רבי חיים הלוי סולובייצ'יק - מתוך ויקיפדיה
תאריך לידה 25 במרץ 1853 ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג וולוז'ין, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 30 ביולי 1918 (בגיל 65) כ"א באב ה'תרע"ח אוטבוצק, ממלכת פולין
מקום קבורה בית הקברות היהודי, ורשה
מקום פעילות וולוז'ין, סלוצק, בריסק (ליטא)
השתייכות שיטת בריסק
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים משנה לראש ישיבת וולוז'ין* רבה של בריסק
רבותיו הבית הלוי
תלמידיו הרב שמעון שקופ
הרב יצחק זאב סולובייצ'יק
הרב אלחנן ווסרמן
הרב יחזקאל אברמסקי
הרב משה סולובייצ'יק
הרב ברוך בער לייבוביץ
הרב איסר זלמן מלצר ועוד
חיבוריו חידושי רבנו חיים הלוי
שם השושלת סולובייצ'יק
אב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
צאצאים
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
משה סולובייצ'יק
הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
ביוגרפיה
נולד בוולוז'ין כבן שני לרב יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק, משנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. על פי השמועה למד אצל מלמד חסיד סלונים שממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב.
רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.
היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.
יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי, ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה.
השפעתו הציבורית הייתה רבה והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. בשנת 1900 נמנה עם הרבנים שמכתבם התפרסם בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית". על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.
בציווי הרופאים, שהה במשך כמה שנים מדי קיץ בליבוי, שם רחץ בים וטייל על החוף. מכיוון שנאסר עליו מטעמי בריאות לעסוק בתורה בשהותו בנופש, היה משוחח אז בנושאים שונים, ועוסק במתמטיקה, פיזיקה ועוד.
אוהל קברי רבי חיים והנצי"ב, בבית הקברות היהודי בוורשה
רבי חיים סולובייצ'יק נפטר באוטבוצק בכ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918, והובא לקבורה ליד סב אשתו, הנצי"ב, בבית הקברות היהודי בוורשה.
בנו השני, רבי משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבה יוניברסיטי ובעל השקפה דתית מודרנית. בנו של רבי משה סולובייצ'יק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) נמנה עם גדולי רבני דורו והיה מראשי תנועת המזרחי. בנו השלישי, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שמילא את מקומו ברבנות בריסק, ונכדו הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ביותר גם כן, ונחשבים כממשיכי שושלת בית בריסק.
הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).
קברו של רבי חיים מבריסק הנמצא בבית הקברות היהודי בוורשה. הקבר נמצא לצד קבר הנצי"ב
מורשתו הלמדנית – שיטת בריסק
השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.
אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.
כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הליטאית הרווחת היום.
אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד. על כך נמתחה ביקורת על ידי רבנים וראשי ישיבות, בהם הרב עובדיה יוסף.
חוג בריסק, המתאפיין בין היתר בדקדוק במצוות והקפדה על "חומרות", עוצב במידה רבה בידי בנו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.
ספריו וכתביו
חידושי רבנו חיים הלוי - חידושיו על הרמב"ם. נכתב והוגה על ידו.
חידושי הגר"ח (סטנסיל) - חידושיו על הש"ס. הועתק מזיכרון מכתבי תורתו שלא היו מוגהים. בהוצאות חדשות נוספו גם חידושים משמו ממאספים תורניים ומפי השמועה.
מגנזי הגר"ח - שיעורים שנכתבו על ידי אחיינו הרב ישראל סולובייצ'יק.
שיעורי רבינו חיים הלוי מכת"י - שיעורים שהעביר בישיבת וולוז'ין, בעריכת נכד נכדו הרב יצחק ליכטנשטיין
כמו כן יצאו ספרי ליקוטים רבים המבוססים על הספרים האמורים ואחרים.
מתלמידיו
מלבד בני משפחתו נמנו בין תלמידיו:
הרב ברוך בער לייבוביץ - מחבר ספר ברכת שמואל ראש ישיבת קמניץ
הרב איסר זלמן מלצר - מחבר ספרי אבן האזל על הרמב"ם, בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו.
הרב שמעון שקופ - ראש ישיבת שער התורה ומחבר ספר שערי ישר. הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מנה אותו בין תלמידי אביו, על אף ששיטת לימודו שונה משל רבו.
הרב אלחנן וסרמן - מחבר ספר קובץ שיעורים.
הרב שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'יט) - ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן.
הרב גבריאל דבראשוילי - רבה של סוראמי שבגאורגיה.
משפחת סולובייצ'יק
ילדיו
הרב ישראל גרשון, נרצח בשואה עם רוב משפחתו. בנו היה הרב משה סולובייצ'יק מציריך.
הרב משה.
הרב יצחק זאב.
שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה. בתם צירל נישאה לרב אברהם מאיר פינקל (בנו של הרב אליעזר יהודה). נרצחו בשואה עם משפחתם.
ילד נוסף, תאומה של שרה ראשה, נפטר בילדותו.
אשכול 26685