה בעבודה, היינו שהגם שהיא חכמה ושכל אלקי ודין התורה, מ"מ [מכל מקום] צריך למצוא בזה ענין בעבודה בהנהגת האדם בחיי עולם זה.
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג