*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
כאשר הקדוש-ברוך-הוא ביקש ממשה רבינו לשמש כשליח לגאול את בני-ישראל ממצרים, השיב משה: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (פרשתנו ד, יג).
משמעותה הפשוטה של בקשת משה היא, שהקב"ה יבחר לשליחות זו את המשיח, מי שעתיד להיות הגואל העתידי של בני-ישראל.
בקשה זו לא התקיימה, במובנה הפשוט.
אך, ישנו פירוש פנימי יותר בבקשת משה ולביאור זה, הבקשה התקיימה במלואה.
משה ביקש לאחד ולחבר בין ה'גואל הראשון', משה רבינו, ל'גואל האחרון', המשיח, שכל אחד מהם ימזג לתוכו את מעלת זולתו.
מעלתו העיקרית של משה היא 'חכמה', היותו 'מקבל התורה' ומעלתו העיקרית של המשיח היא 'מלוכה'.
ומשה פעל בבקשתו שמלך המשיח ישמש גם כ'רב' וילמד את עם ישראל כולו את *חכמת* השם.
וכמו-כן אצל משה תתווסף מעלת המלוכה, וכמו שנאמר עליו "וַיְהִי בִישֻׁרוּן *מֶלֶךְ"*(ברכה לג, ה. ראה שמו"ר מח, ד).
מקור: ע"פ ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 97 ואילך
אשכול 29029