*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בסיום פרשת תצא, מצווה התורה להילחם בעמלק ולמחות ולבטל את זכרו. ובפרשתנו, מדגישה התורה שההתנגדות אליו אינה עניין חד-פעמי, אלא היא נצחית – "מלחמה לה' בעמלק *מדור דור"*.
וכשם שעמלק הופיע למלחמה בפעם ראשונה לפני בניית המשכן להשם, כך יהיה גם בגאולה הקרובה, שלפני בניית בית המקדש נילחם בעמלק ונבטל לגמרי את זכרו.
ביאור הדברים: 'עמלק' וממשיכיו נלחמים בכל כוחם ואינם מאפשרים להפוך את העולם הגשמי והחומרי למשכן ודירה להשם.
עמלק לא התנגד (כל-כך) לנשמה היהודית, אלא מלחמתו הייתה בעיקר נגד *הגוף* היהודי, (וכמו שראינו בהמן הרשע שהיה מצאצאיו, שרצה להשמיד את עם ישראל כולו חס-ושלום).
מדוע הגוף היהודי 'מפריע' לו כל-כך? כי הוא זה שמקיים בפועל את המצוות בעולם הגשמי והופך אותו לדירה להשם.
ולכן, התנאי המקדים לבניית המקדש העתידי, הוא המלחמה נגד עמלק ומורשתו.
מקור: ע"פ 'דבר מלכות' – 'חידושים וביאורים להלכות מלכים' ע' עט-פ
אשכול 29144